https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%93_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9Fליאונרד ברנשטיין - היסטוריית גרסאות2026-09-15T06:30:18Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%93_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=794&oldid=previmported>Maestrao ב־18:20, 28 במאי 20262026-05-28T18:20:17Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מוזיקאי<br />
| סיווג = מלחין<br />
| שם = <br />
| שם בשפת המקור = Leonard Bernstein<br />
| תמונה = [[קובץ:Leonard Bernstein by Jack Mitchell (high quality).jpg|250px]]<br />
| כיתוב = ליאונרד ברנשטיין, צילום של [[ג'ק מיטשל]]<br />
| שם לידה = <br />
| תאריך לידה = [[25 באוגוסט]] [[1918]]<br />
| תאריך פטירה = [[14 באוקטובר]] [[1990]]<br />
| מקום לידה = {{דגל|ארצות הברית}} [[לורנס (מסצ'וסטס)|לורנס]], [[מסצ'וסטס]]<br />
| מקום פטירה = {{דגל|ארצות הברית}} [[ניו יורק]], [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]]<br />
| סוגה = <br />
| סוג קול = <br />
| עיסוק = [[מלחין]], [[מנצח]], [[פסנתרן]]<br />
| כלי נגינה = <br />
| חברת תקליטים = <br />
| שיתופי פעולה בולטים = * [[התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק]]<br />
*<nowiki> [הפילהרמונית של וינה]]</nowiki><br />
* [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]<br />
| אתר אינטרנט = <br />
| חברי ההרכב = <br />
| חברים לשעבר = <br />
}}<br />
'''ליאונרד ברנשטיין''' (נהגה: '''לנארד ברנסטין'''; '''Leonard Bernstein''';{{כ}} [[25 באוגוסט]] [[1918]] – [[14 באוקטובר]] [[1990]]) היה [[מלחין]], [[מנצח]] ו[[פסנתרן]] [[יהדות ארצות הברית|יהודי-אמריקאי]]. נחשב לאחד המלחינים האמריקאים החשובים ב{{ה|מאה ה-20}}. כתב יצירות גדולות שהשפיעו על המוזיקה המודרנית של היום, כגון "קנדיד" (''Candide''), "סלבה" (''Slava'') ועוד. ברנשטיין היה המנצח הראשון שהגיש [[תוכנית טלוויזיה|תוכניות טלוויזיה]] אודות [[מוזיקה קלאסית]], שהתחילו בשנת 1954 ונמשכו עד מותו. הוא היה פסנתרן מחונן ולעיתים ניצח על התזמורת מן הפסנתר. הוא הלחין בסגנונות שונים, מוזיקה תזמורתית, בלט, מוזיקה לקולנוע ולתיאטרון, יצירות למקהלה, אולם היצירה המפורסמת והמצליחה ביותר שכתב היא המוזיקה למחזמר "[[סיפור הפרברים (מחזמר)|סיפור הפרברים]]" ולסרט המוזיקלי [[סיפור הפרברים (סרט, 1961)|באותו השם]].<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
===ילדות===<br />
ברנשטיין נולד ב[[לורנס (מסצ'וסטס)|לורנס]] שב[[מסצ'וסטס]] למשפחה [[יהדות ארצות הברית|יהודית]] אשר מקורה ב[[רובנו]] שב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] (כיום ב[[אוקראינה]]). סבתו התעקשה ששמו הפרטי יהיה לואיס, אך הוריו העדיפו לקרוא לו ליאונרד, ושמו שונה רשמית לליאונרד כשהיה בן שש-עשרה. נגינת [[פסנתר]] ששמע באחד הקונצרטים שאליו לקח אותו אביו, שבתה את לבו בקסמה, והוא החל ללמוד נגינה על פסנתר בגיל צעיר. כילד למד בבתי הספר גאריסון וב[[בית הספר הלטיני של בוסטון]] {{אנ|Boston Latin School}}. אביו, [[איש עסקים]] דומיננטי, התנגד לבחירת בנו במוזיקה כעיסוק לחיים, וחדל לממן את שיעוריו. למרות זאת החל ברנשטיין ללמד ילדים בשכונה תמורת דולר לשיעור, ואף לנגן בסופי שבוע בחתונות תמורת "שני דולר ואצבעות שותתות דם".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Humphrey Burton|שם=Leonard Bernstein|מו"ל=Doubleday|שנת הוצאה=1994}}}}<br />
<br />
===תקופת הקולג'===<br />
לאחר סיום לימודיו בבית הספר הלטיני של בוסטון ב-[[1935]], המשיך ברנשטיין את לימודיו ב[[אוניברסיטת הרווארד]], שם למד מוזיקה אצל [[וולטר פיסטון]], ובהמשך ב[[מכון קרטיס למוזיקה]] ב[[פילדלפיה]], שם למד [[ניצוח]] אצל [[פריץ ריינר]]. במהלך שנות לימודיו בקרטיס המשיך גם בלימודי פסנתר עם [[איזבלה ונגרובה|איזבלה וֶנגֶרובה]] {{אנ|Isabelle Vengerova}} והיינריך גבהרד.<br />
<br />
ברנשטיין הושפע מהמנצח [[דימיטרי מיטרופולוס]], ובזכות הכריזמה שלו בחר בניצוח. סגנון הניצוח של מיטרופולוס לא דמה לזה של ברנשטיין, אך השפיע עליו לנצח כמוהו מן הפסנתר, על הבחירה לוותר על שרביט המנצחים, ואף על התעניינותו הרבה ב[[גוסטב מאהלר|מאהלר]]. ברנשטיין אף הושפע מן המלחין [[אהרן קופלנד]], שאותו פגש בקונצרט ולאחר מכן במסיבה לכבוד יום ההולדת שלו בשנת 1938. באותה מסיבה ניגן ברנשטיין את "וריאציות לפסנתר" של קופלנד, יצירה קשה לביצוע שברנשטיין לא ידע מאומה על המלחין שלה עד אותו ערב. לאחר מכן, אף שלא היה באופן פורמלי תלמיד של קופלנד, נהג באופן קבוע להתייעץ איתו לגבי יצירתו והתייחס אליו כ"מורה היחיד שלו להלחנה". ברנשטיין הנציח את פגישתו עם קופלנד ב[[אקרוסטיכון]] שחיבר לכבוד יום הולדתו ה-80 בו הוא מודה בפתיחתו ובסופו ל[[אנה סוקולוב]] על כך שהפגישה ביניהם.{{הערה|Larry Warren, ''Anna Sokolow: The Rebellious Spirit'' (London and New York: Routledge, 1998), 212. {{ISBN|90-5702-184-6}}.}}<br />
<br />
=== חייו האישיים ===<br />
ברנשטיין היה [[הומוסקסואל]] גלוי. ברנשטיין נודע בקשריו הרומנטיים עם האמן [[יוסי שטרן (צייר)|יוסי שטרן]] ועם השחקן [[דני קיי]], אך התחתן עם [[פליסיה מונטאלגרה]], שחקנית [[צ'ילה|צ'יליאנית]] בשנת 1951. מונטאלגרה [[גיור|התגיירה]] ולשניים נולדו שלושה ילדים. מונטאלגרה השתתפה בביצוע הסימפוניה השלישית של ברנשטיין, "קדיש", עם [[התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק]] ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60 של המאה ה־20]], כקריינית (תפקיד שבוצע במקור על ידי השחקנית הישראלית [[חנה רובינא]]).<br />
<br />
[[קובץ:Bernstein,_Leonard_(1918-1990)_-_1944_-_foto_van_Vechten2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ליאונרד ברנשטיין, 1944]]<br />
<br />
==מורשת==<br />
ברנשטיין זכה להערכה רבה כמנצח, כמלחין, כפסנתרן וכמחנך. הוא נודע בציבור כ[[מנהל מוזיקלי|מנהל המוזיקלי]] של [[הפילהרמונית של ניו יורק]], כמי שניצח על רבות מהתזמורות המובילות בעולם, וכמלחין המוזיקה לסרט המוזיקלי המצליח ""[[סיפור הפרברים (סרט, 1961)|סיפור הפרברים]]"". בסך הכול, כתב שלוש [[סימפוניה|סימפוניות]], שתי [[אופרה|אופרות]], חמישה [[מחזמר|מחזות זמר]] ומגוון יצירות אחרות.<br />
בנובמבר [[1943]], זמן קצר לאחר שנבחר לעוזר המנצח של הפילהרמונית של ניו יורק, עלה על דוכן המנצחים להופעתו הראשונה בגלל מחלתו של [[ברונו ולטר]]. הוא זכה להצלחה גדולה ולפרסום מיידי, מאחר שהקונצרט שודר ב[[שידור חי]] ברדיו בערוץ הארצי. דבר מחלתו של ולטר נודע לברנשטיין רק באותו יום, כשהודיעו לו שיהיה עליו לעלות על דוכן המנצחים בשעה 15:00 לקונצרט מנחה ולנצח על "דון קישוט" של [[ריכרד שטראוס]] ועל יצירות אחרות. ברונו ולטר הזמין אותו אל חדר המלון שלו ושם, על אף מחלתו, סימן לו ב[[פרטיטורה|פרטיטורות]] את מה שיהיה עליו לדעת בזמן הניצוח כדי להתאים את עצמו לדקויות שהתזמורת למדה עם ולטר. הוא סיפר שהקונצרט עבר עליו בערפול מוחלט, ורק כשהסתיים בתשואות נלהבות, הבין שהצליח במשימה.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=bnXktBAskWo יוטיוב, "אהבה לשלוש תזמורות", לאונרד ברנשטיין מדבר על התזמורות בחייו (מן הדקה החמישית)]}}<br />
<br />
ב-[[1945]] מונה ברנשטיין ל[[מנהל מוזיקלי|מנהל המוזיקלי]] של [[התזמורת הסימפונית של ניו יורק]], וכיהן בתפקיד זה עד 1947.<br />
<br />
ב-[[1947]], בתקופת [[המנדט הבריטי]], ניצח ברנשטיין בפעם הראשונה ב[[תל אביב]], על [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית]] והחל בכך את קשר חייו עם [[ישראל]]. המעבר ל[[ארץ ישראל]] היה אפשרי בזמנו אך ורק דרך [[מצרים]], ועקב תמיכתו של ברנשטיין ב[[ציונות]] סירבה השגרירות המצרית ב[[פריז]] לאשר לו [[אשרה (ויזה)|ויזה]]. הוויזה אושרה הודות להתערבותו של פקיד אמריקאי, שאהב את יצירתו. ברנשטיין הגיש בקשה לויזת עבודה למחלקת העלייה וההגירה של [[פלשתינה (א"י)|ממשלת פלשתינה (א"י)]] בפברואר 1947, יחד עם אביו כמנהלו ואחותו כמזכירה. בקשתו אושרה כחודש לאחר מכן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b0717068002258e/File/0b07170685711d3d|הכותב=מחלקה העליה וההגירה - ממשלת פלשתינה (א"י)|כותרת=BERNSTEIN LEONARD, SAMUEL J., SHIRLEY|אתר=ארכיון המדינה|תאריך=2017}}</ref> בשנת [[1948]] ניצח על [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] לפני חיילים, בקונצרט פתוח שנערך ב[[העיר העתיקה (באר שבע)|עיר העתיקה]] של [[באר שבע]]. ההתקהלות של מספר חיילים רב במקום אחד, שנצפתה על ידי מטוסי סיור מצריים, גרמה למצרים לחשוד, שמדובר בהתקפה מתוכננת, והם ריכזו כוחות למקרה הצורך. רצה המקרה, ובאותו זמן אכן התקיימה התקפה ישראלית במקום אחר, וכך, שלא במתכוון, היה הקונצרט לגורם הסחה צבאי.{{הערה|"אהבה לשלוש תזמורות", ליאונרד ברנשטיין ביוטיוב}}<br />
<br />
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] החלה הקריירה הבינלאומית של ברנשטיין לפרוח. ב-[[1949]] ניצח על הבכורה העולמית של "[[סימפוניה טורנגלילה]]" של [[אוליבייה מסייאן]]. ב-1951 החליף את [[סרגיי קוסביצקי]] המנוח כראש מחלקת התזמורת ומחלקת הניצוח ב[[טנגלווד]].{{הערה|ג'ק גוטליב, תוכניית התזמורת הפילהרמונית הישראלית, "100 שנה להולדת ליאונרד ברנשטיין", דצמבר 2018}} ב-[[1957]] ניצח על קונצרט הפתיחה של [[היכל התרבות (תל אביב)|היכל התרבות]] בתל אביב; במשך השנים ערך שם הקלטות רבות עם [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]. בדצמבר [[1963]] ביצע עם תזמורת זו בביצוע בכורה עולמי את הסימפוניה השלישית שלו, "[[הסימפוניה השלישית של ברנשטיין, "קדיש"|"קדיש"]]", עם זמרת ה[[סופרן]] [[ג'ני טוראל]], ה[[קריין|קריינית]] [[חנה רובינא]], מקהלה מעורבת ו[[מקהלת צדיקוב|מקהלת הילדים על שם צדיקוב]]. במהלך החזרות על "קדיש", ב-[[22 בנובמבר]] 1963, [[רצח קנדי|נרצח הנשיא]] [[ג'ון קנדי]], והפרק השלישי של הסימפוניה, שנמצא אז בתהליכי ליטוש אחרונים, [[הקדשה (יצירה)|הוקדש]] "לזכרו האהוב של [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]]".{{הערה|גוטליב, תוכניית היובל לליאונרד ברנשטיין}}<br />
<br />
ב-[[1958]] התמנה ברנשטיין ל[[מנהל מוזיקלי|מנהל המוזיקלי]] של [[התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק]], תפקיד שבו החזיק עד [[1969]]. במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] נעשה ברנשטיין לדמות ידועה היטב ב[[ארצות הברית]] הודות לאחד ממפעליו העיקריים, [[תוכנית טלוויזיה|תוכנית הטלוויזיה]] הפופולרית "קונצרטים לצעירים" (בשיתוף עם הפילהרמונית של ניו יורק), שבה הגיש הסברים על מוזיקה קלאסית, מלחינים ויצירות בצורה מעניינת, שהצליחה למשוך גם ילדים לצפות בה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/playlist?list=PLU0HyYmOgH8Xn06fDThwLDh95igfZpurQ|כותרת=Leonard Bernstein - Young People’s Concerts (All Episodes) - YouTube|אתר=www.youtube.com|תאריך_וידוא=2023-12-22}}</ref><br />
ב[[חג המולד]], [[25 בדצמבר]] [[1989]], ניצח ברנשטיין על [[הסימפוניה התשיעית של בטהובן|הסימפוניה התשיעית]] של [[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]] כחלק מהחגיגות לרגל [[נפילת חומת ברלין]]. הקונצרט הועבר בשידור חי בטלוויזיה ליותר מ-20 ארצות, לקהל מאזינים שמנה לפי ההערכה כ-100 מיליון איש. לרגל האירוע שינה ברנשטיין מילה אחת בטקסט של [[פרידריך שילר]] ל"[[האודה לשמחה|אודה לשמחה]]", ושילב את המילה "חירות" (Freiheit) במקום "שמחה" (Freude). "אני בטוח שבטהובן היה נותן לנו את ברכתו", אמר ברנשטיין.<br />
<br />
כמנצח זכה ברנשטיין להערכתם ולהוקרתם של מוזיקאים רבים. מעמד מיוחד היה שמור לו בין חברי [[הפילהרמונית של וינה]] ו[[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]], שם היה מנצח אורח קבוע. הוא נחשב מעורב במיוחד ביצירותיהם של [[גוסטב מאהלר]], [[אהרן קופלנד]], [[יוהנס ברהמס]], [[דמיטרי שוסטקוביץ']] ויצירותיו שלו. הוא שכלל גישה מקורית לעבודה על סימפוניה של מאהלר, בהצגת כל פסוק ושירתו לפני התזמורת, כדי להבהיר לנגנים את המשמעות השלמה ולהשיג את האפקט הדרוש, עם אוזן מוזיקלית מדויקת שלא החמיצה דבר. ברנשטיין ניצח בכל רמ"ח אבריו. הוא פיסל את המוזיקה בגופו ובפניו ושינה את אופי ניצוחו בהתאם לאופי היצירה - התאבל בניצוח על סימפוניית "ירמיהו" שלו, היה רך ועדין כשניצח מן הפסנתר אגב נגינת מוצרט ורקד בעת הניצוח על "הואלס" של [[מוריס ראוול]].{{הערה|מיכאל אוהד, "הפילהרמונית", עמ' 48}}<br />
<br />
ברנשטיין נפטר חמישה ימים בלבד אחרי פרישתו. הוא ניצח על הקונצרט האחרון שלו ב[[טנגלווד]], בברקשיירס שבצפון [[מסצ'וסטס]], ב-[[19 באוגוסט]] [[1990]]. הייתה זו [[התזמורת הסימפונית של בוסטון]] אשר ניגנה את "אינטרלוד ארבעת הימים" של [[בנג'מין בריטן]] ואת [[הסימפוניה השביעית של בטהובן]].<br />
<br />
ביום תהלוכת הלווייתו ברחובות [[מנהטן]] הסירו [[פועל בניין|עובדי בניין]] את כובעיהם, נופפו וצעקו "היה שלום, לני".<br />
ליאונרד ברנשטיין קבור בבית העלמין גרינווד שבברוקלין, [[ניו יורק]].<br />
<br />
==ברנשטיין והיהדות==<br />
[[קובץ:IsraelPhil.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליאונרד ברנשטיין מנגן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בפני חיילים בקונצרט פתוח ב[[באר שבע]], [[1948]]]]<br />
ברנשטיין היה מודע ל[[יהדות]]ו, והתייחס לנושא זה ברבות מיצירותיו: הוא שילב בהן [[מוטיב (מוזיקה)|מוטיבים]] יהודיים (מן ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]], [[קריאת התורה]] וכדומה) ואף כתב טקסט יהודי (כמו למשל ב"[[הסימפוניה השלישית של ברנשטיין, "קדיש"|סימפוניית קדיש]]" או ב"[[מזמורי צ'יצ'סטר]]"). ביצירתו הביא לידי ביטוי את התמודדותו ה[[אמונה|אמונית]] ואת יחסו ליהדות. ברנשטיין אף ביקר והופיע פעמים רבות ב[[ישראל]], בעיקר עם [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]. בין השאר חיבר את היצירה "[[חליל (יצירה מוזיקלית)|חליל]]" (1981), שנכתבה לזכרו של {{יזכור|ידין%20טננבוים/en_66a773b80fa118a3c78e28a65b37eb14|ידין טננבוים}}, נגן חליל צעיר ומבטיח שנהרג בסיני ב[[מלחמת יום הכיפורים]], בהיותו בן 19.<br />
<br />
עוזרו האישי של ברנשטיין, [[ישראל אדלסון]], לימד בעבר בישיבה המוזיקלית "[[ישיבת כינור דוד|כינור דוד]]", וכיום הוא מתגורר בניו יורק ומתעסק ב[[מוזיקה חסידית]].<br />
<br />
==הנצחה==<br />
[[קובץ:Leonard Bernstein Plaza-Entrance Plaza to Charles Bronfman Auditorium-Israel Philharmonic.jpg|שמאל|ממוזער|100px|רחבת ליאונרד ברנשטיין בכניסה להיכל התרבות]]<br />
[[קובץ:Konzerthaus, Vienna-Leonard Bernstein.jpg|שמאל|ממוזער|100px|חתימתו של ליאונרד ברנשטיין, וינה]]<br />
לאחר מותו החליטה [[עיריית תל אביב-יפו]] לקרוא ל[[כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין|כיכר התזמורת]] על שמו. כמו כן, נקרא רחוב על שמו ב[[באר שבע]].<br />
<br />
בשנת 2023 יצא הסרט ״[[המאסטרו (סרט, 2023)|המאסטרו]]״ המבוסס על חייו של ברנשטיין, בבימויו וכיכובו של [[בראדלי קופר]].<br />
<br />
ה[[אסטרואיד]] [[4476 ברנשטיין]] קרוי על שמו.<br />
<br />
==יצירות==<br />
===יצירות נבחרות===<br />
* סימפוניה מס' 1, ירמיהו (1944)<br />
* סימפוניה מס' 2, עידן החרדה (1949, גרסה נוספת ב-1965, על פי פואמה הנושאת שם זה מאת [[ויסטן יו אודן]])<br />
* מהומה בטהיטי (1951) - מחזמר<br />
*[[קנדיד (אופרטה)|קנדיד]] (1956) - מחזמר<br />
* "[[סיפור הפרברים (מחזמר)|סיפור הפרברים]]" (1957) - מחזמר<br />
* [[סלאבה]] - בדיחה פוליטית<br />
* [[הסימפוניה השלישית של ברנשטיין, "קדיש"|סימפוניה מס' 3, קדיש]] (1963, גרסה נוספת ב-1977). ברנשטיין סיים את היצירה ביום 22 בנובמבר 1963 והקדיש את הפרק השלישי והאחרון "לזכרו האהוב של ג'ון פיצג'רלד קנדי". ביצוע הבכורה העולמי היה ב[[ישראל]] ב-10 בדצמבר 1963, בניצוח המלחין, עם [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] והפסנתרנית [[רות מנזה]], מקהלה מעורבת ומקהלת הילדים ע"ש צדיקוב, עם [[חנה רובינא]] כקריינית ו[[ג'ני טוראל]] כסולנית. הטקסט המדובר תורגם לעברית על ידי [[דן מירון]]. ב-23 במרץ 2015 בוצע הקדיש בירושלים, בקונצרט מיוחד לזכר [[דוד עזריאלי]] בניצוחו של סטיבן מרקוריו, עם הקריין [[ריצ'רד דרייפוס]] והסופרן שרון עזריאלי-פרץ, בתו של הפילנתרופ המנוח, [[התזמורת הסימפונית ירושלים]], מקהלת אורטוריו ירושלים, [[מקהלת אנקור]] ו[[המקהלה הפילהרמונית תל אביב]].<br />
* מיסה (1971) - מוזיקה לתיאטרון<br />
<br />
=== ספריו שתורגמו לעברית ===<br />
* '''חדוות המוזיקה''' (תרגום: [[יהואש הירשברג]]), [[הוצאת רשפים]], 1960.<br />
* '''רבגוניותה של המוזיקה''' (תרגום: [[יצחק הירשברג]] ו[[שלומית קדם|שלומית הירשברג]]), הוצאת [[רשפים (הוצאת ספרים)|רשפים]], 1973.<br />
<br />
היצירות היהודיות של ברנשטיין כוללות את:<br />
סימפוניה מס' 1: ירמיה. (בפרק האחרון יש ציטוט מ[[מגילת איכה]])<br />
<br />
[[הסימפוניה השלישית של ברנשטיין, "קדיש"|הסימפוניה השלישית, "קדיש"]]. היצירה היא דווקא [[אנטי-דת]]ית. היצירה מבטאת קונפליקט בין רוח האדם לאל, קונפליקט עז וסוער שסופו פיוס והשלמה, במפלס שונה מזה שהחל את היצירה הסבוכה הזאת.<br />
<br />
[[מזמורי צ'יצ'סטר]]. היצירה נכתבה במקור עבור כנסיית צ'יצ'סטר באנגליה. הטקסט הוא כולו בעברית. מדובר בחלקים מתהילים שהולחנו. מוזיקלית היצירה מחולקת לשלושה פרקים ומזכירה בצורתה סימפוניה. לסולן בביצוע היצירה בישראל בחר ברנשטיין ב[[דניאל אורן|דניאל סיקסיק]], בן 13, לאחר ששמע אותו שר.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* ג'ואן פייזר, '''ברנשטיין: הביוגרפיה''', מאנגלית: [[עמשי לוין]], [[הוצאת כנרת]], 1988. {{ULI|003774722}}<br />
* [[נתן דונביץ]], '''מאסטרו - גדולי המנצחים בכל הזמנים''', הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר]], 2006, הפרק "לנרד ברנשטיין - תיאטרון החיים של איש הרנסאנס האמריקני", עמ' 251–277.<br />
* Nigel Simeone, '''The Leonard Bernstein Letters''', [[הוצאת אוניברסיטת ייל|Yale University Press]], 2013 {{ULI|013249627}}<br />
* Jamie Bernstein, '''Famous Father Girl: a Memoir of Growing Up Bernstein''', Harper, 2019 {{ULI|030425837}}<br />
* Bary Seldes''', '''The Political Life of an American Musician''', University of California Press, 2009'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Leonard Bernstein|ויקיציטוט=ליאונרד ברנשטיין}}<br />
* {{אתר רשמי}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
* [http://memory.loc.gov/ammem/lbhtml/lbhome.html ארכיון ברנשטיין בספריית הקונגרס האמריקאי] {{אנגלית}}<br />
* [http://gaytoday.com/garchive/people/111698pe.htm מאמר ביוגרפי על ברנשטיין וחייו האישיים] {{אנגלית}}<br />
* [http://www.classicalconnect.com/#/browse/composer/Leonard_Bernstein מוזיקה של ברנשטיין]<br />
* {{דבר|מנשה רבינא|ליאונרד ברנשטיין|19470506|23}}<br />
* {{דבר||המוסיקה אינה נושכת|19600325|182}}<br />
* {{דבר|ביצוע בכורה עולמי|"קדיש" של ליאונרד ברנשטיין|19631208|29}}<br />
* {{הארץ|נעם בן זאב|סיפור הפרוורים מגיע לישראל: לנארד ברנסטיין, נושא השרביט|1.3337950|31 באוגוסט 2009}}<br />
* {{הארץ|אמיר מנדל|ליאונרד ברנשטיין: האיש שהשיג הכל, חוץ ממה שהיה הכי חשוב לו|1.6695572|27 בנובמבר 2018}}<br />
* {{ynet|יוסי שיפמן|"אני מעשן, אני שותה, אני מזיין": סיפורו של ליאונרד ברנשטיין|5415201|2 בדצמבר 2018}}<br />
* [https://www.youtube.com/watch?v=bnXktBAskWo יוטיוב, לאונרד ברנשטיין מדבר על התזמורות בחייו] ]<br />
* {{Find a Grave}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{פרס גראמי למפעל חיים}}<br />
{{זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברנשטיין, ליאונרד}}<br />
[[קטגוריה:אמריקאים ילידי מסצ'וסטס]]<br />
[[קטגוריה:אמני קולומביה רקורדס]]<br />
[[קטגוריה:מנצחים יהודים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:מלחינים יהודים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:מלחיני מוזיקה ליטורגית יהודית]]<br />
[[קטגוריה:מלחינים להט"בים]]<br />
[[קטגוריה:מלחינים מן המאה ה-20]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי מכון קרטיס למוזיקה]]<br />
[[קטגוריה:חינוך באמצעות מוזיקה]]<br />
[[קטגוריה:יהודים זוכי פרס גראמי]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס טוני לשם כבוד]]<br />
[[קטגוריה:יהודים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]]<br />
[[קטגוריה:התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]<br />
[[קטגוריה:להט"בים יהודים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת ברנדייס]]<br />
[[קטגוריה:מעוטרי אות לגיון הכבוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: מוזיקה]]<br />
[[קטגוריה:מעוטרי מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה]]<br />
[[קטגוריה:מלחינים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה]]<br />
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס מרכז קנדי]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס ארנסט פון סימנס]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס פרמיום אימפריאלה למוזיקה]]<br />
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1918]]<br />
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1990]]</div>imported>Maestrao