https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%A8מבצע בוקסר - היסטוריית גרסאות2026-09-13T09:33:14Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%A8&diff=701442&oldid=previmported>אור גנוז ב־16:51, 4 בפברואר 20262026-02-04T16:51:47Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סכסוך צבאי<br />
| שם = מבצע בוקסר<br />
| מערכה = המערכה האווירית במלחמת ההתשה<br />
| מלחמה = [[מלחמת ההתשה]]<br />
| תמונה = [[קובץ:EAF IL-28 Attrition.jpg|מרכז|250px]]<br />
| תאריך התחלה = [[20 ביולי]] [[1969]]<br />
| תאריך סיום = [[28 ביולי]] [[1969]]<br />
| קרב לפני = [[הפשיטה על האי גרין]]<br />
| קרב אחרי = [[מבצע רביב]]<br />
| מקום = [[תעלת סואץ]]<br />
| עילה = ניסיון לסיום המלחמה<br />
| צד ראשון = {{דגל|ישראל||+}}<br />
| צד שני = {{דגל|מצרים (1958-1972)}} [[מצרים]]<br />
| מפה = [[קובץ:Suez canal map he.jpg|מרכז|250px]]תעלת סואץ ומפרץ סואץ, שם התרחשה המתקפה<br />
|צד ראשון-אבדות=0 אבדות<br />
|צד שני-אבדות=300 הרוגים{{ש}}מחסני [[טיל קרקע אוויר]]{{ש}}סוללות טילי [[נ"מ]]{{ש}}מתקני [[מכ"ם]]}}<br />
'''מבצע בוקסר''' היה [[מבצע צבאי|מבצע]] מתמשך של [[חיל האוויר הישראלי]] שנערך מ-19 עד 28 ביולי 1969, כחלק מ[[מלחמת ההתשה]]. במבצע הפציצו [[כלי טיס של צה"ל|מטוסי החיל]] [[שדה תעופה|שדות תעופה]], סוללות [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]] (טק"א) ו[[מוצב]]ים רבים ב[[מצרים]]. במהלך המבצע ביצע חיל האוויר הישראלי כ-500 גיחות, מהן 320 גיחות תקיפה.{{הערה|שם=התשה|{{אתר חיל האוויר||מלחמת ההתשה|2557-30082}}}}<br />
<br />
== רקע ==<br />
{{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br />
בחלקה הראשון של מלחמת ההתשה נקטה ישראל במדיניות דפנסיבית וחתרה לאי-הסלמה בעצימות הלחימה.{{הערה|שם=בר סימן טוב|{{מערכות1|ד"ר [[יעקב בר-סימן-טוב]]|אפקטיביות הפעלת חיל האוויר במלחמת ההתשה|283|1982}}}} הסיבות לשינוי המדיניות הישראלית לכיוון של הסלמה נבעו משתי סיבות עיקריות:<br />
#ריבוי נפגעים בצד הישראלי בחודשים מאי-יולי 1969.<br />
#שינוי בהערכה הישראלית לגבי כוונות הצד המצרי ומטרותיו בהמשך הלחימה.{{הערה|שם=בר סימן טוב}}<br />
<br />
בחודשי האביב ב-1969 גברה תכיפות ועצימות העימותים הארטילריים בין הצדדים לאורך תעלת סואץ.{{הערה|שם=לרון|{{הארץ|גיא לרון|היום כבר אפשר לומר: מלחמת ההתשה הסלימה כי ארה"ב רצתה לנסות נשק חדש|1.7794792|4 בספטמבר 2019}}}} לצה"ל לא הייתה תשובה לעלייה במספר הנפגעים בקו המוצבים. ביולי 1969 בלבד נהרגו 25 חיילים ו–93 נפצעו.{{הערה|שם=לרון}} חיל האוויר הישראלי פעל בעיקר ביירוט מטוסי קרב מצריים בדרך של מארבים ([[קרבות טקסס ואריזונה]]) ובטיסות צילום, בין היתר מתוך רצונם של [[משרד הביטחון|שר הביטחון]], הרמטכ"ל ומפקד החיל לשמור על מצבת המטוסים לקראת אפשרות של מלחמה כוללת.{{הערה|שם=שלום}}<br />
<br />
[[ראש אג"ם]], [[עזר ויצמן]], שהיה הקול הבולט במטכ"ל להפעלת חיל האוויר בצורה התקפית מרוכזת, נקלע ב-8 ביולי להפגזה כבדה לאחר שביקר ב[[מעוז פורקן]] ונאלץ למצוא מחסה בקרקע החולית מחוץ למוצב. הוא שב לתל אביב והורה למפקד חיל האוויר, [[מוטי הוד]] לתכנן מבצע לפגיעה בקווי ההגנה המצריים תוך הפיכת השימוש במטוסי חיל האוויר לאמצעי של ארטילריה מעופפת.{{הערה|שם=לרון}}{{הערה|שם=שלום|{{מורשת חיל האוויר|דני שלום| רוח רפאים מעל קהיר: חיל האויר הישראלי במלחמת ההתשה (1970-1967), כרך א'|886|באויר פרסומי טיסה, עמ' 360-323}}}}<br />
<br />
לאחר שמדיניות מצרים המוצהרת בלחימה הייתה התשת ישראל - צבאית ואזרחית, העריכו ראשי [[מערכת הביטחון הישראלית]], שר הביטחון [[משה דיין]] והרמטכ"ל [[חיים בר-לב]], כי המצרים שינו את מטרותיהם וכי הם מתכננים צליחה בכוח מוגבל, יצירת [[ראש גשר]] והשתלטות על שטח ממזרח לתעלת סואץ. על ידי כך, להערכתם, המצרים קיוו לפגיעה בסטטוס קוו וליצירת לחץ מצד מועצת הביטחון והמעצמות לשינוי המצב ולנסיגת צה"ל מתעלת סואץ. ההערכות המעודכנות של צה"ל גרסו כי ניסיון צליחה זה מתוכנן לקיץ 1969.{{הערה|שם=בר סימן טוב}}<br />
<br />
== מטרת המבצע ==<br />
מטרת הגג הפוליטית האסטרטגית של ישראל בכל המערכה הייתה שימור הסטטוס קוו הטריטוריאלי והגעה להפסקת אש.{{הערה|שם=בר סימן טוב}} מטרת המבצע הייתה מניעת איום הצליחה המצרי או דחייתו תוך הפגנת עליונותו של חיל האוויר הישראלי, כך שיובהר למצרים כי אינם מסוגלים עדיין לצליחה.{{הערה|שם=בר סימן טוב}} בנוסף, היה חשש בישראל שהאסקלציה (הסלמה) בתקריות בתעלת סואץ תגלוש למלחמה. מבחינה זו, מטרת המבצע הייתה "אסקלציה לצורכי דה-אסקלציה".{{הערה|שם=בר סימן טוב}}{{הערה|{{הצופה|הרמטכ"ל ר/א ח. בר לב בראיון "במחנה" וגלי צה"ל|אלף גיחות לשטח מצרים ביצע חיל האוויר הישאלי מאז יוני אשתקד|19690908|19}}}} מטרות משנה נוספות היו מניעת החרפת היחסים עם ברית המועצות ועם [[ארצות הברית]] ומניעת פתיחת חזית נוספת מול ירדן או סוריה.{{הערה|שם=בר סימן טוב}}<br />
<br />
==תכנון המבצע==<br />
תוכניתו של הוד הייתה לא לבצע מבצע גדול אלא מבצע מדורג המורכב משלבים: תחילה באזור צפון התעלה שהיה דליל יחסית מבחינת כיסוי הנ"מ המצרי ובהדרגה לרדת דרומה. התכנון הוטל על ענף מבצעים בחיל האוויר שבראשו עמד [[דוד עברי]].{{הערה|שם=שלום}} באותה עת המצרים היו מצוידים בסוללות טילי קרקע-אוויר מדגמים ישנים וחיל האוויר הישראלי הצליח במידה רבה לשבש את פעולתן באמצעי [[לוחמה אלקטרונית]]. החשש המרכזי של המתכננים היה מתותחי הנ"מ שהיו פרוסים על פני הגזרה בכמות של אלפי קנים. בשל כך נבחרה התקפה שבה הטלת החימוש מתבצעת מגובה רב של 6,000-4,500 רגל.{{הערה|שם=שלום}} על חוסר הדיוק בשיטה זו ניסה חיל האוויר להתגבר באמצעות אימונים ייעודיים בימים שלפני המבצע.<br />
<br />
== המבצע ==<br />
בלילה שבין 19 ו-20 ביולי [[1969]] פשטה יחידה של [[שייטת 13]] על [[הפשיטה על האי גרין|האי גרין]] שבצפון [[מפרץ סואץ]] והרסה קני נ"מ שהיו עליו. בפשיטה התברר כי לא היה מכ"ם על האי גרין. חיל האוויר טען מאוחר יותר כי לא הוא זה שדחף לפעולה וכי היה מצליח להתמודד עם החימוש שעל האי גם בכוחותיו הוא.{{הערה|שם=שלום}}<br />
===בוקסר 1 - במרחב הצפוני, בין פורט סעיד וקנטרה===<br />
מבצע בוקסר 1 יצא לדרכו ב-[[20 ביולי]] בשעה 14:00. לראשונה מאז מלחמת ששת הימים הפעיל חיל האוויר הישראלי כוח של עשרות מטוסים בתקיפות מרוכזות. כל טייסות התקיפה של החיל נטלו חלק במבצע. בטייסות שררו דריכות ומתח רב לפני המבצע כיוון שהיה חשש שהתקיפה תביא למלחמה כוללת.{{הערה|שם=שלום}} החלק הראשון במבצע היה תקיפה מקדימה של שני [[מיראז' 3|מיראז'ים]] מ[[טייסת 117]] שתקפו בתותחים והשמידו סוללת [[SA-2]] מערבית לפורט סעיד. לאחריה נכנסו לפעולה [[טייסת 109]] (סקייהוק), [[טייסת 102]] (סקייהוק), [[טייסת 115]] (סקייהוק), [[טייסת 105]] (סופר מיסטר) ו[[טייסת 116]] (מיסטר). במשך שלוש שעות התקיפה ערכו מטוסי חיל האוויר הישראלי 171 גיחות בהן הטילו 200 טון של פצצות ריסוק ופצצות נפל"ם על מוצבים מצרים בצפון התעלה. במהלך התקיפה הושמדו שתי סוללות טילי SA-2, שתי תחנות מכ"ם וסוללות תותחי נ"מ רבות. כמו כן הושמדו שתי סוללות תותחי ארטילריה 160 מ"מ, טנקים ומוצבים מצרים. מטוס אחד של חיל אוויר נפגע מאש נ"מ ונחת נחיתת ריסוק בחצרים.{{הערה|שם=שלום}}<br />
<br />
[[חיל האוויר המצרי]] הגיב בהתקפה נרחבת משלו. בשעה 16:45 הם הזניקו כ-60 מטוסים: [[מיג-17]] ו[[סוחוי 7]] שתקפו את מוצבי צה"ל ובסיסיו ומטוסי [[מיג-21]] שפטרלו ממערב לתעלה וחיפו על מטוסי ההפצצה. מולם הוזנקו מטוסי הקרב של חיל האוויר הישראלי מטייסת 101 (מיראז'ים). בקרבות האוויר שהתפתחו הופלו חמישה מטוסי מיג-17 בקרבות אוויר. כמו כן, הופלו שני מטוסי מיג-17 באש נ"מ. אבדות חיל האוויר הישראלי היו שני מטוסי מיראז' שהופלו. אחד מהם על ידי [[טיל אויר-אוויר]] של מיג 21.{{הערה|שם=שלום}}<br />
<br />
===בוקסר 2 - במרחב קנטרה-מרכז תעלת סואץ===<br />
לאחר שב-23 ביולי תקפה רביעיית סקייהוקים מטייסת 109 עמדות תותחי נ"מ שהגנו על סוללות טילי קרקע-אוויר באזור קנטרה, בהפצצה מגובה של 4,500 רגל,{{הערה|שם=שלום}} יצא חיל האוויר הישראלי ב-24 ביולי לתקיפה נרחבת נוספת - '''מבצע בוקסר 2'''.<br />
מטרת המבצע העיקרית הייתה התקפת סוללות טילי [[SA-2]] לאורך התעלה. התקיפה החלה בתקיפת שני מיראז'ים מטייסת 119 את תחנת המכ"ם ב[[ג'בל עתקה]] בדרום התעלה. לאחר מכן החלה תקיפת ארבע סוללות טילי קרקע-אוויר ותחנות המכ"ם שלהן. לאחר מכן הותקפו סוללות תותחי נ"מ ומטרות קרקע כגון: מוצבים, טנקים, עמדות מרגמות וגשר.{{הערה|שם=שלום}} בוקסר 2 היה הפרק הראשון בתקיפה מאורגנת של חיל האוויר על סוללות טילי הקרקע-אוויר המצריות במלחמת ההתשה.{{הערה|שם=שלום}} בסיכום היומי ביצע חיל האוויר הישראלי 161 גיחות תקיפה. שניים ממטוסיו נפגעו מאש נ"מ אך הצליחו להנחית את מטוסיהם בשלום.{{הערה|שם=שלום}}<br />
<br />
ב-24 ביולי הגיבו המצרים בתקיפה על עמדות ישראליות בסיני, והרחיבו את טווח התקיפה, עד חוף צפון סיני ועד [[הר אום חשיבה]]. התקיפה בוצעה על ידי מטוסי סוחוי-7 כשמטוסי מיג-21 מפטרלים ומחפים עליהם. במהלך קרבות אוויר שהתפתחו במהלך אותו יום הופלו שלושה מטוסים מצרים. במקביל, המשיכו מטוסי חיל האוויר הישראלי בהתקפות על מוצבים ועמדות מצריים וביצעו גם ביום זה גיחות תקיפה רבות.{{הערה|שם=שלום}}<br />
<br />
===בוקסר 3 ובוקסר 4===<br />
ב-25 וב-26 ביולי נערכו בוקסר 3 ובוקסר 4 (בהתאמה). ביום הראשון יצאו שתי רביעיות מטייסת 116 לתקיפת מטרות מעבר לתעלת סואץ. אזור התקיפה היה מוגן על ידי סוללות טילי קרקע-אוויר וכשאלו נורו וסיכנו את מטוסי המיסטר האטיים קיבלו הטייסים הוראה מאנשי הבקרה והשליטה לחזור לבסיסם ללא הטלת החימוש. ביום למחרת יצאו שלושה מבנים של מטוסי סקייהוק לתקיפות באזור [[קנטרה]], [[דוורסואר]] ו[[פורט איברהים]] שליד העיר [[סואץ (עיר)|סואץ]].{{הערה|שם=שלום}}<br />
<br />
===בוקסר 5 ובוקסר 6===<br />
ב-27 וב-28 ביולי נערכו בוקסר 5 ובוקסר 6 (בהתאמה). ביום הראשון יצאו ארבע רביעיות סקייהוק מטייסת 115, ובלילה יצאו חמישה זוגות של טייסת זו וטייסת 109 לתקיפה כשמטוס אחד מבצע הנרה. מטוס ישראלי אחד נפגע בתקיפה זו אך הוא הצליח לנחות בשלום. ביום האחרון למבצעי בוקסר הרשמיים יצאה רביעיית מטוסי מיסטר. שבעה מטוסים מצריים שתקפו בסיני הופלו באותו יום, 28 ביולי: שלושה בקרבות אוויר, שניים על ידי סוללת [[MIM-23 הוק|טילי הוק]] ישראלית שהוצבה באזור [[מעבר הגידי]] ושני מטוסים נוספים באש תותחי נ"מ ב[[אום חשיבה (בסיס)|אום חשיבה]] וב[[טסה (מחנה)|טסה]].{{הערה|שם=שלום}}<br />
<br />
==תוצאות המבצע==<br />
לאחר 28 ביולי 1969, מועד סיומו הרשמי של המבצע, נמשכו תקיפות חיל האוויר במתכונת של "ארטילריה מעופפת".{{הערה|שם=שלום}} הפגיעה בסוללות טילי הנ"מ ובעמדות תותחי הנ"מ, בעיקר בחלק הצפוני של גזרת הלחימה, אפשרה פתיחת מסדרון זמני לתקיפת [[דלתת הנילוס]] ו[[קהיר]]. מוטי הוד, מפקד חיל האוויר, ראה כהצלחה את הוצאת ההפצצות אל הפועל תוך קרבות אוויר רבים שהוכיחו למצרים כי הם רחוקים משליטה במרחב האווירי.{{הערה|שם=שלום}} אולם, היו בדרגי החיל בכירים אחרים שראו גם נקודות שליליות. דוד עברי סבר ששחיקת הטייסות פגעה בהכנה למלחמה כוללת וכי הייתה התמקדות יתר בתותחי נ"מ ופגיעה מועטה מדי בסוללות ארטילריה שהסבו נפגעים רבים לכוחות היבשה של צה"ל.{{הערה|שם=שלום}} בתשעת ימי המבצע בוצעו כ-500 גיחות ונהרגו בהן כ-300 חיילים מצרים.{{הערה|שם=שלום}} בעקבות המבצע פחתה האש בתעלת סואץ, אך התחדשה לאחר זמן לא רב. מבצע בוקסר החל למעשה את הקרב העיקרי של חיל האוויר במלחמת ההתשה, קרב שנמשך עד הפסקת האש באוגוסט 1970, הקרב בין מטוסי החיל ובין סוללות טילי הקרקע-אוויר של [[חיל ההגנה האווירית המצרי]] {{אנ|Egyptian Air Defense Forces}} שהוקם כזרוע צבאית נפרדת כחודש לפני תחילת המבצע כשבראשו הועמד [[מוחמד עלי פהמי]].<br />
<br />
החוקר [[יעקב בר-סימן-טוב]] בדק את מספר תקריות הירי ואת אופיין ואת מספר הנפגעים בצד הישראלי בתקופות שונות במהלך עשרת החודשים: מרץ-דצמבר 1969. הוא חילק את התקופה לשני חלקים: מרץ-יולי (מתחילת השלב העיקרי במלחמת ההתשה ועד סיום מבצע בוקסר) ולאוגוסט-דצמבר (המשך מבצעי ההפצצה של חיל האוויר, אך בטרם החלו [[מבצעי פריחה|הפצצות העומק במצרים]]). הוא מצא כי מספר תקריות הירי לא ירד לאחר סיום מבצע בוקסר והפצצות ההמשך שלו. אולם, הוא מצא כי מספר תקריות ירי הנק"ל והמרגמות עלה והירי הארטילרי ירד בצורה משמעותית. מספר הנפגעים הישראלים ירד בתקופה השנייה, אך לא בצורה משמעותית. הוא גורס, כי נראה שהמצרים דיללו את סוללות הארטילריה שלהם בעקבות ההפצצות כדי למנוע פגיעה בחיילים ובקני הארטילריה. כמו כן הוא טוען שהמבצע השיג את מטרתו עצירת או עיכוב המהלך המצרי של צליחת התעלה.{{הערה|שם=בר סימן טוב}}<br />
<br />
החוקר האמריקאי [[ג'ורג' ברסלאואר]] {{אנ|George W. Breslauer}} מייחס את העמקת המעורבות הסובייטית במצרים להתקפות חיל האוויר במבצע בוקסר ולפגיעה הקשה בסוללות טילי הקרקע-אוויר הסובייטיות-מצריות. הוא טוען (בהסתמכו על ספרו של בר-סימן-טוב מ-1980) שהחל מסוף יולי 1969 אספקת הנשק הסובייטי למצרים עלתה בצורה חדה: הן באמצעי הלחימה והן במספר היועצים והמדריכים הסובייטים.{{הערה|George W. Breslauer, [https://books.google.co.il/books?id=Su8sCgAAQBAJ&pg=PA37&dq=soviet+strategy+breslauer+war+of+attrition&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwi6m_eS_NjpAhWmpYsKHZD-A-gQ6AEIKDAA#v=onepage&q=soviet%20strategy%20breslauer%20war%20of%20attrition&f=false Soviet Strategy in the Middle East], Routledge, 1990, p.37|כיוון=שמאל}} לטענתו, העלייה במעורבות קדמה ל[[מבצע קווקז]] של אספקת נשק ויועצים סובייטיים שהגיעה בעקבות ביקור נאצר ב[[מוסקבה]] בסתיו 1969 לאחר המשך הפצצות חיל האוויר הישראלי ולאחר הצלחת [[מבצע רביב]].<br />
<br />
קצינים ב[[חיל התותחנים]] טוענים כי הבחירה בחלופת "הארטילריה המעופפת" במקום בחלופת הצטיידות בכלים וחימוש מודרני בחיל התותחנים קיבעה דרך מחשבה שגויה שנמשכה גם לאחר סיום מלחמת ההתשה ובגללה הגיע צה"ל אל מלחמת יום הכיפורים עם סיוע ארטילרי שאינו ברמה ובכמות הנדרשת.{{הערה|סא"ל (מיל') ראודור רויכמן ורס"ן (מיל') בני ארבל, [https://beithatothan.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%90%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a4%d7%a4%d7%aa-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%a5-%d7%91%d7%94/ "ארטילריה מעופפת" - אליה וקוץ בה], באתר "תמיד תותחן", 2016}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[יואב גלבר]], "התשה - המלחמה שנשכחה", הוצאת דביר, 2017, עמ' 381-379<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* {{אתר רשמי|https://www.iaf.org.il/4694-32964-he/IAF.aspx|מבצע בוקסר באתר [[חיל האוויר הישראלי]]}}<br />
* {{מעריב||כוחות אוויר, ארטילריה ופשיטה של צה"ל הלמו אתמול במשולב בקו המצרי לאורך תעלת סואץ|19690721|20}}<br />
* {{מורשת חיל האוויר|דני שלום| רוח רפאים מעל קהיר: חיל האויר הישראלי במלחמת ההתשה (1970-1967), כרך א'|886|באויר פרסומי טיסה, עמ' 360-323}}<br />
* {{מערכות1|ד"ר [[יעקב בר-סימן-טוב]]|אפקטיביות הפעלת חיל האוויר במלחמת ההתשה|283|1982}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חיל האוויר הישראלי: קרבות ומבצעים במלחמת ההתשה|בוקסר]]<br />
[[קטגוריה:חיל האוויר הישראלי: תקיפות אוויר-קרקע]]<br />
[[קטגוריה:1969 בישראל]]<br />
[[קטגוריה:1969 במצרים]]</div>imported>אור גנוז