imported>פעמי-עליון: /* בראשית */ ניסוח

2026-05-16T11:30:05Z

בראשית: ניסוח

דף חדש

{{פירוש נוסף|נוכחי=דמות מקראית|ראו=[[מלכיצדק (פירושונים)]]}}
[[קובץ:Meeting_of_abraham_and_melchizadek.jpg|שמאל|ממוזער|250px|{{ציטוט|תוכן=יח וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ [[שלם (אל)|שָׁלֵם]], הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן. יט וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְ[[אל עליון|אֵל עֶלְיוֹן]], קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כ וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר-מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לוֹ מַעֲשֵׂר, מִכֹּל.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|בראשית|יד|יח|כ}}}}פגישת אברהם (מימין) עם מלכי-צדק (משמאל). ציור מ[[המאה ה-15]]. התמונה מוצגת בקתדרלת סנט-פטר ב[[לוון]], [[בלגיה]]]]
'''מַלְכִּי-צֶדֶק''' היה, [[דמות מקראית|לפי המקרא]], מלך שלם {{אנ|Salem (Bible)}} ו[[כהן (איש דת)|כהן]] ל"[[אל עליון]]". שמו מופיע ב[[ספר בראשית]], בסיפור [[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה|מלחמת המלכים]], וב[[תהילים ק"י|מזמור ק"י]] ב[[ספר תהילים]]. דמותו החידתית במקרא קנתה לו מעמד מיוחד בקרב חוגים שונים ביהדות [[תקופת בית שני|בית שני]], ומאוחר יותר, גם ב[[נצרות]]. על פי [[המסורת היהודית]] מלכי צדק הוא [[שם בן נח|שם]] בן [[נח]].

חוקרים משערים שמלכי־צדק הוא [[שם תאופורי]] המתייחס את האל [[צדק (אל)|צדק]] הפיניקי (המופיע בכתבי [[פילון איש גבל]] ו[[דמסקיוס]]),<ref name=":2">{{צ-ספר|שם=Recherches sur les Phéniciens à Chypre|מחבר=Olivier Masson, Maurice Sznycer|מו"ל=Librairie Droz|שנת הוצאה=1972|עמ=99}}</ref> הוא הדין לגבי שמו של [[אדוני צדק]] מלך ירושלים, וכן שמות מקבילים אחרים כמו [[צדקמלך]] מלך [[לפש (עיר)|לפש]], ו[[צדקא]] מלך אשקלון; לעומת זאת יש אומרים שמלכי־צדק נקרא על שם האל הכנעני הראשי [[בעל (אל)|בעל]], שעל שמו נקרא גם כוכב [[צדק (כוכב לכת)|צדק]].

== מלכי-צדק במקרא ==
דמותו של מלכי-צדק מופיעה במקרא פעמיים: ב[[ספר בראשית]] ב[[פרשת לך לך]] ובאחד ממזמורי [[ספר תהילים|תהילים]].

===בראשית===
בבראשית מסופר שמלכי-צדק קיבל את פניו של [[אברהם]] בלחם ויין ובירך אותו לאחר שניצח ב[[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה|מלחמה את ארבעת מלכי המזרח]] והציל מהם את שבויי סדום והסביבה ואת [[לוט]] בן אחיו.

{{ציטוט|תוכן=וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|בראשית|יד|יח|כ|קצר=כן}}}}

סיפור המפגש בין מלכי-צדק לאברהם מבקש כפי הנראה לבסס את המסורת של הבטחת הארץ לאבות האומה העברית, ולרמוז על עתיקות קדושתה של ירושלים. הסיפור מבטא גם את הקשר וההערכה שהיו בין שתי דמויות אלה, ואת הזהות באמונתם הדתית (האמונה ב"אל עליון") או לכל הפחות, את הכרתם ההדדית של מלכי-צדק ואברהם זה באלוהיו של זה. המקרא אינו מפרש מי מן השניים נותן מעשר לאחר, אף כי יהיה זה סביר להניח שאברהם הלוחם, הרועה ובעל הנכסים הרבים ששב כרגע ממלחמה בה לקח שלל רב, הוא שנותן מעשר למלכי-צדק הכהן שמשרת בקודש.

'''אל עליון''' אותו עבד מלכי-צדק, מזוהה לדעת חז"ל עם אלוהי האבות שברא את העולם. במרחב הכנעני ידוע, בעיקר מן [[שירה אוגריתית|השירה האוגריתית]], אך גם מ[[אסטלות ספירה]], האל '''[[אל (אל כנעני)|אל]]''' כראש ה[[פנתאון]] הכנעני. יש הסבורים כי '''עליון''' הוא אל נפרד, ויש הרואים בו כינוי לאותו אל.{{הערה|שם=אליצור}} אפשר כי התורה מבקשת לזהות את אל ועליון עם אלוהי ישראל,{{מקור||סיבה=שירת האזינו "בהנחל עליון גויים.. למספר בני אלים" ("אלים" במקור הקדום) דווקא מצביעה על הפרדה בין יהוה ואל}} כדי להדגיש כי בירושלים עבדו מימים ימימה את אלוהי ישראל, אף כי עמי הסביבה היו עובדי אלילים. מנגד, ייתכן שגם לפי התורה מדובר באל הכנעני ולא באלהי ישראל, וראיה אפשרית לכך עולה מהשוואת דברי מלכיצדק לדברי אברהם שם: מלכיצדק אומר "בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ", ואילו אברהם אומר "הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל '''ה' אֵל עֶלְיוֹן''', קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ". בעוד אברהם משתמש במילים 'אל עליון' כתואר לה' אלהי ישראל, מלכיצדק משתמש בהן כשם, ומכאן נראה שמדובר באל הכנעני. האל "[[אל קונה ארץ]]" מוזכר בכתובות כנעניות ([[פיניקית|פיניקיות]]) כגון ב[[כתובת אזתוד]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=משה כספי|שם="קניתי איש את ה' "|כתב עת=בית מקרא|כרך=לג|שנת הוצאה=1987|עמ=29|קישור=https://www.jstor.org/stable/23505998}}</ref> ייתכן גם כי בעוד מלכי-צדק הכיר באל אחד, שהוא אל והוא עליון, הוא [[אל קונה ארץ|קונה ארץ]] וגם קונה שמים, אך לא הכירו בשם מפורש. לעומת זאת, אברהם מכיר את האל היחיד בשם, כמו שהוא אומר מיד לאחר מכן {{ציטוטון|הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל־יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ|{{תנך|בראשית|יד|כב|קצר=כן}}}}.{{הערה|שם=אליצור}}

===מקומו של הסיפור על פי פרשנות ימי הביניים===
פרשנים רבים תהו על טיבה של פגישה זו. התנ"ך אינו מוסר פרטים על אותו מלך וכהן ואף על משפחתו ועמו. מקומו של הסיפור הוא בעייתי, כי הוא קוטע את הרצף הסיפורי.
על כך עולה גם [[יצחק אברבנאל|אברבנאל]]: "סיפור מלכי-צדק וברכותיו, איך נכנס בתוך סיפור המלכים? כי הנה הכתוב אומר: (בראשית י"ד, י"ז) "ויצא מלך סדום לקראתו", קודם שהזכיר הכתוב מה שדיבר מלך סדום לאברהם ומה שהשיבו, הכניס עיניין מלכי-צדק, ואחריו סיפר מה שאמר מלך סדום לאברהם. ויותר ראוי היה שיספר עניין מלך [[סדום]], שאלתו ובקשתו ותשובתו בפני עצמו, ועניין מלכי-צדק וברכותיו אחר זה בפני עצמו.". אברבנאל פותר זאת בכך שמחבר המקראי מבליט את ערמתו של מלך סדום ובכך הוא מאפיין בדרך עקיפה את דמותו החיובית של מלכי-צדק{{הערה|[[נחמה ליבוביץ]] '''עיונים בספר בראשית בעקבות פרשנינו הראשונים ואחרונים''', ישראל, הסוכנות היהודית עמ' 94-93.}}.
[[קובץ:Rubens, incontro di caen.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[פגישת אברהם ומלכיצדק (רובנס)|פגישת אברהם ומלכיצדק]] ציור מעשה ידי [[פטר פאול רובנס]]]]
[[רשב"ם]] רואה בערמתו של מלך סדום דרך לאפיין את דמותו החיובית של אברהם: "לכן הפסיק בין 'ויצא מלך סדום' וכתב בינתיים: 'ומלכ-צדק מלך שלם הוציא לחם ויין', ללמדנו שאמת השיב אברהם למלך סדום, כשאמר לו ' בלעדי רק אשר אכלו הנערים', שאמר 'אכלו' הנערים ולא אמר 'אכלנו' כי הוא אכל משל מלכי צדק."

===תהילים===
אזכורו של מלכי-צדק בתהילים הוא פסוק סתום קמעה: {{ציטוט|תוכן=נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|תהלים|קי|ד|קצר=כן}}}}
הפרשנים היהודים הבינו פסוק זה בכמה גוונים; חז"ל פירשוהו כהעברת כהונת מלכי-צדק אל אברהם אבינו כנחלה עולמית לזרעו אחריו (ה[[כהנים]]), וגם כהבטחה למלכותו המבוססת של מלך ישראל. מתוך ההקשר של הפרק עולה שמדובר בשימוש [[מטפורה|מטפורי]] בשמו של מלכי-צדק. יש המפרשים את המזמור כמתייחס למלך [[יהושפט]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[יהודה אליצור]]|שם=ישראל והמקרא|מו"ל=[[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]]|שנת הוצאה=1999|עמ=33–34}}; {{צ-מאמר|מחבר=[[יהודה אליצור]]|שם=דרכו של מלכיצדק מספר בראשית לספר תהילים|כתב עת=דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות|כרך=9 א'|שנת הוצאה=תשמ"ה|קישור=https://www.daat.ac.il/he-il/tanach/iyunim/ktuvim/tehilim/prakim/malkitzedek.htm|JSTOR=23527764}}|שם=אליצור}}.

== פילון מאלכסנדריה וספר חנוך ב' ==
בשלושה מחיבוריו התייחס [[פילון האלכסנדרוני]] לדמותו של מלכי-צדק: "''על אברהם''", "''על החינוך המקדים''" ו-"''פרשנות אלגורית''". בזה האחרון מתאר פילון את מלכי-צדק כהתגשמות ה[[לוגוס]] האלוהי. ללוגוס בתפיסתו של פילון, המושפע מרעיונות [[פלאטוניזם|אפלטוניים]], שמור תפקיד מרכזי בתיווך בין האל, כישות רוחנית לחלוטין, לבין העולם החומרי יציר כפיו, ובתוכו האדם. דומה כי לרעיונות אלה של פילון הייתה השפעה מרחיקת לכת על הפרשנות הנוצרית ועל יחסה למלכי-צדק.

[[ספר חנוך ב'|ספר חנוך הסלאבי]] מזכיר גם הוא את דמותו של מלכי-צדק. שם מסופר כי זמן קצר לפני [[המבול]] נולד מלכי-צדק באופן נסי לאשת ניר הכהן, אחי נח. הוא נולד כשהוא מפותח מבחינה גופנית, לבוש ומסומן בחותם הכהונה, ומיד כשיצא מרחם אמו בירך את האל. ארבעים יום לאחר מכן, הוא נלקח על ידי המלאך [[מיכאל]] לגן עדן, וכך ניצל מאימת המבול.

== מגילות מדבר יהודה ==
מלכי-צדק מוזכר מפורשות בשתיים מ[[מגילות מדבר יהודה]], "המגילה החיצונית לבראשית" (1Q20) ו־11QMelchizedek. בחיבור הראשון זהה דמותו לזו המופיעה בנוסח המסורה של ספר בראשית. אולם בחיבור השני הוא מוצג כדמות שמימית, העתידה להנהיג את בני האור באחרית הימים ולשפוט את העמים.
בחיבור נוסף שנמצא בקומראן (4QAmram) מוזכרת דמות שמימית אחרת, מלכי-רשע, שכפי הנראה הוא שם אחר ל[[בליעל]], מנהיג כוחות הרשע. בשל מצבה הפרגמנטרי של המגילה, לא ניתן לדעת אם הוזכר בטקסט גם שמו של מלכי-צדק, אם כי סביר מאוד להניח שכך הוא.

== ספרות חז"ל ==
ב[[ספרות חז"ל]] נעשו כמה ניסיונות להתמודד עם שאלת כהונתו של מלכי-צדק ומלכותו על ירושלים. על-פי הפרשנות הרווחת ביותר{{הערה|לפי רש"י בראשית יד, יח-כ אשר מקורו הוא [[מדרש רבה]]}}, מזוהה מלכי-צדק ככינוי ל[[שם (דמות מקראית)|שם]] בן [[נח]]. ב"[[מדרש תהילים]]" נדרש הפסוק {{ציטוטון|יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם|{{תנ"ך|בראשית|ט|כז|קצר=כן}}}} כעדות לכך שהכהונה ניתנה לשם על ידי נח אביו{{הערה|מדרש תהילים, מזמור ע"ו}}. נראה אפוא שבאמצעות הזיהוי עם שם בן נח, מבקשים חז"ל להסביר את הופעתו הפתאומית של מלכי-צדק בתורה כ"כהן לאל עליון". על פי המדרש ניתן מקום של כבוד למלכי-צדק בקביעת שמה של ירושלים העיר המקודשת, שהיא לדעת המדרש צירוף של השם שאברהם קרא לה "ירא", "הר ה' יראה" שמבטא יראה וחרדת קודש, עם השם "שלם" שמלכי-צדק קרא לה שמבטא אהבה ושלמות, וכך נוצר השם המלא של העיר, המופיע בתנ"ך בדרך כלל כ"ירו-שלם"{{הערה|בראשית רבה נ"ו}}{{ש}}
מסורת אחרת, שמוזכרת במסכת נדרים דף לב. ב[[תלמוד בבלי]], מבקשת להסביר את מעבר הכהונה ממלכי-צדק (שם בן נח) וצאצאיו הישירים לאברהם וצאצאיו. זאת, באמצעות מדרש המשלב את הפסוקים מבראשית עם הפסוק מתהילים שהובא לעיל. על-פי מדרש זה, מלכי-צדק נענש בשל העובדה שהקדים את ברכתו לאברהם לברכתו לאל עליון, באומרו: {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ|{{תנ"ך|בראשית|יד|יח|יט|קצר=כן}}}}.

{{ציטוט|תוכן=אמר לו אברהם: וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו? מיד נתנה לאברהם, שנאמר: נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, ו{{מונחון|בתריה|אחריו}} כתיב: נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק - על דיבורו של מלכי צדק; והיינו דכתיב: והוא כהן לאל עליון, הוא כהן - ואין זרעו כהן.|מירכאות=כן|מקור=נדרים ל"ב ע"ב}}

הגמרא מפרשת אפוא את הפסוק בתהילים ({{ציטוטון|נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק}}) כעדות לכך שמלכי-צדק נענש על דבריו, וכתוצאה מכך, עברה הכהונה לאברהם ולצאצאיו עד עולם. לפי משנתו של רבי [[חיים בן עטר]], לא הוענש שם - כי הקדים ברכת אברהם לשל האלהים עבור כי זהה מעצמו האלהים בעולם שטוף בפולחן אליליות - אלא מלכי צדק העניק לו הכהונה מרצונו הטוב{{הערה|אור החיים לבראשית פרק יד}}.

בנוסף למסורות אלה, העוסקות בדמותו הגשמית של מלכי-צדק, התקיימו כנראה גם בחוגי חכמים מסורות המייחסות לו תפקיד [[אסכטולוגיה|אסכטולוגי]]. כך, למשל, במדרש על [[שיר השירים]] מזוהה מלכי-צדק עם אחד מארבעת החרשים ב[[ספר זכריה]]{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|ב|ג}}}}, לצד [[אליהו הנביא]], מלך המשיח ומשוח מלחמה{{הערה|ילקוט שמעוני, שיר השירים רמז}}.

[[מסכת נזיקין]], [[בבא בתרא]] מייחסים את כתבי דוד בין היתר למלכי-צדק:{{הערה|בבא בתרא, י"ד-ט"ו.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=דוד כתב ספרו על ידי עשרה זקנים: על ידי [[אדם (דמות מקראית)|אדם הראשון]], על ידי מלכי-צדק, ועל ידי [[אברהם]], ועל ידי [[משה]], ועל ידי [[הימן (דמות מקראית)|הימן]] ועל ידי [[ידותון]], ועל ידי [[אסף בן ברכיהו|אסף]], ועל ידי שלושה [[בני קורח]]}}.

== מלכי-צדק בספרות הנוצרית ==
{{להשלים|(חסר אזכור של אבות הכנסייה)|נושא=אישים}}
מלכי-צדק מופיע אף ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] ב[[האיגרת אל העברים|איגרת אל העברים]] המיוחסת ל[[פאולוס]], כשהוא נושא מעמד מיוחד המבחין אותו מבני תמותה ומציגו כמעין תקדים או [[טיפולוגיה (תאולוגיה)|טיפוס]] של [[ישו]]: {{ציטוטון|בְּלֹא אָב, בְּלֹא אֵם, בְּלֹא צִיּוּן יוּחֲסִין, אֵין תְּחִלָּה לְיָמָיו וְגַם לֹא סוֹף לְחַיָּיו, וּבִהְיוֹתוֹ דּוֹמֶה לְבֶן־הָאֱלֹהִים הוּא נִשְׁאָר כֺּהֵן לְתָמִיד.|{{ברית חדשה|אל העברים|ז|3|קצר=כן}}}}.

ככל הנראה משמעות זו לקוחה מפרשנות של האמור בתהילים {{ציטוטון|אתה כהן לעולם}}.{{הערה|שם=אליצור}}

המטרה הפולמוסית של תיאור זה מתבהרת עד מהרה, כאשר מחבר האיגרת משתמש בדמותו של מלכי-צדק אשר היה כהן שאינו [[שבט לוי|לוי]], כעדות לכך שמוסד ה[[כהונה]] היה צריך לעבור מבני אהרן אל האחד עליו מלכי-צדק רומז. לשיטתו של המחבר, עם [[אינקרנציה|התגשמותו של המשיח בבשר]], הוא לקח על עצמו את תפקיד הכהן הגדול. מלכי-צדק, אם כן, מייצג עבורו מודל מקראי המצדיק את הוצאת הכהונה מידי הלויים:

{{ציטוט|תוכן=הֵן גָּלוּי וְיָדוּעַ שֶׁאֲדוֹנֵנוּ צָמַח מִיהוּדָה, שֵׁבֶט אֲשֶׁר מֺשֶׁה לֹא דִּבֵּר עָלָיו דָּבָר בְּעִנְיַן כְּהֻנָּה. וְזֶה בָּרוּר עוֹד יוֹתֵר כַּאֲשֶׁר, בְּדוֹמֶה לְמַלְכִּי־צֶדֶק, קָם כֺּהֵן אַחֵר שֶׁהָיָה לְכֺהֵן לֹא עַל־פִּי תּוֹרַת חֻקִּים הַתְּלוּיָה בְּבָשָׂר וָדָם, אֶלָּא מִתֺּקֶף כֺּחַ הַחַיִּים שֶׁבִּלְתִּי פּוֹסְקִים הֵם. הֵן הֵעִיד עָלָיו, "אַתָּה־כֺהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק."|מרכאות=כן|מקור=אל העברים ז' 17-14}}

== מלכי-צדק בתרבות המודרנית ==
* בספר [[האלכימאי (פאולו קואלו)|האלכימאי]] של הסופר [[ברזיל|הברזילאי]] [[פאולו קואלו]] נעשה שימוש בדמותו של מלכי-צדק, המתואר כאדם הלובש [[חושן]], שיודע את כל סודותיו של הנער, ויועץ לו בתחילת המסע הרוחני שלו כיצד להגיע ליעוד שלו.
* [[מלכיצדק (מדינה בדיונית)|"מדינת" מלכיצדק]] היא ישות פיקטיביות, המוצגת באתרה כמדינה אמיתית הקיימת באוקיינוס השקט. על פי האתר, המדינה מתעתדת לקבוע את בירתה ב[[ירושלים]], עירו ההיסטורית של מלכיצדק.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/mlkicdq.html מדוע נתן אברם מעשר למלכי-צדק]
* [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/ber4eli-1.htm דרכו של מלכיצדק מספר בראשית לספר תהילים] [[יהודה אליצור]] באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
* {{בריטניקה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ספר בראשית}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מלכי הגויים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:כנען: אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:ירושלים: היסטוריה]]
[[קטגוריה:אישים בפרשת לך לך]]

מלכי-צדק - היסטוריית גרסאות

imported>פעמי-עליון: /* בראשית */ ניסוח