https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A8_%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94לשון-פר סמורה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:23:28Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A8_%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=174091&oldid=previmported>Ariesaada ב־12:09, 27 בדצמבר 20242024-12-27T12:09:03Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיון<br />
|שם=לשון-פר סמורה<br />
|תמונה=[[קובץ:Anchusa strigosa 4.JPG|250px]]<br />
|ממלכה=[[צומח]]<br />
|מערכה=[[בעלי פרחים]]<br />
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]<br />
|סדרה=[[צינוראים]]<br />
|משפחה=[[זיפניים]]<br />
|סוג=[[לשון-פר]]<br />
|מין=לשון-פר סמורה<br />
|שם מדעי=Anchusa strigosa<br />
}}<br />
'''[[לשון-פר|לְשׁוֹן-פַּר]] סְמוּרָה''' ([[שם מדעי]]: ''Anchusa strigosa'') הוא [[צומח|צמח]] עשבוני דו-שנתי או [[רב-שנתי]] ממשפחת הזיפניים. בעל שושנת עלים גדולה בחורף ועמוד תפרחת זקוף (מטר אחד ויותר) באביב המאוחר ופרחים כחולים, תכולים ולבנים. כולו מכוסה זיפים דוקרניים. '''תחום תפוצתו הטבעי''' מהאזור המזרח-ים-תיכוני ועד איראן הגדל בעיקר בבתי גידול בעלי אקלים ממוזג<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://powo.science.kew.org/taxon/urn:lsid:ipni.org:names:113367-1|כותרת=Anchusa strigosa Banks & Sol.|אתר=POWO plants of the World Online. Published on the Internet}}</ref>. <br />
<br />
== בית גדול ותפוצה ==<br />
לשון-פר סמורה גדלה בעיקר באדמות כבדות בהרים גבוהים, באזורי מסלע [[קירטון|קירטוני]], בצדי דרכים, [[שדה (חקלאות)|שדות]], [[חורש ים-תיכוני#בתה (dwarf-shrub steppe)|בתה]] ו[[מדבר]]יות. תפוצתו היא ים-תיכוני - סהרו-ערבית. המין נפוץ בחגורת הספר, מה[[נגב]] הצפוני דרך מזרח [[הרי יהודה]] והשומרון ועד [[הגליל]] המזרחי ו[[רמת הגולן]]. הוא התפשט בצידי דרכים מערבה אל תוך החבל הים תיכוני. באזור ירושלים, היא נפוצה בעיקר בחבל ספר המדבר במורדות מירושלים לים המלח, באזורים בהם יש רעיית יתר. לשון-פר סמורה היא אחד הצמחים והחשובים של חגור הספר. היא נחשבת כעמידה בפני שן הבהמה מה שמביא להגדלה חלקה באוכלוסייה הצומח ומאידך היא נחשתב לצמח צוף המושך ביותר באזור ירושלים.<br />
<br />
הפריחה מסוף פברואר ועד תחילת יוני ועיקרה בסוף האביב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://flora.org.il/plants/ancstr/|כותרת=לשון-פר סמורה|אתר=צמחיית ישאל וסביבתה}}</ref>.<br />
<br />
== מאפיינים מורפולוגיים ==<br />
תפרחתו מתנשאת לגובה מטר ואף יותר. כל הצמח מכוסה בשערות זיפניות דוקרניות ומכאן שם המין. בחורף צומחת שושנת עלים גדולה, ורק באביב המאוחר עולים מבסיס הצמח מספר עמודי [[תפרחת]] גבוהים. <br />
<br />
הגבעולים גליליים בעלי עלים.<br />
<br />
העלים מסורגים או כולם מרוכזים בשושנת ותמימים.<br />
<br />
התפרחות גדולות, מסועפות, מלוות עלים או חפים.<br />
<br />
הפרחים דו-מיניים, סימטריים, בעלי עטיף כפול, עלי כותרת מאוחים ושחלה עילית. כל פרח יוצא מחיקו או קרוב לחיקו של חפה או עלה.<br />
<br />
הגביע מורכב מ-5 עלים, המופרדים כמעט עד לבסיסם או לחלוטין. עלי הגביע מכוסים בשלוש שורות של זיפים סמירים: שתי שורות לאורך שפת העלה ושורה נוספת לאורך העורק המרכזי<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=מיכאל זהרי|שם=מגדיר חדש לצמחי ישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1989|עמ=361, 372|מהדורה=מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת}}</ref>. <br />
<br />
הכותרת דמוית מסמר ובעלת 5 עלי כותרת המאוחים לצינור ארוך וישר ואגן אופקי שאונותיו שוות פחות או יותר זו לזו. אורך הכותרת גדול מסנטימטר אחד. <br />
<br />
לוע צינור הכותרת סגור על ידי 5 קשקשים קהים, שעירים או מצויצים<ref name=":0" />. תפקידם הוא למנוע מחרקים לא רצויים להיכנס אל לוע הכותרת וגם למנוע מחרקים קטנים שכן הצליחו להיכנס לצאת החוצה. על ידי המאבק שלהם עם הפרח גדל הסיכוי ל[[האבקה]] כשיצאו. תפקיד נוסף הוא מניעת התאדות הצוף המופרש בבסיס צינור הכותרת. המבקרים העיקריים בפרחים הם [[דבורה (חרק)|דבורים]] יחידאיות ארוכות-לשון מהסוגים מדרונית (''Anthophora'') ומחושית (''Eucera''), וכן [[דבורת הדבש|דבורי דבש]].<br />
<br />
האבקנים 5, מעורים בצינור הכותרת '''וחבויים בה'''.<br />
<br />
השחלה עילית, בת 4 עלי שחלה. עמוד השחלה ארוך יוצא מבין 4 מגורות השחלה.<br />
<br />
השחלה יושבת (ללא עוקץ צר בתחתיתה) על מצעית, המוקפת בטבעת המפרישה צוף (צופן). צופנים אלו, המכונים '''צופני מצעית''' (''toral nectaries''), מתפתחים על פני המצעית ויוצרים טבעת בולטת סביב בסיס השחלה. במילים אחרות, במשפחת הזיפניים, הצופנים הם צופני מצעית טבעתיים<ref>{{צ-ספר|מחבר=א. פאהן|שם=אנטומיה של הצמח|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=הוצאת הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=1987|עמ=531|מהדורה=מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=מיכאל זהרי|שם=כל עולם הצמחים|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד בע"מ|שנת הוצאה=1982|עמ=521-524}}</ref>.<br />
<br />
השיליה זוויתית כלומר, הביציות מחוברות למקום החיבור בין המחיצות של שחלה מורכבת, בדרך כלל על הציר המרכזי או ישירות למחיצות עצמן.<br />
<br />
הפרי (בייחוד כשהוא צעיר) עשוי 4 פרודות חד-זרעיות שביניהן צומח ועולה עמוד השחלה. הפרודות נמצאות בתוך גביע שאינו מתפשק עם ההבשלה. הפרודות אינן חלקות והן חלולות בחלקן התחתון. בסיס כל פרודה מוקף טבעת נפוחה, הנשארת לפעמים על מצעית הפרח לאחר התנתקות הפרודות. אורך הפרודות 6 עד 12 מ"מ<ref name=":0" />.<br />
<br />
== שימושים ==<br />
ניתן להשתמש בצמח לרפואה בעזרת העלים והשורש. ניתן לרפא פצעים בעור על ידי הנחת עלים כתושים על הפצע. כמו כן ניתן לרקוח משחה מהעלים הכתושים ובתוספת [[שמן זית]] לרפא כוויות. חליטת העלים ושתיית החליטה, משמשת נגד תולעים ושטפי דם.<br />
<br />
== גלריה ==<br />
<gallery><br />
תמונה:Anchusa strigosa 3.JPG<br />
תמונה:Anchusa strigosa 2.JPG<br />
תמונה:Anchusa strigosa 1.JPG<br />
</gallery><br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
<br />
== מקורות ==<br />
ד' דרום, א' שמידע, מדריך פרחי הבר בישראל, כרך א', הצמחייה הים תיכונית, ירושלים 1991 עמ' 28.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
<br />
[[קטגוריה:זיפניים]]<br />
[[קטגוריה:פרחים כחולים בארץ ישראל]]</div>imported>Ariesaada