https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8 2026-09-14T11:51:51Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8&diff=47178&oldid=prev 2026-05-26T19:34:34Z

<p><span class="autocomment">הערות שוליים: </span> הוספת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94" title="קטגוריה:פלאוקלימטולוגיה">קטגוריה:פלאוקלימטולוגיה</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:Desertification map.png|שמאל|ממוזער|400px|מפה גלובלית של פגיעות מדבור]]<br /> [[קובץ:Aralship2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התייבשותה של [[ימת אראל]]]]<br /> &#039;&#039;&#039;מִדְבּוּר&#039;&#039;&#039; הוא תהליך בו אזור יבש יחסית הופך להיות יבש לחלוטין.{{הערה|שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, עמ&#039; 536-537.}} בדרך כלל מלווה התהליך בהתייבשות מאגרי [[מים]] ובהצטמצמות של מגוון הצומח והחי באזור. באזורי ספר המדבר תהליך זה גורם להתפשטות ה[[מדבר]]. תופעת המדבור מתרחשת בעיקר בשוליהם של [[מדבר]]יות קיימים.<br /> <br /> במקומות שונים בעולם מתרחשים תהליכי מדבור, הן בשל שינויים [[אקלים|אקלימיים]] והן בשל מעשי האדם. השינוי הגדול ביותר מתרחש באזור ה[[סאהל]] שמדרום ל[[סהרה]], שבו תושבי מדינות כמו [[סנגל]] ו[[מאלי]] סובלים מ[[בצורת|בצורות]] תכופות יותר ויותר בשל התפשטות המדבר.<br /> <br /> ישנן שיטות שונות בהן ניתן לעצור את המדבור או לשחזר את המערכת כמו [[נטיעות]] מתאימות של צמחים או תוספת של גרגרי פלסטיק סופחי מים אל הקרקע.<br /> <br /> מאמצים נרחבים לעצירת המדבור מושקעים במקומות שונים בעולם. לדוגמה, 21 מדינות החברות ב[[האיחוד האפריקאי|איחוד האפריקאי]] משתפות ביניהן פעולה בפרויקט [[החומה הירוקה הגדולה]] שנועד לבלום את התפשטות מדבר [[סהרה]] דרומה, באמצעות [[נטיעה|נטיעת]] מיליוני עצים לאורך כ־7,000 [[קילומטר|ק&quot;מ]] לרוחבה של [[אפריקה]] מ[[סנגל]] במערב עד [[ג&#039;יבוטי]] במזרח. פרויקט דומה של נטיעות בהיקף נרחב מבוצע גם ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ונועד למנוע את התפשטות [[מדבר גובי]] דרומה.<br /> <br /> בשנת 2024, השלימה ממשלת סין את פרויקט &quot;החגורה הירוקה&quot;, המכתר את מדבר [[טקלה מקאן]] מסביבו על-מנת למנוע את מגמת ההתפשטות שלו.{{הערה|שם=:0|{{הארץ||&quot;חגורה ירוקה&quot;: סין השלימה פרויקט ענק במערבה נגד תופעת המדבור|00000193-817d-d548-abf7-f17f4ad40000|1 בדצמבר 2024}}}} פרויקט הייעור החל ב-1978 וזכה לכינוי העממי &quot;החומה הסינית הירוקה&quot;.&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; אורך החגורה הירוקה הוא 3,000 ק&quot;מ.<br /> <br /> == סיבות למדבור ==<br /> הסיבות למדבור מתחלקות לשני סוגים עיקריים: מדבור טבעי, בפרט כתוצאה משינויים אקלימיים, ומדבור הנובע מפעילות אנושית.<br /> <br /> מדבור טבעי:<br /> *ירידה בכמות ה[[משקעים]].<br /> *עלייה בטמפרטורה ובמידות החום.<br /> *מזיקים שונים הפוגעים בצמחייה ואף מכחידים אותה.<br /> <br /> רבים מהמדבריות בעולם הן למעשה תוצאה של שינויים אקלימיים. כך למשל [[סהרה|מדבר סהרה]], המדבר הגדול ביותר בעולם, היה ב[[התקופה הקרחונית האחרונה|תקופה הקרחונית האחרונה]] אזור גשום. כיום הוא מדבר הודות ל[[אקלים צחיח|אקלים המדברי]] בו. ראו [[התקופה הלחה באפריקה]].<br /> <br /> מדבור כתוצאה מפעילות אנושית:<br /> *ניצול יתר של הקרקע והרס משאבי הקרקע (למשל בעקבות [[רעיית יתר]] המביאה להרס הצמחייה), או [[חקלאות]] לא מתאימה - שימוש בגידולים חקלאיים לא מתאימים לאקלים ולקרקע הפוגע באיכותה של הקרקע. תופעה זו מתרחשת בעיקר במדינות [[העולם השלישי]], שבהן שיטות חקלאות מערביות החליפו באינטנסיביות רבה את החקלאות המסורתית.<br /> *[[התחממות עולמית|עליה מתמדת בטמפרטורת כדור הארץ]] מרחיבה את [[רצועת המדבריות העולמית]].<br /> <br /> הגורמים להתנוונות הקרקע, אם כך, הם משולבים ונגרמים עקב פעילות האדם או גורמי הטבע, או שניהם.<br /> <br /> ==המאבק במדבור בישראל==<br /> [[ישראל|מדינת ישראל]], המשתרעת בין קווי הרוחב 29 ל-33, נמצאת בחלקה הצפוני של [[רצועת המדבריות העולמית]]. [[אקלים ארץ ישראל]] שרובו אקלים מדברי ו[[אקלים צחיח למחצה]], מעמיד אתגרים סביבתיים כשלעצמו וגם אל מול השפעותיה המצטברות של תופעת [[ההתחממות הגלובלית]].<br /> <br /> ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם במאבק בתופעת המדבור. [[החקלאות בישראל]] פיתחה שיטות לבלימת התפשטות המדבור. החוקרים מצאו דרכים להרחבת גידולים חקלאיים תחת עקת חום ובאקלים מדברי בהשראת [[חקלאות נבטית|החקלאות הנבטית]]. [[קרן קיימת לישראל|הקרן הקיימת לישראל]] נטעה ומטפחת את [[יער יתיר]] - היער הגדול בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה, 250 מ&quot;מ גשם לשנה, ובכך שברה מוסכמה עולמית שלא ניתן לטעת יער באזור הזוכה לפחות מ-600 מ&quot;מ גשם. [[מרכז וולקני|מכון וולקני]] של [[משרד החקלאות]] הקימו את [[המרכז הבינלאומי גילת לחקר חקלאות על סף מדבר]].{{הערה|[http://www.agri.gov.il/he/units/regionalcenters/4.aspx המרכז הבינתחומי גילת לחקר חקלאות על סף המדבר]}} חוקרי המכון עוסקים בחקר החקלאות המדברית.{{הערה|{{וואלה|עדי חשמונאי|האו&quot;ם קבע: ישראל מומחית בהתמודדות עם תופעת המדבור|2864745|18 ביוני 2015}}}}<br /> <br /> [[משק המים והשפכים בישראל]] תורם אף הוא למגמת האנטי-מדבור על ידי:<br /> * שימוש בטכנולוגיות מאובטחות ומפוקחות אקולוגית לאגום, לשאוב ולהזרים [[מים]] מהיכן שהם יורדים או היכן שהם [[התפלה בישראל|מותפלים]] באמצעות [[המוביל הארצי]] ו[[מפעל ירקון-נגב]], תוך איבוד מים מינימלי.<br /> * ניצול [[טיהור מים|מי שפכים מטוהרים]].<br /> * השקיה חסכונית באמצעות [[טפטפות]] - [[פטנט|המצאה ישראלית]] שהניעה מהפכה עולמית בשיטות [[השקיה]] ו[[דשן|דישון]] ב[[חקלאות]].<br /> <br /> מחקרם של [[פנחס אלפרט]] ונטלי פרלין, אישש את קיומו של קשר חיובי בין שינוי אנתרופוגני ב[[שימושי קרקע]] - הקמת יישובים, [[ייעור]] וזריעת שדות ב[[צפון הנגב]] בעקבות הפעלתו של המוביל הארצי ב-1964, לבין [[שינוי אקלים]] בצורה של עלייה בכמות ה[[משקעים]], ירידה ב[[אמפליטודה|אמפליטודת]] הטמפרטורה בין יום ללילה ושינוי במשטר הרוחות בשטח שבין [[תל אביב]] ל[[באר שבע]] בין שנות ה-60 לשנות ה-90 של [[המאה ה-20]].{{הערה|N. Perlin and P. Alpert, [http://www.tau.ac.il/~pinhas/publications.htm Effects of land-use modification on potential increase of convection - A numerical study in south Israel], J. Geophys. Res., 106, 22,621-22,634, 2001}} שימושי הקרקע החדשים מכהים את ה[[תכסית]], יחס ה[[אלבדו]] משתנה ופחות קרינת חום מוחזרת מן הקרקע. התחממות פני הקרקע מעצימה את ה[[קונבקציה]] התרמית שמצליחה להבקיע את שכבת ה[[אינוורסיה (מטאורולוגיה)|אינוורסיה]] היציבה המרחפת בגובה קילומטר ב[[עונת היובש]] בישראל, ומונעת התפתחות עננות ממטירה.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[משבר האקלים]]<br /> * [[התחממות עולמית]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים|ויקימילון=מדבור}}<br /> * {{דבר ראשון|מור הופרט|דור המידבור: האיום העולמי שלא שמענו עליו, והאישה שנאבקת בו|125985|11 במאי 2018}}<br /> * {{דבר ראשון|מוניק ברבוט|מה אפשר לעשות נגד המדבור?|132594|17 ביוני 2018}}<br /> * {{הידען|אבי בליזובסקי|44 טריליון דולר, כמחצית מהתפוקה הכלכלית השנתית העולמית נמצאת בסכנה בגלל משבר האקלים|https://www.hayadan.org.il/44-טריליון-דולר-כמחצית-מהתפוקה-הכלכלית|8 בדצמבר 2022}}<br /> * {{הארץ|אי־פי|סופות החול מאיימות לבלוע את מעט החיים בלב המדבר של מאוריטניה|00000195-3c48-d6ef-a1ff-3c4b55260000|26 בפברואר 2025}}<br /> * {{בריטניקה}}<br /> * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007550441105171|מדבור}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]<br /> [[קטגוריה:אקולוגיה]]<br /> [[קטגוריה:פלאוקלימטולוגיה]]</div>

imported>Rhone639