https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A0%D7%96%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%90%D7%9Fמנזר אום ליסאן - היסטוריית גרסאות2026-09-14T05:04:58Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%96%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%90%D7%9F&diff=156886&oldid=previmported>Ovedc: הוספת קישור לבור מים2026-04-05T03:50:40Z<p>הוספת קישור ל<a href="/index.php/%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9D" title="בור מים">בור מים</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אתר ארכאולוגי|מפה={{ממי}}}}<br />
'''מנזר אום-ליסאן''' הוא מנזר [[האימפריה הביזנטית|ביזנטי]] בדרום-מזרח [[ירושלים]], שהוקם על ידי [[פטר האיברי]] בשנת [[430]]. במסגרת [[חפירות ארכאולוגיות]] שהתבצעו במנזר, התגלתה כתובת עתיקה ב[[גאורגית|שפה הגאורגית]] ובה השימוש העתיק ביותר במונח "כרתוולי" ("[[גאורגים|גאורגי]]").<br />
<br />
==רקע היסטורי==<br />
מנזר אום ליסאן היה אחד מהמנזרים שהוקמו על ידי [[:קטגוריה:מלכי גאורגיה|מלכי גאורגיה]] בתקופת [[איבריה הקווקזית|ממלכת איבריה]] ומאוחר יותר על ידי [[הממלכה הגאורגית המאוחדת]]. מאז [[המרת דת|התנצרותם]] של ה[[גאורגים]] ב[[המאה ה-4|מאה הרביעית]] התקיים קשר ל[[ארץ ישראל]] ובמיוחד ל[[ירושלים]]. צליינים שהגיעו מ[[גאורגיה]] הגיעו ברובם למנזרים דוברי יוונית בהם השתכנו. אולם היו גם מרכזים דתיים שנתרמו על ידי מלכי גאורגיה.<br />
<br />
המקור העיקרי למידע על הגאורגים בארץ ישראל הוא הספר שנכתב על ידי יוחנן רופוס במאה החמישית על חייו ומעשיו של [[פטר האיברי]]. ספר זה קיים בתרגומים גאורגיים וסוריים מהמקור היווני שלא שרד. הספר מתמקד במסעותיו של רופוס עם פטר, ומתאר הקמה של מנזרים, כנסיות ואכסניות לצליינים הרבים שהגיעו מגאורגיה למקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל.<br />
<br />
==ממצאים==<br />
המנזר נתגלה בעקבות עבודות בניה שנעשו בשכונת אום ליסאן מדרום ל[[תלפיות]] מזרח בירושלים. בחפירות בשנת [[1995]] נתגלתה קפלה מרוצפת בפסיפס צבעוני{{הערה|כיום ב[[מוזיאון רוקפלר]]}}, מספר חדרים ו[[בור מים]].<br />
<br />
בחפירות שנערכו בין השנים [[2002]]-[[2004]] בידי [[רשות העתיקות]] ומשלחת [[גאורגיה|גאורגית]] בראשות [[איאולון גגושידזה]], נחשפו חלקים נוספים של המנזר, הכוללים חדרים מרוצפים באבן, בריכת אגירה מתקן מים. הממצא החשוב ביותר הייתה קריפטה (אולם תת-קרקעי) חצובה בסלע, ששימשה בפועל כאולם קבורה של מנזר ביזנטי קטן. האולם הכיל 24 קברים ביניהם תעלת קבורה אחת יוצאת דופן הכילה שרידים של גופת נזיר מזדקן כבן שישים בערך. הקבר נשא כתובת ב[[אלפבית גאורגי|אלפבית הגאורגי]] העתיק, בכתב [[אסומתוורולי]], שמניתוח אפיגראפי שלו עולה כי הוא מ[[המאה ה-5|המאה החמישית]] או [[המאה ה-6|המאה השישית]].<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=זו קברו של יוהאן בישוף פורטווי, כרתוולי (גאורגי)|מקור=כתובת ב[[אסומתוורולי]] שנתגלתה על קבר בקריפטה שבמנזר אום ליסאן}}<br />
<br />
הכתובת הגאורגית שנתגלתה היא השימוש הקדום ביותר בשם 'כרתוולי' על חפץ ארכאולוגי לא רק בישראל ובכלל. מיקומו של הקבר בתוך הקריפטה, השימוש ב[[גאורגית|שפה הגאורגית]], תפקידו הרם של הנקבר וציון הלאום מצביעים על כך שהמנזר היה מנזר גאורגי ולא רק מנזר בו השתכנו נזירים גאורגים.<br />
<br />
גילוי של מקווה מתחת לחצר המנזר באום ליסאן מצביע שבאתר התקיימה חווה יהודית בתקופה הרומית ושהוא יושב שוב בתקופה הביזנטית והוקם בו מנזר.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
* קורנליה הורן (2006), '''[http://books.google.com/books?id=C7BpJop820kC&printsec=frontcover&dq=Asceticism+And+Christological+Controversy&sig=9cC8iNbwMl1B8j-D55MVs_Ekiss#PPA167,M1 סגפנות והוויכוח המשיחי במאה החמש עשרה בפלשתינה: הקריירה של פטר האיברי]''', {{מסת"ב|0199277532}}, {{אנגלית}}<br />
* יוחנן (ג'ון) זליגמן, [http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=344&id=602 מנזר גיאורגי באום ליסאן, ירושלים]<br />
* [https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=5388&mag_id=120 חדשות ארכיאולוגיות ח' אום ליסון]<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אתרים נוצריים בארץ ישראל}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אום ליסאן, מנזר}}<br />
[[קטגוריה:ירושלים: כנסיות ומנזרים]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים: קברים ובתי קברות נוצריים]]<br />
[[קטגוריה:גאורגיה: היסטוריה]]<br />
[[קטגוריה:גאורגיה: דת]]</div>imported>Ovedc