https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%91מואב - היסטוריית גרסאות2026-09-14T09:35:51Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%91&diff=23772&oldid=previmported>פעמי-עליון: תבנית2026-05-31T13:58:20Z<p>תבנית</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף}}<br />
[[קובץ:Moab 830-es.svg|שמאל|ממוזער|250px|מואב וגבולותיה לפי המקרא]]<br />
{{חרטומים|השם שזוהה כ"מואב"|<hiero>N35A-M17-D58-G43-N25</hiero>|יישור=שמאל|תקופה=מצרים}}<br />
[[קובץ:Dhiban.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיבון (צולם ב-2004)]]<br />
<br />
'''מוֹאָב''' הוא שמו של חבל ארץ ב[[עבר הירדן המזרחי]], ב[[התקופה הישראלית|תקופה הישראלית]], המקבילה ברובה ל[[תקופת הברזל]], בשלהי [[האלף ה-2 לפנה"ס]] – [[המאה ה-6 לפנה"ס]]. על פי המקורות, שכנה מואב ממזרח ל[[ים המלח]], בין ה[[מתלול]] של ים המלח לבין המדבר הערבי, בתחומי [[ממלכת ירדן]] של ימינו.<br />
<br />
==גאוגרפיה==<br />
[[קובץ:Moabite Sarcophagus.jpg|ממוזער|232x232 פיקסלים|[[גלוסקמה]] מואבית שנמצאה ב[[ירדן]]]]<br />
אזור מואב נמצא ברמה גלית אשר גובהה הממוצע הוא 1,100 מטרים מעל פני הים. הגבול הטופוגרפי הדרומי של מואב הוא '''ואדי אל-חסא''', אשר הוצע לזהותו עם [[נחל זרד]] המקראי. הגיא של '''נחל מוג'יב''' חוצה את מואב במרכזה, אשר הוצע לזהותו עם [[נחל ארנון]] המקראי. מקובל לזהות את גבולה הצפוני של מואב ב'''וואדי חיסבן''', אשר הוצע לזהותו בנחל חשבון המקראי. מואב נחלקת לשניים: דרום מואב – בין ואדי מוג'יב (הארנון) בצפון לוואדי חסא (נחל זרד) בדרום, לבין צפון מואב – בין ואדי חיסבן (נחל חשבון) בצפון לוואדי מוג'יב בדרום.<br />
גבולה הטבעי המערבי של מואב הוא [[ים המלח]], ואילו גבולה המזרחי הוא ב[[המדבר הערבי|מדבר הערבי]].<br />
בין רמת מואב לבין ים המלח פער של כ-1,500 מטרים. רוב הנחלים הם נחלי איתן וזרימתם העזה, הכוללת מפלים, לים המלח, יצרה גאיות צרים ועמוקים; וזאת לעומת [[מדבר יהודה]] שרוב הערוצים בו יבשים בקיץ. בנוסף חוצים את האזור גאיות הנחלים: '''היבאן''', '''איבן חאמד''', ו'''כרך'''.<br />
חבל הארץ הצפוני של מואב, נעדר גבולות [[טופוגרפיה|טופוגרפיים]] ברורים, והיה חשוף לפגיעות מממלכות שכנות.<br />
<br />
==אזכור במקורות חוץ-מקראיים==<br />
[[קובץ:Mesha Stele (511142469).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת מישע]]<br />
האזור נקרא במקורות הקדומים מ[[העת העתיקה]], כגון ה[[מקרא]] והממצאים [[ארכאולוגיה|הארכאולוגיים]], על שם יושביו המואבים. השם מואב בא במקרא בכמה וכמה צירופים בשמות גאוגרפיים, כגון ערבות מואב, מצפה מואב{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כב|ג}}}}, מדבר מואב{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כא|יג}}}} ועוד.<br />
<br />
ארבע כתובות מימי [[רעמסס השני]] מזכירות את Mw-i-bw כמקום מרדני שמסרב להכיר בשליטת מצרים ב[[כנען]] ויחד עם ה[[שסו]] מ[[הר שעיר]] יצאו למעשי ביזה ו[[התגרות]] במצרים. ה[[פרעה]] שולח כוחות לאזור ומדכא את המרד – בכתובות של רעמסס השני מוצגים המואבים כבעלי תסרוקות זהות לאלה של הכנענים יושבי הקבע (שיער ארוך אסוף ומסודר) ולא תסרוקת פרועה "דמוית-[[ראסטות]]" כמו של השסו מתבליטים מאוחרים יותר שהכילו את השם מואב, החוקרים מתלבטים האם חל שינוי דמוגרפי במואב או שינוי באורחות חייהם של המואבים שגרם לשינוי בתיאורם האמנותי המצרי{{הערה|[https://www.academia.edu/13512764/Did_Ramesses_II_Wage_Campaign_against_the_Land_of_Moab_Göttinger_Miszellen_209_2006_pp._63-69 Did Ramesses II Wage Campaign against the Land of Moab? Nadav Na'aman in Göttinger Miszellen 209 (2006), pp. 63-69]|כיוון=שמאל}}. כתובת אחרת מ[[לוקסור]] מזכירות כי רעמסס ובנו הבכור קראו למצרים את "מנהיג מואב" ונזפו בו על כך שניסה לכרות ברית עם [[האימפריה החתית]] כדי שיסייעו לו לצאת מעולה של מצרים{{הערה|[https://www.academia.edu/19985734/On_the_Moabite_Inscriptions_of_Ramesses_II_at_Luxor_Temple "On the Moabite Inscriptions of Ramesses II at Luxor Temple"/ John Coleman Darnell and Richard Jasnow, University of Chicago, 1993]|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
בירת הממלכה המואבית הייתה "[[קיר חרש|קיר מואב]]" (הידועה גם בשמה: "כֶּרַךְּ"). דת המואבים הייתה דת כנענית. [[אליל|האל]] הראשי היה [[כמוש]], אשר נזכר בכתובת מישע ,ב[[ספר שופטים]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|יא|כד}}}} וב[[ספר ירמיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|מח|יג}}}}; כמו כן סגדו המואבים ל[[בעל פעור]] ולאלה [[ענת]].<br />
<br />
כלכלת המואבים התבססה על [[חקלאות]], ועדויות לכך גם במקרא. ב[[ספר מלכים ב']], אנו למדים כי גידלו בה אלפי [[כבש]]ים{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|ג|ד}}}}. ב[[מגילת רות]] שם מתואר כי בעת רעב ב[[ממלכת יהודה|ארץ יהודה]] הלכו [[אלימלך]], [[נעמי]] ושני בניהם [[מחלון וכליון]] לשדי מואב, שם נותר עדיין מזון{{הערה|{{תנ"ך|רות|א|א|ה}}}}.<br />
<br />
בכתובות אשוריות מופיעים השמות: Muaba,{{כ}} Maab ו-Maaba.<br />
<br />
הממצא ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] החשוב ביותר של ממלכת מואב היא [[מצבת מישע]] שהתגלתה ב[[דיבון]] ומתוארכת לאמצע [[המאה ה-9 לפנה"ס]]. בשנים האחרונות (הכתובת לא התגלתה בחפירה מסודרת. על כן מקורה וזמן הימצאה אינו ברור לחלוטין{{הערה|ש' אחיטוב, "כתובת מואבית חדשה" בתוך באר שבע כרך י"ט, תש"ע, עמ' 5–16}}) התגלתה [[כתובת מלכותית מואבית]] נוספת ובה מתפאר מלך מואב בכיבוש [[בני עמון]], לקיחת [[אסיר]]ים רבים, ובניית ארמון, שער ו[[מכרה]].<br />
<br />
==ארץ מואב במקרא==<br />
על פי מקורות מקראיים וחוץ מקראיים, לחבל ארץ זה היו שלושה תובעים שראו בו חלק מנחלתם, [[ממלכת ישראל]] הקדומה, מואב ו[[עמון]].<br />
<br />
ב[[ספר במדבר]] נחשב נחל ארנון לגבולה הצפוני של מואב{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|לב}}}}, ואילו בתקופה המאוחרת שבה נוצרו ספרי הנביאים [[ספר עמוס|עמוס]], [[ספר ישעיהו|ישעיהו]] ו[[ספר ירמיהו|ירמיהו]] מתייחסים לרוב לחלק הצפוני של מואב, שהיה מיושב לסירוגין על ידי ישראל ועל ידי עמים ושבטים אחרים.<br />
<br />
ב[[ספר ירמיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|מח}}}} מפורטת רשימת ערי ארץ מואב:<br />
{{ציטוטון|הֹבִישׁ מוֹאָב כִּי חַתָּה, הֵילִילוּ וּזְעָקוּ: הַגִּידוּ בְ[[נחל ארנון|אַרְנוֹן]] כִּי שֻׁדַּד מוֹאָב. וּמִשְׁפָּט בָּא אֶל אֶרֶץ הַמִּישֹׁר, אֶל חֹלוֹן וְאֶל [[יהצה|יַהְצָה]] וְעַל מֵיפָעַת: וְעַל [[דיבון|דִּיבוֹן]] וְעַל [[הר נבו|נְבוֹ]] וְעַל בֵּית דִּבְלָתָיִם. וְעַל קִרְיָתַיִם וְעַל [[בית גמול|בֵּית גָּמוּל]], וְעַל [[בית בעל מעון|בֵּית מְעוֹן]]: וְעַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה; וְעַל כָּל עָרֵי אֶרֶץ מוֹאָב, הָרְחֹקוֹת וְהַקְּרֹבוֹת:}}. ב[[ספר ישעיהו]] הוזכרה עיר [[אגליים (עיר במואב)|אגליים]].<br />
<br />
ערי מואב, כגון [[יהצה]] ו[[אלעלה (אתר מקראי)|אלעלה]], ניתנו ב[[תקופת ההתנחלות]] לנחלת [[שבט ראובן]], כפי המסופר ב[[ספר יהושע]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|טו|כג}}}}.<br />
המסורת המקראית מספרת על [[סיחון]], מלך אמורי קדום ששלט מ[[חשבון (עיר)|חשבון]] על החבל הצפוני של מואב (מארנון עד ליבוק) בימי משה, וכי משה כבש את השטחים מידיו והעניק את צפון מואב ל[[שבט ראובן]]. מסורת זו מתוארת בספר במדבר בתיאור המלחמה ובוויכוח [[יפתח הגלעדי]] עם בני עמון, שבו יפתח טוען כי [[עמון ומואב טהרו בסיחון]] ובני ישראל לא כבשו את ארצם אלא את ארץ האמורי.<br />
<br />
במקרא מתוארת ארץ מואב כנחלה ששכנה ב[[עבר הירדן]], ב[[הרי מואב]] – הרמה ההררית שממזרח ל[[ים המלח]], בין [[עמון]] שישב ב[[הגלעד|גלעד]] מצפון לה, וה[[אדום (עם)|אדומים]] שישבו ב[[הרי אדום]] מדרומה. ב[[ספר בראשית]] נכתב שמואב הוא בנו של [[לוט]], אחיינו של אברהם, שנולד מ[[לוט ובנותיו|יחסיו עם בתו הבכורה]], שהיו [[גילוי עריות]].{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יט}}}}<br />
<br />
ממלכת מואב קדמה ל[[ממלכת ישראל]], והיחסים ביניהן ידעו תקופות של מלחמה, ותקופות של שיתוף פעולה. בימי השופטים, בהנהגת [[עגלון מלך מואב]], הצליחו המואבים יחד עם עמון ו[[עמלק]] לכבוש נתחים מבנימין ויהודה עד ש[[אהוד בן גרא]] מרד בהם, הצליח להרוג את עגלון מלך מואב ולהסיגם. מגילת רות מתארת יחסים יפים בין העמים. סלע המחלוקת העיקרי בין ישראל ומואב היה כנראה השטח מצפון ל[[נחל ארנון]]. בימי המלוכה, כשישראל התחזקה, היא הצליחה לשעבד את מואב. [[מצבת מישע]], שנתגלתה בדיבון ב-[[1868]] ומתוארכת ל[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]], מספרת על תודתו של המלך המואבי [[מישע]] לאל כמוש, על ששחרר את מואב מהשעבוד לישראל, ככל הנראה בימי המלך [[יהוא]]. יש הסבורים שנבואות ישעיהו וירמיהו על מואב משקפות נבואה עתיקה יותר, המגנה את מישע מלך מואב על יהירותו. <ref>{{צ-מאמר|מחבר=יהודה אליצור|שם=משא מואב וכתובת מישע|כתב עת=דעת. מכללת הרצוג לימודי יהדות ורוח|שנת הוצאה=תשט"ו|קישור=https://www.daat.ac.il/daat/tanach/achronim/moav.htm}}</ref> <br />
<br />
המואבים נחשבו קרובים לישראל, למשל בשפה ה[[מואבית]] אשר דומה ל[[עברית]]. על פי [[תנ"ך|המקרא]] מוצאם של המואבים הוא ממואב שנולד ל[[לוט ובנותיו|בנות לוט בשוכבן עם אביהן]]. המקרא אסר על השתלבותם של "עמוני" ו"מואבי" בעם ישראל, בלשונו: "לבוא בקהל ה'" – עד עולם. עם זאת, [[מגילת רות]] מציגה התנהלות שונה, ובה התקיימו קשרי נישואין בין ישראלים למואבים. [[חז"ל]] פירשו זאת על ידי הבחנה בין אישה לאיש, ולשיטתם איסור פשט המקרא הוא על מואבי ולא על מואבית; וזאת מכיוון שהסיבה לאיסור היא אי קבלת בני ישראל כאורחים בנדודיהם, דבר שנשים לא היו אמורות לעשות{{הערה|ראה דיון בשאלה זו, הכולל השוואת מקורות בחז"ל ובפרשנים, במאמר: [http://asif.co.il/download/asif_A/asif%201%20tnm/atn1/asif%201%2011-45.pdf "איסור בני לוט לבוא בקהל"], עומר פדור, ביטאון אסיף, א'}}. על פי התנ"ך, קשרי החיתון בין הישראלים לבין המואבים (בעיקר נשים מואביות) הדיחו את הישראלים לעבוד את אלילי המואבים, כפי שמתואר במקרא, אף [[שלמה המלך]] שנשא לו נשים זרות כולל מואביות, והושפע מהן עד כדי בניית במה לאלילים, למרות האיסור במקרא, כפי המסופר בספר מלכים{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יא|ז}}}}. עדות נוספת לקשר בין אנשי [[שבט יהודה]] למואבים מוצגת גם בספר {{תנך|שמואל א|כב|קצר=כן}}. כאשר [[דוד]] נמלט מפני [[אכיש]] מלך [[גת (עיר פלשתית)|גת]] למערת [[עדלם|עדולם]], הוא מפקיד את בני משפחתו בידי מלך מואב.<br />
<br />
במאה השמינית לפנה"ס בימיו של [[סרגון השני|סרגון]] השתעבדו המואבים ל[[אשור|ממלכת אשור]], והעלו לה [[מס]]. על פי כתובות סרגון, נחלה מואב תבוסה ב"מרד אמֻרֻ" הגדול, יחד עם אשדוד הפלישתית, אדום ויהודה. בימי [[אסרחדון]] סיפקו המואבים כוחות לוחמים ל[[צבא אשור]] בדרכו לכיבוש [[מצרים]]. בתקופות [[בבל|הבבלית]] [[האימפריה הפרסית|והפרסית]] נכללה בהם מואב. חורבנה הסופי של מואב הגיע במאות [[המאה השלישית לפנה"ס|השלישית]] ו[[המאה השנייה לפנה"ס|השנייה]] לפנה"ס, כאשר נפגעה על ידי שבטי ה[[נבטים]]. שרידי ממלכת מואב נטמעו בנבטים וחדלו להיות אומה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* פנחס ארצי, הערך: מואב, '''לכסיקון מקראי''', (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א'–ב', תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשכ"ה-1965, עמ' 495<br />
* [[יוחנן אהרוני]], '''[[אטלס כרטא]] לתקופת המקרא''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1974<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים}}<br />
* {{צ-מאמר|מחבר=מקסוול מילר|שם=מואב בתקופת הברזל א|כתב עת=מנוודות למלוכה|שנת הוצאה=2000|עמ=242–256}}<br />
* {{רמב"י נושא|מואב, מואבים|רשימה=כן}}<br />
* {{אסיף}}<br />
* {{דעת|פרופ' יהודה אליצור|daat/tanach/achronim/moav.htm|משא מואב וכתובת מישע}}<br />
* {{דעת|פרופ' יהודה איזנברג|daat/tanach/achronim/jer47.htm|שיחות בספר ירמיהו (פרק מח – ישראל ומואב)}}<br />
* {{הקלטה}} [https://ilanabc.co.il/המואבים-א/ פרק 05 – דברי הימים: לוט, נסיבות עריות ודוד – על המואבים. חלק א'], ב[[פודקאסט]] דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס<br />
* {{הקלטה}} [https://ilanabc.co.il/המואבים-ב/ פרק 06 – דברי הימים: לוט, נסיבות עריות ודוד – על המואבים. חלק ב'], ב[[פודקאסט]] דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קובץ:Sun rise over the Moab mountains.JPG|364x364px|ממוזער|זריחה מעל הרי מואב וים המלח, מבט ממצוקי דרגות מזרחה]]<br />
[[קובץ:Full moon-Dead Sea.jpg|370x370px|ממוזער|ירח מלא מעל הרי מואב]]<br />
[[קובץ:The Moab mountains.jpg|374x374px|ממוזער|הרי מואב לאור ערב, מבט מישראל מזרחה]]<br />
<br />
{{הממלכות המרכזיות בלבנט בתקופת הברזל}}<br />
{{אזורים בארץ ישראל}}<br />
{{תקופת השופטים}}<br />
{{אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מואב|*]]<br />
[[קטגוריה:מדינות לשעבר באסיה]]<br />
[[קטגוריה:עמים קדומים]]<br />
[[קטגוריה:עמים הנזכרים בתנ"ך]]<br />
[[קטגוריה:עמים שמיים]]<br />
[[קטגוריה:עבר הירדן המזרחי]]<br />
[[קטגוריה:ישויות פוליטיות בתנ"ך]]</div>imported>פעמי-עליון