https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1_%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94מטוס תקיפה - היסטוריית גרסאות2026-09-15T06:57:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1_%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=316766&oldid=previmported>IdanST: /* ראו גם */2026-03-24T16:27:18Z<p><span class="autocomment">ראו גם</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדע וטכנולוגיה}}<br />
[[קובץ:A-10 Thunderbolt II Gun Run.JPEG|ממוזער|250px|מטוס [[A-10 ת'נדרבולט]] II יורה בתותח 30 מילימטר. ה-A-10 הוא מטוס התקיפה העיקרי של [[חיל האוויר האמריקאי]].]]<br />
'''מטוס תקיפה''' הוא סוג של [[מטוס קרב]] שתוכנן ומשרת בתפקיד [[הפצצה טקטית]]. בניגוד למטוסי קרב ו[[הפצצה אסטרטגית|מפציצים אסטרטגיים]] מגביהי טוס, מטוס תקיפה נחשף לאש מהקרקע בין אם זה [[נשק קל]], או [[טיל כתף|טילי כתף]] למיניהם, וכן צריכים לפגוע במדויק במטרות קטנות ומגובה נמוך. בשל כך מטוסי תקיפה מתוכננים להיות איטיים, יציבים, משוריינים ובעלי יכולת נשיאת חימוש טובה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<!-- [[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-J20509, Russland, Kampf um Stalingrad, Luftangriff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שטוקה מעל סטלינגרד.]] --><br />
[[קובץ:Republic P-47D-40-RE in flight firing rockets.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטוס [[P-47 ת'נדרבולט|רפבליק P-47 ת'נדרבולט]] משגר רקטות.]]<br />
<br />
===[[מלחמת העולם הראשונה]]===<br />
התעופה הצבאית החלה עם [[כדור פורח|כדורים פורחים]] ומטוסים קלים שמטרתם הייתה [[תצפית (צבא)|תצפית]] וטיווח ארטילריה. במהרה החלו להשתמש במטוסים כארטילריה מוטסת כאשר הטייס היה זורק [[רימון יד|רימונים]] או [[פצצה|פצצות]] על עמדות האויב. יעילות השיטה הייתה דלה בגלל גודל החימוש המוגבל וחוסר הדיוק שלה. בהמשך המלחמה השתפרה טכנולוגיית התעופה: יוצרו [[מנוע]]ים חזקים יותר, נוספו נושאי פצצות ייעודיים שנשאו פצצות מתחת לכנפיים במקום בידי הטייס, ומיגון מוגבר לצוות. כל אלו הוסיפו ליכולת של ה[[מפציץ]] להגיע קרוב למטרה ולהטיל את החימוש בצורה מדויקת יחסית. מטוס התקיפה הייעודי הראשון בשירות מבצעי היה [[:en:Junkers_J_1|היונקרס J-1]] מתוצרת [[גרמניה]], שהיה גם המטוס הראשון עם [[מבנה כלי טיס|מבנה]] [[פלדה]] בייצור סדרתי.<br />
<br />
===בין המלחמות===<br />
טייסים של [[חיל הנחתים האמריקאי]] פיתחו טקטיקות ותורות לחימה הקשורות בתקיפה קרקעית ותמיכה אווירית. אותם טייסים פיתחו גם את שיטת הפצצת הצלילה במהלך העימותים ב[[האיטי]] וב[[ניקרגואה]]. ב[[גרמניה הנאצית]] לקחו רעיון זה צעד אחד קדימה ויצרו את מטוס ה[[שטוקה]], שהפך לעמוד התווך בטקטיקות ה[[בליצקריג]] שפותחו במהלך [[מלחמת האזרחים הספרדית]] ותרמו לחלק מניצחונותיה המוקדמים.<br />
<br />
===[[מלחמת העולם השנייה]]===<br />
{{הפניה לערך מורחב|לוחמה אווירית במלחמת העולם השנייה}}<br />
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] הותאמו מטוסי קרב, שלרוב יכלו לשאת חימוש מועט, לנשיאת חימוש ייעודי לתקיפות קרקעיות. עקב הגדלת עוצמת המנועים (יחסית לתחילת המלחמה כוח המנועים של מטוסים כגון ה[[מסרשמיט Bf 109]] הוכפל) אלה הפכו למטוסים הרב-משימתיים הראשונים.<br />
<br />
====גרמניה====<br />
ב-[[1 בספטמבר]] [[1939]] פלשה גרמניה ל[[פולין]]. במהלך הפלישה הוצגה לראשונה תורת הלחימה הגרמנית החדשה, שעקרונותיה היו התקדמות מהירה של כוחות קרקעיים (ובראשם ה[[טנק]]ים). משימתו העיקרית של חיל האוויר הגרמני (ה[[לופטוואפה]]) הייתה לתמוך במאמץ הקרקעי על ידי הפצצה טקטית של כוחות האויב בחזית, ולכן רוב המשאבים התעשייתיים בתחום התעופה הוקצו לייצור מפציצים קלים ומטוסי קרב-הפצצה.<br />
<br />
דרישות מיוחדות של הלופטוואפה הביאו ליצירת דגמים מיוחדים של [[יונקרס Ju 87|השטוקה]] וה-[[Hs-129]], שנשאו [[תותח]]ים שיוצרו במיוחד לציד טנקים, ששריונם במהלך המלחמה הפך למסיבי יותר.<br />
<br />
כאשר מטוס הקרב הסילוני המבצעי הראשון ([[Me-262]]) נכנס לשירות, התעקש [[אדולף היטלר]] שהוא יהפוך למטוס תקיפה נגד טנקים. למרות הסכמתם של הקצינים ושימושו של המטוס כמטוס תקיפה, ואף פיתוח גרסה עם תותח 50 מילימטר לציד טנקים, קציני הלופטוואפה הורו בחשאי על שימוש בו ליירוט [[מבנה (תעופה)|מבנים]] של מפציצים.<br />
<br />
====בעלות הברית====<br />
{{ערך מורחב|מבצע חנק}}<br />
בפרוץ [[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה]] הרוסים לא היו מוכנים כלל למערכה, והסתמכו לשם הפצצה טקטית על מטוסים ישנים ואיטיים כגון [[פוליקרפוב Po-2]] ו-[[I-153]]. בשל האבדות הגבוהות ייצורם של מטוסים ישנים אלו קיבל עדיפות גבוהה. בהמשך הלחימה יוצרו מטוסים כמו [[איליושין Il-2|Il-2]] ו-[[Pe-2]] בכמויות גדולות אשר העלו את איכות וכמות התקיפות הקרקעיות נגד כוחות הקרקע הגרמניים (ה[[וורמאכט]]).<br />
<br />
[[חיל האוויר המלכותי|חיל האוויר הבריטי]] נלחם בכוחות הגרמנים בזירת אפריקה בעיקר. כישלונם של הכוחות הגרמנים בהשגת [[עליונות אווירית]] פגע ביכולתם לנהל את המערכה על פי תורת הבליצקריג, וכוחותיהם תחת [[רומל]] הותקפו ללא הרף על ידי מטוסי תקיפה וקרב שונים (בהם בלט ה[[הוקר טייפון]]). הבריטים השתמשו ב[[מטרת דמה|מטרות דמה]] כדי להטעות את המפציצים הגרמנים, ולגרום להם להתקיף אותן במקום את הכוחות עצמם.<br />
<br />
במהלך [[הפלישה לנורמנדי]] מבנים של מפציצים כבדים התקיפו סוללות [[ארטילריה]] ואנטנות [[מכ"ם]] לאורך החוף. לאחר הפלישה מפציצים כבדים אלו התקיפו עמדות אויב והחליפו למעשה את המפציצים הקלים <!-- למה? --> בתפקידי תקיפת הקרקע עד אשר נבנה שדה תעופה על אדמות [[צרפת]] שיכול לתת את המענה לכוחות הקרקעיים.<br />
<br />
חיל האוויר האמריקאי הסתמך על מטוסי קרב שנשאו חימוש ופצצות כדי לתקוף כוחות קרקעיים, הבולט מביניהם הוא ה[[P-47 ת'נדרבולט|רפבליק P-47 ת'נדרבולט]], שהכוח והעמידות שלו התאימו לחיפוי אווירי צמוד. ב[[המערכה האווירית בזירה הפסיפית|זירת האוקיינוס השקט]] השתמש [[חיל הים האמריקאי]] במפציצי צלילה כגון ה-[[SBD דונטלס]] כדי לפגוע בספינות ובמטרות קרקעיות כאחד. לאחר הופעתו של ה-[[F4U Corsair| F-4U קורסייר]] הוא הפך במהרה למטוס התקיפה העיקרי של הצי והנחתים.<br />
<br />
במהלך שנת 1943 הכנף ה-12 וה-15 של [[בעלות הברית]] יצאו ב[[מבצע חנק]] במטרה לפגוע באספקה לכוחות האויב בצפון [[איטליה]] ולשבור את הקיפאון בלחימה הקרקעית. המבצע קדם והשתלב לתוך [[מבצע דיאדם]] שהוביל לפריצת קווי ההגנה הגרמנים על ידי בעלות הברית. כהקדמה לשלב הקרקעי, הותקפו מן האוויר [[רכבת|רכבות]], [[גשר]]ים ושיירות אספקה של כוחות האויב. מטרת המבצע המקורית, מניעת אספקה לכוחות האויב ופגיעה ביכולתם לנהל קרבות, לא הושגה, אך ההרס שהתקיפות הסבו לרכבות, גשרים ותשתיות אחרות מנעו מהכוחות את חופש הפעולה והתנועה שעליה הסתמכו בתורת הלחימה העיקרית שלהם. המבצע נחשב לדוגמה מובהקת לחשיבות [[אמנעה אווירית|האמנעה האווירית]].{{הערה|1=[http://www.rand.org/pubs/reports/2006/R851.pdf מבצע חנק, חקר האמנעה האווירית, F.M Sallagar. פברואר 1972]}}<br />
<br />
===מלחמת קוריאה===<br />
[[קובץ:B-26B 452BW(L) bombing Korea May1951.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטוס [[B-26]] לאחר הטלת [[נפלאם|פצצת נפלאם]] על כוחות צפון קוריאניים, בשנת [[1951]].]]{{הפניה לערך מורחב|לוחמה אווירית במלחמת קוריאה}}<br />
בתחילת [[מלחמת קוריאה]], כאשר כוחות צפון קוריאניים כבשו את מרבית חצי האי, [[טייסת|טייסות]] של [[חיל האוויר האמריקאי]] מנו מספר מצומצם של מטוסים שיכלו להמריא מ[[יפן]] ולהתקיף ביבשת, בכללם ה-[[B-26]] שנשא בנטל של תקיפות וחיפוי אווירי בנוסף על תפקידו כ[[מפציץ אסטרטגי]]. טייסות של חיל האוויר החמישי נאלצו להסב טייסות יירוט שהטיסו את ה-[[F-80]] ל-[[P-51|F-51 מוסטנג]] הוותיקים. לאחר זמן מה, גויסו יותר כוחות ומטוסים כגון [[P-82]] של חיל האוויר, [[ווט F4U קורסייר|F4U]] ו[[A-1 סקייריידר]] של הנחתים וחיל הים הצטרפו ללחימה והיוו את עיקר הכוח של מטוסי התקיפה. אף על פי שגויסו [[מטוס סילון|מטוסי סילון]] כגון [[לוקהיד F-80 שוטינג סטאר|F-80]] ו-[[FH פנטום]] (שהיה מטוס הסילוני הראשון שפעל מ[[נושאת מטוסים]]), אלה לקו בטווח וזמני טיסה קצרים במיוחד (כאשר ה-[[דאגלס A-1 סקייריידר|A-1]] היה יכול לבצע גיחות של 10 שעות).<br />
<br />
הכנף החמישית, שתמכה בכוחות הקרקעיים, נדרשה למלא עוד משימות ותפקידים שניתנו לו על ידי המטה הכללי של גנרל [[דגלאס מקארתור]], המטוסים היו צריכים לכסות במשימות סיוע אווירי שטח של 240 [[קילומטר]] לא היו זמינים בהתראה קצרה כמו טייסות המארינס שכוחותיהם הגנו על קילומטרים בודדים ולטייסותיהם לא היו עוד תפקידים חוץ מסיוע אווירי והיו זמינים באוויר בהתראה מידית.{{הערה|1=[http://www.docstoc.com/docs/7215323/Close-Air-Support-in-Korea סיוע אווירי קרוב במלחמת קוריאה.]{{קישור שבור|25.9.2019}}}}<br />
<br />
הכוחות הצפון קוריאניים השתמשו אף הם במטוסי תקיפה עם [[מנוע בוכנה|מנועי בוכנה]] כגון ה-[[La-7]], ה[[יאק-9]] וה-[[Il-10]] ואף בפוליקרפוב PO-2 הוותיק. מטוסים אלו אילצו את כוחות ה[[או"ם]] להקצות מטוסי בוכנה איטיים כגון ה-[[ווט F4U קורסייר|F-4U]] כדי ליירטם כיוון שמטוסי הסילון המהירים יותר לא יכלו לטוס במהירות איטית מספיק כדי ליירטם בצורה מיטבית.<br />
<br />
===מלחמת וייטנאם===<br />
[[קובץ:A-1J 6SOS bombing.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטוס [[דגלאס A-1 סקייריידר|A-1]] מטיל פצצות על עמדות של כוחות ה[[וייטקונג|ווייטקונג]].]]<br />
ב[[מלחמת וייטנאם]] רוב מטוסי הקרב שימשו גם כמטוסי תקיפה ושימשו גם להפצצות טקטיות וחיפוי אווירי צמוד. מטוסים כגון ה-A-1 הוותיק, [[F-100 סופר-סייבר]], [[F-105 ת'נדרצ'יף]], [[F-4 פנטום]] ו-[[A-4 סקייהוק]] היוו את עמוד השדרה של מערך התקיפה של הכוחות המוצבים בווייטנאם.<br />
<br />
מטוסי ה-A-1 המונעים במנוע בוכנה התאימו במיוחד למשימות חילוץ ועזרה וחילוץ טייסים, גם בשל המהירות הנמוכה שאפשרה לו לטוס ביחד עם [[מסוק סער|מסוקי סער]], השרידות הגבוהה והמיגון על הטייס, שאפשרו למטוס להמשיך לטוס עם נזק כבד. כאשר ה-[[דאגלס A-1 סקייריידר|A-1]] יצא משירות ה[[A-7 קורסייר 2]] החליף אותו בתפקיד, אף על פי שהמטוס היה מהיר בהרבה מקודמו, הדיוק שלו אפשר לו להפציץ מטרות ביעף אחד ולחסוך זמן יקר.<br />
<br />
מטוסי ה-[[F-105 ת'נדרצ'יף|F-105]] היוו את עמוד התווך במערך מטוסי הקרב-תקיפה, מהירותו הגבוהה ויציבותו בגובה נמוך אפשרו לו לחדור ולהפציץ מטרות גם ב[[אזור מוכה טילים|אזורים מוכי טילים]], באמצעות דגם מיוחד של המטוס - דגם G (שכונה ב[[אנגלית]]: "[[ויילד ויזל|Wild Weasel]]", המטוס החליף את הדגם המיוחד של ה-[[F-100 סופר סייבר|F-100]] שהותאם לאותה מטרה ונשא באותו הכינוי), דגם שהותאם במיוחד כדי לזהות עמדות מכ"ם ונ"מ ולתקוף אותן.<br />
<br />
=== מטוסי הקרב הרב-משימתיים ===<br />
[[קובץ:F-4E-81st-tfs.jpg|ממוזער|250px|מטוס קרב רב-משימתי [[F-4 פנטום]] מטיל [[פצצת שימוש כללי|פצצות שימוש כללי]].]]<br />
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] פיתחה [[ארצות הברית]] את [[מטוס קרב|מטוסי הקרב]] של הדור הרביעי, בעלי [[אוויוניקה]] מתקדמת, ויכולת לשאת חימוש מגוון: הן טילים ליירוט מטוסי אויב, והן חימוש לתקיפת מטרות קרקעיות. המטוס הראשון שזכה להצלחה רבה בתפקיד כפול זה היה ה-[[F-4 פנטום]], שבישר את המגמה של [[מטוס קרב רב-משימתי|מטוסי קרב רב-משימתיים]] היכולים לבצע מגוון רב של משימות: [[יירוט אווירי]], [[הפצצה טקטית]], [[אמנעה אווירית]], תקיפת מטרות קרקע, [[ביון]] ו[[צילום אווירי]] ועוד.<br />
<br />
מגמה זו התחזקה בשנים שלאחר מכן. [[חיל האוויר הישראלי]] הוכיח ש[[מטוס קרב]] מדגם [[F-15 איגל]] ("בז") הוא גם מטוס מצוין למשימות תקיפה והפצצה, על אף שייעודו המקורי היה לשמש כמטוס [[יירוט]] ו[[עליונות אווירית]]. בעקבות הניסיון המוצלח, פיתחה חברת [[מקדונל דאגלס]] את ה-[[F-15E סטרייק איגל]], נגזרת של ה-F-15 איגל למשימות תקיפה, [[הפצצה טקטית]] ו[[אמנעה אווירית]].<br />
<br />
מטוס ה-[[F-16 פייטינג פלקון]] תוכנן מראש כ[[מטוס קרב רב-משימתי]] המיועד הן למשימות יירוט והן למשימות הפצצה ותקיפת מטרות קרקעיות. תפוצתו הרבה בחילות אוויר רבים והדומיננטיות שלו ב[[חיל האוויר של ארצות הברית]] ו[[חיל האוויר הישראלי]], חיזקו את המגמה של העדפת מטוסי קרב רב-משימתיים מתקדמים על מטוסי תקיפה קלאסיים, על אף שאלה לא יצאו לגמרי משימוש.<br />
<br />
== רשימת מטוסי תקיפה ==<br />
* [[A-10 ת'נדרבולט II]]<br />
* [[דאגלס A-1 סקייריידר]]<br />
* [[יונקרס Ju 87]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מטוס קרב]]<br />
*[[מפציץ]]<br />
*[[מטוס קרב-תקיפה]]<br />
*[[הפצצה טקטית]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקימילון=מטוס תקיפה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תעופה צבאית}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
[[קטגוריה:מטוסי קרב]]<br />
[[קטגוריה:כלי טיס צבאיים לפי סוג|תקיפה]]<br />
[[קטגוריה:אמצעי לחימה במלחמת העולם הראשונה]]<br />
[[קטגוריה:אמצעי לחימה במלחמת העולם השנייה]]</div>imported>IdanST