imported>Idoiz: הכפלת ו' לאחר אותיות שימוש

2026-04-18T06:19:20Z

הכפלת ו' לאחר אותיות שימוש

דף חדש

[[קובץ:Timna-park-tabernacle-schaubrote-tisch.jpg|ממוזער|250px|דגם [[שולחן הפנים|שולחן לחם הפנים]], ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן ב[[תמנע]]]]
[[קובץ:Temple showbread.JPG|250px|ממוזער|איור משנת [[1871]] המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים]]
'''לחם הפנים''' הוא מאפה אשר סודר בכל יום [[שבת]] על [[שולחן הפנים]] ב[[המשכן|משכן אוהל מועד]] וב[[בית המקדש]]. לחם הפנים כלל שתים עשרה חלות עשויות [[סולת]], שהיו מונחות בשתי מערכות על השולחן. הימצאותו של הלחם - תמיד ללא הפסקה - על השולחן הייתה [[מצוות עשה]]{{הערה|1=[https://yesmalot.co.il/33832/ שלושה עניינים במצוות לחם הפנים]}}.

בכל שבת לאחר [[קורבן מוסף|הקרבת המוסף]] הלחם היה נאכל בקדושה על ידי שתי [[משמרות כהונה|משמרות הכהונה]] העובדות בשבת במקדש, זו שמסיימת וזו שמתחילה. והוא אחד מ-24 [[מתנות כהונה]]. אם [[כהן גדול|הכהן הגדול]] רצה הוא זכאי לקבל חצי מהלחמים{{הערה|1={{בבלי|יומא|יז|ב}}}}. הלחם שנעשה ללא-מחמצת, היה באורח נס שומר על טריות למשך שבוע שלם עד שנאכל<ref>ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת יומא]], דף כ"א, [[עמוד א']],</ref>, וצורתו הייתה מיוחדת וקשה להכנה, לפיכך היו ממונים על עשייתו נחתומים אומנים שקיבלו שכר גבוה, אשר מומן מתרומות הציבור.

עיקר המידע על לחם הפנים, תכונותיו והדינים הקשורים בו, נזכר במקורות מ[[תקופת בית שני]] ולאחריה, בין השאר ב[[משנה]] וב[[תלמוד בבלי]] ב[[מסכת מנחות]]. חלוקת לחם הפנים בין משמרות הכהונה מתוארת בסוף [[מסכת סוכה]].

==מקור המצווה==
ב[[פרשת תרומה]] שב[[ספר שמות]] נאמר, לאחר תיאור השולחן: {{ציטוטון|וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כה|ל}}}}.

שיטת העשייה של לחם הפנים מתוארת ב[[פרשת אמור]] שב[[ספר ויקרא]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת. {{ש}}וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת, שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת, עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי ה'. {{ש}}וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה, וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה, אִשֶּׁה לה'. {{ש}}בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה' תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּרִית עוֹלָם. {{ש}}וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ, כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי ה', חָק עוֹלָם.|מקור={{תנ"ך|ויקרא|כד|ה|ח}}}}

כשהתורה מתארת את פירוק המשכן בזמן המסעות במדבר כתוב: {{ציטוטון|וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת...וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת ... '''וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה'''|{{תנ"ך|במדבר|ד|ז}}}}. מכאן שאפילו כשפרקו את המשכן בזמן מסעות בני-ישראל ב[[מדבר סיני]], הלחם נשאר על השולחן.

ההכנה של הלחם הייתה חלק מן המצווה, שנאמר: {{ציטוטון|וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה'. ...'''וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים'''}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|לה|י|יג}}}}.

=== אזכורים נוספים במקרא ===
הלחם מוזכר גם בעת ביקורו של [[דוד המלך]] בנוב, עיר הכהנים. הוא מבקש לחם ובמענה הוא זוכה לקבל את לחם הפנים, וזאת מהסיבה: {{ציטוטון|...כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם '''כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים''' הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה' לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ|{{תנ"ך|שמואל א|כא}}}}

בעת הקמת [[מקדש שלמה]] מסופר על הכנת לחם הפנים בעת בניית בית המקדש: {{ציטוטון|וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה' אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן '''אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים''' זָהָב}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ז|מח}}}}.

בשינוי קל מוצגת אותה מלאכה ב[[ספר דברי הימים]]: {{ציטוטון|וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים}}{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|ד|יט}}}} - "שולחנות במקום שולחן". ההסבר לכך נעוץ בעובדה הבאה: מלבד [[שולחן לחם הפנים]], היו עוד שני שולחנות באולם בפתח ההיכל, שעליהם ששמים את הלחם, אחד עשוי שיש ואחד עשוי זהב.

==שולחן הפנים==
{{הפניה לערך מורחב|שולחן הפנים}}

אחד הכלים שהיו במקדש הוא שולחן לחם הפנים. השולחן היה באורך של שתי [[אמה (יחידת מידה)|אמות]], ברוחב אמה ובגובה של אמה וחצי. לאורכו של השולחן היו מונחות שתי מערכות לחם הפנים (אורכן לרוחבו ורוחבן לאורכו)

יחד עם לחם הפנים הונחו על השולחן גם שני בזיכי [[לבונה]], אשר הוקרבו בכל שבת.

== משמעות השם ==
למשמעות השם לחם הפנים ניתנו הסברים אחדים{{הערה|שם=VB|1=זהר עמר, '''לחם הפנים - היבטים היסטוריים וריאליים''', [[מעלין בקודש (כתב עת)|מעלין בקודש]], י"ז (תשס"ט), עמ' 49 – 83. כרמי צור, גוש עציון תשס"ט וכן בספרו '''חמשת מיני דגן''', [[ישיבת הר ברכה|מכון הר ברכה]], תשע"א (פרק שישי, עמ' 129–169).}}:
*[[תרגום יונתן]] מתרגם "לחמא גוונא" - דהיינו "הלחם הפנימי", הוא הלחם המצוי בתוך ההיכל, בו נמצא מזבח הזהב שגם כינויו היה "פנימי". יוצא כי שמו של הלחם בא משמו של המזבח. שהרי במפורש נאמר: {{ציטוטון|וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת-הַקְּעָרֹת וְאֶת-הַכַּפֹּת וְאֶת-הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה}}{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|ד|ז}}.}}.
*ה[[רשב"ם]] מציע "לחם הראוי לפני שרים, לחם נאה" - '''פני''' המלך.
*התלמוד ב[[מסכת פסחים]] מתאר את הלחם כלחם עבה ותפוח "וכמה פת עבה? אמר רב הונא: טפח, שכן מצינו בלחם הפנים - טפח"{{הערה|{{בבלי|פסחים|לז|א}}.}}, דהיינו המונח פנים משמעות פנים של בן אדם, שגודלם המינימלי הוא טפח: "ואין פנים פחות מטפח"{{הערה|{{בבלי|סוכה|ה|א}}.}}. התנא [[בן זומא]] דרש "שיהא לו פנים"{{הערה|{{משנה|מנחות|יא|ד}}.}}, ופירש ה[[רמב"ן]] "שיש לו פנים רואין לכאן ולכאן, לצדי הבית מזה ומזה".

==סידור הלחם ואכילתו==
הלחם היה נאפה ביום שישי, ולאחר רדייתו מהתנור היה מונח על שולחן של [[שיש]] שהיה ב[[אולם (בית המקדש)|אולם]] על מנת שהלחם יתקרר מחום בתנור בעזרת קרירות השיש. בשבת נכנסו להיכל שמונה כהנים. ארבעה להוציא את הלחם ובזיכי הלבונה של השבוע שעבר, וארבעה כדי להכניס את הלחם והלבונה של השבוע הבא. המכניסים והמוציאים עמדו בשני צדדים של השולחן, זה כנגד זה, כשהמוציאים מושכים טפח והמכניסים דוחפים טפח, כך שלא היה זמן שבו לא היה לחם על השולחן. את הלחם המוצא היו מניחים על שולחן מזהב שהיה באולם, עד לאחר הקרבת הבזיכים. את בזיכי הלבונה היו מקטירים על גבי [[מזבח החיצון|המזבח]] ולאחר מכן היו מחלקים את הלחם. [[משמרות כהונה|המשמר]] היוצא היה מקבל שש חלות, והמשמר הנכנס שש חלות, ואם הכהן הגדול רצה הוא זכאי לקבל חצי מהחלות (שלוש מכל משמר).

על הכהנים היה מוטל לאכול את הלחם, והוא היה נאכל ב[[העזרה|עזרה]], לכהנים זכרים בלבד. והיה נאכל ליום ולילה, דהיינו - יום השבת ומוצאי שבת. ומדברי סופרים היה נאכל עד [[חצות הלילה (הלכה)|חצות הלילה]] בלבד. ודומה דין לחם הפנים בכך לשאר [[קודשי קודשים|קדשי קדשים]]{{הערה|[[תוספתא]], [[מסכת זבחים]], {{ויקיטקסט|תוספתא זבחים/ו#הלכה ז|פרק ו', הלכה ז'}}. ונראה שזו גם כוונת ה[[רמב"ם]] בפירושו ל{{משנה|מנחות|ב|ב}}. וכן נראה שזו כוונת [[יונה גירונדי|רבנו יונה]] בפירושו ל{{משנה|אבות|ה|ה}}. על אף הדוחק המסוים בהסבר זה.}}.

אם היה נשאר מן הלחם עד [[עלות השחר]], היה נפסל ונעשה [[נותר]]. כתבו [[ראשונים]] שמעולם לא אירע כן{{הערה|{{משנה|אבות|ה|ה}}. על פי פירוש [[יונה גירונדי|רבנו יונה]] שם.}}.

[[יוסף בן מתתיהו]] מציג הסבר למספר החלות. לדבריו, "שתים-עשרה חלות הלחם שעל השולחן" מסמלות "את [[גלגל המזלות]] וחודשי השנה".{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[מלחמת היהודים]]''', ספר ה, פרק ה, פסקה ה, 217.}} עוד הוא מציין כי החלות נאפו "שתיים שתיים", והונחו על השולחן "שש חלות אלה מול אלה".{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר ג, פרק י, פסקה ז, 255.}}
===חלוקת הלחם בין הכהנים===
* בשבתות השנה הרגילות הלחמים היו מתחלקים בין [[משמרות כהונה|המשמר הנכנס]] לבין המשמר היוצא, ששה ככרות לכל משמר. לדעת [[רבי יהודה]] המשמר הנכנס היה מקבל שבעה ככרות והיוצא חמשה{{הערה|{{משנה|סוכה|ה|ז}}}}.
* בשבתות שחלו באחד משלושת הרגלים היו כלל הכהנים מתחלקים בלחם{{הערה|{{משנה|סוכה|ה|ו}}}}, וכן, מ[[תקנת חכמים]], נוהגת חלוקה שווה ביום שבת שצמוד לסיום או לתחילת אחד משלושת הרגלים{{הערה|{{משנה|סוכה|ה|ז}}, {{בבלי|סוכה|נו|א}}}}.
* כאשר רגל מתחיל ביום שני או מסתיים ביום חמישי נהגה צורת חלוקה מיוחדת{{הערה|{{משנה|סוכה|ה|ז}}}}. לדעת [[רש"י]] המשמר הנכנס והמשמר היוצא היו מקבלים 5 לחמים לכל אחד, ושני הלחמים הנוספים היו מתחלקים בין שאר הכהנים ששהו בירושלים (אלה שנשארו בה לאחר החג או אלה שהקדימו לשבת שלפני החג){{הערה|{{בבלי|סוכה|נו|א|מפרש=רש"י|ד"ה=חל יום אחד}}}}. לדעת [[הראב"ד]] שני הלחמים היו מתחלקים בין כל הכהנים שמקום מגוריהם רחוק מירושלים כך שאינם מגיעים לביתם תוך יום אחד{{הערה|ראו [[השגות הראב"ד]] ל{{רמב"ם|תמידין ומוספין|ד|יג}}}}. לעומתם, לשיטת [[הרמב"ם]], גם בשבוע כזה הלחם מתחלק בין שני משמרות הכהונה בלבד, אלא שהמשמר שעובד בשבוע הרגל, שבין אותה השבת לבין הרגל יש לו רק יום עבודה אחד מלא, מקבל שני לחמים, והמשמר האחר, שלו הסתיים שבוע עבודה מלא או שמתחיל שבוע מלא, מקבל לחלקו עשרה לחמים{{הערה|ראו {{רמב"ם|תמידין ומוספין|ד|יג}} וב[[כסף משנה]] שם, וכן ב[[פירוש המשנה לרמב"ם]] {{משנה|סוכה|ה|ז}}}}.

== צורת הלחם ==
צורתו של הלחם מתוארת באופן שונה במקורות. אולי הסיבה לכך שאכן הוא יוצר בצורות אחדות{{הערה|שם=VB}}. לחם הפנים מתואר בשתי צורות: "תיבה פרוצה" - כמין האות ח' הפוכה ו"ספינה רוקדת" - כמין V כלומר בסיסה צר וצלעותיה משופעות.

וכך מובא ב[[תלמוד]]:
* [[רבי חנינא]] אמר: כמין תיבה פרוצה - [[רש"י]] מבאר: שניטל כיסויה, ושתי דופנותיה זו כנגד זו - כך הלחם: היו לו שתי דפנות ושוליים רחבים.
* [[רבי יוחנן]] אמר: כמין [[ספינה]] רוקדת - ואין לה שוליים, אלא מלמעלה רחבה ומלמטה כלה והולכת עד כאצבע כזה ושני ראשיה חדין והולכין וגבוהין למעלה ואין נוגעין במים ולהכי קרי לה 'רוקדת': שמרקדת והולכת מהר.

בכל מקרה, הלחמים חרגו מגודל השולחן ונשארה השאלה כיצד היו מקפלים אותם. שאלה נוספת איך היו מניחים על הלחם את בזיכי הלבונה, שהרי כתוב: "ונתת על המערכת לבונה זכה". אם השוליים היו רחבים - הבזיכין היו יכולים לשבת עליהם יפה. אבל אם היא כמו "ספינה מרקדת" איך ישבו עליה הבזיכין?

ועל כך משיבים: "מקום עביד להו" - דהיינו שבעובי אחד הדפנות היה מתקן להן בית מושב{{הערה|{{בבלי|מנחות|צד|ב}}.}}.

== שולחן לחם הפנים על מטבע חשמונאי ==
[[קובץ:שולחן לחם הפנים.jpg|שמאל|ממוזער|שולחן לחם הפנים על מטבע של מתתיה אנטיגונוס]]
המלך ה[[חשמונאים|חשמונאי]] האחרון [[מתתיהו אנטיגונוס השני]] טבע לקראת סוף שלטונו פרוטות [[ברונזה]] ועליהן המנורה ושולחן לחם הפנים. על אף נדירותם של מטבעות אלה שכנראה נטבעו בחופזה בזמן מצור [[הורדוס]] על ירושלים, נמצאו מספר מטבעות אשר ניתן לראות עליהם את שולחן לחם הפנים ואת החלות שעל גביו. בדגמים אלה מופיע מסר תעמולתי לעם, או מעין כרוז או קול קורא, להגן בחירוף נפש על קודשי האומה ולהזכיר שמטרת המלחמה היא להגן על [[בית המקדש]] ועל [[כהן גדול|הכהן הגדול]] (מתתיה) מפני הרומאים והורדוס וייתכן שנטבעו בזמן המצור עצמו. טיפוס זה של מטבע ידוע במחקר במספר בודד של עותקים חלקם הגדול בטביעה לא ממורכזת כך שלא כל הדגם נראה על גבי המטבע מה שמעיד על טביעה תחת לחץ. הנדירות של טיפוס מטבע זה מצביעה ככל הנראה על הכמות הקטנה של עותקים שהספיקו להנפיק בפרק הזמן הקצר שעמד לרשותם. נדירות במיוחד הדוגמאות שבהן ניתן לראות את תיאור לחם הפנים על גבי השולחן. בדוגמאות כאלה רואים שאכן החלות מופיעות בשתי מערכות כמתואר בתורה{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כד|ו}}}}. כמו כן רואים על המטבעות את צורתו הקעורה של הלחם. ואכן בתיאור המופיע ב[[תוספתא]] על צורת הלחם הוא מתואר כחלק התחתון של ספינה {{ציטוטון|ארבעה סניפין של זהב דומין לדוקרנין היו שם שבהן היו סומכין את החלה מפני שדומות לספינה כדי שלא תהא רוקדת|{{ויקיטקסט|תוספתא/מנחות/יא|תוספתא מנחות, י"א, ו'}}}}.{{הערה|דן בר"ג, '''מטבע של מתתהו אנטיגונוס וצורת לחם הפנים''', קדמוניות כ"ז/106-105, תשנ"ד, עמ' 44–43}}

== אומני עשיית הלחם ==
{{הפניה לערך מורחב|בית גרמו}}
ב[[משנה]] נאמר: {{ציטוטון|אלו הן הממנין (הממונים) שהיו במקדש (חמש עשרה במספר) ... '''בית גרמו על מעשה לחם הפנים'''}}{{הערה|1={{משנה|שקלים|ה|א}}}}. רבי [[עובדיה מברטנורה]] מבאר במה הייתה אומנותם: "והיו אומנים בעשייתו ובאפייתו לרדותו מן התנור שלא ישבר ולעשותו שלא יתעפש".

וה[[תלמוד]] מפרט את סגולתם תוך השוואה למעשה האומנים מ[[אלכסנדריה]] מ[[מצרים]] שהוזמנו לעשות את לחם הפנים ולא הצליחו:

{{ציטוטון|תנו רבנן: בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד,
שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים, והיו יודעין לאפות כמותן ולא היו יודעין לרדות (מן התנור) כמותן:
{{ש}}שהללו מסיקין מבחוץ ואופין מבחוץ (שהללו שבאו מן האלכסנדריא, לפי שלא יודעים לרדות מן התנור שלא יהא נשבר, לפי שהוא עשוי כמין תיבה פרוצה כמין ספינה, היו יראים לדבקם מבפנים לתנור ואופין אותן מבחוץ), - והללו מסיקין מבפנים ואופין מבפנים,
{{ש}}הללו פיתן מתעפשת - והללו אין פיתן מתעפשת,
{{ש}}כששמעו חכמים בדבר, אמרו: כל מה שברא הקב"ה - לכבודו בראו, שנאמר: "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו" וחזרו בית גרמו למקומן (בקשו מהם לשוב ולעשות את לחם הפנים).
{{ש}}שלחו להם חכמים ולא באו; כפלו להם שכרן (מתרומת הלשכה) ובאו; בכל יום היו נוטלין שנים עשר מנה והיום עשרים וארבעה; רבי יהודה אומר: בכל יום עשרים וארבעה, והיום ארבעים ושמונה. אמרו להם (לבית גרמו) חכמים: מה ראיתם שלא ללמד? אמרו להם: יודעין היו של בית אבא שבית זה עתיד ליחרב, שמא ילמוד אדם שאינו מהוגן, וילך ויעבוד עבודה זרה בכך.
{{ש}}ועל דבר זה מזכירין אותן לשבח: מעולם לא נמצאת פת נקיה ביד בניהם, שלא יאמרו 'ממעשה לחם הפנים זה ניזונין', לקיים מה שנאמר: "וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה'}}

כאמור, גם המשנה הזכירה את בית גרמו לגנאי מהסיבה: "לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים"{{הערה|{{משנה|יומא|ג|יא}}.}}. אף על פי שנאמר עליהם שלא פעלו כשורה, מצאו חז"ל דרך לציין את מעלותיהם.

[[זהר עמר]] כתב במאמרו כי על מנת להבין סוגיה זו, יש להכיר את הרקע [[היסטוריה|ההיסטורי]] של [[הקיסרות הרומית|התקופה הרומאית]]. הנחתומים נחשבו לבעלי מלאכה נכבדים ועצמאיים. הם הקימו [[גילדה|גילדות]] שזכויותיהן הובטחו על ידי המדינה והם אף נבחרו למשרות עירוניות חשובות. השלטון העניק זכויות מיוחדות לאופים כאנשים החשובים ללאום{{הערה|שם=VB}}.

גם לא פלא מדוע חז"ל פנו דווקא לאומני אלכסנדריה על-מנת לאמץ טכניקה של אפיה מעולה. על ה[[מוניטין]] שלהם{{הערה|1=גם עמודי ניקנור מנחושת וכלים נוספים הוזמנו ממצרים}}. במאמרי חז"ל מובא למשל, עדות למומחיות שלהם בתחום ה[[וטרינריה|ווטרינריה]]: "אמר תודרוס הרופא, אין פרה וחזירה יוצאין מאלכסנדריה, עד שחותכין את האום שלה, בשביל שלא תלד."{{הערה|{{משנה|בכורות|ד|ד}}.}} ניתן אפילו למצוא עדות לכך במצבות שנמצאו בבית הקברות היהודי העתיק ביפו - באבו כביר. כך למשל נמצאו על שתים מהן כתובות על נחתומים כדוגמת זו: "מקי הנחתום".

== ניסים שנעשו בלחם הפנים ==
[[חז"ל]] מנו שלושה ניסים שנעשו בלחם הפנים:
*ב{{בבלי|יומא|כא|א}}, מתאר [[רבי יהושע בן לוי]] "נס גדול היה נעשה בלחם הפנים סלוקו כסדורו" ולמד זאת מפסוק ב[[ספר שמואל]] "לשום לחם חום ביום הלקחו":
**[[תוספות]] מפרש המשמעות שהם נשמרו טריים במשך שבוע
**ה[[ריטב"א]] (וכך משתמע מ[[רש"י]]) מפרש כפשוטו שהלחם היה חם לאחר שבוע כיציאתו מהתנור{{הערה|הריטב"א שואל, איך עולי הרגלים יכלו לראות שבאמת לחם הפנים חם? ומתרץ שהם ראו מרחוק איך שעולה הבל מלחם הפנים כמו הבל היוצא מלחם כשמוציאים אותו מהתנור}}
*חתיכה קטנה של הלחם הייתה משביעה ({{בבלי|יומא|לט|א}}).
*לא קרה שהלחם נפסל מסיבה כלשהי ({{משנה|אבות|ה|ה}}).

== מנהגים ==
בקרב ה[[מקובל]]ים, ההולכים אחרי תורת [[האר"י]], יש מנהג בשבת לבצוע על שתים עשרה חלות, זכר ללחם הפנים (יעשה שישה זוגות של שנים. ארבעת האמצעים הם כנגד שם הויה, שני העליונים נגד אות יו"ד ואות וא"ו, שני הזוגות התחתונים נגד שתי ה"א בשם ה'). שתי האותיות העליונות הן זכרות ושתי התחתיות הן נקבות. באמצע שם הויה. כך מפורש בדברי האר"י ב[[שער הכוונות]].

בזוהר כתוב שאסור ששולחנו של האדם יהיה ריק אלא תמיד יהיה לחם עליו כי אין הברכה שורה על דבר ריק אלא על דבר מלא. וכך כותב הזוהר

{{ציטוט|תוכן="תא חזי, משלחן של לחם הפנים שמשם יוצאות ברכות ומזונות לעולם, אשר אינו ראוי שימצא ריקן אפילו רגע אחד, כדי שלא יעברו הברכות משם, כן אין לברך על שלחן ריקן, כי הברכות של מעלה אינן שורות על שולחן ריקן.".|מקור=לך רסז|אנגלית=}}

== ראו גם ==
*[[שתי הלחם]]

== לקריאה נוספת ==
*[[זהר עמר]], '''לחם הפנים - היבטים היסטוריים וריאליים''', בביטאון "מעלין בקודש", יז (תשס"ט), עמ' 49–83, [[כרמי צור]], גוש עציון, תשס"ט. וכן בספרו '''חמשת מיני דגן''', [[ישיבת הר ברכה|מכון הר ברכה]], תשע"א (פרק שישי, עמ' 129–169).
* אליעזר מאיר סיידל, [https://he.jewishbakingcenter.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D ספר מאיר פנים].

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=לחם הפנים}}
* {{תנאים ואמוראים|א|299|בית גרמו|עמוד=268}}
* {{המעין|[[זהר עמר]] ואריה כהן|מתכון לאפיית לחם הפנים|493|ניסן תשע"א}}
*{{cite web|title=מכון לחם הפנים|url=https://www.machonlechemhapanim.org/}}
* {{בריטניקה}}
* [https://he.chabad.org/parshah/article%20cdo/aid/2200400 לחם הפנים: כיצד ומדוע היו אופים את הלחם המיוחד בבית המקדש] באתר [[Chabad.org]]
* {{אסיף}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{הקורבנות ביהדות}}
{{ספר ויקרא}}
{{כ"ד מתנות כהונה}}

[[קטגוריה:מתנות כהונה]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות הנעשות על ידי כהן]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:פרשת תרומה]]
[[קטגוריה:פרשת אמור]]
[[קטגוריה:קורבן מנחה]]
[[קטגוריה:מצוות בית המקדש]]
[[קטגוריה:לחם: טקסים ומנהגים]]

לחם הפנים - היסטוריית גרסאות

imported>Idoiz: הכפלת ו' לאחר אותיות שימוש