imported>שמאי ברקו: /* שיטות להנדסה גנטית בבעלי חיים */

2025-12-27T22:57:16Z

שיטות להנדסה גנטית בבעלי חיים

דף חדש

[[קובץ:Golden Rice.jpg|ממוזער|אורז זהוב - אורז מהונדס גנטית ועשיר ב[[בטא-קרוטן|בטא קרוטן]]]]
'''מזון מהונדס גנטית''' הוא מזון שעבר שינויים במידע הגנומי שלו, [[DNA|הדנ"א]], בעזרת שיטות [[הנדסה גנטית]]. ניתן לבצע שינויים גנטים ישירים בגנומים של צמחים המיועדים למאכל או שינויים בגנום של [[מיקרואורגניזם]] שנמצא במוצר הסופי או שהיה מעורב בהפקה של [[חומר גלם]] המוסף למזון. שיטות ההנדסה הגנטית מאפשרות הוספה, החסרה, שינוי ושיפור של תכונות המזון על ידי שינויים ב[[גן (ביולוגיה)|גנים]] ספציפיים. בכך שונה מזון מהונדס גנטית ממזון שעבר [[השבחה (חקלאות)|השבחה גנטית]] בעזרת [[רביית כלאיים|הכלאות]] ברבייה בין זנים שונים של אותו מין, כפי שנהוג במשך מאות שנים בבעלי חיים ובצמחים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=1. Khalid S. Yousaf Z. Shahid A|שם=Genetic engineered organisms (plants and animals)|כתב עת=Genetically Engineered Foods (Vol. 6). Elsevier Inc.|שנת הוצאה=2018|סדרה=Vol. 6}}</ref>

בשנת 1994 אושר היבול הראשון שעבר הנדסה גנטית, עגבניית ה-[[Flavr Savr]] {{אנ|Flavr Savr}}, ומאז גדל מספרם של צמחי המאכל המהונדסים גנטית שאושרו לשימוש. נכון ל-2022 ישנן למעלה מ-357 תכונות שמקורן בהנדסה גנטית בצמחים מגוונים שנמצאים בשימוש האדם, ביניהם [[קנולה]], [[תירס]], [[כותנה]], [[סויה]] ו[[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]].<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Approved Genetically Engineered Foods: Types, Properties, and Economic Concerns|קישור=https://www.semanticscholar.org/paper/Approved-Genetically-Engineered-Foods:-Types,-and-Elena-Ramona/4b3107eb22d66f5c91bb26200742a5a4c78b7d87|שנת הוצאה=2018|doi=10.1016/B978-0-12-811519-0.00004-2|מחבר=G. Elena, Biscu E. Ramona, A. Holban}}</ref> בשנת 2015, ה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]] אישר למאכל [[בעלי חיים|בעל חיים]] מהונדס גנטית ראשון, [[סלמון אקווה-אדוונטג'|סלמון אקווה-אדוונטג]]. בדג זה הוחלף הגן האחראי על [[הורמון גדילה|הורמון הגדילה]] לגן שמקורו בדג סלמון אחר, שינוי גנטי שמאפשר לדג לגדול לאורך כל השנה ולא רק בחודשי הקיץ.<ref>{{צ-מאמר|שם=Characterization and multi-generational stability of the growth hormone transgene (EO-1alpha) responsible for enhanced growth rates in Atlantic Salmon|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16906447/|כתב עת=Transgenic Research|שנת הוצאה=2006-08|עמ=465–480|כרך=15|doi=10.1007/s11248-006-0020-5|מחבר=Edward S. Yaskowiak, Margaret A. Shears, Alka Agarwal-Mawal, Garth L. Fletcher}}</ref>

ישנן סיבות רבות לייצור ולקידום מוצרי מזון מהונדסים גנטית, ביניהן שיפור קצב גדילה, עמידות של [[יבול]]ים בפני [[מזיק (אורגניזם)|מזיקים]], [[קוטלי עשבים]] ו[[חומר הדברה|חומרי הדברה]], שיפור תכונות ואיכות צמחי מאכל כמו הארכת [[חיי מדף]], שיפור נראות, מרקם ו[[ערך תזונתי|ערכים תזונתיים]].<ref name=":0" /> כמו כן, הגידול באוכלוסייה העולמית לצד התמעטות המשאבים ו[[התחממות עולמית|ההתחממות הגלובלית]] עשויים ליצור קושי לספק מזון איכותי לאוכלוסייה של כ-9 מיליארד איש, זאת בהתאם לתחזיות לשנת 2049.<ref name=":3">{{צ-מאמר|שם=Why We Need GMO Crops in Agriculture|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6173531/|כתב עת=Missouri Medicine|שנת הוצאה=2014|עמ=492–507|כרך=111|מחבר=Melvin J. Oliver}}</ref> מזון מהונדס גנטית יכול לתת מענה לבעיות רבות וגם לשמש לפיתוחים עתידיים נוספים כמו שינוע תרופות ממוקדות לאיבר החולה בגוף בעזרת מזון ועוד.<ref name=":0" />

== שיטות ותהליך ==
[[קובץ:C5 plum pox resistant plum.jpg|ממוזער|שזיפים שעברו הנדסה גנטית לעמידות למחלה הוויראלית שארקה]]
תהליך יצירת מזון מהונדס גנטית בו משולבים גנים חדשים כולל שלושה שלבים עיקריים. תחילה יש להפיק ולבודד את הגן הרצוי, כאשר מקור הגן יכול להיות בווירוס, חיידק, צמח או בעל חיים. לאחר מכן, הגן שבודד מוחדר אל וקטור, [[פלסמיד]] המכיל [[בקרת גנים|אתר בקרה]] וגנים מסייעים. יתרון השימוש בפלסמיד כנשא של גנים, נובע מיכולתו לחדור לתאים, להתרבות במהירות ולהתבטא בתא באופן עצמאי. לבסוף, משולב הגן בגנום של האורגניזם ומתקבל [[DNA רקומביננטי|דנ"א רקומביננטי]].

=== שיטות להנדסה גנטית בצמחים ===
מרבית ההנדסה הגנטית הנעשית על צמחים [[דו-פסיגיים]] מתבצעת באמצעות החיידק [[Agrobacterium|אגרובקטריום]]. באופן טבעי, לאחר שהחיידק חודר אל תא הצמח, מקטע של דנ"א הנמצא בפלסמיד עובר אל גרעין הצמח, שם הוא משולב לגנום הצימחי. את מקטע הדנ"א העובר מהפלסמיד ניתן להחליף בגן הרצוי, כך שיבוטא כגן נוסף בתא הצמח. יתרה מזאת, החלפת מקטע הדנ"א הפלסמידיאלי בגן הרצוי משמיטה את הגנים האחראיים לפגיעה האופיינית לחיידק האגרובקטריום כך שאין חשש לפגיעה בצמח המהונדס.

השיטה המתוארת לעיל אינה יעילה בצמחים [[חד-פסיגיים]]. עבור צמחים מסוג זה השיטה המועדפת היא השיטה הבליסטית. בשיטה זו, בעזרת אקדח ייעודי, "יורים" על תאי הצמח חלקיקי זהב או [[טונגסטן]] הנושאים דנ"א רקומביננטי המכיל את גן המטרה, אותם חלקיקים חודרים את [[דופן התא]] וכך מוחדר גן המטרה אל התא.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=Elena GM, Ramona BE, Holban AM|שם=Genetically Engineered Foods|מו"ל=Elsevier Inc.|שנת הוצאה=2018|עמ=177-189|פרק=Techniques for Production and Quality Assessment of Genetically Modified Foods}}</ref>

לבסוף, לאחר קבלה של הצמח המהונדס חשוב להעריך את האיכות והיציבות של גן המטרה. ישנם מקרים בהם התקבל תוצר שהראה חוסר יציבות בביטוי של גן המטרה כתוצאה מחדירה של מספר שונה של עותקים מהגן אל התא או מחדירה של הגן בתצורה הפוכה.<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=Heller, K. J.|שם=Genetically Engineered Food: Methods and Detection|מו"ל=Wiley-VCH|שנת הוצאה=2006|עמ=27-55|פרק=Genetically Modified Plants}}</ref>

אם התקבל צמח מהונדס בעל יציבות מספקת, יש לגדל ולהרבות צמחים שלמים ב[[תרבית רקמה]].

=== שיטות להנדסה גנטית בבעלי חיים ===
בבעלי חיים, החדרת הגנים אפשרית רק בביצית מופרית. בהליך זה מקטע דנ"א מוזרק אל הגרעין של תא הזרע ולאחר הפריה הביצית המופרית מוזרקת לנקבות פונדקאיות. המקטע של הדנ"א המוחדר מכיל את הגן הרצוי יחד עם אתר בקרה.

אחוזי ההצלחה עבור שיטה זו נמוכים מאוד כיוון שמרבית העוברים אינם שורדים ומתים עוד לפני ההגעה לגוף הפונדקאית, ומבין אלו ששורדים שלב זה, רק אחוז קטן קלטו בהצלחה את הגן הזר.

חוקרים רבים ניסו לייעל את השיטה על ידי החדרה של הגן רק לרקמה שבה מעוניינים לקבל את הביטוי שלו. יישום שיטה זו מתאפשר בבקר כאשר הגן המוזרק מורכב מרצפים המקודדים לחלבון אנושי רצוי, יחד עם אתרי בקרה של הגנים המקודדים לחלבוני החלב העיקריים. באופן זה, [[נקבה|נקבות]] הבקר מפרישות בחלב את החלבון האנושי, המיוצר בתאי העטין יחד עם החלב. עם זאת, התהליך יקר וכן כמות החלבונים הזרים המופרשים בחלב היא קטנה יחסית ולכן איננה כדאית מבחינה כלכלית.{{הערה|שם=:1}}{{הערה|שם=:2}}

=== שיטות להנדסה גנטית במיקרואורגניזמים ===
שיטה נוספת נעזרת בתרבית מיקרוביאלית על מנת לייצר חלבונים אנושיים. יישום זה מתבסס על יכולתם של מיקרואורגניזמים לקבל גן זר אל הגנום שלהם ולבטא את תוצרי הגן, החלבונים. בשל יכולתם להתרבות במהירות ולבטא חלבונים שונים בכמות גבוהה שיטה זו היא בעלת יעילות גבוהה, ומיקרואורגנימזים רבים מכונים "בתי-חרושת לחלבונים".<ref>{{צ-ספר|מחבר=7. Elena GM, Ramona BE, Holban AM|שם=Genetically Engineered Foods|מו"ל=Elsevier Inc.|שנת הוצאה=2018|עמ=143-164|פרק=?Genetically Modified Microorganisms: Harmful or Helpful}}</ref>

אחת ממערכות ההגנה הטבעיות של חיידקים נקראת [[קריספר]] {{אנ|CRISPR-Cas9}} והיא מאפשרת לחיידק לייצר "זיכרון חיסוני" כנגד וירוסים. משנת 2013 נכנסה לשימוש שיטת קריספר שמאפשרת עריכה יעילה ומדויקת של גנים בחיידקים, [[שמרים]], צמחים ובעלי חיים. יישום השיטה על שמרים המשתתפים ב[[תסיסה]] של בירה אפשרה לשפר את טעם הבירה במקביל להפחתה של אחוז האלכוהול.<ref>{{צ-מאמר|שם=CRISPR-Directed Microbiome Manipulation across the Food Supply Chain|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31003873/|כתב עת=Trends in Microbiology|שנת הוצאה=2019-06|עמ=489–496|כרך=27|doi=10.1016/j.tim.2019.03.006|מחבר=Rodolphe Barrangou, Richard A. Notebaart}}</ref>

== מוצרים ==
ככלל, שימוש נפוץ בהנדסה גנטית נועד להקנות עמידות כנגד זחלי [[חרקים]] על ידי שימוש בגנים של [[Bacillus|חיידקי בצילוס]] שמייצרים באופן טבעי חלבונים הפוגעים בחרקים. בשיטות של הנדסה גנטית מייצרים צמחי תירס, כותנה ותפוחי אדמה מהונדסים, אליהם מחדירים את הגנים של חיידק הבצילוס המייצרים את הרעלן, וכך הצמח עמיד לנזקי אותו חרק.

=== אורז זהוב ===
[[אורז זהוב]] {{אנ|Golden rice}} הוא [[אורז]] העשיר ב[[בטא-קרוטן|בטא קרוטן]] המהווה [[קודמן (כימיה)|קודמן]] לייצור [[ויטמין A]] בגוף האדם. מטרת הפיתוח הייתה לספק פתרון עבור האוכלוסייה המתגוררת באזורים הסובלים מתזונה לקויה ומ[[מחסור בוויטמין A]], שעלול לגרום לבעיות בריאותיות רבות כולל עיוורון, בעיקר בילדים. פיתוח המוצר התבסס על כך שלאורז יש את היכולת לייצר בטא קרוטן, אך באופן טבעי הוא מיוצר רק בעלים ולא בגרעינים המיועדים למאכל. על מנת שהבטא קרוטן ייוצר גם בזרעים של האורז הוספו לצמח שני גנים נוספים שמקורם בתירס ובחיידק הנמצא באדמה.<ref name=":4">{{צ-מאמר|שם=Genetically modified crops and food security|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23755155/|כתב עת=PloS One|שנת הוצאה=2013|עמ=e64879|כרך=8|doi=10.1371/journal.pone.0064879|מחבר=Matin Qaim, Shahzad Kouser}}</ref>

=== פולי סויה ===
כ-56% מהיצור העולמי של פולי סויה מתבסס על גידולים מהונדסים גנטית. השינוי בפולי הסויה העלה את הסבילות של הצמח לקוטלי עשבים בהם נעשה שימוש בתעשייה. חברת Pioneer Hi Bred International {{אנ|Pioneer Hi Bred International}} יצרה [[פולי סויה]] מהונדסים גנטית המכילים ריכוז גבוה של [[חומצה אולאית]].{{הערה|שם=:1|כיוון=שמאל}} בכך, שמן הסויה הופך לעמיד יותר בפני חימצון ובעל [[ערך תזונתי|ערכים תזונתיים]] גבוהים יותר משמן סויה "מקורית".

=== סלמון ===
פיתוח של חברת AquaBounty Technologies {{אנ|AquaBounty Technologies}} שקיבל את אישור ה-FDA, הוא סלמון אטלנטי שהונדס גנטית כך שיגדל במהירות כפולה מזו של סלמון רגיל. בחברה החדירו לתא הדג מקטע דנ"א המכיל שני גנים, הראשון הוא פרומוטור הנלקח מגן המקודד לחלבון קיפאון של דג [[סוליתאים|פוטית]], והשני הוא הורמון גדילה שנלקח מדג סלמון מסוג אלתית גמלונית.<ref>{{צ-מאמר|שם=AquAdvantage Salmon Fact Sheet|קישור=https://www.fda.gov/animal-veterinary/animals-intentional-genomic-alterations/aquadvantage-salmon-fact-sheet|כתב עת=FDA|שנת הוצאה=2020-04-15|מחבר=Center for Veterinary Medicine}}</ref>

=== תפוחי אדמה ===
משך הזמן שלוקח להנבטה של פקעות תפוחי אדמה משפיע על עלויות הגידול. שיטה ביולוגית המאפשרת הנבטה של הפקעות בזמן קצר יותר היא טרנספורמציה של גן פירופוספטאז שמקורו ב[[E. coli|חיידק E. coli]] תחת הבקרה של פרומוטור ספציפי לתפוח אדמה פטטין. צמיחת הנבט תלויה בפירוק העמילן, ומכיוון שלפוספט אנאורגני תפקיד מרכזי בתהליך פירוק העמילן, נבחר השימוש בגן פירופוספטאז. כתוצאה מהוספת הגן פקעות תפוחי האדמה נבטו שישה עד שבעה שבועות מוקדם יותר מפקעת רגילה.{{הערה|שם=:2}}

=== המבורגר ממקור צמחי ===
בשנת 2016 חברת Impossible Foods Inc השיקה [[המבורגר]] ממקור צמחי בשם [[אימפוסיבל בורגר|Impossible Burger]]. על מנת להקנות למוצר שמבוסס ברובו על חלבונים צמחיים טעם, מרקם וריח שאופיינים ל[[בשר בקר]], החברה הוסיפה למוצר [[הם]] (heme) שהופק משמר מהונדס גנטית. החברה פיתחה שמר שמבטא חלבון בשם [[לגהמוגלובין]] ממקור של צמח הסויה שמכיל באופן טבעי קבוצת הם, והוסיפה את החלבון כחומר טעם למוצר. אימפוסיבל בורגר אושר לשיווק בארצות הברית והוא זמין במגוון [[מסעדה|מסעדות]] ובתי עסק, ואף משווק ברשת [[ברגר קינג]] כ-Impossible™ Whopper. בשנת 2019 המוצר נתקל בסירוב של האיחוד האירופאי ולא הותר לשיווק במדינות האיחוד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnbc.com/2019/10/23/impossible-foods-seeks-european-approval-of-its-plant-based-burgers.html|הכותב=Elly Cosgrove|כותרת=Impossible Foods seeks approval to sell its plant-based burgers in Europe|אתר=CNBC|תאריך=2019-10-23|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-01-26}}</ref>

== בטיחות ובריאות ==
מזון מהונדס גנטית נחשב לנושא שנוי במחלוקת בקרב הציבור הרחב, שכן למרות השימושים והיתרונות הרבים ייתכנו השפעות ישירות ועקיפות בעקבות שימוש וצריכה נרחבת של מזון זה.<ref name=":0" />

=== השפעה על בריאות האדם ===
==== בטיחות ====
מוצרי מזון הנמכרים בעולם עוברים פיקוח ובדיקות טרם היציאה לשוק במדינות השונות ברחבי העולם. בישראל, מוצרי המזון הנגישים לצרכנים ברשתות השיווק ובשווקים צריכים לקבל אישור מ[[משרד הבריאות]] ולשם כך עליהם לעבור בדיקות ולעמוד ב[[תקן|תקנים]] מתאימים. בדומה, גם מזון מהונדס גנטית צריך לעבור בדיקות לפני אישור כניסתו לשוק, אך הערכת בטיחותו נערכת במשנה זהירות.<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/Pages/Novel_Food_Registration.aspx|הכותב=Israeli Ministry of Health|כותרת=Registration of New Food|שפה=עברית}}</ref><ref name=":6">{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/NovelFood/Pages/EngFood.aspx|הכותב=Israeli Ministry of Health|כותרת=Genetically Modified Food}}</ref> בקהילה המדעית קיימת הסכמה רחבה<ref>{{צ-מאמר|שם=Plant genetics, sustainable agriculture and global food security|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21546547/|כתב עת=Genetics|שנת הוצאה=2011-05|עמ=11–20|כרך=188|doi=10.1534/genetics.111.128553|מחבר=Pamela Ronald}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=An overview of the last 10 years of genetically engineered crop safety research|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24041244/|כתב עת=Critical Reviews in Biotechnology|שנת הוצאה=2014-03|עמ=77–88|כרך=34|doi=10.3109/07388551.2013.823595|מחבר=Alessandro Nicolia, Alberto Manzo, Fabio Veronesi, Daniele Rosellini}}</ref> כי מזון שמקורו ב[[יבול]] מהונדס גנטית אינו מהווה סיכון גדול יותר לבריאות האדם מאשר מזון קונבנציונלי,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.aaas.org/news/statement-aaas-board-directors-labeling-genetically-modified-foods|כותרת=Statement by the AAAS Board of Directors On Labeling of Genetically Modified Foods {{!}} American Association for the Advancement of Science|אתר=האגודה האמריקאית לקידום המדע|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-03-06}}</ref> אך מאחר שמזון מהונדס גנטית נחשב לחדש, הוא נבדק לגופו בעזרת צוות מומחים ומאושר רק אם נמצא בטוח לשימוש ולצריכה. בין הבדיקות מושם דגש על הגורמים הבאים שעשויים להוות גורמי סיכון לבריאות הצרכן: [[רעלן|רעלנים]] חדשים או עלייה ברמת רעלניים טבעיים במוצר, הימצאות [[חלבון|חלבונים]] חדשים או שינוי בחלבונים קודמים שעשויים להוות [[אלרגן|אלרגנים]] ולהוביל לתגובות [[אלרגיה|אלרגיות]] בקרב אנשים רגישים, הימצאות חומרים שעשויים להשפיע על [[מטבוליזם|תהליכי חילוף חומרים]] בגוף כמו [[הורמון גדילה|הורמונים]].<ref name=":6" /><ref name=":5" />

==== ביטחון תזונתי ====
ברחבי העולם ישנם למעלה ממיליארד בני אדם שסובלים מ[[תת-תזונה]] ומצריכה קלורית דלה. רובם מתגוררים [[מדינה מתפתחת|במדינות מתפתחות]] בעיקר ב[[אסיה]] וב[[אפריקה שמדרום לסהרה]]. עם העלייה בגידול האוכלוסייה העולמית והתמעטות המשאבים הטבעיים, ישנה עליה כללית במחירי ייצור ושינוע של מוצרים, והחמרה בבעיית ה[[רעב המוני|רעב ההמוני]] באזורים אלה.<ref name=":4" /> שימוש בהנדסה גנטית יכול לעזור בשיפור בריאות האדם בעזרת [[תזונה]], למשל על ידי שיפור ערכים תזונתיים במזונות שונים. דוגמה מוכרת היא אורז זהוב. מטרת הפיתוח הייתה לספק פתרון יעיל וזול עבור האזורים הסובלים מתזונה לקויה ומחסור בוויטמין A, ובכך לפתור את הבעיות הבריאותיות הנגרמות ממחסור זה ופוגעות בעיקר בילדים על ידי פגיעה בראייה ובמערכת החיסון.<ref name=":7">{{קישור כללי|כתובת=https://www.goldenrice.org/|הכותב=Courtesy www.openwebdesign.org / Modified: Jorge Mayer|כותרת=The Golden Rice Project|אתר=www.goldenrice.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-01-21}}</ref><ref name=":3" /> הנושא נחשב מהפכני וחלוצי, וככזה צבר מתנגדים רבים ברחבי העולם. בשנת 2013 פעילים המתנגדים להנדסה גנטית של מזון הרסו את ניסויי שדות האורז הזהוב של משרד החקלאות הפיליפיני.<ref name=":3" /> שנים מאוחר יותר, ביולי 2021, משרד החקלאות הפיליפיני חתם על אישור לגידול מסחרי של אורז זהוב ובכך הפך את הפיליפינים למדינה הראשונה שאישרה שתילת אורז זהוב.<ref name=":7" />

כמו כן, ניתן לעשות שימוש במזון מהונדס גנטית כדי לספק [[תרופה|תרופות]] בעזרת המזון, שיטה שעשויה בעתיד להחליף את [[חיסון|החיסונים]] הקונבנציונליים.<ref name=":0" />

=== השפעות באורגניזמים שונים ===
בין החששות העיקריים הם השפעות לא מכוונות הנובעות מיישום שיטות של החדרת [[DNA רקומביננטי|דנ"א רקומביננטי]] בייצור מזון, שכן תיתכן השפעה על [[אורגניזם|אורגניזמים]] אחרים והעברת גנים למינים שאינם מיני המטרה. יש לוודא כי אם ישנה השפעה על פנוטיפ צמח או בע"ח, היא נובעת משינוי בגן המטרה ולא כתוצאה עקיפה ובלתי מכוונת. כמו כן, שינויים גנטיים יכולים להוביל לתוצאות בלתי צפויות. למשל, שיפור עמידות לקוטל העשבים [[גלייפוסט]] בצמח ה[[סויה]] גרם לפיצול גבעולי הצמח והפחתת כמות ה[[יבול]] הצומח בטמפרטורות גבוהות. דוגמה נוספת היא התערבות גנטית לצורך ביטוי [[חלבון סויה]] גליצינין באורז שגרמה לעליה של כ-50% בתכולת ו[[ויטמין B6|יטמין B6]] באורז.<ref name=":0" />

=== השפעות כלכליות ===
שימוש במזון כמו [[ירק|ירקות]] מהונדסים גנטית משפיע על הכלכלה, התנהגות הצרכנים והסביבה. בין השנים 2006–2012 נרשמה עליה עולמית של כ־116 מיליארד דולר בהכנסה מחקלאות בעקבות גידולים מהונדסים, כמעט פי שלושה לעומת העשור הקודם. בנוסף, שיפור תכונות העמידות ל[[מזיק (אורגניזם)|מזיקים]] ולעשבים שוטים של היבול, הביא לרווח כלכלי של 42%. יתרון נוסף הוא הפחתת עלויות ייצור.<ref name=":0" />

=== השפעות סביבתיות ===
עמידות היבול המהונדס גנטית למזיקים ולעשבים מצריכה שימוש מופחת בחומרי הדברה. החל משנת 1996 חלה ירידה של כ־9% בשימוש ב[[חומרי הדברה]] באזורי גידול אלה וכתוצאה מכך ירידה של 17.9% בהשפעה הסביבתית. בנוסף, נאמד כי ההפחתה בפליטת [[פחמן דו-חמצני]] הקשורה ביבול מהונדס גנטית בשנת 2020 הייתה שווה להסרה של כ-8.6 מיליון כלי רכב מכבישי העולם.<ref name=":0" />

== רגולציה ==
=== בארצות הברית ===
ב[[ארצות הברית]] ה[[רגולציה]] על מזון מהונדס גנטית מחולקת בין שלוש סוכנויות פדרליות הפועלות יחד: [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (FDA), [[הסוכנות להגנת הסביבה|הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית]] (EPA) [[מחלקת החקלאות של ארצות הברית|ומחלקת החקלאות של ארצות הברית]] (USDA). תפקידן של סוכנויות אלה להבטיח בטיחות תהליכי ותוצרי ההנדסה גנטית לבני האדם, בע"ח, צמחים וגם לעקוב אחר ההשפעות על הסביבה. ה-FDA אחראי על הסדרת רוב המזון לבני אדם ובע"ח, כולל מזונות מהונדסים גנטית. תפקידו לקבוע ולאכוף את תקני הבטיחות המחמירים לייצור, עיבוד, שילוח ומכירה. בין תחומי האחריות של ה-EPA הוא רגולציה על חומרי הדברה המשמשים ליבולים מהונדסים גנטית ובטיחותם. ה-USDA אחראי על קביעת תקנות כדי לוודא כי צמחים מהונדסים גנטית אינם מזיקים ליבולים אחרים ועל בטיחותם.<ref>{{צ-מאמר|שם=GMO Crops, Animal Food, and Beyond|קישור=https://www.fda.gov/food/agricultural-biotechnology/gmo-crops-animal-food-and-beyond|כתב עת=FDA|שנת הוצאה=2022-01-10|מחבר=Center for Food Safety and Applied Nutrition}}</ref>

בשנת 2016, אושר חוק לאומי לסימון מזון מהונדס גנטית ובדצמבר 2018, הוכרז על [[תקן]] לאומי בארצות הברית לגילוי מזון מהונדס גנטית (National Bioengineered Food Disclosure Standard). תקן זה מחייב סימון מזונות המכילים חומר גנטי שעבר טיפול גנטי, כלומר שלא נמצא באופן טבעי ולא נוצר כתוצאה מהכלאות. החל מינואר 2022, יהיה על היצרנים והיבואנים לסמן את המזונות שעברו הנדסה גנטית או מכילים רכיבים מהונדסים גנטית בסימון "Bioengineered" או "Derived from Bioengineering".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ams.usda.gov/rules-regulations/be|כותרת=BE Disclosure {{!}} Agricultural Marketing Service|אתר=www.ams.usda.gov|תאריך_וידוא=2022-01-21}}</ref>

=== באירופה ===
תחום ההנדסה גנטית הוא תחום מפוקח בקרב [[האיחוד האירופי|האיחוד האירופאי]], שנחשב שמרן הרבה יותר ביחס לארצות הברית בנושא אישור מזון מהונדס גנטית. ישנם תקנים והנחיות שונים כמו: הנחיה בנושא שחרור מכוון של חומרים מהונדסים גנטית לסביבה (2001/18/EC), הנחיה לשימוש מוגבל באורגניזמים מהונדסים גנטית (2009/41/EC), תו תקן למזון מהונדס גנטית (1829/2003) המסדיר את ההנחיות לגבי בטיחות מזון וסימון מזון מהונדס ועוד. כמו כן, ישנן מספר תקנות שמטרתן לבסס שקיפות בתחום המזון המהונדס גנטית וב[[הערכת סיכונים|הערכת הסיכונים]] בשרשרת המזון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ec.europa.eu/food/plants/genetically-modified-organisms/gmo-legislation_en|כותרת=GMO legislation|אתר=ec.europa.eu|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-01-21}}</ref><ref name=":6" />

=== בישראל ===
בשנת 2006, הועלתה במליאת הכנסת לדיון מוקדם הצעת חוק לתיקון [[פקודת בריאות העם#חלקי הפקודה|פקודת הבריאות]] (מזון) שמטרתה הוספת סימון למזון מהונדס גנטית, אולם הוועדה המטפלת טרם נקבעה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=132993|הכותב=Israeli Knesset|כותרת=Law Amend Proposal - food disclousure GMO|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך=2006|תאריך_וידוא=2022-01-21}}</ref> בישראל נכון לשנת 2021 לא קיים [[תקן]] למזון מהונדס גנטית או חובת סימון על מוצרים מהונדסים גנטית או מוצרים שמכילים רכיבים מהונדסים גנטית. קיימות שתי ועדות המטפלות בנושאי המזון המהונדס גנטית – הוועדה למזון חדש של [[משרד הבריאות]] העוסקת ב[[בטיחות מזון]] והוועדה הראשית לצמחים מהונדסים של משרד החקלאות. אמנם בישראל מתקיים מחקר רב בנושא הנדסה גנטית בצמחים, אך נכון ל-2022 אין גידול צמחים מהונדסים למטרות מסחריות ולכן אין תוצרת מקומית שעברה הנדסה גנטית. עם זאת, ישנם מוצרים מיובאים מוגמרים המכילים רכיבים מהונדסים גנטית וגם חומרי גלם מיובאים שהם מהונדסים גנטית כמו תירס, סויה וקנולה.<ref name=":6" />
== ראו גם ==
* [[אורגניזם מהונדס גנטית]]
* [[ביואתיקה]]

== לקריאה נוספת ==

* {{צ-מאמר|מחבר=[[אריה אלטמן (אגרונום)]]|שם=הפקולטה להנדסת הפחד - האם יש ביסוס מדעי לבהלת המזון המהונדס|כתב עת=ירוק כחול לבן: דו ירחון לאיכות חיים וסביבה|כרך=30|שנת הוצאה=פברואר-מרץ 2000|עמ=34-36|קישור=https://telem.openu.ac.il/courses/c20237/gntengafr-y.htm}}

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:הנדסה גנטית]]
[[קטגוריה:תעשיית המזון]]
[[קטגוריה:ביולוגיה מולקולרית]]
[[קטגוריה:תזונה בת קיימא]]
[[קטגוריה:מוצרי ביוטכנולוגיה]]

מזון מהונדס גנטית - היסטוריית גרסאות

imported>שמאי ברקו: /* שיטות להנדסה גנטית בבעלי חיים */