https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%AAמוזיקה עיראקית - היסטוריית גרסאות2026-09-15T06:03:31Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%AA&diff=617544&oldid=previmported>Ziv: → File has been renamed on Commons (:c:GR)2025-09-24T16:40:07Z<p>→ File has been renamed on Commons (<a href="/index.php?title=C:GR&action=edit&redlink=1" class="new" title="C:GR (הדף אינו קיים)">c:GR</a>)</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:ComedianpartyBaghdad.jpg|ממוזער|קבוצת [[תיאטרון מוזיקלי]] ב[[בגדאד]], [[שנות ה-20 של המאה ה-20]]]]<br />
'''המוזיקה העיראקית''' (ב[[ערבית]]: '''موسيقى عراقية''') היא מוזיקה הכוללת מספר רחב של מוזיקות מקבוצות אתניות וז'אנרים שונים. היא כוללת את המוזיקה של ה[[ערבים]], ה[[אשורים]], ה[[כורדים]] וה[[טורקמנים]], לצד עמים משניים יותר. לצד המוזיקה המסורתית, במוזיקה העיראקית מתפתחים סגנונים עכשוויים יותר כגון [[מוזיקת פופ|פופ]], [[מוזיקת רוק|רוק]], ו[[מוזיקת נשמה]]. [[עיראק]] ידועה כמקור של שלושה כלי מוזיקה מרכזיים בעולם [[מוזיקה ערבית|המוזיקה הערבית]], ה[[עוד]], [[סנטור (כלי נגינה)|הסנטור העיראקי]] וה[[רבאב]], ומשם באו רבים מגדולי [[נגן|נגני]] העוד, כגון הנגן היהודי [[דאוד אל כוויתי|דאוד אל-כוויתי]], [[אחמד מוח'תאר (נגן עוד)|אחמד מוח'תאר]], [[מוניר באשיר]] ו[[נסיר שמה]].<br />
[[קובץ:Iraqi-fluteplayer.jpg|ממוזער|נגן חליל עיראקי]]<br />
<br />
== מוזיקה עיראקית מסורתית ==<br />
המוזיקה העיראקית המסורתית מחייבת דיון על הסביבה החברתית שבה נוצרה, כמו גם יחס לשירה העיראקית. ה[[פואטיקה]] היא [[אמנות]] מרכזית בעיראק, וה[[זמרה]] היא המרכזית והאהובה מכולן. ב[[בגדאד]], בין השנים 760–1260, המשוררים דחו את השימוש בתווים. המוזיקה מורכבת מ[[מודוס (מוזיקה)|מודוסים]] [[מלודיה|מלודיים]], והיא נעה בצורה מדורגת עם פרקים חוזרים. השימוש בקצה התחתון של הטווח המלודי האופייני, כמו גם השימוש בדממה; לאחר מוזיקה קצבית, הזמר נע מעלה עד לטווח [[גובה (מוזיקה)|הגובה המוזיקלי]] הבא. ניתן להבחין בצורת קשתית, והשיר מסתיים בגובה המקורי.<br />
<br />
זמרי בית המשפט בבגדד היו המצליחים ביותר וזכו לשבחים רבים על מצוינותם בהרכב, על היכרותם עם ההיסטוריה והשירים ועל הסלסולים והחידושים שלהם. הייתה קיימת גם תמיכה בזמרות, כמו אריב, [[משורר]]ת פורה, [[קליגרפיה|קליגרפית]], נגנית [[לאוטה]], ו[[מלחין|מלחינה]] שכתבה יותר מאלף [[שיר]]ים. [[כלי נגינה|כלי הנגינה]] הפופולרי הוא העוד. המוזיקה העיראקית הקלאסית ניתנת לחילוק בשתי צורות, [[ז'אנר]]ים או [[קאנון ספרותי|קנונים]].<br />
[[קובץ:Ahmed_al-Musili,_Muwashah_02.ogg|שמאל|ממוזער|"ליל-אשיקי פי אל-הווא דלאיל"-המאהב המעוטר מאת אחמד עבדול קאדיר אל-מוסילי (1877-1941).]]<br />
מבחינה היסטורית, המוזיקה העיראקית המסורתית הייתה [[שידור חי|מנוגנת מול הצופים]], ובעיקר בהתכנסויות גברים, אך עם כניסת [[הקלטת קול|תעשיית הקלטת הקול]] הדברים השתנו, וגם נשים החלו להאזין למוזיקה, והמוזיקה המנוגנת מול הצופים נוגנה פחות משמעותית. היום המוזיקה מנוגנת מול הצופים בעיקר ב[[חתונה|חתונות]]. בנוסף, עד הרבע הראשון של המאה ה-20, התקיימו [[קונצרט]]ים רבים, אך רובם ככולם נסגרו לאחר שתעשיית המוזיקה המוקלטת התפתחה.<br />
[[קובץ:Munir Bashir.jpg|ממוזער|[[מוניר באשיר]], אחד מגדולי נגני העוד העיראקיים במאה ה-20]]<br />
<br />
=== [[מקאם]] ===<br />
ברחבי [[העולם הערבי]], ה[[מקאם]] מתייחס ל[[מודוס (מוזיקה)|מודוסים]] [[מלודיה|מלודיים]] ספציפיים. כאשר מוזיקאי מבצע מופעי מקאם, המבצע מאלתר לפי כללים מוגדרים. ישנם מספר מקאמים שונים, כל אחד עם מצב רוחו ומאפייניו. יש בין חמישים לשבעים מקאמים, ולרבים מהם יש סגנונות משנה. מאפיינים אחרים של המוזיקה העיראקית כוללים קצב איטי, מקצבים נקיים מסלסולים או מקווים מלודיים, ומודוסים מינוריים לרוב. כלי הנגינה העיראקיים הפופולריים ביותר הם: [[קאנון (כלי נגינה)|קאנון]], [[ריק (כלי נגינה)|ריק]], [[סנטור (כלי נגינה)|סנטור]], [[דרבוקה]], [[נאקרה]], [[נאי]], [[דג'וזה]] (סוג של [[רבאב]] מקומי בעל ארבעה מיתרים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.traditionalarabicmusic.com/Musical%20Instruments/Rebab.htm|כותרת=Arabic Musical Instruments|אתר=www.traditionalarabicmusic.com|תאריך_וידוא=2018-11-05}}}}) ו[[עוד]].<br />
<br />
טקסטים [[מקאמה|מקאמיים]] בעיראק מושפעים לעיתים קרובות מ[[שירה ערבית]] קלאסית, כמו של [[מוחמד מהדי אל-ג'וואהרי]], [[אל-מתנבי]] ו[[אבו נואס]], או משוררים [[פרסים]] כמו [[חאפז]] ו[[עומר ח'יאם]]. כמה מבצעים השתמשו במקורות מסורתיים שתורגמו ל[[ערבית בניב העיראקי|ניב הבגדאדי]], ואחרים משתמשים בשפות [[ערבית]], [[טורקית]], [[ארמנית]], [[עברית]], [[טורקמנית]], [[ארמית]] או [[פרסית]].<br />
<br />
==== היסטוריה ====<br />
שורשיו של המקאם העיראקי המודרני מיוחסים ל[[בית עבאס|ח'ליפות העבאסית]], כאשר בירתה הייתה בגדאד.<br />
<br />
ה[[פסטה (שיר)|פסטה]], סוג של שיר עממי המסכם את ביצועי המקאם, נהיה פופולרי במאה בסוף המאה ה-20, וגדל יחד עם עליית המוזיקה המוקלטת. בין הפסטיים הפופולריים ביותר הם [[נאזם אל-ע'זאלי]] ו[[סלימה מוראד]].<br />
<br />
== העידן המודרני ==<br />
במשך רוב [[המאה ה-20]], [[מצרים]] הייתה מרכז [[מוזיקה ערבית|המוזיקה הערבית]], והיו מעט כוכבים ממדינות אחרות שהגיעו להצלחה בינלאומית. היו זמרים [[מוסלמים]], [[יהודים]] ו[[נוצרים]].<br />
<br />
נגנים [[עיראקים]] השתתפו בקונגרס המוזיקלי הערבי המפורסם של קהיר בשנת 1932, בו השתתף גם הזמר המוסלמי [[מוחמד אל-קובנצ'י]]. בשנת 1936 [[תזמורת]] ה[[רדיו]] העיראקי הוקמה על ידי זוג האחים היהודיים, מהזמרים והנגנים הבולטים ביותר בעיראק, [[האחים סאלח ודאוד אל-כוויתי|סאלח ודאוד אל-כוויתי]]. ב[[מועדון לילה|מועדונים]] של [[בגדאד]] היו המוזיקאים היהודיים השליטים הבלתי מעורערים. במועדוני לילה אלו היו הרכבי עוד, קאנון ושני כלי הקשה, כאשר אותו פורמט עם נאי ו[[צ'לו]] שימש ברדיו.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120074303:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.dangoor.com/72page42.html|כותרת=Jewish Role in Iraqi Music|אתר=www.dangoor.com|תאריך_וידוא=2018-11-09}}}} אחת הסיבות לדומיננטיות של הנגנים היהודיים בראשית המאה העשרים הייתה בית ספר לילדים יהודים עיוורים, אותו הקים בסוף שנות ה-20 נגן הקאנון היהודי [[יוסף זערור]]. רבים מהתלמידים נהיו בסופו של דבר מוזיקאים אשר הרכיבו יחדיו תזמורת הנקראה "רדיו ישראל" או "קול ישראלי".<br />
<br />
אחת מהזמרים המפורסמים ביותר בין שנות ה-30 לשנות ה-40 הייתה [[סלימה מוראד]].{{הערה|שם=הערה מספר 20190120074303:0}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20051202084829/http://www.soas.ac.uk/ahrbmusicanddance/newsletter/musicanddance3.pdf|כותרת=Wayback Machine|תאריך=2005-12-02|תאריך_וידוא=2018-11-09}}}} בשנות ה-20 החלו שני [[האחים סאלח ודאוד אל-כוויתי]] להתבלט בעולם המוזיקה העיראקי; סאלח, נגן הכינור ודאוד, נגן העוד. באותו הזמן החלה סלימה מוראד להתפרסם. האחים, סאלח ודאוד אל-כוויתי החלו להופיע עמה ולהלחין לה שירים. האחים הפכו למוזיקאים המפורסמים ביותר בעיראק, ומוראד הייתה לזמרת המפורסמת ביותר.<br />
[[קובץ:Omar_bashir.jpeg|ממוזער|[[עומר באשיר]], בנו של מוניר באשיר, ונגן עוד בעצמו]]<br />
בעקבות פתיחת [[תחנת רדיו|תחנת הרדיו]] העיראקית בשנת 1936, האחים התבקשו להקים את הרכב המוזיקה הרשמי של תחנת הרדיו. נתנו להם את תפקיד זה מכיוון ששם הנאי והצ'לו שולבו לראשונה יחד עם תזמורת. הכבוד וההערצה למוראד היו יוצאי דופן באותה עת, שכן הופעות מוזיקה פומביות של נשים נחשבו מביישות באותה התקופה מאחר שרוב הזמרות גויסו מ[[בית בושת|בתי בושת]].{{הערה|שם=הערה מספר 20190120074303:0}}<br />
<br />
נגנים וזמרים רבים מאמצע המאה העשרים ועד סופה הוכשרו ב[[הקונסרבטוריון בבגדאד|קונסרבטוריון בבגדאד]].<br />
<br />
בשנים האחרונות בית הספר העיראקי של לנגני העוד הפך בולט מאוד, עם נגנים כמו [[סלמאן שוקור]] ו[[מוניר בשיר|מוניר באשיר]], אשר פיתחו סגנון מעודן ועדין של ניגון המשלב אלמנטים ערביים ישנים עם השפעות חדשות יותר מ[[אסיה הקטנה]].<br />
<br />
== [[מוזיקת פופ]] ==<br />
מוזיקת הפופ בעיראק בדרך כלל ללא מוטיבים מוזיקליים או מילים עתיקות, אבל כן כוללת שילוב של כלי נגינה מסורתיים ומודרניים. [[קאט'ם אל-סאהר]], למשל, מכונה "האלביס של המזרח התיכון", אך הוא שר בערבית קלאסית. המוזיקאי הפופולרי [[אילהאם אל-מדפעי]] כולל את ה[[גיטרה חשמלית|גיטרה החשמלית]] ואת ה[[סקסופון]], אך משתמש בכלים מסורתיים כדי לשחזר שירים עממיים עתיקים.{{הערה|שם=iraq|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20120906050302/http://www.iraq4u.com/forum/m_1631/mpage_1/key_/tm.htm|כותרת=Freedom could unlock doors for Iraqi artists' creativity|תאריך=2012-09-06|תאריך_וידוא=2018-11-09}}}}<br />
<br />
עד נפילתו של [[סדאם חוסיין]], תחנת הרדיו הפופולרית ביותר הייתה "קול הנוער", ששידרה את המוזיקה העממית הפופולרית של עיראק כדי לחזק את תרבות המדינה בקרב הצעירים. התחנה גם שידרה שירי [[מוזיקת רוק|רוק]], [[פופ]] ו[[מוזיקת היפ הופ|היפ הופ]] מאומנים מרחיקי לכת כמו [[אמינם]] ו-[[אר.אי.אם.|אר.אי.אם]],{{הערה|שם=iraq}} אשר כולם היו צריכים להיות מיובאים דרך [[ירדן]] בשל [[הסנקציות על עיראק (1990)|סנקציות כלכליות בינלאומיות]], וגם המתקלטים והאורחים דיברו ב[[אנגלית]]. הלהקות ה[[אירים|איריות]] [[הקורס]] ו[[וסטלייף]] היו פופולריות במיוחד. מעיראק יצא גם כוכב פופ ערבי גדול - [[קאט'ם אל-סאהר]], ששירו כוללים גם את "לדוג'ת אל-חייה", שאסר חוסיין על הפרובוקטיביות שבו.<br />
<br />
זמרים עיראקים מודרניים אחרים כוללים את [[עלי אל-עיסאווי]], ששירו "מח'תובה" היה להיט גדול ב[[העולם הערבי|עולם הערבי]] והפך אותו למפורסם בכל רחבי עולם זה. בין האמנים העיקריים: [[שד'א חסון]], [[רחמה ריאד]], [[מאג'יד אל-מוהנדיס]], [[חוסאם א-רסאם]], [[רידה אל-עבדאללה]], להקת הבנים העיראקית, [[לא ידוע לאף אחד]], ו[[אקרסיקאודה]], להקת ה[[הבי מטאל]] הראשונה של עיראק. ישנם גם זמרים [[אשורים]] [[אתניות|אתניים]] כמו [[קלודיה חנה]], [[אשור בית סרגיס]] ו[[לינדה ג'ורג']], כמו גם מספר מוזיקאים [[כורדים]], [[טורקמנים]], [[יזידים]], [[אנשי הדום]] ו[[ארמנים]] כמו [[סטה הגופיאן]].<br />
<br />
=== בישראל ===<br />
מבצעי הז'אנר העיראקי בישראל במאה ה 21 הם מועטים. בהם יש למנות את הפייטן הרב [[דוד מנחם (רב)|דוד מנחם]] ששר בערבית ובעברית. כמו כן הזמר [[דודו טסה]] אסף ועיבד חומרים לאלבום "דודו טסה והכוויתים", בו שילב בין המוזיקה העיראקית של סבו ואחיו ורוק עכשוי. האלבום כלל הקלטות ישנות של האחים אל כוויתי ותזמורתם. כמו כן השתתפו באלבום [[ברי סחרוף]], [[יהודית רביץ]] וכרמלה טסה, אמו של דודו ובתו של [[דאוד אל כוויתי]], ששרו גם הם ב[[ערבית]]-[[עיראק]]ית.<br />
<br />
== השפעת מלחמת עיראק ==<br />
מאז [[מלחמת עיראק|הפלישה לעיראק]] ונפילתו של [[סדאם חוסיין]] ב-[[2003]], כמה קיצונים מיליטנטיים תקפו מוזיקאים, בעיקר ב[[עיר נמל|עיר הנמל]] [[בצרה (עיראק)|בצרה]], שם ככל הנראה ה[[ווהאבים]] היו אחראים למקרה. בצרה ידועה בכל רחבי עיראק ב[[שירי המלחים]] שלה. [[חנות|חנויות]] מוזיקה בשכונת סאמר היו יעד להפצצות [[רימון יד|רימונים]]. מנהיגים דתיים קיצוניים הצליחו לגרום לסגירתם של כמה מאולמות הקונצרטים והמועדונים בעיר.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[דודו טסה]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* Badley, Bill and Zein al Jundi. "Europe Meets Asia". 2000. In Broughton, Simon and Ellingham, Mark with McConnachie, James and Duane, Orla (Ed.), ''World Music, Vol. 1: Africa, Europe and the Middle East'', pp 391–395. Rough Guides Ltd, [[Penguin Books]]. {{ISBN|1-85828-636-0}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [https://www.bbc.co.uk/programmes/p005xj14 BBC Radio 3 Audio (שישים דקות): מסורות מוזיקליות עיראקיות קלאסיות וצועניות]. 25 בנובמבר 2010.<br />
* [https://www.bbc.co.uk/programmes/p005xj1g BBC Radio 3 Audio (שישים דקות): אילהאם אל מדפאי]. 25 בנובמבר 2010.<br />
* [https://web.archive.org/web/20080906014721/http://iraq4u.com/music/ Iraq4u Music]<br />
* [http://pizmonim.org/ פרויקט פזמונים ספרדים] על ידי הקהילה היהודית במזרח התיכון.<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:עיראק: תרבות]]<br />
[[קטגוריה:מוזיקה ערבית]]</div>imported>Ziv