imported>Chenspec: תיקון כיווניות להערת שוליים

2026-03-09T23:17:33Z

תיקון כיווניות להערת שוליים

דף חדש

{{תקציר פורטל|מדע בישראל}}
'''מדע''' ו'''[[טכנולוגיה]]''' הם מהתחומים הפעילים והמפותחים ביותר ב'''[[ישראל|מדינת ישראל]]'''{{הערה|שם=זיו| [[יעקב זיו (מדען)|יעקב זיו]],[http://www.academy.ac.il/data/egeret/82/EgeretArticles/Ziv.pdf מדיניות מדע בישראל],
באתר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]].}} ,פיתוחיה של מדינת ישראל מוסיף מערכות חדשניות ויעילות בעולם כולו ובשנת 2021 היא אף דורגה במקום השביעי ב[[בלומברג (חברת חדשות)|מדד החדשנות של בלומברג]]. מאז הקמתה ב[[תש"ח]] [[1948]] ועד עתה קיימת זיקת גומלין בין התפתחות המדע והטכנולוגיה בישראל לבין תשומת לבם ושאיפתם של הממשלות לדורותיהן לפיתוח המדע, והיצירה, ולמצוינות ישראלית בפעילות המדעית לתחומיה.

== היסטוריה ==
[[קובץ:PM visits an exhibition showcase of Top Israeli Technologies at Tel Aviv, in Israel on February 25, 2026.jpg|ממוזער|[[ראש ממשלת הודו]] [[נרנדרה מודי]] מבקר בתערוכת טכנולוגיות ישראליות מובילות בתל אביב עם ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו ב-25 בפברואר 2026]]
{{עריכה|נושא=ישראל}}

ציון דרך בביסוס המדע והטכנולוגיה בישראל נרשם בעיצומה של [[מלחמת העצמאות]], כאשר הוקמה "[[המועצה המדעית לישראל]]" בהוראתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[דוד בן-גוריון]], כהמשכה של ה[[מועצה למחקר מדעי ותעשייתי]] [[ממשלת המנדט|המנדטורית]]. בן-גוריון סבר כי "בנין מולדתנו ותרבותנו לא ייכונו - בלי היות המדע עמוד-התיכון של פעולתנו המשקית, היישובית והחינוכית"{{הערה|קפאי פינס, '''קרן השפע''', מחקר מדעי ופיתוח טכנולוגי בישראל, הוצאת מוסד ויצמן למדע, 1990, עמ' 79.}}. בן-גוריון קבע כי יושב הראש של "המועצה המדעית לישראל" יהיה על פי חוק ראש הממשלה, וסגנו יהיה [[שר החינוך והתרבות]]; וזאת כפועל יוצא לחשיבות הרבה שיוחסה לפיתוח המדע, הטכנולוגיה והתרבות בישראל, שזה עתה נולדה.

המחקר הבסיסי בישראל ומערכות ההשכלה הגבוהה: מכוני מחקר, [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] ומכללות, מיוסדים על שני חוקי יסוד: "[https://main.knesset.gov.il/activity/legislation/laws/pages/lawprimary.aspx?t=lawlaws&st=lawlaws&lawitemid=2000346 חוק המועצה להשכלה גבוהה]", ו"[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawPrimary.aspx?t=lawlaws&st=lawlaws&lawitemid=2000177 חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]"; ובצד זאת, מרבית תקציביהן באים מ[[ממשלת ישראל]].

המדע בישראל מתאפיין ב[[חדשנות]], שבכללה חיפוש מתמיד אחר פריצות דרך, החשבת חיוניותה של מחשבה ייחודית כתנאי לחדשנות זו, והערצת [[חשיבה המצאתית שיטתית|ההמצאתיות]], בעיקר בכל הנוגע לפיתוח ושכלול טכנולוגיה ומנגנוני העזר שלה. כתוצאה מכך נוצרה בישראל [[תעשייה עתירת ידע]] שיצא לה שם בעולם. החדשנות הישראלית מוצאת את ביטויה בייצור ידע ופרסומים רבים ביחס לגודל האוכלוסייה, על פי פרופ' [[יעקב זיו (מדען)|יעקב זיו]], ישראל "מייצרת יותר מ-1% של הידע המדעי בעולם"{{הערה|שם=זיו}} (אף שאוכלוסייתה היא רק כפרומיל מאוכלוסיית העולם). גם על פי מדד איכות תרומותיה של [[ישראל]] ל[[מדע]] ול[[טכנולוגיה]] הן רבות. הישגיהם של [[מדען|מדענים]] [[ישראלי]]ם בתחומי המדע והטכנולוגיה משמעותיים ובעלי חשיבות כלל עולמית.

מאז קום המדינה עסקו [[מדען|מדענים]] ישראלים במגוון מדעים הן בתאוריה והן למעשה. תרומותיה של ישראל בולטות במיוחד ב[[גנטיקה]], [[מדעי המחשב]], [[פיזיקה]], [[כימיה]], [[אלקטרוניקה]], [[אופטיקה]], מדעי ה[[חקלאות]] וה[[הנדסה]]. בתחום הטכנולוגיה ישראל ידועה ב[[פיתוח אמצעי לחימה בישראל|פיתוח אמצעי לחימה וציוד צבאי]], בפיתוח שיטות חקלאיות מתקדמות; שיטות [[השקיה]], [[קומפוסט]] מועשר, יבולים [[הנדסה גנטית|מהונדסים]] ו[[חקלאות מדבר]]. ה[[רפואה]] בישראל היא מהמתקדמות בעולם.

החל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נוצר בישראל כר פורח לתעשיות [[היי-טק]] וחברות הזנק ([[סטארט אפ]]). בישראל הריכוז הגבוה ביותר בעולם של חברות הזנק: 3,850 חברות לכל 1,844 ישראלים.

על פי נתוני [[משרד המדע והטכנולוגיה]] (בשנת 2012):
* מדינת ישראל מובילה בעולם בהשקעה הלאומית במחקר ופיתוח אזרחי - 4.4% מהתמ"ג ב-[[2010]] וכ-36 מיליארד ש"ח. שמינית באוריינות טכנולוגית (הוצאות על מחקר ופיתוח, יצירתיות הקהילה המדעית, כמות מחשבים אישיים וחיבורי אינטרנט לנפש), מדורגת במקום ה-16 בייצוא טכנולוגי, ובמקום ה-17 בהישגים טכנולוגיים ברשימה של [http://www.nationmaster.com Nation Master] המדרגת מדינות לפי כלכלתן.
* בישראל 8 [[אוניברסיטת מחקר|אוניברסיטאות מחקר]]. סקר הראה כי מקצוע המדען הוא עדיין המקצוע שרוב ההורים היו רוצים שילדיהם יעסקו בו, מיד לאחר רופא.
* בעשור האחרון זכו חמישה מדענים ישראלים ב[[פרס נובל|פרס נובּל]].
* דו"ח הפורום הכלכלי העולמי ציין כי מקור החוזק העיקרי של ישראל "נובע מקיומם של עסקים חדשניים במיוחד המפיקים תועלת מנוכחותם של מוסדות המחקר הטובים בעולם".
* בישראל קיים השיעור הגבוה ביותר בעולם של בעלי תואר אקדמי ביחס לגודל האוכלוסייה. יותר מ-33,000 ישראלים הם בעלי [[דוקטור|תואר דוקטור]].
* ישראל היא אחת מתשע המדינות החברות במועדון החלל היוקרתי - המדינות היחידות על כדור הארץ שהציבו לוויינים בחלל.
* ישראל מדורגת במקום ה-22 במדד התחרותיות העולמי, שישית בתחום החדשנות ורביעית במספר הפטנטים.

==אוניברסיטאות בישראל==
{{ערך מורחב|אוניברסיטאות בישראל}}

[[קובץ:Weizmann Institute of Science38.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מגדל [[מאיץ חלקיקים]] ב[[מכון ויצמן למדע]], [[רחובות]] (2009)]]

בשלב מוקדם של ההתיישבות הציונית ב[[ארץ ישראל]] הוקמו בה [[הטכניון]] ב[[חיפה]] (בשנת [[1924]]) ו[[האוניברסיטה העברית בירושלים]] (בשנת [[1925]]). שני מוסדות אלה הכשירו אנשי מדע וטכנולוגיה, שאליהם נוספו מדענים ומהנדסים ב[[עליות לפני קום המדינה|עליות השונות]]. בשנת [[1934]] הוקם ב[[רחובות]] "מכון זיו" - מכון מחקר שלימים הפך ל[[מכון ויצמן למדע]]. לאחר קום המדינה הוקמו אוניברסיטאות נוספות: [[אוניברסיטת בר-אילן]] ([[1955]]), [[אוניברסיטת תל אביב]] ([[1956]]), [[אוניברסיטת חיפה]] ([[1963]]), [[אוניברסיטת בן-גוריון]] ([[1969]]) ו[[אוניברסיטת אריאל בשומרון]] ([[2012]]) ו[[אוניברסיטת רייכמן]] ([[2021]]). [[האוניברסיטה הפתוחה]], שהוקמה בשנת [[1976]], מאפשרת לימודים אקדמיים בכל רחבי ישראל (ואף מחוצה לה).

עשרות [[מכללות אקדמיות בישראל|מכללות אקדמיות]] מציעות אף הן הכשרה אקדמית, בעיקר ל[[תואר ראשון]], ובמידה מסוימת גם ל[[תואר שני]]. מספר הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל גדל מ-1,600 בשנת [[1948]] ל-245,000 בשנת [[2006]]. מספר המאמרים המדעיים לנפש שנכתבו על ישראלים הוא מהגבוהים בעולם{{הערה|1={{הארץ|עפרי אילני|מעצמה אקדמית: ישראל במקום רביעי בפרסום מאמרים לאדם|1.1290507|17 בנובמבר 2009}}}}. כמו כן, ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם (יחד עם [[שווייץ]]) ביחס ה[[פטנט]]ים הרשומים לנפש{{הערה|{{הארץ|יובל דרור (סוציולוג)|1,046.1 פטנטים זיכו את ישראל במקום ה-13 המכובד|0000017f-e95f-d62c-a1ff-fd7fe8ea0000|10 ביוני 2003}}}}.

הישגיהם של החוקרים הישראלים באים לידי ביטוי, בין השאר, בזכייה בפרסים בינלאומיים בולטים:
* פרופ' [[דניאל כהנמן]], חתן [[פרס נובל לכלכלה]] לשנת [[2002]].
* פרופ' [[אברהם הרשקו]] ופרופ' [[אהרן צ'חנובר]], חתני [[פרס נובל לכימיה]] לשנת [[2004]].
* פרופ' [[דייוויד גרוס]], חתן [[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת 2004, גדל בישראל ובה סיים את ה[[תואר ראשון|תואר הראשון]] ו[[תואר שני|השני]] שלו.
* פרופ' [[ישראל אומן]], חתן פרס נובל לכלכלה לשנת [[2005]].
* פרופ' [[עדה יונת]], כלת פרס נובל לכימיה לשנת [[2009]]{{הערה|{{ynet|אביטל להב|פרס נובל בכימיה לישראלית עדה יונת|3786652|7 באוקטובר 2009}}}}.
* פרופ' [[דן שכטמן]], חתן פרס נובל לכימיה לשנת [[2011]]{{הערה|{{ynet|שי זמיר ואביאל מגנזי|הישראלי פרופ' דן שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה|4131530|5 באוקטובר 2011}}}}.
* פרופ' [[מיכאל רבין]], פרופ' [[אמיר פנואלי]], פרופ' [[עדי שמיר]] ופרופ' [[שפי גולדווסר]], חתני [[פרס טיורינג]].
* פרופ' [[אילון לינדנשטראוס]], חתן [[מדליית פילדס]]{{הערה|{{הארץ|אסף שטול-טראורינג|המתמטיקאי הישראלי, פרופ' אילון לינדנשטראוס, זכה במדליית פילדס היוקרתית|1.1217428|19 באוגוסט 2010}}}}

מדד למעמד המדע בישראל הוא מספר המאמרים שמקורם בישראל.
מניתוח מאמרים מ-170 מדינות, המופיע באינדקס של ארגון Thomson Reuters נמצא שבמרבית התחומים עולה מספר הפרסומים המדעיים שאחד מכותביהם מישראל (בין השנים 2004 ו-2008), על הממוצע העולמי למדינה. לדוגמה בתחומים [[מתמטיקה]] (10% מעל הממוצע בשאר העולם), [[מדעי החלל]] (57% מעל שאר העולם), [[פיזיקה]] (54%), ו[[מדע החומרים]] (46%){{הערה|1=[http://sciencewatch.com/dr/sci/10/jan24-10_1/ Science in Israel, 2004-08]|כיוון=שמאל}}. אותו מכון מפרסם מדד אחר והוא מספר הציטוטים של מאמרים מדעיים ממוסדות אקדמיים מישראל במאמרים מדעיים בכלל. על פי נתונים בין השנים 1995–2005 מבין 3,328 מוסדות להשכלה גבוהה שנבחנו, דורגה האוניברסיטה העברית במקום ה-109 בעולם, אחריה מדורגת אוניברסיטת תל אביב במקום ה-114; מכון ויצמן למדע במקום ה-123; הטכניון במקום ה-244; [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]] במקום ה-411; אוניברסיטת בר-אילן במקום ה-553.{{הערה|1=
[http://www.hayadan.org.il/huji-is-leading-in-publications-2204061/ האוניברסיטה העברית מובילה בישראל בציטוט מאמרים מדעיים של חוקריה, אתר הידען] }}
בראשית העשור השני של [[המאה ה-21]], ישראל במקום החמישי בעולם במספר הפרסומים האקדמיים לנפש - 1.13% מכלל הפרסומים המדעיים בעולם בשנים האחרונות. השיעור הגדול ביותר של פרסומים אקדמיים של ישראלים הם בתחומי המתמטיקה, הרפואה הקלינית והפיזיקה. ממוצע הציטוטים המדעיים של ישראל גבוה ב-50% מהממוצע העולמי.

==מוסדות מחקר בישראל==
* [[מכון וולקני]]: המוסד הגדול בישראל למחקר חקלאי. חידושים רבים שיצאו ממכון וולקני מצאו את דרכם לשדות, למטעים ולשווקים בישראל ובעולם. בין התחומים בהם עסקו אנשי המינהל אפשר למנות גידולים מוגנים (גידולי [[חממה]]), [[השקיה]], חקלאות באזורים [[מדבר|צחיחים]], טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, [[מיכון חקלאי]] וזנים חדשים של [[פרי|פירות]], [[ירקות]] ו[[צמח נוי|צמחי נוי]].
*[[המכון למחקר ביולוגי בישראל]]: עוסק במחקר בתחומי ה[[ביולוגיה]], ה[[מיקרוביולוגיה]], ה[[כימיה]] ותחומים סמוכים. נודע כגוף שעוסק, בין השאר, בפיתוח אמצעי הגנה מפני [[נשק ביולוגי]] ו[[נשק כימי]].
*[[המרכז למחקר גרעיני - שורק]]: מכון מחקר לתחום ה[[גרעין האטום|גרעין]], שבו מתבצע מחקר ופיתוח למטרות אזרחיות.

==תעשייה עתירת ידע בישראל==
===תעשיית היי-טק===
[[קובץ:Herzliya Pituah Aerial View.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מבט אווירי על [[הרצליה פיתוח]], מקום מושבן של חברות הייטק רבות]]
[[קובץ:Technology garden.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבנים ב[[הגן הטכנולוגי מלחה|גן הטכנולוגי מלחה]]]]
ענף ה[[היי טק]] החל להתפתח בישראל ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]], עם היווסדן של מספר חברות, כמו [[ECI Telecom]], [[תדיראן]] ו[[אלרון]]. ה[[אמברגו]] ה[[צרפת]]י, שהוטל על ישראל לאחר [[מלחמת ששת הימים]], האיץ התפתחותה של [[תע"ש|תעשייה צבאית]] שמטרתה השגת יתרון טכנולוגי על [[מדינות ערב]], ושמירתו לאורך זמן. בשלבים מאוחרים יותר החל חלק מתעשיות צבאיות אלה לפתח גם יישומים אזרחיים. יתרונה היחסי של ישראל בא לידי ביטוי כאשר תעשיית המחשוב העולמית החלה שמה דגש רב יותר על [[תוכנה]] ביחס ל[[חומרה]], וחברות ישראליות החלו מתבלטות בשוק הבינלאומי. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] קמו בישראל חברות היי טק שאיתרו ופיתחו תחומי ייצור שלא כוסו על ידי חברות [[ארצות הברית|אמריקאיות]] מקבילות, ובין [[1984]] ל-[[1991]] גדל שווי [[ייצוא]] מוצרי התוכנה מישראל מ-5 מיליון ל-110 מיליון [[דולר]].

תעשייה עתירת טכנולוגיה היא מרכיב חשוב ב[[כלכלת ישראל]], בייחוד בשני העשורים האחרונים. המשאבים הטבעיים המוגבלים ודגש על חינוך והשכלה טכנולוגיים היוו גורם מרכזי בהכוונת התעשייה לתחומי [[היי-טק]]. כתוצאה מהצלחתה של ישראל בפיתוח [[חומרה]], [[תוכנה]], [[תקשורת]] וב[[מדעי הטבע]] וכתוצאה מריבוי חברות הסטארט-אפ רבים מתייחסים לישראל כ[[עמק הסיליקון]] השני{{הערה|1= [http://www.thehindubusinessline.com/businessline/2001/01/11/stories/151139ue.htm ישראל נחושה על קשרי IT],{{כ}}. The Hindu Business Line, [[2001]] }}{{הערה|1=[http://www.ebusinessforum.com/index.asp?doc_id=7798&layout=rich_story ישראל מכה מעבר למשקל שלה], [[אקונומיסט|האקנומיסט]], [[2005]]}}.

חברת [[אינטל]] פתחה מספר מפעלים בישראל בהשקעות של מיליארדי דולרים וחברות אחרות מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח.

נכון ל-[[2004]] השקעות הון הסיכון בישראל היו גדולות מבכל מדינה ב[[אירופה]]{{הערה|1=[http://sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?file=/chronicle/archive/2004/04/02/BUG675V5L41.DTL Venture capital invests in Israeli techs Recovering from recession, country ranks behind only Boston, Silicon Valley in attracting cash for startups], סן פרנסיסקו כרוניקל}}. ויחס ה-VC/GDP הגדול בעולם אחרי [[ארצות הברית]]. למעט ארצות הברית ו[[קנדה]] לישראל יש הכי הרבה חברות הרשומות ב[[נסדאק]]{{הערה|1=[http://www.nasdaq.com/newsroom/news/pr2005/ne_section05_019.stm אתר הנאסד"ק], פברואר [[2005]]}}.

חברות הייטק בולטות בישראל:
* [[אמדוקס]]: תוכנה למערכות בילינג ולמדריכים מסווגים ("[[דפי זהב]]")
* [[קומברס]]: [[תא קולי|תאים קוליים]] לרשתות [[טלפוניה]]
* [[צ'קפוינט]] מפתחת תוכנת [[פיירוול]] להגנה על [[רשת מחשבים|רשתות מחשבים]]
* [[רד בינת]]: קבוצת חברות העוסקת בתחום האלקטרוניקה
* [[מרקורי (חברה)|מרקורי]]: מפתחת מוצרים ל[[בדיקות תוכנה|בדיקת תוכנה]]
* [[גילת רשתות לווין]]: פיתוח והתקנה של תחנות לוויין זעירות לתקשורת
* [[מוטורולה]] היא מהמובילות בתחום טכנולוגיית התקשורת בישראל
* [[פריסקייל סמיקונדקטור]] (לשעבר מוטורולה סמיקונדקטור) מפתחת [[שבב]]ים לתחומי [[עיבוד אותות]], [[תקשורת]] ו[[מולטימדיה]]
בנוסף לחברות ישראליות אלה, חברות בינלאומיות, כדוגמת [[יבמ]], [[אינטל]], [[Yahoo!]], [[גוגל (חברה)|גוגל]], [[מיקרוסופט]], [[HP]] ואחרות פתחו מרכזי פיתוח בישראל, וכן רכשו [[חברת הזנק|חברות הזנק]] ישראליות הממשיכות לפעול בישראל.

בתחומי התקשורת וטכנולוגיית המידע, ה-[[ITU]] דירג את ישראל במקום ה-19 באירופה, ובמקום ה-29 בעולם כולו{{הערה|מקור: [https://www.itu.int/en/ITU-D/Statistics/Documents/publications/mis2014/MIS2014_without_Annex_4.pdf Measuring the Information Society Report 2014], באתר ITU {{אנגלית}}, עמ' 99}}.

===טכנולוגיה צבאית===

{{הפניה לערך מורחב|תעשייה ביטחונית בישראל}}
[[קובץ:Uzi 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תת מקלע]] "[[עוזי]]" (2006)]]
[[קובץ:Merkava4m-Windbreaker-0036a.jpg|ממוזער|250px|[[טנק]] [[מרכבה סימן 4]]מ עם מערכת "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" - אחד הטנקים המתקדמים ביותר בעולם]]
בישראל פועלות חברות רבות העוסקות בטכנולוגיה צבאית, לשימוש [[צה"ל]] ולייצוא. חברות בולטות בתחום זה הן
* [[אלביט מערכות]]: עוסקת בפיתוח ובייצור של [[מערכות אלקטרוניות]] ואלקטרו-אופטיות ו[[אמצעי לחימה]] מתקדמים, ובכלל זה [[שליטה ובקרה|מערכות שליטה ובקרה]], [[מערכות מודיעין]], [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים, והשבחת של [[כלי טיס]], [[כלי שיט]] ו[[כלי תחבורה|כלי רכב]].
* [[התעשייה האווירית לישראל]]: [[חברה ממשלתית]] המפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים [[תעופה|תעופתיים]], מערכות [[חלל]] ומוצרי [[אלקטרוניקה]], לתחום הצבאי ולתחום האזרחי, אך גם מוצרים לכוחות היבשה והים. בחברה מועסקים למעלה מ-15,000 עובדים.
** [[אלתא]] - חברה-בת של התעשייה האווירית, מתעסקת ב[[אלקטרוניקה]], טכנולוגיות [[מכ"ם]], [[תקשורת]] ו[[מודיעין צבאי]].
** [[רמתא]] - מפעל של התעשייה האווירית המתמחה במערכות יבשה וים, שריון ו[[רובוט]]יקה.
* [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]]: עוסקת בפיתוח וב[[ייצור]] של [[אמצעי לחימה]] מתקדמים, לרבות [[טיל]]ים. בתחילת דרכה עסקה בעיקר במחקר ובפיתוח של אמצעי לחימה, ובמהלך השנים החלה להתמקד גם בייצור.
* [[התעשייה הצבאית]]: [[חברה ממשלתית]] שהיא היצרן העיקרי של [[כלי נשק|נשק]] ו[[תחמושת]] ל[[זרוע היבשה|כוחות היבשה]] בישראל, והיא מייצרת גם אמצעי לחימה מוטסים.

מסלול מיוחד להכשרת כח אדם מעולה לתחום זה הוקם כ[[תוכנית תלפיות]] כאשר המטרה המוצהרת היא הקמת תוכנית עילית צבאית-אקדמית להכשרת מנהיגות טכנולוגית-מבצעית מעולה למערכי ה[[מחקר ופיתוח|מחקר והפיתוח]] (מו"פ) ומערכי ה[[אמל"ח]] (אמצעי לחימה) של מערכת הביטחון.

מבין הפיתוחים הטכנולוגיים הצבאיים הבולטים של ישראל ניתן למנות את: [[תת-מקלע]] [[עוזי]], [[טנק]] ה[[מרכבה (טנק)|מרכבה]], [[מטוס קרב]] [[כפיר (מטוס)|כפיר]], טילי ה[[פיתון (טיל)|פיתון]], [[לוויין ריגול|לווייני ריגול]] [[אופק (לוויין)|אופק]] ו[[טכסאר]], [[רובה סער|רובי הסער]] [[גליל (רובה)|גליל]] ו[[תבור (רובה)|תבור]], [[ספינת טילים|ספינות הטילים]], ספינות הסיור [[שלדג (כלי שיט)|שלדג]] ו[[דבורה (כלי שיט)|דבורה]], [[הגנה מפני טילים|מערכות הגנה נגד טילים]] ה[[חץ (טיל)|חץ]] ו[[כיפת ברזל]], [[מערכת הגנה אקטיבית]] [[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]] ועוד.

===טכנולוגיות בריאות ===

[[טבע תעשיות פרמצבטיות]] היא אחת מ-20 חברות ה[[פרמצבטיקה]] הגדולות בעולם, והחברה המובילה בתחום ה[[תרופה גנרית|גנריקה]]. לטבע אתרי ייצור, מחקר ושיווק בישראל, צפון אמריקה ואירופה. יותר מ-80% מהכנסות החברה מקורן במכירות ב[[צפון אמריקה]] ואירופה. הישגה הגדול ביותר של טבע, ואחד מ[[המצאות בישראל|הישגיו הגדולים של המדע הישראלי]] בכלל, היה קבלת אישור ה-FDA לתרופת ה[[קופקסון]] ב-[[1996]]. התרופה פותחה בידי צוות חוקרים ב[[מכון ויצמן למדע]], והיא אחת הטובות ביותר המצויות כנגד מחלת ה[[טרשת נפוצה|טרשת הנפוצה]]. מכירותיה השנתיות עולות על מיליארד דולר. בכך הפכה טבע מחברה המייצרת תרופות גנריות לחברה המייצרת גם תרופות מקוריות.

בתחום הפרמצבטיקה פועלות בישראל גם [[דקסל פארמה]], [[תרו]] ו[[פריגו|פריגו ישראל]]. בתחום ה[[דיאגנוסטיקה]] ו[[מכשור רפואי|המכשור הרפואי]] עוסקת גם חברת [[גיוון אימג'ינג]] ו[[מזור רובוטיקה]] (שנרכשה על ידי [[מדטרוניק]] ב-1.6 מיליארד דולר), [[וולטק קרדיו]], [[בריינסוויי]], [[לומניס]] ועוד.

==ראו גם==
* [[ננוטכנולוגיה בישראל]]
* [[תגליות בישראל]]
* [[המצאות בישראל]]
* [[משרד המדע והטכנולוגיה]]

==לקריאה נוספת==
* [[קפאי פינס]], '''קרן השפע''', מחקר מדעי ופיתוח טכנולוגי בישראל, רחובות: [[מוסד ויצמן לפרסומים במדעי הטבע ובטכנולוגיה]], 1990.
* צפריר גדרון, '''מדע, מדיניות ואי-ודאות''' : תפקידם של מדענים בעיצוב מדיניות סביבתית בישראל, ירושלים: מחקרי פלורסהיימר - [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], 2010.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://web.archive.org/web/20120114105806/http://www.neaman.org.il/מדיניות-מדע-וטכנולוגיה מדע וטכנולוגיה], באתר מוסד שמואל נאמן
* [http://www.hayadan.org.il/category/scitech_israel/ מדע בישראל], באתר הידען
* [http://www.academy.ac.il/Index3/Entry.aspx?nodeId=769&entryId=18800 דוח מצב במדע בישראל תשע"ג]
* [http://www.hayadan.org.il/images/content3/2016/12/דוח-האקדמיה-סופי-1.pdf דוח מצב במדע בישראל תשע"ז 2016]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{היסטוריה של מדינת ישראל}}
[[קטגוריה:ישראל: מדע וטכנולוגיה|*]]
[[קטגוריה:ישראל לפי נושא]]

מדע וטכנולוגיה בישראל - היסטוריית גרסאות

imported>Chenspec: תיקון כיווניות להערת שוליים