https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%90ליליאנה סגרא - היסטוריית גרסאות2026-09-14T06:38:11Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%90&diff=582430&oldid=previmported>Idoiz: השלמת מקורות עבור SFN, יישור הערות2025-12-28T13:58:48Z<p>השלמת מקורות עבור SFN, יישור הערות</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מנהיג<br />
|תפקיד1={{תפקידים מוויקינתונים}}}}<br />
'''ליליאנה סגרא''' (ב[[איטלקית]] '''Liliana Segre'''; נולדה ב-[[10 בספטמבר]] [[1930]] ב[[מילאנו]]) היא "סנטורית לכל החיים" איטלקייה אשר מונתה על ידי [[נשיא איטליה]] [[סרג'ו מטרלה]] ב-[[19 בינואר]] [[2018]].{{הערה|[http://www.corriere.it/politica/18_gennaio_19/liliana-segre-senatrice-vita-mattaerlla-nomina-7602a2ee-fd23-11e7-b1af-dcddd5d25ebd.shtml Profile], corriere.it; accessed 24 March 2018.{{איטלקית}}}}<br />
<br />
סגרא נולדה במשפחה יהודית בשנת 1930, ובגיל 8, לאחר פרסום פקודות [[חוקי הגזע באיטליה|חוקי הגזע ב-1938]], גורשה מבית ספרה. בשנת 1943 נעצרה וגורשה למחנה הריכוז [[אושוויץ]] יחד עם רבים מבני משפחתה. לאחר 1990 היא החלה לשאת הרצאות בפומבי, ולשתף את הציבור הרחב ובעיקר את הקהל הצעיר אודות חוויות ההשרדות שלה.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
[[קובץ:Liliana_ed_Alberto_Segre.jpg|שמאל|ממוזער|ליליאנה סגרא עם אביה אלברטו]]<br />
כילידת [[מילאנו]] למשפחה יהודית, ליליאנה סגרא התגוררה עם אביה אלברטו, והוריו (סביה) ג'וזף סגרא ואולגה לבית לאובי. אמה, לוסיה פוליג'ינו, נפטרה כאשר לליליאנה טרם מלאה שנה אחת. משפחתה הייתה חילונית. היא [[טבילה לנצרות|הוטבלה לנצרות]] כדי להתקבל לבית הספר קתולי. ליליאנה למדה על זהותה היהודית רק ב-1938, לאחר שגורשה מבית ספרה בעקבות יישום חוקי הגזע באיטליה.{{הערה|שם=Liliana Picciotto 2001|{{Harvnb|Picciotto|2001}}}}{{הערה|Silvana Greco, "[https://www.researchgate.net/profile/Silvana-Greco-3/publication/330117880_Liliana_Segre_or_the_courageous_struggle_against_indifference_and_for_social_recognition/links/5c2e8c0a92851c22a3582e99/Liliana-Segre-or-the-courageous-struggle-against-indifference-and-for-social-recognition.pdf Liliana Segre, or the courageous struggle against "indifference" and for social recognition]", ''Academicus International Scientific Journal'' MMXIX(19), p. 16|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
בעקבות התעצמות רדיפות היהודים באיטליה, אביה של סגרא החביאה בבית חבריו באמצעות מסמכים מזויפים. ב-10 בדצמבר 1943, בגיל שלוש עשרה, ליליאנה סגרא ניסתה להימלט יחד עם אביה ושני בני דודיה ל[[שווייץ]], אך ארבעתם נדחו על ידי הרשויות השווייצרית. למחרת, היא נעצרה על ידי פשיסטים בסלווטה די ויג'ו שבנפת [[וארזה (נפה)|וארזה]]. לאחר שישה ימי שהיה בכלא בווארזה, היא נשלחה ל[[קומו]] ולבסוף למילאנו, שם הייתה עצורה למשך 40 ימים.<br />
<br />
ב-30 בינואר 1944 נשלחה ליליאנה סגרא מרציף 21 של תחנת [[מילאנו צ'נטראלה]] אל מחנה הריכוז [[אושוויץ]], אליו הגיעה לאחר שבעה ימי מסע. היא [[סלקציה|הופרדה]] מיידית מאביה אלברטו והייתה זו הפעם האחרונה שראתה אותו בחיים. אלברטו סגרא נרצח ב-27 באפריל 1944. ב-18 במאי 1944 נעצרו סביה, ג'וזף ואולגה באינבריג'ו (Inverigo) שבנפת [[קומו (נפה)|קומו]], וגורשו לאחר מספר שבועות למחנה אושוויץ, בו הם נרצחו עם הגעתם ב-30 ביוני.<br />
<br />
במהלך הסלקציה שעברה ליליאנה, היא קועקעה עם המספר הסידורי 75190. היא סופחה לעבודת כפייה באיגוד תחמושת המפעל, אשר היה שייך ל[[סימנס (חברה)|סימנס]], במשך שנה אחת. במהלך שהותה היא עברה שלוש סלקציות נוספות. בסוף ינואר 1945, לאחר פינוי המחנה, היא שרדה את [[צעדות המוות|צעדת המוות]] לכיוון גרמניה.<br />
<br />
ליליאנה סגרא שוחררה על ידי [[הצבא האדום]] ב-1 במאי 1945 מ[[מחנה הריכוז מלכוב]], שהיה מסונף למחנה הריכוז [[ראוונסבריק]], גרמניה. מתוך 776 ילדים איטלקיים שגורשו למחנה הריכוז אושוויץ בגיל 14 או פחות, רק 35 שרדו. ביניהם הייתה ליליאנה.{{הערה|{{Harvnb|Maida|2013|pp=254 and 267}}}}<br />
<br />
לאחר השואה, ליליאנה סגרא עברה לגור ב[[מארקה]] בו היא חיה עם סביה מצד אמה, שהיו השורדים היחידים מכל בני משפחתה. ב-1948 פגשה ליליאנה את אלפרדו בליי פאצ'ינו, קתולי אשר שהה במחנות הריכוז הנאציים מכיוון שסירב להצטרף לצבא [[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית|רפובליקה הסוציאלית האיטלקית]] לאחר [[הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה|הסכם שביתת הנשק בין איטליה לבעלות הברית]] ב־1943. הזוג נישא בשנת 1951 ונולדו להם שלושה ילדים.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.corriere.it/cronache/12_agosto_13/liliana-segre_71a3ae6a-e513-11e1-97d9-de28e70d5d31.shtml|title="Mi capì vedendo il tatuaggio"|last=Alessia Rastelli|date=13 August 2012|work=[[Corriere della Sera]]|archive-url=https://web.archive.org/web/20160205193452/http://www.corriere.it/cronache/12_agosto_13/liliana-segre_71a3ae6a-e513-11e1-97d9-de28e70d5d31.shtml|archive-date=5 February 2016|url-status=live|access-date=19 January 2018}}}}{{הערה|שם=Carlino|{{Cite web|url=http://www.ilrestodelcarlino.it/pesaro/politica/liliana-segre-1.3671949|title=Liliana Segre senatrice a vita, grande emozione a Pesaro/FOTO|date=19 January 2018|accessdate=19 January 2018|publisher=[[il Resto del Carlino]]|archiveurl=https://web.archive.org/web/20180119210551/http://www.ilrestodelcarlino.it/pesaro/politica/liliana-segre-1.3671949|archivedate=19 January 2018|url-status=live|quote=Cittadia onoraria, trascorre in città molta parte delle sue vacanze e qui ha incontrato il marito}}}}<br />
<br />
== עדותה של ניצולה ==<br />
[[קובץ:Stolperstein_für_Alberto_Segre_(Milano).jpg|ממוזער|''[[אבן נגף]]'' על אלברטו סגרא, אבא של ליליאנה.]]<br />
במשך שנים רבות סגרא שמרה בפרטיות את זיכרונותיה מהזוועות אותם עברה, ולא שיתפה פומבית את חוויות ההשרדות מתקופת השואה. בדומה לרבים מדור השורדים, הדרך בה יכלו להחלים ולהתאושש מהעבר הייתה להתמקד בבניית חיים חדשים ונורמליים במידת האפשר. סגרא אף זוכרת, שלתחושתה לא הייתה אוזנת קשבת שהייתה מוכנה להתמודד עם הזכרונות הקשים אשר נשאה בליבה:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=היה זה קשה מאוד עבור קרובי לחיות עם חיה פצועה כפי שהייתי: נערה/ילדה צעירה, שאך חזרה מגיהנום, מקום בו ציינות והכנעות נדרשו. מהר מאוד למדתי לשמור את זכרונותיי הטרגיים ואת העצב המר לעצמי. אף אחד לא הבין אותי. אני הייתי זו שאמורה להסתגל לעולם החדש, בו נהוג לרצות להשאיר את המאורעות הכואבים שחלפו לא מזמן מאחור, עולם של רצון להתחיל מחדש והשתוקקות להנאה ושאננות נטולת דאגות"|מקור=|תוכן במקור=Era molto difficile per i miei parenti convivere con un animale ferito come ero io: una ragazzina reduce dall’inferno, dalla quale si pretendeva docilità e rassegnazione. Imparai ben presto a tenere per me i miei ricordi tragici e la mia profonda tristezza. Nessuno mi capiva, ero io che dovevo adeguarmi ad un mondo che voleva dimenticare gli eventi dolorosi appena passati, che voleva ricominciare, avido di divertimenti e spensieratezza."[6]|אנגלית=|שפה=איטלקית|מרכאות=כן}}<br />
<br />
בראשית שנת 1990 החליטה סגרא להפסיק את השתיקה לגבי חוויותיה: היא החלה להופיע בבתי ספר, באסיפות ובכנסים ולספר לאנשים צעירים אודות חייה. היא החליטה לדבר גם בשם מיליוני הנספים והשורדים שאין באפשרותם לדבר. בשנת 1997 היא הייתה בין העדים של הסרט הדוקומנטרי ''Memoria'', שהוצג ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין]].{{הערה|{{Cite web|url=http://www.arsenal-berlin.de/forumarchiv/forum97/f053e.html|title=Memoria - Italy 1997 - Dir: Ruggero Gabbai|accessdate=2018-03-27}}}}<br />
<br />
בשנת 2004 היא רואיינה לצד גוטי הרשקוביץ באוור וג'וליאנה פיורנטינו טדסקי, על ידי דניאלה פדואן ב"''Come una rana d'inverno. Conversazioni con tre donne sopravvissute ad Auschwitz"'' ("כמו צפרדע בחורף. שיחות עם שלוש נשים ששרדו מאושוויץ"). ב-2005 שוחזר סיפור הישרדותה ביתר פירוט בספר-ראיון על ידי עמנואלה סופרוויזוטה ''"Sopravvissuta ad Auschwitz. Liliana Segre fra le ultime testimoni della Shoah"'' ("שרדה באושוויץ - ליליאנה סגרא - מהעדים האחרונים של השואה").{{הערה|{{Cite book|url=https://books.google.it/books?id=YhCTNWTNEyEC&pg=PA3|title=Sopravvissuta ad Auschwitz: Liliana Segre fra le ultime testimoni della Shoah|last=Liliana Segre|last2=Emanuela Zuccalà|publisher=Paoline|year=2005|location=Milan|language=it}}}}<br />
<br />
בשנת 2009 היא נכללה בפרויקט " ''Racconti di chi è sopravvissuto"'' ("סיפוריהם של אלו אשר שרדו"), מחקר שנערך בין 1995 ו-2008 על ידי מרצ'לו פזטי מטעם ה[[המכון המרכזי לדוקומנטציה יהודית בת זמננו|מכון המרכזי לדוקומנטציה יהודית בת זמננו]] של מילאנו, אשר הוביל לאיסוף עדויות של כמעט כל [[ניצולי השואה]] ממוצא איטלקי ממחנות הריכוז הנאציים אשר נותרו בחיים. באותה שנה, היא השתתפה בסרטו של [[מוני עובדיה]]-הסרט תיעודי "''Binario 21"'' (רציף 21) בבימויה של פליצ'ה קאפה, אשר נוצר בהשראת השיר "''Dos lid funem oysgehargetn yidishn folk"'' ("שיר הרצח של [[יהודים|העם היהודי]]") אשר נכתב על ידי המשורר היהודי ממוצא רוסי [[יצחק קצנלסון]].{{הערה|{{Cite web|url=http://www.moniovadia.net/it/opere-e-parole/libridvd/192-binario-21-2009.html|title=Binario 21 (2009)}}}}<br />
<br />
ב-27 בנובמבר 2008 העניקה אוניברסיטת טריאסטה לליליאנה סגרא את התואר דוקטור של כבוד בתחום המשפט.{{הערה|{{Cite web|url=http://www.deportati.it/news/ts_segre.html|title=Trieste: laurea "honoris causa" in Giurisprudenza a Liliana Segre|website=ANED|archiveurl=https://web.archive.org/web/20081225081703/http://www.deportati.it/news/ts_segre.html|archivedate=25 December 2008}}}} ב-15 בדצמבר 2010 אוניברסיטת ורונה העניקה לה תואר דוקטור של כבוד בתחום [[מדעי החיים]].{{הערה|{{Cite news|url=http://www.univrmagazine.it/2010/12/06/laurea-honoris-causa-a-liliana-segre/|title=Laurea honoris causa a Liliana Segre|date=2010-12-06|work=UniVRmagazine|language=it}}}}<br />
<br />
== סנטורית לכל החיים ==<br />
[[קובץ:Decreto_di_nomina_di_Liliana_Segre_a_senatrice_a_vita_firmato_dal_Presidente_della_Repubblica_Sergio_Mattarella.jpg|שמאל|ממוזער|הצו שהעניק לליליאנה סגרא את התואר "סנטורית לכל החיים" שנחתם על ידי נשיא הרפובליקה האיטלקית סרג'ו מטרלה]]<br />
ב-19 בינואר 2018, במלוא 80 שנה ל[[חוקי הגזע באיטליה|חוקי הגזע האיטלקיים]], העניק [[נשיא איטליה]], [[סרג'ו מטרלה]] לליליאן סגרא את התואר "[[סנאטור לכל החיים|סנאטורית לכל החיים]]", על בסיס הפקודה ה-51 של החוק האיטלקי, בעבור תרומה בעל ערך רב לחברה.<br />
<br />
ליליאן סגרא היא האישה הרביעית הנושאת בתפקיד זה, לאחר קאמילה רברה, [[ריטה לוי-מונטלצ'יני]] ואלנה קטנאו.<br />
<br />
== יצירות ==<br />
<div dir=ltr><br />
* {{Cite book|title=Un infanzia perduta|work=Voci dalla Shoah. Testimonianze per non dimenticare|publisher=La Nuova Italia|year=1996|isbn=882211762X|location=Firenze}}<br />
* {{Cite book|title=Fino a quando la mia stella brillerà|last=Daniela Palumbo|publisher=Piemme|others=prefazione di Ferruccio De Bortoli|year=2015|isbn=8856639491}}<br />
* {{Cite book|title=La memoria rende liberi|last=[[Enrico Mentana]]|publisher=Rizzoli|year=2015|isbn=978-88-17-07568-8|location=Milano|ref=Enrico Mentana e Liliana Segre, 2015}}<br />
*Siamo Qui Siamo Vivi. Il diario inedito di Alfredo Sarano e la famiglia scampati alla Shoah. a cura di Roberto Mazzoli prefazione di Liliana Segre. (Edizioni San Paolo, Milano 2017). {{ISBN|978-88-922-1241-1}}<br />
</div><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<div dir=ltr><br />
* {{cite book |last=Picciotto |first=Liliana |author-link=:it:Liliana Picciotto |title=Il libro della memoria |trans-title=The book of memory |year=2001 |publisher=Mursia |location=Milano |language=it}}<br />
* {{cite book |last=Maida |first=Bruno |title=La Shoah dei bambini |trans-title=The Shoah of children |year=2013 |publisher=Einaudi |location=Torino |language=it}}<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{רשתות חברתיות}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:סגרא, ליליאנה}}<br />
[[קטגוריה:יהודיות איטלקיות]]<br />
[[קטגוריה:ניצולות השואה: איטליה]]<br />
[[קטגוריה:חברי הסנאט של איטליה]]<br />
[[קטגוריה:אסירים במחנה הריכוז אושוויץ]]<br />
[[קטגוריה:מעוטרי מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה]]<br />
[[קטגוריה:מילאנו: אישים]]<br />
[[קטגוריה:איטלקיות שנולדו ב-1930]]<br />
[[קטגוריה:איטלקים שנולדו ב-1930]]</div>imported>Idoiz