imported>Assayas ב־05:42, 23 בפברואר 2026

2026-02-23T05:42:00Z

דף חדש

'''מועצת החשמנים''' (ב[[לטינית]]: '''Collegium Cardinalium''') הוא הגוף הכולל את כל ה[[קרדינל|חשמנ]]ים של [[הכנסייה הקתולית]].{{הערה|שם=VATI|{{קישור כללי|כתובת=https://www.vatican.va/archive/cod-iuris-canonici/cic_index_en.html|כותרת=Code of Canon Law: Table of Contents|אתר=www.vatican.va|תאריך_וידוא=2025-05-09}}}} נכון ל-25 בספטמבר 2025, ישנם 247 חשמנים, מתוכם 128 זכאים להצביע באספה לבחירת אפיפיור חדש. החשמנים, הממונים על ידי ה[[אפיפיור]], מכהנים לכל החיים, אך אינם זכאים להשתתף באספת ה[[קונקלווה]] אם הם מגיעים לגיל 80 לפני שמשרת האפיפיור מתפנה.

מאז הופעתה של מועצת החשמנים ב[[ימי הביניים המוקדמים]], גודל הגוף הוגבל מבחינה היסטורית על ידי האפיפיורים, [[ועידה אקומנית|המועצות האקומניות]] שאושררו על ידי האפיפיור והמועצה עצמה. המספר הכולל של החשמנים בין השנים 1099 ל-1986 היה כ-2,900, כמעט מחציתם התמנו לאחר 1655. מספר זה אינו כולל חשמנים ו{{קישור שפה|אנגלית|Pseudocardinal|פסאודו-קרדינלים}} לא מתועדים מ[[המאה ה-12]] שמונו במהלך [[הפילוג המערבי]] על ידי אפיפיורים הנחשבים כיום ל[[אנטי-אפיפיור]]ים.

== היסטוריה ==
[[קובץ:Cosimo I Enters the College of Cardinals ca.1582 print by Stradanus, S.I 54394, Prints Department, Royal Library of Belgium.jpg|ממוזער|קוזימו הראשון נכנס למועצת החשמנים בסביבות 1582 הדפס מאת סטרדנוס, S.I 54394, מחלקת ההדפסים, הספרייה המלכותית של בלגיה]]
המילה [[חשמן|קרדינל]] נגזרת מהמילה הלטינית cardō, שפירושה "ציר".<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://www.santiebeati.it/cardinali.htm|כותרת=Cardinali - Il Collegio Cardinalizio|אתר=www.santiebeati.it|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref> משרת הקרדינל כפי שהיא מוכרת כיום התפתחה במהלך [[האלף הראשון]] מהכמורה של רומא. הפעם הראשונה שהמונח קרדינל מופיע ב-Liber Pontificalis היא בביוגרפיה של האפיפיור [[סטפנוס השלישי]], כאשר ב[[סינוד]] הרומי של 769, הוחלט שהאפיפיור הרומי ייבחר מבין הדיאקונים והכמרים החשמניים.<ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/topic/cardinal-Roman-Catholicism|כותרת=Cardinal {{!}} Catholicism, Definition, History, & Facts {{!}} Britannica|אתר=www.britannica.com|תאריך=2025-05-08|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref>

ב-845, {{קישור שפה|אנגלית|Council of Meaux–Paris|מועצת מו-פריז}} דרשה מבישופים להקים קהילות חשמניות בערים ובמחוזות שלהם. במקביל, האפיפיורים החלו להתייחס לכמרים החשמניים של [[רומא]] כדי שישמשו כנציגים בתוך רומא בטקסים, סינודים, מועצות וכדומה, כמו גם בשליחויות למדינות אחרות ובמועצות דיפלומטיות. אלה שהוקצו לתפקידים האחרונים קיבלו את התארים Legatus a latere (קרדינל לגייט) ו-Missus Specialis (משימות מיוחדות).

במהלך כהונתו של [[סטפנוס החמישי]] (816-17), החלו להיווצר שלושת המעמדות של המועצה הקיימים כיום. סטפנוס קבע שכל החשמנים-בישופים מחויבים לשיר את ה[[מיסה]] ברוטציה על המזבח הגבוה ב[[בזיליקת פטרוס הקדוש]], בכל יום ראשון. המעמד הראשון שהתגבש היה הקרדינל-דיאקונים, צאצאים תאולוגיים ישירים של שבעת הדיאקונים המקוריים שהוסמכו ב[[מעשי השליחים]], אחריהם החשמנים-הכוהנים, ולאחר מכן החשמנים-בישופים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kath.net/news/28717|הכותב=kath.net|כותרת=Bischofsweihe von Prälat Walter Brandmüller am 13. November|אתר=kath.net katholische Nachrichten|תאריך=2010-10-29|שפה=de|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref><ref name=":3" />

המועצה מילאה תפקיד אינטגרלי גם בקידום רפורמות שונות בתוך הכנסייה. כבר בתקופת האפיפיור [[לאו התשיעי|ליאו התשיעי]] (1050). במאה ה-12 הכריזה {{קישור שפה|אנגלית|Third Council of the Lateran|ועידת לטראנו השלישית}} שרק חשמנים יכולים לקבל על עצמם את תפקיד האפיפיור,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.papalencyclicals.net/councils/ecum11.htm|כותרת=Third Lateran Council – 1179 A.D. - Papal Encyclicals|תאריך=1179-03-05|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref> דרישה שהתבטלה מאז. ב-1130, תחת שלטונו של [[אינוקנטיוס השני]], הורשו כל המעמדות החשמניים להשתתף בבחירות לאפיפיור. עד לנקודה זו, רק חשמנים-בישופים מילאו תפקיד זה.

בין המאה ה-13 למאה ה-15, גודלה של מועצת החשמנים מעולם לא עלה על שלושים חברים, אם כי היו יותר משלושים קהילות ומחוזות דיאקונליים שהיו יכולים להיות בעלי תואר פוטנציאלי. האפיפיור [[יוחנן העשרים ושניים|יוחנן ה-22]] (1316-1334) הפך את הנורמה הזו לרשמית על ידי הגבלת המועצה לעשרים חברים. במאה שלאחר מכן, הגדלת המועצה הפכה לשיטה עבור האפיפיור לגייס כספים לבנייה או למלחמה, לטפח בריתות אירופיות ולדלל את כוחה של המועצה כמשקל נגד רוחני ופוליטי לעליונות האפיפיור.

=== גודל המועצה ===
[[קובץ:Conclave 1903 scrutin.jpg|ממוזער|ה[[קונקלווה]] ב־1903]]
ה{{קישור שפה|אנגלית|Conclave capitulation|כניעה לקונקלווה}} של {{קישור שפה|אנגלית|1352 papal conclave|ועידת האפיפיור ב-1352}} הגבילה את גודל המועצה ל-20 חברים, וקבעה שלא ניתן למנות חשמנים חדשים עד שמניין חברי המועצה ירד ל-16. ב-1353 הכריז האפיפיור אינוקנטיוס השישי על ביטולה. עד סוף המאה ה-14 פסק הנוהג למנות חשמנים איטלקים בלבד. בין המאות ה-14 וה-17 התנהל מאבק על המועצה בין החשמנים לאפיפיורים המכהנים. אף על פי שחלק מהאפיפיורים הגדילו את מספר החשמנים על מנת להבטיח לעצמם בעלי ברית במועצה, האפיפיור [[בנדיקטוס השנים עשר]] סירב לעשות זאת לעיתים קרובות, ומינה שישה חשמנים חדשים רק פעם אחת, ב-1338.

{{קישור שפה|אנגלית|Council of Florence|ועידת באזל}} (1431-1437), שהועברה מאוחר יותר ל[[פרארה]] ולאחר מכן ל[[פירנצה]], הגבילה את גודל המועצה ל-24 חברים, וכך גם {{קישור שפה|אנגלית|1464 papal conclave|ועידת האפיפיור ב-1464}}. הקונקלוות של 1484 (האפיפיור [[אינוקנטיוס השמיני]]) ו-1513 (האפיפיור [[לאו העשירי]]) הכילו הגבלה דומה. {{קישור שפה|אנגלית|1492 papal conclave|ועידת האפיפיור ב-1492}} כללה גם הגבלה על מינוי חשמנים חדשים.

{{קישור שפה|אנגלית|Fifth Council of the Lateran|ועידת לטראנו החמישית}} (1512-1517), למרות הפיקוח המפורט שלה על חיי החשמנים, לא לקחה בחשבון את גודלה של המועצה. ב-1517 הוסיף האפיפיור לאו העשירי עוד 31 חשמנים, מה שהביא את המספר הכולל של החברים ל-65, כך שיהיה לו רוב תומך במועצת החשמנים. [[פאולוס הרביעי]] העלה את המספר הכולל ל-70. יורשו, האפיפיור [[פיוס הרביעי]] (1559-1565), העלה את המגבלה ל-76.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20200616221652/http://cardinals.fiu.edu/guide-xvi.htm|כותרת=The Cardinals of the Holy Roman Church - Guide to documents and events|אתר=web.archive.org|תאריך=2020-06-16|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref><ref name=":4" />

[[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], ביקש להציב הגבלה של 26 חברים והתלונן על גודלה ואיכותה של המועצה בפני נציגיו ל[[ועידת טרנטו|וועידת טרנטו]], כמה משתתפים צרפתים תמכו בהגבלה של 24, אך הוועידה לא קבעה הגבלה לגודל המועצה. האפיפיור [[סיקסטוס החמישי]] (1585-1590), קבע ב-1586 את מספר החברים על 70, בחלוקה של 14 חשמנים-דיאקונים, 50 חשמנים-כמרים ושישה חשמנים-בישופים.<ref name=":0" />

האפיפיורים כיבדו את המגבלה הזו עד שהאפיפיור [[יוחנן העשרים ושלושה|יוחנן ה-23]] הגדיל את מספר החשמנים כמה פעמים עד ל-88 בינואר 1961.<ref name=":3" /> האפיפיור [[פאולוס השישי]] המשיך במגמה הזו, והגיע ל-134 ב{{קישור שפה|אנגלית|Cardinals created by Paul VI|קונסיסטוריה השלישית}} שלו באפריל 1969.

במאות ה-19 וה-20, מועצת החשמנים הפכה לבינלאומית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lanuovabq.it/it/il-sacro-collegio-a-portata-di-clic|כותרת=Il sacro collegio a portata di clic|אתר=lanuovabq.it|שפה=it|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20110924065223/http://www.forumlibertas.com/frontend/forumlibertas/noticia.php?id_noticia=11059&id_seccion=11|כותרת=El Colegio Cardenalicio y la universalidad de la Iglesia|אתר=web.archive.org|תאריך=2011-09-24|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref>

=== מספר מקסימלי של אלקטורים ===
גודלה הכולל של המועצה איבד את חשיבותו כאשר פאולוס השישי החליט לאפשר רק לחשמנים מתחת לגיל 80 להצביע באספה משנת 1971 ואילך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.vatican.va/content/paul-vi/la/motu_proprio/documents/hf_p-vi_motu-proprio_19701120_ingravescentem.html|כותרת=Ingravescentem Aetatem - Patrum Cardinalium aetas ad maioris momenti munera exercenda statuitur, Litterae Apostolicae Motu Proprio datae, Die 21 m. Novembris a. 1970, Paulus PP.VI {{!}} Paulus PP. VI|אתר=www.vatican.va|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref> פאולוס קבע את המספר המקסימלי של קרדינל אלקטורים (החשמנים הרשאים להשתתף בבחירת האפיפיור) מתחת לגיל 80, ל-120.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.vatican.va/content/paul-vi/it/apost_constitutions/documents/hf_p-vi_apc_19751001_romano-pontifici-eligendo.html|כותרת=Romano Pontifici Eligendo (1 ottobre 1975) {{!}} Paolo VI|אתר=www.vatican.va|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref> הקונסיסטוריה שלו ב-1976 הביאה את מספר החשמנים האלקטורים ל-120.<ref>{{Cite news|title=Archbishop of Hanoi Among 20 New Cardinals Installed by Popp’|url=https://www.nytimes.com/1976/05/25/archives/archbishop-of-hanoi-among-20-new-cardinals-installed-by-pope.html|work=The New York Times|date=1976-05-25|access-date=2025-05-09|issn=0362-4331|language=en-US|first=Alvin Shuster Special to The New York|last=Times}}</ref>

יורשיו של פאולוס חרגו לפעמים מהמספר 120, מלבד האפיפיור [[יוחנן פאולוס הראשון]]. האפיפיור [[יוחנן פאולוס השני]] חזר למקסימום של 120 ב-1996,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.vatican.va/content/john-paul-ii/en/apost_constitutions/documents/hf_jp-ii_apc_22021996_universi-dominici-gregis.html|כותרת=Universi Dominici Gregis (February 22, 1996) {{!}} John Paul II|אתר=www.vatican.va|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref> אך מינוייו למועצה הביאו ליותר מ-120 אלקטורים חשמניים בארבע מתוך {{קישור שפה|אנגלית|Cardinals created by John Paul II|תשע הקונסיסטוריות שלו}}, עד לשיא של 135 בפברואר 2001 ושוב באוקטובר 2003.<ref>{{Cite news|title=Pope Confirms Cardinals, As Talk Turns to Succession|url=https://www.nytimes.com/2003/10/22/world/pope-confirms-cardinals-as-talk-turns-to-succession.html|work=The New York Times|date=2003-10-22|access-date=2025-05-09|issn=0362-4331|language=en-US|first=Frank|last=Bruni}}</ref>

שלוש מתוך {{קישור שפה|אנגלית|Cardinals created by Benedict XVI|חמש הקונסיסטוריות}} של האפיפיור [[בנדיקטוס השישה עשר|בנדיקטוס ה-16]] הביאו למצב של יותר מ-120 אלקטורים חשמניים, הגבוה ביותר היה 125 ב-2012.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.lastampa.it/blogs/2012/01/06/news/oltre-quota-120-1.37284189/|כותרת=Oltre quota 120|אתר=La Stampa|תאריך=2012-01-06|שפה=it|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref> [[האפיפיור פרנציסקוס]] חרג מהמגבלה בכל {{קישור שפה|אנגלית|Cardinals created by Francis|עשר הקונסיסטוריות}} שלו, והגיע ל-140 אלקטורים בדצמבר 2024.<ref>{{Cite news|title=Pope Francis cements legacy, stamps Church future with new cardinals|url=https://www.reuters.com/world/europe/pope-francis-cements-legacy-stamps-church-future-with-new-cardinals-2023-09-30/|work=Reuters|access-date=2025-05-09|language=en-US}}</ref>

=== צווים ===
שינויים אחרים במועצה במהלך [[המאה ה-20]] השפיעו עליה. תקנון החוק הקאנוני משנת 1917 קבע כי מעתה ואילך רק מי שהיה [[כומר]] או [[בישוף]] יכול להיבחר כקרדינל,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.intratext.com/IXT/LAT0813/_PO.HTM|כותרת=CIC 1917: text - IntraText CT|אתר=www.intratext.com|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref> ובכך סגר באופן רשמי את התקופה ההיסטורית שבה חלק מהחשמנים יכלו להיות כמרים שקיבלו רק את ה{{קישור שפה|אנגלית|Tonsure|טונסור}} הראשון ואת {{קישור שפה|אנגלית|Minor orders|המסדר הזוטר}}, או את {{קישור שפה|אנגלית|Major orders|המסדרים הגדולים}} של [[דיאקון]] ו{{קישור שפה|אנגלית|Subdeacon|תת-דיאקון}} ללא הסמכה נוספת לכמורה.<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.vatican.va/content/john-xxiii/la/motu_proprio/documents/hf_j-xxiii_motu-proprio_19610310_ad-suburbicarias.html|כותרת=Ad Suburbicarias Dioecesis, Litterae Apostolicae motu proprio datae ius optionis in dioecesibus suburbicariis abrogatur, X Martii MDCCCCLXI, Ioannes PP. XXIII {{!}} Ioannes XXIII|אתר=www.vatican.va|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref>

ב-1961, האפיפיור יוחנן ה-23 שמר לאפיפיור את הזכות להקצות כל חבר במועצה לאחד מהפרברים (שבע שטחי בישופות הסמוכות לרומא) ולדרגת בישוף קרדינל. בעבר רק לכומר הקרדינל הבכיר ולדיאקון הקרדינל הבכיר הייתה הפריבילגיה לבקש מינוי כזה (jus optionis) כאשר התפנה מקום.<ref name=":2" /> ב-1962 הוא קבע שכל החשמנים צריכים להיות בישופים, ובכך סיים את הזיהוי של מסדר החשמנים עם חשמנים שאינם בישופים. הוא קידש בעצמו את שנים עשר החברים שלא היו בישופים במועצה.

בפברואר 1965 החליט האפיפיור פאולוס השישי כי [[פטריארך]] [[נצרות קתולית מזרחית|מזרחי]] שהפך לקרדינל לא יקבל עוד כנסייה ברומא, אלא ישמור על כסאו ויצטרף למסדר הבישופים החשמניים. הוא גם דרש שהבישופים של הפרברים יבחרו אחד מביניהם כ{{קישור שפה|אנגלית|Dean of the College of Cardinals|דיקן המועצה}} וכסגנו, במקום לאפשר להם לבחור כל חבר במועצה.<ref>{{צ-ספר|שם=The Church in the Modern Age|קישור=https://books.google.co.il/books?id=LjLQwToInS4C&pg=PA168&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=A&C Black|שנת הוצאה=1981-01-01|ISBN=978-0-86012-092-6|מחבר=Hubert Jedin, John Dolan|שפה=en}}</ref> ביוני 2018, האפיפיור פרנציסקוס הקל את הכללים המסדירים את דרגת הבישוף הקרדינלי כדי לפתוח את הדרגה הזו לכל מי שיבחר האפיפיור. הוא גם שינה את הכללים לגבי הדיקן בדצמבר 2019, כך שהוא מכהן כעת לתקופה של חמש שנים, שאותה יכול האפיפיור לחדש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.vaticannews.va/en/vatican-city/news/2018-06/cardinals-parolin-sandri-ouellet-filoni-order-bishops.html|כותרת=Pope makes changes within College of Cardinals - Vatican News|אתר=www.vaticannews.va|תאריך=2018-06-26|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://press.vatican.va/content/salastampa/it/bollettino/pubblico/2019/12/21/1025/02090.html|כותרת=Lettera Apostolica in forma di “Motu proprio” riguardante l’Ufficio del Decano del Collegio Cardinalizio|אתר=press.vatican.va|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref>

התפטרות או הדחה של חברים היא תופעה נדירה יחסית. בין 1791 ל-2018, רק אחד הודח מהמועצה - {{קישור שפה|אנגלית|Étienne Charles de Loménie de Brienne|אטיין שארל דה לומני דה בריאן}} ב-1791 - וחמישה התפטרו: תומאסו אנטיצ'י ב-1798, מרינו קאראפה די בלוודר ב-1807, {{קישור שפה|אנגלית|Carlo Odescalchi|קרלו אודסקלצ'י}} ב-1838, {{קישור שפה|אנגלית|Louis Billot|לואי בילוט}} ב-1927 ו{{קישור שפה|אנגלית|Theodore McCarrick|תיאודור אדגר מקאריק}} ב-2018.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.usatoday.com/story/news/world/2013/02/25/conclave-resigns-cardinal-obrien-history/1947143/|הכותב=Cathy Lynn Grossman, USA TODAY|כותרת=Catholic cardinals, princes of the church, rarely quit|אתר=USA TODAY|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref><ref>{{Cite news|title=Cardinal Theodore McCarrick Resigns Amid Sexual Abuse Scandal|url=https://www.nytimes.com/2018/07/28/world/europe/cardinal-theodore-mccarrick-resigns.html|work=The New York Times|date=2018-07-28|access-date=2025-05-09|issn=0362-4331|language=en-US|first=Elisabetta|last=Povoledo|first2=Sharon|last2=Otterman}}</ref>

=== נוכחות איטלקית ===
במהלך המאה ה-20 הצטמצם אחוז החברים האיטלקיים במועצה, מיותר ממחצית החברים בתחילת המאה ועד כחמישית בלבד במאה ה-21.
{| class="wikitable"
|+'''חשמנים ילידי איטליה כאחוז מכלל חברי המועצה במהלך כל קונקלווה'''
!אפריל 2025
!20.2
|-
! colspan="1" |2025
! colspan="1" align="center" |20.2
|-
!2013
| align="center" |22.60
|-
!2005
| align="center" |17.09
|-
!אוקטובר 1978
| align="center" |22.50
|-
!אוגוסט 1978
| align="center" |22.80
|-
!1963
| align="center" |35.36
|-
!1958
| align="center" |35.80
|-
!1939
| align="center" |54.80
|-
!1922
| align="center" |51.60
|-
!1914
| align="center" |50.76
|-
!1903
| align="center" |56.25
|}

== פונקציות ==
[[קובץ:Autour du Conclave - la foule sur la place Saint-Pierre attendant la "sfumata" blanche - btv1b9038317x.jpg|ממוזער|הקהל בכיכר פטרוס ממתין להחלטת מועצת החשמנים ובחירת האפיפיור החדש]]
תפקידה של המועצה הוא לייעץ לאפיפיור בענייני הכנסייה כאשר הוא מזמן אותם ל[[קונסיסטוריה]] רגילה, מונח שנגזר ממועצת הכתר של [[קיסר רומא|הקיסר הרומי]]. הוא משתתף בעצמו בפונקציות שונות כעניין של פרוטוקול, למשל, במהלך תהליך ה[[קאנוניזציה (קדושים נוצרים)|קאנוניזציה]].<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.iuscanonicum.org/index.php/organizacion-eclesiastica/organizacion-de-la-iglesia-universal/87-el-colegio-de-cardenales-de-la-santa-iglesia-romana.html|כותרת=El colegio de Cardenales de la Santa Iglesia Romana - Iuscanonicum - Derecho Canónico en la Web|אתר=www.iuscanonicum.org|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref>

המועצה מתכנסת גם עם מותו או התפטרותו של אפיפיור כ[[קונקלווה]] כדי לבחור יורש, בהגבלה לחשמנים זכאים מתחת למגבלת הגיל של 80, שנקבעה לראשונה ב-1970 על ידי האפיפיור פאולוס השישי.<ref>{{צ-ספר|שם=The cardinals : thirteen centuries of the men behind the papal throne|קישור=https://archive.org/details/cardinalsthirtee0000wals|מו"ל=Grand Rapids, Mich. : William B. Eerdmans Pub.|שנת הוצאה=2011|ISBN=978-0-8028-2941-2|מחבר=Michael J. Walsh}}</ref>

למועצה אין סמכות שלטונית מלבד בתקופת ה-[[Sede vacante]] (הכס הריק, התקופה בה אין עדיין אפיפיור ממונה). גם אז סמכויותיה מוגבלות ביותר על ידי תנאי החוק הנוכחי, הקבוע ב{{קישור שפה|אנגלית|Apostolic constitution|חוקה האפוסטולית}} {{קישור שפה|אנגלית|Universi Dominici gregis|Universi Dominici gregis}} (1996) וב{{קישור שפה|אנגלית|Fundamental Law of Vatican City State|חוק היסוד של מדינת הותיקן}}.

מבחינה היסטורית, החשמנים היו אנשי הכמורה ששירתו את הקהילות של העיר רומא תחת הבישוף שלה, האפיפיור. המועצה קיבלה חשיבות מיוחדת לאחר הכתרתו של [[היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|היינריך הרביעי]] כמלך גרמניה וקיסר האימפריה הרומית הקדושה בגיל שש, לאחר מותו הבלתי צפוי של [[היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|היינריך השלישי]] בשנת 1056. עד אז, [[הכס הקדוש]] ניהל לעיתים קרובות מאבק מר בין משפחות האצולה של רומא. לרשויות חילוניות חיצוניות הייתה השפעה משמעותית על מי שימונה לאפיפיור, ולקיסר האימפריה הרומית הקדושה במיוחד היה כוח רב בשאלת המינוי.

זה היה משמעותי מכיוון שהמטרות וההשקפות של קיסר האימפריה הרומית הקדושה והכנסייה לא תמיד היו חופפות. אנשי כנסייה שהיו מעורבים במה שנודע כ"[[הרפורמה הגרגוריאנית|רפורמה הגרגוריאנית]]" ניצלו את חולשתו של המלך החדש ובשנת 1059 שינו את בחירת האפיפיור כך שהיא תישאר בידי אנשי הכמורה של הכנסייה ברומא. זה היה חלק ממאבק כוח גדול יותר, שנודע בשם [[מאבק האינווסטיטורה]], כאשר הכנסייה והקיסר ניסו כל אחת להשיג שליטה רבה יותר על מינוי הבישופים, ובכך להשיג השפעה רבה יותר על הארצות והממשלות שאליהן מונו אותם בישופים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/event/Gregorian-Reform|כותרת=Gregorian Reform {{!}} Papal Power & Church Reforms {{!}} Britannica|אתר=www.britannica.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-05-09}}</ref>

המהפך שהוביל לבחירת האפיפיור החדש כעניין בלעדי של החשמנים, ייצג שינוי משמעותי במאזן הכוחות בעולם של ימי הביניים המוקדמים. מתחילת המאה ה-12, מועצת החשמנים החלה להיפגש, כאשר הבישופים, הכמרים החשמנים והדיאקונים החשמניים הפסיקו לפעול כקבוצות נפרדות.

=== פקידים ===
בכנסייה הקתולית, דיקן המועצה וסגן הדיקן הם הנשיא וסגן הנשיא של המועצה. שניהם נבחרים על ידי ומתוך הבישופים החשמניים (חשמנים מהדרגה הגבוהה ביותר, כולל אלה המחזיקים ב{{קישור שפה|אנגלית|Suburbicarian diocese|בישופות פרברים}}), אך הבחירה דורשת אישור של האפיפיור.<ref name=":1" /> מלבד נשיאות והאצלת סמכויות אדמיניסטרטיביות, אין להם סמכות על החשמנים, והם נחשבים '{{קישור שפה|אנגלית|Primus inter pares|ראשונים בין שווים}}'.

מזכיר [[הקוריה הרומאית]], {{קישור שפה|אנגלית|Camerlengo of the Holy Roman Church|הקמרלנגו של הכנסייה הרומית הקדושה}}, {{קישור שפה|אנגלית|Cardinal Vicar|המשנה הכללי של רומא}} ו{{קישור שפה|אנגלית|Patriarch of Venice|הפטריארכים של ונציה}} {{קישור שפה|אנגלית|Patriarch of Lisbon|ושל ליסבון}}, הם בדרך כלל חשמנים, למעט יוצאים מן הכלל, בדרך כלל זמניים. חוק היסוד של מדינת קריית הוותיקן דורש כי הממונים לגוף המחוקק של המדינה, {{קישור שפה|אנגלית|Pontifical Commission for Vatican City State|הוועדה האפיפיורית למדינת הוותיקן}}, יהיו חשמנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20080226203911/http://www.vaticanstate.va/NR/rdonlyres/3F574885-EAD5-47E9-A547-C3717005E861/2522/FundamentalLaw1.pdf|כותרת=Fundamental Law of Vatican City State|תאריך=26.11.2000}}</ref>

=== בחירת האפיפיור ===
{{ערך מורחב|קונקלווה}}

על פי הכללים של האפיפיור פאולוס השישי משנת 1970, לחשמנים שהגיעו לגיל 80 לפני פתיחת הוועידה אין זכות הצבעה בבחירות לאפיפיור. החוקה {{קישור שפה|אנגלית|Universi Dominici gregis|Universi Dominici gregis}} של האפיפיור יוחנן פאולוס השני מפברואר 1996 שינתה מעט את הכלל הזה, כך שחשמנים שהגיעו לגיל 80 לפני היום שבו הכס מתפנה לא יוכלו להצביע. שינוי זה הוכנס כדי למנוע תמרונים מכוונים בקביעת מועד הכינוס כדי לכלול או להוציא חשמנים מסוימים על סמך גילם.

{{קישור שפה|אנגלית|Canon law of the Catholic Church|החוק הקאנוני}} קובע את הכישורים הכלליים הנדרשים לאדם כדי להתמנות לכהונת בישוף באופן רחב למדי, ודורש ממנו להיות בעל אמונה ועם מוניטין טובים, מעל גיל שלושים וחמש, עם רף מסוים של השכלה וחמש שנות ניסיון ככומר.{{הערה|שם=VATI}} למרות זאת, החשמנים בחרו בעקביות את הבישוף של רומא מבין חבריהם מאז מותו של האפיפיור [[אורבנוס השישי]] ב-1389, האחרון שאינו קרדינל שהפך לאפיפיור. כללי הכינוס מפרטים את ההליכים שיש לנקוט אם הם בוחרים מישהו המתגורר מחוץ ל[[ותיקן|וותיקן]] או שעדיין אינו בישוף.

מתוך 117 החשמנים שהיו מתחת לגיל 80 בעת התפטרותו של האפיפיור [[בנדיקטוס השישה עשר|בנדיקטוס ה-16]], 115 השתתפו בוועידה במרץ 2013 שבחרה באפיפיור [[פרנציסקוס]] לרשת אותו. השניים שלא השתתפו היו {{קישור שפה|אנגלית|Julius Darmaatmadja|ג'וליוס ריאדי דרמאטמג'ה}} (מסיבות בריאותיות) ו{{קישור שפה|אנגלית|Keith O'Brien|קית' או'בריאן}} (בעקבות האשמות על התנהגות מינית בלתי הולמת).<ref>{{Cite news|title=Cardinal Keith O'Brien resigns as Archbishop|url=https://www.bbc.com/news/uk-21572724|work=BBC News|date=2013-02-25|access-date=2025-05-09|language=en-GB}}</ref>

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://www.catholic-hierarchy.org/diocese/dxcoc.html נושאי תפקידים במועצת החשמנים]
* [https://www.vatican.va/roman_curia/cardinals/index_ge.htm ארכיון הקונסיסטורות]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:נצרות קתולית]]
[[קטגוריה:הכס הקדוש]]
[[קטגוריה:חשמנים]]

מועצת הקרדינלים - היסטוריית גרסאות

imported>Assayas ב־05:42, 23 בפברואר 2026