https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%A7 2026-09-15T06:27:36Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=416798&oldid=prev 2025-02-07T22:48:57Z

<p><span class="autocomment">כתבי יד ומהדורות: </span> קישורים פנימיים, ניסוח</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;מחברת מנחם בן סרוק&#039;&#039;&#039; היא [[מילון]] ל[[עברית מקראית|לשון המקרא]] שנכתב בידי [[מנחם בן סרוק|מנחם בן יעקב אבן סרוק]] בשנים 960-950 בעידודו של [[חסדאי אבן שפרוט]]. המדקדק [[דונש בן לברט]] חיבר ספר השגות חריף כנגד מחברת מנחם, מה שהביא לפולמוס מתמשך בין תלמידי מנחם ותלמידי דונש, עד שבא [[רבנו תם]] והשיב על השגות דונש והצדיק את מנחם.<br /> <br /> == הקדמה ==<br /> מחברת מנחם הוא ספר השורשים הראשון השלם הכולל את כל המילים שב[[מקרא]]. בכל שורש המורה על הוראות שונות, מנחם מודיע לכמה מחלקות (פנים) הוא מתחלק, מביא מקצת מקראות לדוגמה לכל אחת מההוראות, וכשההוראה ידועה אינו מפרש כלום. לדעתו, כשיטת חכמי ישראל שהיו לפניו ואשר היו בזמנו ([[רש&quot;י]]), ייתכן ששורש יהיה בן אות אחת, או שתי אותיות, או שלוש אותיות, או ארבע אותיות, או חמש אותיות.<br /> <br /> שלשיות [[שורש (שפות שמיות)|השורש]] העברי – התיאוריה שגורסת שלכל שורש עברי יש (לפחות) שלוש אותיות – לא הייתה מקובלת עדיין במאה העשירית וראשוני המדקדקים ללשון העברית ([[רס&quot;ג]], [[יהודה בן קוריש]], [[דוד בן אברהם אלפסי]] ומנחם בן סרוק) לא השתיתו את חיבוריהם עליה. רק בשלהי המאה העשירית פיתח ר&#039; [[יהודה חיוג&#039;]] את תורת שלשיות השורש העברי ומצא את התנהגותן הפונטית של אותיות אהו&quot;י החלשות.<br /> <br /> == שיטת מנחם לשורשים עבריים ==<br /> [[קובץ:מחברת מנחם אם.pdf|ממוזער|מחברת מנחם, שורש אם]]<br /> בהקדמה למילון, כתב מנחם אחדים מהכללים הנוגעים לתורת השורש: כגון שאות הנמצאת במילה אך בהיקרויות אחרות של המילה האות חסרה, אות זו אינה שורשית. כך המילה נָפַל שורשה הוא פ&quot;ל משום שבהיקרות יִפּוֹל הנו&quot;ן נעדרת מהמילה.<br /> <br /> שורש המילה נָטָה הוא ט&#039; בלבד משום נפילת הנו&quot;ן והה&quot;א בצורה יֵט.<br /> <br /> שורש של מילה יהיה מורכב אך ורק מהאותיות היציבות במילה בכל נטיותיה.<br /> <br /> לאותיות וי&quot;ו ויו&quot;ד הוסיף מנחם כלל נוסף: הן תחשבנה לשורשיות רק אם הן הגויות כעיצור בכל ההיקרויות של הערך אך אם לערך מסוים יש היקרות שבה אחת האותיות הללו נהגית כאם קריאה - האות אינה שורשית. במילה תָּוֶךְ הוי&quot;ו אינה שורשית משום ההיקרות בְּתּוֹךְ.<br /> <br /> שיטה זו שהייתה נקוטה בידי מנחם הביאה לכך שמילים שלכאורה אין ביניהן שום קשר סמנטי, כתובות במחברת בשורש אחד. כך לדוגמה השורש &quot;אמ&quot; הוא שורשן של חמש מחלקות: אֵם, אַמָּה (זרוע), אָמָה (שפחה), אוּמָה, אִם, בהיותן שייכות לשורש אחד המורכב מאותן שתי אותיות יציבות א&quot;ם, הנמצאות במילים הללו בכל נטיותיהן.<br /> <br /> מנחם ראה את המקרא כטקסט מקודש ולא הסכים לשום שינוי בו. הוא יצא חוצץ נגד פרשנים שביארו מילים על פי חילוף אותיות (למעט אותיות אהו&quot;י) או על פי שיכול אותיות.<br /> <br /> === קרי וכתיב ===<br /> במילים שיש לפי נוסח המסורה [[קרי וכתיב]], מנחם נצמד לכתיב ולא לקרי גם כשפירושו הוא בניגוד להלכה. אין ללמוד מכך שהוא חלק על דעת חז&quot;ל אלא רצה לומר שההלכה היא הלכה ואינה חייבת להיות נקבעת על פי הכתיב ואילו הוא מבאר את המקרא על פי הכתוב. מנחם ביאר את המילים שבמקרא בתהליך בן שלושה שלבים: תחילה מציאת שורש המילה, לאחר מכן ביאור השורש, ולבסוף ביאור המילה ע&quot;פ באור שורשה.<br /> <br /> כך למשל, המילה &#039;טוטפות&#039;, שחז&quot;ל פירשוה כתפילין של ראש, נגזרת לפי מנחם מהמילה &quot;וְהַטֵּף אל דרום&quot; ושורשה הוא ט&quot;ף שמשמעה אמירת חוק.<br /> <br /> היצמדותו של מנחם לכתיב ולא לקרי וביאוריו שאינם תמיד לפי דעת חז&quot;ל, היו בין הגורמים שהביאו את [[דונש בן לברט]] לרמוז בהשגותיו על המחברת, על נטייתו של מנחם לקראות.<br /> <br /> === מילים ארמיות ===<br /> המילים הארמיות שבמקרא נמצאות במילון בין המילים העבריות ולא בחטיבה נפרדת. פסוקי דוגמה לערכים שונים הובאו הן מהעברית המקראית הן מהארמית המקראית. יש במחברת שימוש בארמית (בארמית מקראית, בארמית התרגום ובארמית של חז&quot;ל) לצורך ביאור מילים עבריות וכן ההפך. כמעט שאין השוואה ל[[לשון חז&quot;ל|לשון המשנה]] לצורך ביאור מילים משום שמנחם ראה רק בלשון המקרא את לשון המופת, לדעתו לשון מקרא לעצמה ולשון חכמים לעצמה. השוואה ל[[ערבית]] אין בכלל למרות שהיא מתבקשת לכאורה, כיון שבן סרוק דיבר ערבית וחי בסביבה דוברת ערבית. המחקר כיום נוטה לתלות את ההימנעות מההשוואה לערבית מסיבות לאומיות. יצוין שיש חוקרים הסבורים שמנחם השווה לערבית בסתר אך נראה שאין הדבר כך.<br /> <br /> == כתבי יד ומהדורות ==<br /> <br /> {{ספר סרוק|שם קובץ=ספר מחברת מנחם.djvu|כיתוב=&quot;מחברת מנחם&quot;, מהדורת 1854, נדפס בידי &quot;חברת מעוררי ישנים&quot; ב[[לונדון]]{{ש}}|עמוד=198}}<br /> לידינו הגיעו כ-20 כתבי יד של המחברת הנמצאים במוסדות מקרקוב ומוסקבה במזרח ועד לונדון ואוקספורד במערב ועוד כ-22 דפים מ[[גניזת קהיר]]. רוב כתבי היד מצויים כיום בפורמט [[מיקרופילם]] במחלקה כתבי היד של [[הספרייה הלאומית]] בירושלים.<br /> <br /> כתב היד העתיק ביותר הוא &quot;כתב יד לונדון 951&quot; משנת 1089 וכתב היד המהימן ביותר הוא &quot;כתב יד לונדון 950&quot; משנת 1091.<br /> <br /> מספרם הרב יחסית של כתבי היד יש בו כדי להצביע על הפופולריות של המחברת. נראה שתרמה לפופולריות העובדה שהמחברת נכתבה בעברית (שלא כספרי לשון אחרים עד אז שנכתבו בערבית), ועל כן הייתה מובנת גם בקהילות אשכנז ופרובאנס שלא היו באזור הדיבור הערבי. ייתכן גם שתרמה לפופולריות השפעתו של [[רש&quot;י]], שהשתמש במחברת למעלה מ-170 פעמים בפירושיו למקרא.<br /> <br /> מחברת מנחם יצאה בשלוש מהדורות:<br /> * מהדורת [[צבי פיליפובסקי]] - יצאה על ידי חברת [[מעוררי ישנים]] ב[[לונדון]] ו[[אדינבורו]] בשנת 1854.<br /> * מהדורה ביקורתית שההדיר אנחל סאנץ בדייוס (Angel Sáenz-Badillos) - נדפסה בגרנדה בשנת 1986.<br /> * מהדורת אהרן ממן וחננאל מירסקי - נדפסה ב-2024 וכוללת גם ביאור מפורט ובו, בין היתר, השוואות עם פירושי רס&quot;ג, דוד בן אברהם אלפסי, ר&#039; יונה אבן ג&#039;נאח ורש&quot;י.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שורש (שפות שמיות)]]<br /> * [[תור הזהב של יהודי ספרד]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [[אהרן ממן]] ו[[חננאל מירסקי]] &#039;&#039;&#039;מחברת מנחם בן סרוק מהדורה ביקורתית מבוארת&#039;&#039;&#039; בהוצאת [[האקדמיה ללשון העברית]], ירושלים תשפ&quot;ד<br /> * [[חננאל מירסקי]], &#039;&#039;&#039;תורת הלשון של מנחם בן סרוק&#039;&#039;&#039;, בהוצאת [[מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח]], ו[[האוניברסיטה העברית]], ירושלים, 2018<br /> * [[שלמה מורג]], &#039;&#039;&#039;מחלוקת מנחם ודונש ותהליך התחייה העברית בספרד&#039;&#039;&#039;, [[פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח]], חוברת 56, ע&#039; 19-4, קיץ תשנ&quot;ג. <br /> * [[דוד ילין]], &#039;&#039;&#039;תולדות התפתחות הדקדוק העברי&#039;&#039;&#039;, ירושלים, תש&quot;ה<br /> * [[גדעון גולדנברג]], &#039;&#039;&#039;על השוכן החלק והשורש העברי&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 280 – 292, לשוננו מד, תש&quot;ם<br /> * [[וילהלם בכר]], &#039;&#039;&#039;die Anfänge der Hebräischen Grammatic&#039;&#039;&#039;, [[לייפציג]], 1895<br /> ** הופיע בעברית בשם: &quot;&#039;&#039;&#039;ניצני הדקדוק&#039;&#039;&#039;&quot;, תורגם על-ידי [[אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ&#039;|א.ז. רבינוביץ]], ירושלים, תש&quot;ל<br /> * זיגמונד גרוס, &#039;&#039;&#039;Menahem ben Saruk&#039;&#039;&#039;, ברסלו, 1872 (גרמנית)<br /> * קרלוס דל-ואיה רודריגז,&#039;&#039;&#039;La Escuela Hebrea de Còrdoba&#039;&#039;&#039;, מדריד, 1981 (ספרדית)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקיטקסט בשורה}}<br /> * {{מרחב|אבן סרוק, מנחם בן יעקב. מחברת מנחם|מחברת מנחם}}<br /> * {{HebrewBooks||מחברת מנחם|36818|לונדון ואדינבורג, [[תרי&quot;ד]]/ 1854}}<br /> * [http://www.sefaria.org/Mahberet_Menachem מחברת מנחם] טקסט מלא באתר [http://www.sefaria.org/ Sefaria]<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:עברית]]<br /> [[קטגוריה:מילונים עבריים]]<br /> [[קטגוריה:ספרות יהודית של ימי הביניים]]<br /> [[קטגוריה:ספרי המאה ה-10]]</div>

imported>ארי נוהם