https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%92מחזור לייפציג - היסטוריית גרסאות2026-09-14T08:09:38Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%92&diff=948622&oldid=previmported>בן עדריאל ב־07:43, 12 בפברואר 20262026-02-12T07:43:51Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{ספר}}<br />
'''מחזור לייפציג''' (או '''מחזור ליפסיא''') הוא כתב יד מאויר של תפילות ו[[פיוט]]ים לחגים ול[[שבתות מיוחדות]] ב[[נוסח אשכנז]] שנוצר בדרום מערב [[גרמניה]] בסביבות שנת 1310. ה[[מחזור תפילה|מחזור]] שמור בספריית [[אוניברסיטת לייפציג]], ומספרו שם 1102, ומכאן שמו. סבורים שהוא חובר עבור הקהילה היהודית ב[[וורמס]].{{דרוש מקור}}<br />
<br />
== כתיבת המחזור ==<br />
על פי הניתוח ה[[פלאוגרפיה|פלאוגרפי]], על פי סגנון הלבוש של הדמויות ומתוך השוואה לאיורים שנוצרו בתקופה המקבילה בגרמניה אפשר להניח בוודאות שהמחזור נכתב וצויר בסביבות שנת 1310 באזור [[אגם קונסטנץ]] או אזור [[או-רן|הריין העליון]].<br />
<br />
בהיעדר קולופון, לא ידוע מי היה הסופר, מי היה המזמין ומי היה הלקוח ובאיזו סדנה המחזור נוצר.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
על פי הערות בעלות ותוספות שנרשמו בעמודים האחרונים של המחזור אפשר לשחזר את התחנות בהן עבר המחזור מוורמס ועד לספריית האוניברסיטה. בשנת 1553 נרכש המחזור על ידי דוד ב"ר שמואל מעקינגן, מתושבי וורמס. הוא הוסיף לשני הכרכים הערות רבות. בסוף המאה ה-16, המחזור הגיע לאזור מזרח [[גליציה]], שם נרשמו בו תוספות שמטרתן להתאים אותו לנוסח האשכנזי הנהוג באזור. בעמוד 56 בכרך השני מצוינים שמותיהם של רבנים מהערים [[לסקו]] ו[[שצ'בז'שין]]. מסמכים שהודבקו על הכריכה מצביעים על כך שבמחצית השנייה של המאה ה-17 המחזור נמצא בסביבות [[סקסוניה]] ו[[תורינגיה]] בגרמניה. בשנת 1746 נרכש המחזור על ידי מנהל ספריית אוניברסיטת לייפציק כריסטיאן גוטליב יוכר (Christian Gottlieb Jöcher).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ub.uni-leipzig.de/en/about-us/exhibitions/permanent-exhibition/leipzig-mahzor/|כותרת=Leipzig Mahzor: Universitätsbibliothek Leipzig|אתר=|תאריך_וידוא=2024-09-29}}</ref><br />
<br />
== מבנה המחזור ==<br />
מחזור לייפציג הוא כתב יד בעל שני כרכים. הכרך הראשון כולל 179 דפי קלף; הכרך השני כולל 225 דפים. כל דף כתוב או מצויר משני צדדיו, המסומנים (r(ecto - צד קדמי ו־v(erso) - צד אחורי. מידות הכרך הראשון הן 491 מ"מ אורך, 363 מ"מ רוחב ו-66 מ"מ עובי. מידות הכרך השני הן 485 מ"מ אורך, 358 מ"מ רוחב. ו־83 מ"מ עובי, ללא הכריכה.<br />
<br />
למחזור אין דף שער ואין [[קולופון]] ונראה שחלק מהדפים האחרונים חסרים.<br />
<br />
בכרך הראשון יש תפילות ופיוטים עבור שבתות מיוחדות, עבור חג ה[[פסח]] ועבור חג ה[[שבועות]]. בכרך השני יש תפילות ופיוטים עבור [[חגי תשרי]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.academia.edu/10619041/THEOLOGICAL_HISTORICAL_COMMENTARY_ON_THE_MAHZOR_LIPSIAE_אליהו_כץ_מחזור_ליפסיא|הכותב=[[אליהו כץ|Elias Katz]]|כותרת=THEOLOGICAL-HISTORICAL COMMENTARY ON THE MAHZOR LIPSIAE}}</ref> סדר זה משקף את המסורת הרואה בחודש [[ניסן]] את החודש הראשון בשנה: "וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ בהַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה (שמות יב, ב)<br />
<br />
== הכתב ==<br />
[[קובץ:Leipzig Mahzor, Hand of God delivering Moses.jpg|ממוזער|יד אלוהים מצילה את אברהם מכבשן נמרוד, בתחתית ה[[קדושתא]] למנחה של [[יום כיפור]] "איתן הכיר אמונתך"]]<br />
הפיוטים והתפילות כתובים בכתב אשכנזי מרובע, כאשר בכל עמוד 27 שורות ושוליים, לעיתים מאוירים. הסופר משתמש באותיות בגדלים ובצבעים שונים לצורך הדגשה ועיטור.<br />
<br />
לדוגמה, בתוך פיוטי ההרחבה בקרובה [[ויאהב אומן]] לפורים, נכתבו המילים "ויתלו את המן" בראש העמוד ובהדגשה באותיות אדומות, והאות הראשונה בכל שורה שנייה, הכתובה גם היא בדיו אדומה, יוצרת את שמו של הפייטן [[אלעזר בירבי קליר]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://talivisualmidrash.org.il/en/creations/leipzig-mahzor-vollers-1102-f-51v-mordecais-triumph-and-the-hanging-of-haman/|כותרת=Leipzig Mahzor (Vollers 1102, f. 51v): Mordecai's triumph and the hanging of Haman|אתר=|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-10-03}}</ref><br />
<br />
[[אקרוסטיכון|אקרוסטיקון]] "רבי קליר" נמצא גם בעמוד 84v בפיוט על הטל.{{הערה|שם=dragons|{{קישור כללי|כתובת=https://jewishreviewofbooks.com/articles/3455/kol-nidre-with-dragons/|הכותב=|כותרת=Kol Nidre with Dragons|אתר=|תאריך=2018-09-17|שפה=en-us|תאריך_וידוא=2024-10-04}}}}<br />
<br />
== איורים ועיטורים ==<br />
האיורים במחזור לייפציג הם משני סוגים: איתור המילה הראשונה בתפילה או בפיוט ותיאור סצנות בעלות תוכן תנ"כי, המוצג לרוב בשוליים התחתונים של העמוד.<br />
<br />
האיורים והעיטורים במחזור לייפציג הושפעו מהמסורת המקומית. יש הבדלים גדולים בין הסצנות המתוארות בשוליים התחתונים של העמודים לבין עיטור המילה הראשונה של הפיוט או התפילה. נעשה שימוש נרחב בהצבעים אדום, כחול, ירוק, שחור, זהב וכסף, צבעים בהם השתמשו בציורי המיניאטורות והסמלים ההרלדיים בגרמניה של המאה ה-14.<br />
[[קובץ:Leipzig Mahzor Bride and Bridegroom.jpg|ממוזער|אתי מלבנון כלה]]<br />
<br />
=== עיטור המילה הראשונה בפיוט או בתפילה ===<br />
<br />
עיטור המילה הראשונה בתפילה או בפיוט היה שכיח בדרום גרמניה בסביבות שנת 1300. מרבית המילים הראשונות בפיוטי מחזור לייפציג מעוטרות בשער בסגנון גוטי המהווה מסגרת לטקסט. השערים בעלי עמודים וקשתות מעוטרים בעלי זהב.<br />
<br />
בפיוט "איתן הכיר אמונתך", [[קדושתא]] ל[[תפילת מנחה|תפילת המנחה]] של [[יום הכיפורים]], המילה הראשונה "איתן" ניצבת בין הקשתות על רקע כחול כהה ומעוטרת גם היא בעלי זהב.<br />
<br />
המילה הראשונה של ה[[יוצר (פיוט)|יוצר]] "אתי מלבנון כלה" נמצאת בחלק התחתון של קשת השער. בחלק העליון מוצג זוג נאהבים היושב על ספסל. הגבר חובש את "[[כובע היהודים]]" והאישה עונדת את "[[הטלאי העגול (ימי הביניים)|הטלאי העגול]]", סימני היכר של יהודי גרמניה בימי הביניים. הפיוט, שנכתב על ידי [[בנימין בן זרח]] סביב שנת 1050 ב[[איטליה]] או בגרמניה ומשלב בתוכו פסוקים משיר השירים, נאמר בקהילות אשכנז ב[[שבת הגדול]].<br />
<br />
שער דומה מעטר את המילים "[[כל נדרי]]" בעמוד 74v. המילה "כל" מעוטרת בעלי זהב ולידה מדלג צבי והמילה "נדרי" כתובה בדיו שחור. שני עמודי השער עומדים על שני דרקונים.{{הערה|שם=dragons}}<br />
<br />
=== סצנות בעלות תוכן תנ"כי ===<br />
==== אברהם בכבשן של נמרוד ====<br />
האיתור נמצא בשוליים התחתונים של העמוד, בהמשך לפיוט "איתן הכיר אמונתך". האיתור מתאר את מעשה השלכתו של [[אברהם|אברהם אבינו]] על ידי [[נמרוד]], מלך [[אור כשדים]], לכבשן אש, לאחר שאברהם שבר את פסלי האלילים של תרח אביו.<br />
<br />
בקצה השמאלי של האיתור, נמרוד, היישוב על כס המלכות, לראשו כתר ובידו מטה, מצווה להשליך את אברהם לכבשן האש לפי עצתו של הרן. לפניו עומד [[תרח]], אבי אברהם, על ראשו כתר מלכות, לכתפיו גלימה אדומה ולרגליו דמותו השרופה של הרן, שלא ניצל מהאש. אברהם ואחיו הרן עומדים מאחורי אביהם לבושים בגדים אופייניים ליהודים בגרמניה של המאה ה-14 כשלראשם "כובע היהודים". בקצה הימני מוצג אברהם מוקף בלהבות ומעליו ידו של אלוהים הבאה להצילו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://talivisualmidrash.org.il/en/creations/leipzig-mahzor-vollers-1102-ii-f-164-abraham-in-nimrods-furnace/|כותרת=Visual Midrash {{!}} Leipzig Mahzor (Vollers 1102/II, f. 164): Abraham in Nimrod's furnace - Visual Midrash|אתר=talivisualmidrash.org.il|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-10-07}}</ref><br />
<br />
המעשה מסופר ב[[מדרש]] [[אברהם והצלמים]], [[בראשית רבה]], פרשת ל"ח, פסוק י"ג: {{ציטוטון|"הֲרֵי אֲנִי מַשְׁלִיכֲךָ בְּתוֹכוֹ, וְיָבוֹא אֱלוֹהַּ שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וְיַצִּילְךָ הֵימֶנּוּ... כֵּיוָן שֶׁיָּרַד אַבְרָהָם לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצֹּל, ..., נְטָלוּהוּ וְהִשְּׁלִיכוּהוּ לָאוּר וְיָצָא וּמֵת עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו..."|}}.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org/Bereshit_Rabbah.38.14?lang=he|כותרת=Bereshit Rabbah 38:14|אתר=www.sefaria.org|תאריך_וידוא=2024-10-03}}</ref><br />
<br />
[[קובץ:02 04 Band 1 52r.jpg|ממוזער|אסתר לפני המלך]]<br />
[[קובץ:02 05 Band 1 51v.jpg|ממוזער|המן נתלה על עץ]]<br />
==== מגילת אסתר ====<br />
תמצית עלילות [[מגילת אסתר]] מוצגת על שני עמודים סמוכים (51v ו-52r) ונקראת משמאל לימין, בניגוד לכיוון קריאת הפיוט. האיור מורכב משלוש סצנות. בסצנה הראשונה, הנמצאת בקצה השמאלי של עמוד 52r, עומדת [[אסתר]] לפני המלך [[אחשוורוש]], "וַתִּשָּׂא-חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל-הַבְּתוּלוֹת; וַיָּשֶׂם כֶּתֶר-מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ, וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי " (מגילת אסתר ב, י"ז).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hidabroot.org/מגילת-אסתר|כותרת=מגילת אסתר לקריאה מלאה|אתר=www.hidabroot.org|תאריך=2021-02-25|תאריך_וידוא=2024-10-04}}</ref> בסצנה השנייה, [[המן האגגי|המן]] מכין את הסוס, בעוד ש[[מרדכי היהודי|מרדכי]] יושב עם תלמידיו. מרדכי חובש כובע היהודים ולבוש בבגדי התקופה. המשך הסיפור בעמוד 51r: על פי פקודת המלך, מוביל המן את מרדכי ברחבי העיר [[שושן (עיר)|שושן]] כשהוא רכוב על סוסו של המלך, "בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת … וַעֲטֶרֶת זָהָב", בעוד שכובע היהודי תלוי על גבו. בדרכם הם עוברים ליד ביתו של המן שם בתו של המן מתכננת לשפוך מים מעופשים על ראשו של מרדכי אך טועה בזיהוי ושופכת את המים על ראשו של המן. בשוליים הימניים של העמוד מצויר העץ עליו נתלו המן ועשרת בניו. לרגלי העץ שרועה בתו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facsimilefinder.com/facsimiles/leipzig-mahzor-facsimile#&gid=1&pid=9|כותרת=Leipzig Mahzor|אתר=Facsimile Finder - Medieval Manuscript Facsimiles|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-10-04}}</ref><br />
<br />
==== פרשת שקלים ====<br />
המילה הראשונה, "אל", בפיוט "אל מתנשא",<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/piyut/Piyut1song_010067200000005171/NLI|כותרת=אל מתנשא}}</ref> פיוט קדום מסוג "[[יוצרות|יוצר]]" לשבת [[פרשת שקלים]] לפי מנהג יהודי אשכנז, מעוטרת בלוח גדול<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facsimilefinder.com/facsimiles/leipzig-mahzor-facsimile#&gid=1&pid=10|כותרת=Leipzig Mahzor|אתר=Facsimile Finder - Medieval Manuscript Facsimiles|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-10-05}}</ref> בו מוצגות על רקע כחול במסגרות מוזהבות עגולות ארבע הדמויות [[מעשה מרכבה|מחזון יחזקאל]]: "וּדְמ֣וּת פְּנֵיהֶם֮ פְּנֵ֣י אָדָם֒ וּפְנֵ֨י אַרְיֵ֤ה אֶל־הַיָּמִין֙ לְאַרְבַּעְתָּ֔ם וּפְנֵי־שׁ֥וֹר מֵהַשְּׂמֹ֖אול לְאַרְבַּעְתָּ֑ן וּפְנֵי־נֶ֖שֶׁר לְאַרְבַּעְתָּֽן ({{תנ"ך|יחזקאל|א|ט|קצר=כן}}), המסמלות יחד את כיסא אלוהים, ומאזניים הנשמרים על ידי שני דרקונים. המאזניים, הנשר, האריה והשור מעוטרים בעלי זהב. האדם, במסגרת אדומה וכחולה, מיוצג באופן צנוע כדמות לבושה בגלימה חומה פשוטה האוחזת בידיה ספר.<br />
<br />
מעל הלוח, כלב מרחרח את האדמה בעוקבו אחרי ארנבת, רמז לרדיפת היהודים.<br />
<br />
איור ייחודי זה, שלא נכלל בשום מסורת איקונוגרפית ידועה ובשל כך היה נושא למחקרים רבים, מתייחס לכל ההיבטים המוזכרים בתפילה בפרשה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://files.eshkolot.ru/S2_Kogman-Appel_Penance%20and%20Eschatology.pdf|הכותב=Katrin Kogman-Appel|כותרת=THE SCALES IN THE LEIPZIG MAHZOR PENANCE AND ESCHATOLOGY IN EARLY FOURTEENTH-CENTURY GERMANY}}</ref><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:כתבי יד עבריים מאוירים]]<br />
[[קטגוריה:ספרי המאה ה-14]]<br />
[[קטגוריה:כתבי יד של מחזורי תפילה]]<br />
[[קטגוריה:ערכים שנכתבו או הורחבו במסגרת מיזם המקבץ השבועי|כתבי יד יהודיים]]</div>imported>בן עדריאל