https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A5%27לינץ' - היסטוריית גרסאות2026-09-15T01:53:32Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A5%27&diff=38162&oldid=previmported>דוד55: /* ראו גם */2026-04-16T04:32:49Z<p><span class="autocomment">ראו גם</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שיטת ההוצאה להורג}}<br />
[[קובץ:Lynching-of-lige-daniels.jpg|שמאל|ממוזער|150px|לינץ' שנעשה ב[[טקסס]] שב[[ארצות הברית]] בשנת [[1920]]. רוב הלבנים בדרום לא ראו בלינצ'ים דבר מגונה והם נהגו להצטלם ליד גופת הקורבן. במקומות רבים אף נמכרו גלוית של מעשי לינ'ץ כמזכרות לתיירים]]<br />
'''לִינְץ'''' (מ[[אנגלית]]: '''Lynch''' או '''Lynching''') הוא פעולה אלימה של [[המון]] [[הוצאה להורג|המוציא להורג]] אדם או עושה בו שפטים בלי הליך [[משפט (דין)|משפטי]], בטענה כי אותו אדם ביצע [[פשע]]. הלינץ' מלווה, פעמים רבות, בעינויים ובפגיעות אחרות במוצא להורג. המונח מתייחס גם לגזר דין מחמיר או גזר דין מוות המושת על אדם בלי הליך משפטי נאות על ידי בית דין שזכה בסמכות שלא כדין.<br />
<br />
בסוף [[המאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]], מספר גדול של מעשי לינץ' אירעו ב[[דרום ארצות הברית]], בעיקר נגד [[אפרו-אמריקאים]] בארצות [[ג'ורג'יה]], [[מיסיסיפי (מדינה)|מיסיסיפי]] ו[[טקסס]]. בין [[שנות ה-90 של המאה ה-19|1890]] ל-[[1920]], כ-3,000 אפרו-אמריקאים נרצחו כתוצאה ממעשי לינץ', שהתרחשו בעיקר לאחר שהואשמו בפשעים שנעשו על ידי לבנים. תומכי מעשי הלינץ' הצדיקו את דרך הפעולה בכך שהיא עוזרת בהשלטת [[דומיננטיות]] על אפרו-אמריקאים, להם יש "טבע לפשוע". בנוסף, מעשי הלינץ' איחדו את העם תחת מטרייה של [[סולידריות חברתית|סולידריות]] [[כוח לבן|לבנה]], בעידן בו היו שינויים [[דמוגרפיה של ארצות הברית|דמוגרפיים]] רבים, וכן ערעור הסדר החברתי ומבני הכוח. בדומה ל[[תמיכה בעבדות]] מעשי הלינץ' זכו לתמיכה ציבורית נרחבת מצד אמריקאים ממוצא אירופאי (לבנים) במדינות הדרום של ארצות הברית.<br />
<br />
== אטימולוגיה ==<br />
<br />
המילה "לינץ'" נוצרה באנגלית כקיצור למושג "חוק לינץ'" (lynch law) שמשמעותו ענישה ללא [[משפט (דין)|משפט]]. המקור המדויק למושג אינו ידוע, אך ככל הנראה הוא נוצר במהלך [[המהפכה האמריקאית]]. לפי סברה אחת מקור המושג הוא בשמו של קפטן ויליאם לינץ' מ[[וירג'יניה|ווירג'יניה]], שטען ב-[[1811]] שהמילה נוצרה בהסכם שחתם עם שכניו ב-[[1780]]. [[אדגר אלן פו]] כתב ב-[[1836]] שהוא מצא את המסמך המקורי, אך סביר להניח שהוא כתב זאת כ[[מתיחה]]. אפשרות סבירה יותר היא שמקור המושג הוא שמו של בעל המטעים, [[קולונל]] צ'ארלס לינץ', שבעת [[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]] עמד בראש [[בית משפט]] ארעי שהעניש לויאליסטים (תומכי [[אנגליה]]). קיים תיעוד מ-[[1782]] של שימוש במושג lynch law תוך התייחסות למשפטיו של צ'ארלס, לכן השערה זו סבירה יותר.{{הערה|Michael Quinion (December 20, 2008). "[http://www.worldwidewords.org/qa/qa-lyn1.htm Lynch]". World Wide Words. Retrieved August 13, 2014.}}<br />
<br />
== הגדרות ==<br />
<br />
למושג לינץ' קיימות [[הגדרה|הגדרות]] שונות, והמשמעות המדויקת שלו לצרכים [[משפטים|משפטיים]], [[סטטיסטיקה|סטטיסטיים]] ו[[עיתונאות|עיתונאיים]] שנויה במחלוקת. המושג התפתח בהקשר של [[אלימות]] של לבנים נגד [[אפרו-אמריקאים|שחורים]] ב[[ארצות הברית]]. לפי כריסטופר וולדרפ, "במאבק הארוך נגד אלימות גזעית [בארצות הברית], המשמעות של המילה לינץ' הייתה זירת מאבק חשובה" בין קבוצות וארגונים שפעלו נגד התופעה ואמצו אסטרטגיות שונות ל[[רפורמה]].{{הערה|שם=Waldrep_75|Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", '''The Journal of Southern History''', Vol. 66, No. 1, pp. 75.}} ההיסטוריון רוברט ת'ורסטון מסכים שהמחלוקת על ההגדרה של מעשה לינץ' "הייתה פוליטית ביותר".{{הערה|שם=Thurston_26|Robert W. Thurston, 2011, '''Lynching: American Mob Murder in Global Perspective''', Ashgate, pp. 26}}<br />
<br />
בסוף [[המאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]], עיתונים ב[[דרום ארצות הברית]] התייחסו למעשי לינץ' כתגובה למעשי פשע כנגד הערכים של השכונה או הקהילה (הלבנה בדרך כלל).{{הערה|שם=Waldrep_76|Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", '''The Journal of Southern History''', Vol. 66, No. 1, pp. 76.}} העיתונאית [[אידה ב' וולס]] הייתה מהראשונות למחות כנגד גישה זו. היא קיבלה את ההנחה שמעשי לינץ' הם פעולות שנתמכות על ידי קהילות לבנות שלמות כנגד שחורים, אבל לא את הטענה שהם תגובה למעשי פשע של הקורבנות.{{הערה|שם=Waldrep_76}} גישה זו הפכה למקובלת על רבים בחצי הראשון של המאה ה-20, כולל ה-[[NAACP]].{{הערה|שם=Waldrep_79|Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", '''The Journal of Southern History''', Vol. 66, No. 1, pp. 79.}} לדוגמה, אנשי ה-NAACP היססו להכליל מקרים בהם שחורים שסירבו למעצר נרצחו על ידי קבוצת [[שוטר]]ים, כדי להבדיל מעשי לינץ' כנגד אנשים חפים מפשע מ[[הוצאה להורג]] של פושעים ללא משפט.{{הערה|שם=Waldrep_89|Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", '''The Journal of Southern History''', Vol. 66, No. 1, pp. 89.}} למרות זאת, חלק מההגדרות ה[[מילון|מילוניות]] ללינץ', גם כיום, עדיין מתייחסות למעשי לינץ' כפעולות ענישה.<br />
<br />
וולס החלה גם להשתמש בסטטיסטיקות כחלק מהניסיון להאיר את היקף התופעה ולהתנגד לה, דבר שהצריך הגדרות מדויקות שיבחינו בין רצח "רגיל", הוצאה להורג ומעשה לינץ'. היא ואחרים שהלכו בעקבותיה בתחילת המאה ה-20 אמצו את ההגדרה לפיה לינץ' הוא רצח שמבוצע על ידי קבוצה ונתמך ומוצדק על ידי הקהילה.{{הערה|שם=Waldrep_76-79|Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", '''The Journal of Southern History''', Vol. 66, No. 1, pp. 76-79.}} גם האקטיביסטית [[ג'סי דניאל איימס]] {{אנ|Jessie Daniel Ames}} וה[[סוציולוג]] מונרו וורק {{אנ|Monroe Work}} סברו שמעשי לינץ' מובחנים בכך שהתמיכה בהם לא מגיעה מפרטים ספציפיים, אלא מהאווירה הכללית בקהילה. ה-NAACP קיבל הגדרה זו בתחילת המאה ה-20, אך אימץ הגדרה פחות מחמירה בהמשך, שלפיה תמיכת הקהילה לא הכרחית על מנת שמעשה רצח ייחשב ללינץ'. שינוי זה שיקף את הרצון להכליל מעשים רבים יותר תחת ההגדרה ובכך לעורר את תשומת הלב הציבורית לתוצאות של [[דעה קדומה|דעות קדומות]] [[גזענות|גזעניות]], כמו גם את העובדה שב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] ותחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] התרבו מקרים בהם אנשי [[קו קלוקס קלאן]], [[הלגיון השחור]], וקבוצות גזעניות אחרות רצחו שחורים בסתר, וללא תמיכה ציבורית ברורה של קהילותיהם. מנגד, ארגונים כמו "אגודת הנשים הדרומיות למניעת מעשי לינץ'" (ASWPL {{אנ|ASWPL}}), בהנהגת איימס, ומכון [[טסקיגי]], בהנהגת וורק, התנגדו להרחבה של ההגדרה. לפי וולדרפ, הם חשבו שסטטיסטיקות שמראות על ירידה במספר מעשי הלינץ' ישכנעו קהילות רבות יותר שהמעשים אינם דבר מקובל שבשגרה ושיש למנוע מעשים כאלה בעתיד.{{הערה|שם=Waldrep_97|Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", '''The Journal of Southern History''', Vol. 66, No. 1, pp. 97.}}<br />
<br />
לפי רוב ההגדרות, לינץ' מובחן גם בכך שהוא מבוצע על ידי "קבוצה" או "המון" (mob), אך לא כל ההגדרות תמימות דעים לגבי המשמעות של מילים אלה. ב-[[1940]] היה ניסיון להגיע להגדרה מדויקת של מעשה לינץ' במסגרת ועידה ב[[אוניברסיטת טסקיגי]], בה השתתפו מספר גופים מרכזיים שפעלו נגד מעשי לינץ'. הוועידה הסכימה שלינץ' הוא לקיחת חייו של אדם ללא סמכות החוק "על ידי קבוצה" שפעלה ב"אמתלה הקשורה לעשיית צדק, ל[[גזע (אדם)|גזע]], או ל[[מסורת]]".{{הערה|Jonathan Markovitz, 2004, '''Legacies of Lynching''', University of Minnesota Press, pp. xvii}} אולם, הנציגים בוועידה לא הצליחו להסכים על הגדרה ל"קבוצה".{{הערה|שם=Waldrep_98|Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", '''The Journal of Southern History''', Vol. 66, No. 1, pp. 98.}}<br />
<br />
הצעת חוק שהונחה ב[[בית הנבחרים של ארצות הברית]] נגד מעשי לינץ', על ידי לאונידס סי. דאייר {{אנ|Leonidas C. Dyer}} ב-[[1918]], הגדירה מעשה לינץ' כ"אסופה של שלושה אנשים או יותר שפועלים יחד במטרה לקחת את החיים של אדם, ללא סמכות החוק, כמעשה ענישה, או על מנת למנוע עבירה ציבורית ממשית או משוערת".{{הערה|NAACP, [https://www.naacp.org/naacp-history-dyer-anti-lynching-bill/ NAACP History: Dyer Anti-Lynching Bill]}} הצעת החוק, שהתקבלה בבית הנבחרים ונבלמה בסנאט, אפשרה להטיל קנסות על הקהילה כולה בעקבות מעשה לינץ', בהתאם לגישה שמעשי לינץ' נתמכים על ידי הקהילה. ההגדרה שכלולה בהצעה משמשת גופים שונים שאוספים נתונים על מעשי לינץ' בארצות הברית.{{הערה|See for example [http://people.uncw.edu/hinese/HAL/HAL%20Web%20Page.htm#DEFINITION%20OF%20LYNCHING Project HAL's definition].}} מאז [[1882]] היו כ-200 ניסיונות להעביר חוקים דומים ב[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס של ארצות הברית]] עם הגדרות שונות.{{הערה|שם=Zaveri|Mihir Zaveri, "[https://www.nytimes.com/2018/12/20/us/lynching-federal-hate-crime.html Senate Unanimously Passes Bill Making Lynching a Federal Crime]", '''New York Times''', December 20, 2018.}} ב-[[28 ביוני]] [[2018]] [[הסנאט של ארצות הברית]] העביר [[פה אחד]] את הצעת החוק "צדק לקורבנות מעשי לינץ'" {{אנ|Justice for Victims of Lynching Act}} של [[קמלה האריס]], [[קורי בוקר]], ו[[טים סקוט]].{{הערה|שם=Zaveri}} לפי הצעת חוק זו, מעשה לינץ' מוגדר כעבירה בה שני אנשים או יותר גרמו נזק לגופו של אדם אחר מסיבות שקשורות בגזע, [[צבע עור]], [[דת]], [[לאום]], [[מגדר]], [[נטייה מינית]], [[זהות מגדרית]], או [[נכות]].{{הערה|United States Congress, 115th Congress (2017-2018), [https://www.congress.gov/bill/115th-congress/senate-bill/3178/text S.3178 - Justice for Victims of Lynching Act of 2018]}}<br />
<br />
מחלוקת אחרת נוגעת לשאלה האם האופי הפומבי של מעשי לינץ' רבים הוא מהותי להגדרת המושג. לפי חלק מההגדרות, מעשי לינץ' מתאפיינים בכך שהם ציבוריים, נעשים מתוך התרסה ובאופן הפגנתי.{{הערה|שם=Chadbourn_47|James Harmon Chadbourn, 2008 [1933], '''Lynching and the Law''', pp. 47}} אחת הסיבות להדגשת האופי הפומבי היא הטענה שמעשי לינץ' לא (או לא רק) נועדו להעניש את הקורבנות הישירים, אלא על מנת ליצור מערכת של שליטה חברתית או להעביר מסר פוליטי. חוקרים אחרים מתנגדים לגישה זו. למשל, ת'ורסטון מתנגד לה ומציע הגדרה מינימלית יותר, לפיה המילה "לינץ'" מתייחסת לקבוצה, שמתוך מטרה לשרת את הציבור שאליו היא משתייכת, הורגת אדם מחוץ לגבולות החוק. "אין זה משנה איך ההרג מבוצע".{{הערה|שם=Thurston_1|Robert W. Thurston, 2011, '''Lynching: American Mob Murder in Global Perspective''', Ashgate, pp. 1.}} ת'ורסטון מבחין גם בין מעשה לינץ' ל[[פוגרום]]. במעשה לינץ' המטרות הם בני אדם מסוימים בשל מעשים שביצעו לכאורה, גם אם בשורש מעשה הלינץ' קיימת דעה קדומה כלפי הקבוצה שאליה הקורבנות משתייכים, ולכן הוא מסתיים בדרך כלל עם ההריגה של אותם קורבנות. בפוגרום המטרה היא קהילה או קבוצה שלמה ללא הבחנה בין הפרטים שמרכיבים אותה.{{הערה|שם=Thurston_42-43|Robert W. Thurston, 2011, '''Lynching: American Mob Murder in Global Perspective''', Ashgate, pp. 42-43.}}<br />
<br />
עוד מחלוקת היא לגבי השאלה האם אלימות שאינה מביאה למוות יכולה להיחשב ללינץ', ובפרט האם ניתן להגדיר מעשים של התעללות ב[[גופה|גופות]] כלינץ'. עד שנות ה-30 ה-NAACP התנגדו להכללת מקרי התעללות בגופות תחת הקטגוריה של מעשי לינץ', אולם מ-[[1930]] הם החלו להכליל מספר מקרים כאלה בספירה של מעשי לינץ', למורת רוחם של ארגונים אחרים.{{הערה|שם=Waldrep_82|Christopher Waldrep, 2000, "War of Words: The Controversy over the Definition of Lynching, 1899-1940", '''The Journal of Southern History''', Vol. 66, No. 1, pp. 82.}} גם הצעת החוק של האריס, בוקר וסקוט מ-2018 מתייחסת לפגיעה בגוף ולא להריגה כקריטריון הקובע.<br />
<br />
כתוצאה מההגדרות השונות למושג קיימות סתירות בין הנתונים הסטטיסטיים של גופים שונים. ג'יימס צ'דבורן העיר ב-[[1933]] שקיימות סתירות גם בין האופן בו [[מחוקק]]ים מגדירים מעשי לינץ' לאופן שבו סטטיסטיקאים מגדירים אותם, וטען שהחוק לא יכול להגדיר את התופעה באופן [[אובייקטיביות|אובייקטיבי]] וצריך להימנע מכך.{{הערה|שם=Chadbourn_47}}<br />
<br />
בעוד שהמושג התפתח בהקשר של אלימות נגד שחורים ו[[מיעוט]]ים אחרים בארצות הברית, הוא הפך לשגור גם בשפות אחרות (כולל [[עברית]], [[ספרדית]] ו[[רוסית]] למשל) ובהקשרים אחרים. ההרחבה של המושג אל מחוץ להקשר האמריקאי מאפשרת להתייחס למעשי לינץ' כאל תופעה חברתית חובקת [[חברה (סוציולוגיה)|חברות]] ו[[תרבות|תרבויות]], שקודמת ל[[היסטוריה של ארצות הברית|היסטוריה האמריקאית]] ואולי קיימת משחר החברות האנושיות.{{הערה|Ashraf H. A. Rushdy, 2012, '''American Lynching''', pp. ix}}{{הערה|שם=Thurston_7-8|Robert W. Thurston, 2011, '''Lynching: American Mob Murder in Global Perspective''', Ashgate, pp. 7-8}} השימוש במושג בעיתונות וב[[שיח (מדעי החברה)|שיח]] הציבורי לא מתייחס בהכרח להגדרה כזו או אחרת של המושג. ברוב המקרים נעשה שימוש במושג כשהמון של אנשים הורג או פוגע באדם אחר במטרה להעניש או [[נקמה|לנקום]] בקורבן, או מתוך [[שנאה]] ל[[זהות]], לערכים, או לקבוצה שהקורבן מייצג בעיני הפוגעים, או מתוך כוונה לשרת את הקבוצה לה משתייכים הפוגעים. במקרים רבים, אירועים שמוגדרים כלינץ' הם בעלי אופי של מפגן ציבורי של אלימות ברוטלית.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
{{להשלים|נושא=מדינות אמריקה}}<br />
משפטי לינץ' היו מנהג נפוץ באירופה של [[ימי הביניים]] ואחריהם. בבתי המשפט הפהמיים (Vehmgericht), מ[[המאה השתים-עשרה]] ואילך, השיתו נציגי הדוכס וטריבונלים משפט מחמיר בהליכים משפטיים בסיסיים. כך גם לגבי חוקי האליפקס גיבט וחוקי קופר (Cowper) בהם נקבע גזר דין מוות אחרי ביצועו. מעשי לינץ' היו גם אירוע שגור במהלך [[פוגרום|פוגרומים]] שבוצעו ב[[יהודים]] וכן בפגיעה במיעוטים אחרים, כמו [[צוענים]].<br />
[[קובץ:Birth-of-a-nation-klan-and-black-man.jpg|ממוזער|250px|אנשי ה[[קו קלוקס קלאן]] מבצעים לינץ' בעבד משוחרר, מתוך הסרט "[[הולדתה של אומה]]", [[1915]]]]<br />
ב[[ארצות הברית|ארצות-הברית]] של [[המאה ה-19|המאה התשע-עשרה]] [[המאה ה-20|והעשרים]]. מעשי הלינץ' בארצות הברית {{אנ|Lynching_in_the_United_States}} החלו עוד בטרם ביטול העבדות בשנות 1830, אך הם התגברו בדרום של אחרי מלחמת האזרחים: בשנים 1882–1951 בוצעו 4,730 מעשי לינץ', וכמעט שלושה רבעים מהם בוצעו בשחורים. תנועות כמו [[קו קלוקס קלאן]] השתמשו במעשי לינץ' ורצח נגד שחורים ונגד לבנים [[ארגוני זכויות האדם|תומכי זכוית אדם]] כדרך לזרוע [[טרור]] ולמנוע יישום של שוויון זכויות לשחורים בפועל.<br />
<br />
פעילות זו גרמה ל"הגירה הגדולה"{{אנ|Great Migration (African American)}} שבה 6 מיליון שחורים נמלטו ממדינות הדרום אל מדינות הצפון בחיפוש אחר סביבה פחות גזענית. מהאלימות הגלויה הובילה למבוכה בחלקים הליברלים והצפוניים יותר של ארצות הברית, ובהמשך הושג דיכוי השחורים באמצעות [[חוקי ג'ים קרואו]], שדאגו להפרדה גזעית והפליה חוקית. מקרי לינץ' הפכו נדירים יותר במחצית השנייה של [[המאה העשרים]], אך זכו להד רב על רקע [[התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח|המאבק לזכויות השחורים בדרום ארצות-הברית]] במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20]].<br />
<br />
בישראל ידועים המקרים של [[הלינץ' ברמאללה]], שנערך בשנת 2000, ובו המון משולהב פלסטיני רצח שני חיילי מילואים ישראלים שנקלעו לרמאללה. הלינץ' שבוצע ב[[עדן נתן-זדה]] אחרי שרצח ארבעה נוסעי [[אוטובוס]] ב[[שפרעם]], הלינץ' שבוצע בזמן [[הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע]] בהבטום זרהום, [[מבקש מקלט]] מ[[אריתריאה]] שנחשד בטעות כמחבל. הלינץ' ביגאל יהושע שבוצע על ידי ערבים ישראלים באירועי [[המהומות בלוד]] בשנת 2021 והלינץ' שבוצע באותו שבוע בסעיד מוסא, על ידי יהודים ב[[המהומות בבת ים|מהומות בבת-ים]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[טרור]]<br />
* [[האנדרטה הלאומית לשלום ולצדק]]<br />
* [[משפט ראווה]]<br />
* [[פשע שנאה]]<br />
* [[גזענות]]<br />
* [[הלינץ' בתומאס שיפ ואברהם סמית']]<br />
* [[הלינץ' בג'סי וושינגטון]]<br />
* [[מעשי לינץ' ביהודים אמריקאים]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Lynchings|שם ויקישיתוף=לינץ'|ויקימילון=לינץ'}}<br />
* {{הארץ|נטע אלכסנדר|עשרות מקרי הלינץ' ששינו את הדמוגרפיה של ארצות הברית|1.4548250|25 באוקטובר 2017}}<br />
* [https://mospace.umsystem.edu/xmlui/bitstream/handle/10355/4447/research.pdf?sequence=3 רשימת נשים שביצעו בהן לינץ' בארצות הברית] “ STRANGER FRUIT”: THE LYNCHING OF BLACK WOMEN Appendix A<br />
* {{הארץ|אביגדור פלדמן|לינץ'? תלוי את מי שואלים|1.5909381|15 במרץ 2018}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007541168405171|לינץ'}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
{{-}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:לינץ'|*]]<br />
[[קטגוריה:שיטות הוצאה להורג]]<br />
[[קטגוריה:פשעי שנאה]]<br />
[[קטגוריה:אפונימים]]<br />
[[קטגוריה:פשעי שנאה בארצות הברית]]</div>imported>דוד55