imported>AutoMod: הסרת החלפת תו בתוך קישור פנימי

2026-04-11T00:02:26Z

הסרת החלפת תו בתוך קישור פנימי

דף חדש

{{מבנה
|תמונה=[[קובץ:Dan Hadani collection (990044326240205171).jpg|250px]]
|כיתוב=[[יחידת מיטב|בסיס קליטה ומיון]], [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]
|מפה={{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי}}|תוכן2={{מפה דינמית/קריית אונו ומחנה דורי}}}}
}}
'''מחנה דורי''' (מכונה "'''מחנה תל־השומר'''") או '''בסיס 781''' הוא בסיס [[צה"ל]] בשכונת [[תל השומר|תל־השומר]] ב[[רמת גן|רמת־גן]], הקרוי על שם [[ראש המטה הכללי]] (הרמטכ"ל) הראשון, [[רב-אלוף]] [[יעקב דורי]]. הבסיס הוא הגדול במחנות צה"ל לאחר [[קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון|קריית ההדרכה שבנגב]] ומאכלס מספר רב של יחידות ומפקדות, בניהן לשכת הגיוס (לשעבר בקו"ם) ו[[יחידת מיטב]].

==רקע היסטורי==
[[קובץ:Lehi memorial in Tel Hashomer, Israel.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שלט זיכרון של לח"י בכניסה למחנה תל השומר. על השלט כתוב:{{ש}}{{ציטוטון|בתקופת שלטון הבריטים הייתה כאן הכניסה למחנה הצבאי הבריטי שהותקף על ידי לח"י בשנת 1946.{{ש}}מפקד הפעולה היה יעקב בנאי (מזל). סגנו היה יעקב גרנק (דב), נפל בראש פלוגתו על המערך הצבאי ב[[עוג'ה אל-חפיר]] ([[ניצנה]]).}}]]
מחנה תל שומר הוקם ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי [[צבא ארצות הברית]] על שטח שהפקיעו ה[[בריטניה|בריטים]] מהיישוב [[תל ליטוינסקי]]. לאחר זמן לקחו הבריטים את המחנה לידם, הרחיבו אותו והפכו אותו למרכז לוגיסטי שכלל בעיקר סדנאות, מוסכים ומחסני נשק.

לוחמי [[לח"י]] ו[[פלמ"ח]] תקפו את המחנה במטרה לשדוד נשק.
* ב־[[24 בדצמבר]] [[1945]] (ליל [[חג המולד]]), תקפו לוחמי לח"י את המחנה במטרה לשדוד נשק. הפעולה תוכננה על ידי [[יעקב אליאב]]. מפקד הפעולה היה [[יעקב בנאי ("מזל")]] וסגנו היה [[יעקב גרנק]] (דב הבלונדיני). הלוחמים חדרו בשקט למחנה כחיילים בריטים מבוסמים. הם נגשו למחסן הנשק והגישו בקבוק לחייל הבריטי ששמר על המחסן. כשהוא סירב הוא נדקר במטרה להורגו אך הוא הצליח לברוח בהשמיעו זעקות אימים. דב העריך שתוך זמן קצר תופעל האזעקה במחנה ויהיה מסוכן לסגת. הוא החליט על נסיגה אף על פי שהחלטה זו לא הייתה בסמכותו. הכוח נסוג ללא נפגעים ודב ננזף על החלטתו. בכניסה למחנה יש שלט זיכרון על פעולה זו.
*ב־[[28 בדצמבר]] [[1947]] התקיף כוח מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקודו של [[יוסף טבנקין]] את מחנה תל־ליטוינסקי במטרה לשדוד (או כפי שהיה נהוג אז לומר – "לרכוש") נשק. הכוח חדר למחנה בשקט. שומר בריטי שפתח באש נורה ונהרג. הלוחמים חדרו למחסן הנשק אך התברר שהשרשראות אליהן היה הנשק קשור היו עבות מאוד. נדרש זמן רב כדי לנתקן. בינתיים עבר רכב ליד המחסן והרגיש בתכונה לידו. הופעלה אזעקה במחנה והוחלט על נסיגה שבוצעה תחת אש. אחד מלוחמי הפלמ"ח נהרג. השלל היה 75 [[רובה|רובים]], 7 [[סטן|סטנים]], מחסניות [[ברן (מקלע)|ברנים]] ו[[אקדח]]ים.

בינואר 1946 רכשו החברות [[סולל בונה]], החברה המרכזית למסחר וחברת תעשייות ארץ ישראל מפעל מתכת שהקים [[צבא ארצות הברית]] במחנה{{הערה|{{המשקיף||מפעל של הצבא האמריקני לידי יהודים |1946/01/23|00308}}}}.

לאחר ההכרזה על [[תוכנית החלוקה]] בנובמבר 1947 החלו [[מוסדות היישוב]] במשא ומתן עם [[ממשלת המנדט]] לרכישת מחנות הצבא הבריטי שבתחום המדינה היהודית העתידית. מחנה דורי נרכש בידי [[הסוכנות היהודית]] במרץ 1948{{הערה|{{הבוקר|חביב כנען|כיצד נרכשו מחנות הצבא הבריטיים לאחר הכרזת החלוקה|19580620|50}}}}{{הערה|[[עמירם אורן]], [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=104366728&nTocEntryID=104368561 אזרוח מחנות הצבא הבריטי – כלכלה במלחמה: קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות], יד יצחק בן־צבי 2017}}. עוד טרם ההכרזה על [[תוכנית החלוקה]] הצבא הבריטי החליט לסגור ולפנות את המחנה{{הערה|{{הבוקר||חיסול מחנות הצבא בתל־ליטוינסקי ובית נבאלה|19471117|28}}}}. עם פינוים ההדרגתי של הכוחות הבריטיים מארץ־ישראל לטשו גם הערבים וגם היהודים את עיניהם אל המחנה הגדול והחדש למדי. קרבתו לגוש דן ותל אביב וצירי הדרכים שבשליטתו הגבירו את חשיבותו הצבאית. הערבים התחילו מחדירים למחנה אנשים מזוינים במסווה של עובדים, מקצתם תושבי הסביבה ומקצתם מכוחותיו של [[חסן סלמה]] – מפקד הכוחות הערביים הלא־סדירים במחוז לוד. בראשית 1948 עדיין יכלו להסתייע במידע מפי החיילים המתפנים של הגדוד הממונע השלישי של הלגיון הערבי, שמפקדתו אף היא שכנה במתחם המחנה, בחסות הבריטים.

הבריטים פינו את המחנה ב־[[15 באפריל]] [[1948]] ובאותו יום החל מרוץ קדחתני בין כוחות [[חטיבת אלכסנדרוני]] וכוחות ערביים במטרה להשתלט על המחנה הגדול והחשוב. אור ל־15 באפריל 1948 חדרו לוחמי גדוד 32 וגדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני מכיוון [[כפר אז"ר]]. לוחמים ערבים מקומיים מכפרי הסביבה חדרו למחנה מצידו הדרומי. כל היום געש הקרב שהתנהל מבית לבית. לערבים היו בין 30 ל־40 הרוגים ולאלכסנדרוני הרוג אחד{{הערה|{{הבוקר||הגנה השתלטה על מחנה תל־לטוינסקי|19480416|11}}}}{{הערה|{{קול העם||30 אנשי כנופיות נהרגו בקרב על מחנה תל־לטוינסקי|19480416|55}}}}{{הערה|{{דבר||ההגנה כבשה מחנה תל לטוינסקי|19480416|3}}}}. בסוף היום נשארה רק מובלעת ערבית בקצה הדרומי של המחנה. מובלעת זאת נכבשה בתחילת [[מבצע חמץ]] ב־[[28 באפריל]] [[1948]].

ב־1995 הוחלט לקרוא לבסיס מחנה דורי על שם רא"ל [[יעקב דורי]], ה[[רמטכ"ל]] הראשון.{{הערה|{{במחנה|שלומית רוזן|מחנה בר־לב ומחנה ידין במקום קסטינה וצריפין|1995/08/02|7}}}}

ב־[[6 באוגוסט]] [[2024]], עשרות [[הפגנה|מפגינים]] [[יהדות חרדית|חרדים]] שהפגינו נגד [[גיוס חרדים לצה"ל]], ניסו לפרוץ לשטח הבסיס וחדרו ל[[אנדרטת חיל השלישות]] הסמוכה לגדר הבסיס, זאת תוך עימותים עם שוטרים{{הערה|{{מאקו|אלי הירשמן|עשרות מפגינים חרדים נגד גיוס לצבא הצליחו לפרוץ לאתר ההנצחה בסיס תל השומר|14e5db7a6162191027|news-israel/2024_q3|6 באוגוסט 2024}}}}

==תוכניות עתידיות==
בשנת 1993 קיבלה [[ממשלת ישראל]] החלטה לפנות מחנות צבא באזורי הביקוש, ביניהם מחנה דורי, להעביר את הקרקע ל[[מינהל מקרקעי ישראל]] שיעביר אותם הליכי תכנון לשיווק, כמו כן נקבע שצה"ל יקבל לעצמו את התמורה הכספית המלאה בגין החזר המקרקעין. לצורך יישום התוכנית נוסדה בשנת 1994 "הוועדה הבין־משרדית לפינוי מחנות"{{הערה|{{גלובס|סטלה קורין ליבר|להיטי הנדל"ן של צבא הגנה לישראל|1000634234|29 במרץ 2011}}}}. פינוי מחנה דורי אושר כדי לקדם תוכנית בינוי אסטרטגית לאזור [[בקעת אונו]], שעתידה לכלול עשרות אלפי יחידות דיור, שטחי מסחר ושירותים. אולם התוכנית לא יצאה לפעול במשך שנים רבות{{הערה|{{הארץ|אבי בר־אלי|משרד הביטחון מציג: פינוי מרצון|1.1118410|25 ביוני 2006}}{{ש}}{{הארץ|מירי ריילי|נבחנת אפשרות להעתקת מתחם תל השומר לאור יהודה; בשטח המחנה תוקם שכונת מגורים|1.971565|4 ביוני 2004}}}}.

בשנת 2014 אישרה [[ותמ"ל|הוועדה למתחמים מועדפים לדיור]] (ותמ"ל), באופן מזורז, תוכנית להקמת 17 אלף דירות בשטח המחנה כשיפונה{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|"מתכננים 17 אלף דירות בתל השומר ומתעלמים מתעסוקה"|1000986996|29 בנובמבר 2014}}}}. עמותת [[אדם טבע ודין]] עתרה נגד התוכנית, דרשה לבטל את החלטת הממשלה להכריז על בנייה במתחם תל־השומר כתוכניות "ותמ"ל" ולהעביר את הטיפול בתוכנית למערכת התכנון הרגילה בהתאם ל[[חוק התכנון והבנייה]]. זאת עקב התהליך המורכב הנדרש לשם איתור וטיפול בזיהומי הקרקע והמים המצויים במתחם{{הערה|{{גלובס|אורי חודי|אט"ד עותרת: לבנות בתל־השומר במסגרת ההליך הרגיל|1001004291|27 בינואר 2015}}}}. ב־2015 נחתם הסכם בין עיריות [[קריית אונו]] ו[[אור יהודה]] על חלוקת שטחי המחנה, שאינם משויכים מוניציפלית לאף רשות מקומית{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|נחתם הסכם חלוקת השטחים במקום מחנה תל־השומר|1001002422|21 בינואר 2015}}}}.

==יחידות המחנה==
[[קובץ:מפקדת בסיס תל השומר.jpg|ממוזער|250px|לשכת מב"ס 781]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 50897 maabara.jpg|ממוזער|בית התרבות במחנה 781 מארח [[עולים חדשים]], [[1950]]|250px]]
המחנה מכיל בתוכו למעלה מ־30 בסיסים ויחידות שונות, בהם:
* מפקדת בסיס תל השומר – (מב"ס 781) מפקדת מחנה בסיסי המהווה גם את הסמכות והרשות המוניציפלית של מחנה תל השומר ויחידותיו. מפקד המחנה הנוכחי- רס"ן רון מאיר וקנין.
* [[מיטב (צה"ל)|מיטב]] (לשעבר בקו"ם)
** ביתן [[חיל הים]]
* [[לשכת גיוס תל השומר]] (ל"ג תה"ש)
* [[מספן כוח האדם]] של חיל הים
** ענף איתור וגיוס
*[[מרכז שיקום ואחזקה]] (מש"א)
** בית הספר [[עמל]] מש"א
* [[חטיבה טכנולוגית ליבשה]] (חט"ל)
* [[יחידת נס"א|יחידת ניסויים ואבטחת איכות]] (נס"א)
* [[חיל הטכנולוגיה והאחזקה|מפקדת קצין טכנולוגיה ואחזקה ראשי]] (מקטנא"ר)
* [[חיל הלוגיסטיקה|מפקדת קצין לוגיסטיקה ראשי]] (מקל"ר)
* [[קצין רפואה ראשי|מפקדת קצין רפואה ראשי]] (מקרפ"ר)
* [[חיל החינוך|מפקדת קצין חינוך ונוער ראשי]] (מקח"ר)
** ענף משו"ש (מיון, שיבוץ ושליטה) של חיל החינוך
* בסיס [[משטרה צבאית]] אזור דן
* [[מחלקת מדעי ההתנהגות]] (ממד"ה)
* [[מרכז הבינוי|מרכז בינוי]]
* בסיס ציוד
** [[בית הדפוס הצבאי]] תל השומר
* מרכז דלק
* [[מרכז ציוד רפואי]] (מצר"פ)
* מרכז שירותי הרפואה (משר"פ)
* מרכז בריאות הנפש
* מרכז תעסוקת עובדי צה"ל (תע"ץ)
* [[מפקדת קצין רפואה חילי]] (מקרפ"ח) של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]
* [[יחידת רפואה אווירית]] (ירפ"א)
* מחלקת התשלומים והפרישה ([[מופת (צה"ל)|מופת]]) של [[אגף כוח האדם]]
* יחידת [[ביטחון מידע]] מטכ"לית (יחב"ם)
* מנהל הבטיחות של אט"ל
* היחידה לארגון וגיוס אמצעים (יארג"א) של אט"ל
* המרכז לשירות הפרט
* מנהלת [[קשת צבעים]]
* מפקדת מרחב מרכז (של חיל החינוך)
* מדור [[העתודה האקדמית|עתודה]]
* מדור בני ישיבות (בני"ש)
* מדור הפקות (של חיל החינוך, מרכז את פעילות ה[[להקות צבאיות בישראל|להקות הצבאיות]])
* מטה יחידת הגדנ"ע והנח"ל (של [[חיל החינוך]])

בעתיד מתוכנן כי רוב שטח המחנה ייסגר – והשטח יועבר לעיריית [[רמת גן]] לבניית שכונות מגורים.

[[אנדרטת זיכרון לחללי גוש דן]] מצויה בפאתי המחנה. בצמוד למחנה, מחוץ למתחם הצבאי, ממוקם [[ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]] של [[משרד הביטחון]] ובסמוך למחנה בשטח [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר|תל השומר]] היו בעבר מתקן אשפוז צבאי ו"בית הלוויות הצבאי" ממנו היו יוצאות הלוויות צבאיות וממנו יצאה הלווייתו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. בצמוד לבית החולים נמצאת מחנה ב' של מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר) ובתוך בית החולים נמצא [[המרכז לרפואת שיניים]] (רפו"ש) של צה"ל.

==ראו גם==
* [[תל ליטוינסקי]]
* [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר|המרכז הרפואי שיבא]]

==לקריאה נוספת==
* '''[[נתן ילין-מור]]: לוחמי חרות ישראל''' עמ' 287–288, [[הוצאת שקמונה]], 1974
* '''ספר הפלמ"ח: כרך ב' עמ' 54–55, 1955

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007588749705171|תל השומר (רמת גן, ישראל)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מחנה דורי|*]]
[[קטגוריה:הנצחת קצינים בכירים בצה"ל]]
[[קטגוריה:רמת גן: גאוגרפיה]]

מחנה דורי - היסטוריית גרסאות

imported>AutoMod: הסרת החלפת תו בתוך קישור פנימי