https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A8%D7%94%27%D7%A1 2026-09-13T10:40:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A8%D7%94%27%D7%A1&diff=123561&oldid=prev 2025-11-11T19:45:48Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות רבנית<br /> | תאריך לידה עברי = [[י&quot;ז בתמוז]] [[ה&#039;ת&quot;ץ]]<br /> | תאריך פטירה עברי = [[ד&#039; באדר ב&#039;]] [[ה&#039;תקנ&quot;א]]<br /> }}<br /> רבי &#039;&#039;&#039;יהודה לֵיְבּ בן יוסף מ[[רובנה]]&#039;&#039;&#039; הידוע בכינויו רבי &#039;&#039;&#039;לֵיְבּ שָׂרָה&#039;ס&#039;&#039;&#039;{{הערה|השם &#039;שָׂרָה&#039;ס&#039; הוא [[מטרונים|מַטרונים]] [[יידיש|יידי]] המתייחס לשם &#039;שרה&#039; (מילולית: של שרה = &quot;בן שרה&quot;).}} ([[י&quot;ז בתמוז]] [[ה&#039;ת&quot;ץ]], [[1730]] – [[ד&#039; באדר ב&#039;]] [[תקנ&quot;א]], [[1791]]) היה מתלמידי ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]]. הרבה לנדוד בקהילות ישראל ולעסוק ב[[פדיון שבויים]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> רבי לייבּ (שרה&#039;ס) בן-שרה נולד בי&quot;ז בתמוז ה&#039;ת&quot;צ לשרה, וליוסף שהיה נצר לשושלת [[המהר&quot;ל מפראג]], סמוך לעיר [[רובנה|רוֹבנה]], שבה פעל [[המגיד ממזריטש]]. בתולדות התנועה החסידית נקראו רבנים בודדים בלבד [[מטרונים|על שם אִמם]]. על פי האגדה החסידית, מקור שמו של רבי לייבּ, היה במעשה של אמו: {{ציטוטון|שרה בת המוכס, אִמו של רבי לייבּ, יפת תואר הייתה וחשק בה בנו של הפריץ. כדי שלא תישאר פנויה מיהרה שרה להינשא לרבי יוסף, שכבר היה בא בימים, והיה מלמדם של בני ה[[מוכס]]. על כך זכתה שהיילוד יִשא את שמה}}{{הערה|מאיר שצ&#039;רנסקי, דמויות גדולי החסידות, תל אביב: הוצאת בית-יעקב, תש&quot;ה, עמ&#039; קג}}.<br /> <br /> עוד מנעוריו דבק ברבי ישראל הבעל שם-טוב שהעיד עליו: &quot;רבי לייבּ מתענה משבת לשבת לא משום שברצונו לצום, אלא משום שבדבֵקותו בבורא הוא שוכח לאכול&quot;{{הערה|שם, עמ&#039; קו, הערה 4.}}. מתוקף סמיכותו לרובנה, עירו של המגיד ממזריטש, היה מבאי ביתו של המגיד וממקורביו.<br /> <br /> מעט מאוד ידוע על ילדותו של רבי לייבּ בן-שרה. קיימת עדות על קיומו של אח בשם מרדכי{{הערה|שם=יעקב-120|1=יעקב בן-שמואל דריקרמן, תמימי דרך: הוצאה ביקורתית, גדליה נגאל, המכון לחקר הספרות החסידית, ירושלים: הוצאת כרמל, 1993, עמ&#039; 120.}}, אולם אין במסורה החסידית הרחבה ביוגרפית על אודות אחים ואחיות נוספים. על שרה האם, שהאגדה החסידית מרחיבה בתיאורי צדיקותה ויופייה, מסופר שהקדישה בשנות אלמנותה את כל כוחותיה וכישוריה בגידול בניה במסירות נפש.<br /> <br /> שני אירועים בִּלבד שמורים מימי ילדותו ונעוריו של רבי לייבּ. האזכּור הראשון הוא הסתלקות אביו רבי יוסף ובחירתו לזַכּות את בנו הפעוט להיקרא בשם אִמו. הסיפור השני מתייחס לשנת כניסתו של רבי לייבּ לעול המצוות. לפי האגדה הייתה נשמתו &#039;דו פרצופין&#039;, שכן בהיותו [[בר-מצווה]] קיבל מהמגיד ממזריטש גם את נשמתו של רבי חיים בן-עטר, בעל &quot;אור החיים&quot;, שהיה נערץ על החסידים.<br /> <br /> שתי אבני הדרך הבאות במסלול חייו המתועד של רבי לייבּ הצעיר כרוכות במסכת יחסיו המופלאה עם רבי ישראל הבעש&quot;ט. תחילה מסופר על אירוע חריג שהתרחש במחיצת הבעש&quot;ט וקרוּאיו. במִתוועדים אחזה תדהמה נוכח השתלחותו עזת הפנים של לייבּ הנער, ונוכח היחלצותו המפתיעה של הבעש&quot;ט למענו:<br /> &quot;בהיותו בן ט&quot;ו שנים נכנס פתאום לייבּ הצעיר לחדרו של הבעש&quot;ט, כשהוא מקפץ ומרקד. תלמידי הבעש&quot;ט התרעמו על חוצפתו של הנער ועמדו לגרשו החוצה, אולם הבעש&quot;ט שידע את שורש נשמתו הגדולה, הרגיע את הפרץ והסער שחולל תלמידו עז הפנים ופנה אל הנער: &quot;חריף אתה ונועז. יודע אני מעשיך ואולם סכנות חמורות אורבות בדרכך. הולך הִנךָ על חודה של חרב. אחוז בי חזק ואכוון דרכך&quot;. מאז דבק רבי לייבּ בבעש&quot;ט והיה שליחו הנאמן בכל העניינים והמשימות שהשתיקה יפה להן, ובכל אותם פעולות ומעשים שחייבים היו להיעשות בהסתר.<br /> הסיפור השני הוא תיאור המעמד הטעון בעוצמות רגשיות נדירות כאשר שכב הבעש&quot;ט על ערש דווי והטיל על רבי לייבּ, פנים אל פנים, לרשת מקומו במצוות פרנסת ל&quot;ו הצדיקים הנסתרים בדורו{{הערה|יהודה לייבּ הכֹּהן מימון, שרי המאה, חלק שלישי, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק (אחיאסף), תשכ&quot;א, עמ&#039; 127.}}.<br /> <br /> יופיו החיצוני של רבי לייבּ בן-שרה וחוסנו הגופני מהווים נדבך משמעותי בתיאור דמותו. &quot;במזל יופי בא רבי לייבּ לעולם, ושפע עליון ניתן לו תמיד בעין יפה וביד רחבה&quot;, כתב הסופר אליעזר שטיינמן. &quot;הוא עצמו זכה למידת הגבורה, כי גיבור היה בגופו, פשוטו כמשמעו. מעשה שתלמידו רבי יצחק מלבוב רצה לקחת תיבת מטלטליו ולהרימה כדי לשמש את רבו, ולא הצליח להרימה מחמת כובדה. אמר לו רבי לייבּ: כתוב &#039;גיבורי כוח עושי דברו&#039; (תהִלים כג, כ), כי להיות מעושי דברו של הקב&quot;ה צריך להיות גיבור בכוח... ואכן, רבי לייבּ היה גיבור חיל, נאה בקומתו, ויפה תואר במראהו. ובמקום שאתה מוצא את יופיו וגבורתו, מוצא אתה כי נשמתו החצובה מהיכל היופי והגבורה הייתה מקורבת לעולם הניגון&quot;{{הערה|אליעזר שטיינמן, שער החסידות, תל אביב: הוצאת ספרים מ&#039; ניומן, תשי&quot;ז, עמ&#039; 164.}}.<br /> <br /> ידוע שרבי לייבּ היה למדן מופלג ודרש בדברי תורה עם רבי [[יעקב שמשון משיפיטובקה]] – הלמדן של החסידות. בזקנותו נעזר ברבי עזריאל מפולוצק, מתועמלני החסידות החשובים ומגדולי תלמידיו של המגיד, שהיה נִלווה אליו בנסיעותיו.<br /> רבי לייבּ בן-שרה נִמנה עם הצדיקים הנסתרים בתולדות החסידוּת. כל ימיו היה סובב בערים ובעיירות, מבקר בירידים ובמקומות אחרים, והיה עוסק בדבר מִצווה. בייחוד הקדיש מכוחותיו למצוות פדיון שבויים והצלת רדופים מיָד עושקיהם. רבי לייבּ נודע במאבקיו נגד אדנוּתם של הגבירים היהודיים מבית. הוא לא נרתע מכוחם והתעמת ללא חת בהתעמרות ובגזל שהייתה מנת חלקה של דלת העם מידי בני עמם{{הערה|[[ישראל ברטל]], מ&#039;אומה&#039; ל&#039;לאום&#039; – יהודי מזרח אירופה 1772–1881, ירושלים: הוצאת משרד הביטחון, תשס&quot;ב, עמ&#039; 94.}}. קרוב לוודאי שגם מכאן נובעת תהילתו בקרב פשוטי העם. דמותו שימשה נושא לעשרות סיפורי עם חסידיים. לפי האגדה היה נוסע ב&#039;[[קפיצת הדרך]]&#039; גם לווינה ומשתדל אצל רבי הממלכה למען היהודים.<br /> החסידות ראתה בקיסר יוזף השני, קיסר [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], אויב מר ומסוכן ליהדות, והאגדה החסידית העמידה את רבי לייבּ בן-שרה לעמוד בפרץ ולנקום במדיח ובפורענויותיו{{הערה|שמואל אבא הורודצקי, החסידות והחסידים, ספר ראשון, ירושלים/ברלין: הוצאת דביר, תרפ&quot;ג, עמ&#039; יא; יצחק אלפסי, &quot;על ר&#039; לייבּ שרה&#039;ס וצאצאיו בישראל&quot;, הליכות: ביטאון המועצה הדתית בת&quot;א-יפו, גיליון 3 (127), תל אביב, תשרי תשנ&quot;ו, עמ&#039; 157.}}. מסופר שרבי לייבּ נכנס כ&#039;רואה ואינו נראה&#039; לארמון הקיסר, והתאמץ להשפיע עליו לבטל את חוק החינוך לילדי ישראל משנת תקמ&quot;א (1781){{הערה|ש&quot;א הורודצקי, החסידות והחסידים, ספר ראשון, ירושלים/ברלין: הוצאת דביר, תרפ&quot;ג, עמ&#039; יא.}}. במשך עשור שנים לא הוכרעה, לכאורה, ההתמודדות בין רבי לייבּ בן-שרה והקיסר יוזף השני, עד הסתלקותם מן העולם בהפרש זמן בן כשנה (1790–1791).<br /> <br /> חוקר החסידות [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]] מגדיר את רבי לייב שרה&#039;ס כ&quot;דמות האגדתית הציורית ביותר בעולם החסידות&quot;;{{הערה|[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], &#039;&#039;&#039;אנציקלופדיה לחסידות – אישים&#039;&#039;&#039;, כרך א, ירושלים: [[מוסד הרב קוק]]; פרסומי המכון לחסידות – יד הרב מימון, תשמ&quot;ו 1986.}} &quot;דמות שכולה מסתורין ופלאים... מעשרה קבין של אגדות מופלאות הוא נטל תשעה מהם&quot;{{הערה|יצחק אלפסי, &#039;&#039;&#039;תורת החסידות: תולדות, דברי תורה והגות של אלף ושש מאות אישי החסידות&#039;&#039;&#039;, כרך א: &quot;הבעש&quot;ט–המגיד ממזריטש, תלמידיהם ושושלתם&quot;, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשס&quot;ז, עמ&#039; 192.}}.<br /> [[סיפורי חסידים|אגדות]] רבות מלוות אותו מיום הולדתו ועד לפטירתו. על פי האגדה החסידית כל ימיו היה מסתובב בערים ובעיירות או מבקר בירידים ובמקומות אחרים ועוסק במצוות שונות. בייחוד הרבה לעסוק ב[[פדיון שבויים]] ובסיוע ליהודים שנרדפו בידי אחרים. בניגוד לתלמידים אחרים של [[הבעל שם טוב]] והמגיד ממזריטש, לא שימש כ[[רב]] או כ[[אדמו&quot;ר]], אלא המשיך את מסורת [[צדיק#בחסידות|צדיקי החסידות]] בדור הראשון, שהיו מסתובבים בדרכים ובעיירות, ומחזקים את היהודים שפגשו ומקרבים אותם לאמונה ולקיום מצוות.<br /> <br /> [[סיפורי חסידים|סיפורים חסידיים]] רבים נפוצו על אודותיו, ורבים מהם כונסו בספר &quot;גבורת ארי&quot;. אחד הסיפורים המופלאים הוא על המשפט &quot;שתפתחו לבו של לייב בן שרה ללמוד תורה&quot; המוזכר בספר [[ספר רזיאל המלאך|רזיאל המלאך]] שנדפס לראשונה בשנת תס&quot;א, שלושים שנה קודם לידתו. החסידים ייחסו תפילה זו על רבי לייב שרה&#039;ס{{הערה|1=ראו גם [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=928&amp;cat=11&amp;haoro=5 קובץ &#039;הערות וביאורים&#039; שנה כח גיליון ד (תתקכח)] {{אידיש}}.}}<br /> <br /> ממכתב ההמלצה של המגיד ממזריטש ניתן ללמוד על אישיותו ועל פעולותיו. המכתב נדפס לראשונה בסוף ספר &quot;דרכי ישרים&quot; שנים ספורות לאחר פטירתו של רבי לייב שרה&#039;ס. וכך כתב המגיד: {{ציטוט| תוכן=הנני מן המודיעים נדון האיש הנוכחי הלוא הוא האיש התורני הרבני מוה&quot;ר יהודה לייב בן הרב יוסף, איש הנקרא בפי כל רבי לייב שרה&#039;ס מראווני העוסק במצווה רבה שאין למעלה הימנה כאשר יפרש שיחתו באר היטב פה אל פה דברים שאין להעלותם על הכתב. בכן אם ראוהו אנשים המקשיבים לקולי וסרים למשמעתי עצתי אמונה להיות לו לעזרו ולסעדו ולהתאמץ את עצמם בכל מיני התפעלות הן בגופם הן בממונם, כי מעיד אני עליו שאין בדבריו שום נפתל ועקש, ועוולה לא נמצא בשפתיו, וירא את ה&#039; מרבים, ואין לך מצווה גדולה מזו...|מקור= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3757&amp;st=&amp;pgnum=12&amp;hilite= דרכי ישרים]|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==הפולמוס על זהותו==<br /> [[הרבי מלובביץ&#039;]] העלה השערה כי מכיוון שישנם קווי דמיון רבים בינו לבין רבי [[אריה לייב משפולי]], &quot;הסבא משפולי&quot;, והידיעות על אודותיהם דלות ומוטלות בספק, נראה שמדובר באותו אדם (הרבי התייחס לשאלה שהוצגה על השערתו זו ולפיה אין התאמה בין שמות אימהותיהם - שם אימו של ר&#039; לייב שרה&#039;ס היה שרה בעוד שלאם הסבא משפולי קראו בשם אחר. על כך אמר הרבי כי: א) שאפילו לגבי זהות שם אמו של הרה&quot;ק רבי לוי-יצחק מברדיצ&#039;וב מצינו סתירות (בספר &#039;קב ונקי&#039; מעיד שראה נוסח פדיון של רבי לוי-יצחק שבו הוא חותם בשם אמו אחרת מבשאר המקומות, וקובע שהשם המפורסם - בטעות יסודו); ב) ייתכן שהוסיפו לה שם, ג) אפשר שהיו לה כמה שמות, ד) קיימת אף אפשרות ששמה הוחלף.) עד אשר לא יימצא איש נאמן שיוכיח בוודאות כי בידו הוכחה מוצקת או עדות מהימנה (שראה שתי מצבות של שני אישים שונים במקומות שונים וכן &#039;יארצייטין&#039; שונים שמדובר בשני אישים שונים) שאז יוכח שהם שתי דמויות אחרות ועד אז שלום על ישראל{{הערה|1=[http://sichoskodesh.com/pdf/5730v2.pdf שיחת אחרון של פסח, ושבת פרשת אחרי-מות תש&quot;ל (&#039;שיחות קודש&#039; תש&quot;ל כרך ב&#039; עמ&#039; 58–59, 98–99)] {{יידיש}}}}.<br /> <br /> על השערה זו חלקו רבים עקב מספר סיבות; שמותיהם הפרטיים (אריה לייב ויהודה לייב{{הערה|במערכת השמות הפרטיים הרב-לשונית שהייתה נהוגה ב[[יהדות מזרח אירופה]], השם היידי &#039;לֶיְבּ&#039;, שפירושו אריה, היה בן-זוג מקובל של שני שמות ב[[לשון הקודש]]: &#039;אריה&#039; ו&#039;יהודה&#039;.}} ושמות אבותיהם שונים (יוסף וברוך{{הערה|1=במכתב [[המגיד ממזריטש]] כותב על ר&#039; לייב שרה&#039;ס בן יוסף. ואילו באיגרת הסבא משפולי חותם את שמו ב&quot;ר ברוך - [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf פרדס חב&quot;ד גיליון 19 עמ&#039; 308]}}), ימי הפטירה שלהם שונים, הם מופיעים במסמכים במקומות מגורים שונים{{הערה|פרדס חב&quot;ד, עמ&#039; 308}}), שנת פטירתו של ר&#039; לייב שרה&#039;ס (תקנ&quot;א) אינה תואמת עדויות חב&quot;דיות על פעילויות של הסבא משפולי בשנת תק&quot;ע{{הערה|פרדס חב&quot;ד, עמ&#039; 305}}, וכן עד היום קיימות משפחות של צאצאים המתייחסים אליהם, ואין ביניהן שום קשר{{הערה|שם=בית|קובץ בית אהרן וישראל, כרך קי&quot;ט [http://toladot.blogspot.com/2010/08/blog-post_25.html תולדות ושורשים בעם ישראל].}}. לבסוף לשניהם נמצאו קברים שונים ומצבות שונות.<br /> <br /> מעבר לכך קיימת עדות של הרב ביק אב&quot;ד [[מז&#039;יבוז&#039;]], מצאצאי אחותו של רבי יוסף מרובנא אביו של ר&#039; לייב שרה&#039;ס כי היה להם אח נוסף שהיה אביו של רבי ברוך אבי הסבא משפולי, כלומר שהיו קרובי משפחה{{הערה|שם=בית}}.<br /> <br /> ==פטירתו וקברו==<br /> <br /> רבי לייב שרה&#039;ס נפטר בד&#039; באדר ב&#039; תקנ&quot;א (10 במארס 1791) בכפר [[ילטושקיב|יאלטושקוב]] שב[[פודוליה]]{{הערה|יצחק רפאל, ספר החסידות, תל אביב: הוצאת אברהם ציוני, תשט&quot;ו, עמ&#039; קמו.}}. על פי המסורת המקובלת{{מקור|נושא=אישים}} הוא ביקש להיקבר ללא גינוני כבוד מיוחדים ואף סירב להקמת [[אוהל (קבר)|אוהל]] על קברו. נראה שמאוחר יותר הוקם על קברו אוהל צנוע כפי שתיאר עד ראייה את מראהו החיצוני של הקבר בשנת 1913 כ&quot;סוכה קטנה עשויה עץ ומכוסה גג קש כעין כיפה. מסביב לקבר מונחים גלים שלמים של פתקאות&quot;{{הערה|שמשון קרדיון, &quot;האוהל על קבר ר&#039; לייבּ שרה&#039;ס ביאלטושקוב&quot;, בתוך: ידע עם, כרך ד, חוברת א-ב, [[יום טוב לוינסקי]] (עורך), תל אביב: החברה הישראלית לפולקלור - &#039;ידע עם&#039; והוצאת יבנה, תשי&quot;ז, עמ&#039; 84.}}.<br /> <br /> ב-[[1991]] לאחר [[התפרקות ברית המועצות]], חידש הרב לייבּ סירקיס מניו-יורק את אוהל הציון על הקבר ביאלטושקוב{{הערה|אשר אהרון קרישבסקי, יוסף קדישא, ירושלים: הוצאת פרנק, תש&quot;ס, עמ&#039; מב.}}. מאז פוקדים את אתר הקבורה עולי רגל יהודים.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> <br /> רבי לייבּ בן-שרה התרחק מהשררה והפומביות, התנזר באדיקות מתיעוד מעשיו ודבריו ונמנע מהקמת חצר חסידים פרטית. דבריו המועטים ואוסף האגדות עליו פורסמו בספרות החסידית המאוחרת (במחצית השנייה של המאה ה-19). במקורות הכתובים כמעט לא מתועדת המשפחה שהקים ברובנה, ומרבית חוקרי החסידות כלל לא ידעו על דבר קיומה. רק בשִלהי המאה ה-20 הופיעו פרסומים מחקריים ראשונים על צאצאיו של רבי לייבּ, שהתבססו על מסורות משפחתיות ועל תיעוד מצבות בבתי עלמין במזרח אירופה{{הערה|יהודה לייבּ הכֹּהן מימון, שרי המאה, חלק שלישי, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק (אחיאסף), תשכ&quot;א, עמ&#039; 130; דוד חיים זילברשלג, כרם החסידות, כרך ד, ירושלים: מכון זכר נפתלי, תשמ&quot;ז, עמ&#039; קצה.}}. על חוקרי תולדותיו של רבי לייבּ בן-שרה נמנים הרב אשר אהרון קרישבסקי, [[ניר מן|ד&quot;ר ניר מן]], מחדש המצבות אריק דותן והרב יהודה זייבלר. נבצר עדיין מהחוקרים לגבש תמונה משפחתית מלאה. ידוע כי שם משפחתם של שני בניו של רבי לייבּ היה בהר&quot;ל (בני הרב לייבּ){{הערה|שם=יעקב-120}}. לפי מסורת במשפחת טווער-ברימט, לרבי לייבּ נולדה לפחות בת אחת, ששמה אינו ידוע והיא זכתה לצאצאים רבים משלה{{הערה|בִּתו של רבי לייבּ הייתה סבתו של הרב יעקב מרדכי טווער, שעלה ארצה לעיר הקודש חברון במאה הי&quot;ט, וטמון בבית העלמין היהודי בחברון. מכתב הרב יהודה זייבלד לד&quot;ר ניר מן, יולי 2014.}}.<br /> <br /> בספר &quot;רבי לייבּ בן-שרה&quot;, שחיבר ניר מן, מיוחד פרק שלם לכמה אישים בני העת החדשה המתייחסים לשושלת היוחסין של רבי לייבּ, ובהם: [[זלמן סורוצקין|הרב זלמן סורוצקין]], יו&quot;ר [[מועצת גדולי התורה]] של &quot;[[אגודת ישראל]]&quot; ומייסד רשת החינוך העצמאי (1881–1966);<br /> [[אברהם יוסף בהרל]], חבר &quot;[[השומר]]&quot; והחלל הראשון של הארגון (1886–1910); הרב יוסף קדיש קרישבסקי, חסיד ומקובל מבוני ירושלים (1878–1941); [[ישראל גלילי]], ממייסדי &quot;[[הנוער העובד והלומד]]&quot;, חבר [[נען|קיבוץ נען]], ראש המפקדה הארצית של ארגון &quot;[[ההגנה]]&quot; ושר בממשלות ישראל (1911–1986); [[שלמה סופר]], מקים [[משטרת ירושלים]] ומפקדה הראשון (1900-1999); [[אפרים שמאראגד]], חבר &quot;[[גדוד העבודה|גדוד העבודה וההגנה]]&quot;, חבר [[תל יוסף|קיבוץ תל-יוסף]] ומזכיר התאחדות מגדלי בקר בישראל (1902–1976){{הערה|ניר מן, רבי לייב בן-שרה, ירושלים: הוצאת שמחונים, תשס&quot;ג, עמ&#039; 141–218.}}. מבין צאצאיו כיום אפשר למנות את משפחות גלויברמן, וולס, ופוטש, וקרישבסקי, על פי ספר יוסף קדישא.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * השיל קלפפיש, &quot;תהייה על דמותו של רבי לייב שרה&#039;ס&quot;, &#039;&#039;&#039;הציונות הדתית&#039;&#039;&#039;, כרך ג ירושלים: הסתדרות המזרחי-הפועל המזרחי, תשס&quot;א, עמ&#039; 520-531<br /> * אשר אהרן קרישבסקי, &#039;&#039;&#039;יוסף קדישא:&#039;&#039;&#039; &#039;&#039;&#039;קורות חייו של הרב יוסף קדיש קרישבסקי&#039;&#039;&#039;, ירושלים: הוצאת פרנק, תש&quot;ס, פרק א&#039;.<br /> * הרב [[יהודה לייב הכהן מימון]], &#039;&#039;&#039;[[שרי המאה]]&#039;&#039;&#039;, חלק שלישי, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק (אחיאסף), תשכ&quot;א, פרק י&quot;א-י&quot;ב<br /> * [[ניר מן]], &#039;&#039;&#039;רבי לייב בן שרה&#039;&#039;&#039;, ירושלים: הוצאת שמחונים, 2003<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{היברובוקס|הרב [[ראובן מרגליות]]|גבורת ארי|3876|לבוב: הוצאת בית מסחר ספרים עתיקים וחדשים, תר&quot;ץ}}<br /> * {{אנצ דעת|101}}<br /> * {{דעת|[[אברהם כהנא]]|daat/history/hasidut/kahana6-2.htm|ר&#039; ליב בן שרה, מתוך &quot;ספר החסידות&quot; (ורשה, תרפ&quot;ב)}}<br /> * {{מוסף שבת|ניר מן|הגיבור העממי של החסידים|2011/03/04/הגיבור-העממי-של-החסידים-ניר-מן/|4 במרץ 2011}}<br /> * {{השילוח1|יעקב וסרמן, ש&quot;א קרדימון|לתולדות ר&#039; ליב שרה&#039;ס|19041201|11}}<br /> * {{השילוח1|שמואל אבא הורודצקי|לקורות החסידות - ר&#039; ליב שרה&#039;ס|19040401|7}}<br /> * {{חכמי ישראל|176|רבי לייב שרה&#039;ס}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{ציר זמן לרבנים|התחלה=1730|מספר שנים=61}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים מווהלין]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:ילידי 1730]]<br /> [[קטגוריה:נפטרים ב-1796]]</div>

imported>אייל