https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AAכתר מלכות - היסטוריית גרסאות2026-09-15T10:17:44Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=432728&oldid=prev~2026-16710-08 ב־17:39, 16 במרץ 20262026-03-16T17:39:45Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{חלונית<br />
| כותרת = מתוך "כתר מלכות"<br />
| תוכן =<br />
{{שורות|<br />
בִּתְפִלָתִי יִסְכָּן-גֶּבֶר, / כִּי בָהּ יִלְמַד יֹשֶׁר וּזְכוּת.<br />
סִפַּרְתִּי בָהּ פִּלְאֵי אֵל חַי / בִּקְצָרָה אַךְ לֹא בַּאֲרִיכוּת.<br />
שַׂמְתִּיהָ עַל רֹאשׁ מַהְלְלַי / וּקְרָאתִיהָ כֶּתֶר מַלְכוּת.<br />
'''א'''<br />
נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד: / לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֶצַח וְהַהוֹד, / לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשִׂא לְכֹל לְרֹאשׁ וְהַעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד / לְךָ בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה יָעִידוּ, כִּי הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד.<br />
לְךָ הַגְּבוּרָה אֲשׁר בְּסוֹדָהּ נִלְאוּ רַעְיוֹנֵינוּ לַעֲמֹד, / כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד. / לְךָ חֶבְיוֹן הָעֹז הַסּוֹד וְהַיְּסוֹד!<br />
לְךָ הַשֵּׁם הַנֶּעְלַם מִמְּתֵי חָכְמָה / וְהַכֹּח הַסּוֹבֵל הָעוֹלָם עַל בְּלִימָה / וְהַיְכֹלֶת לְהוֹצִיא לָאוֹר כָּל-תַּעֲלוּמָה.<br />
...<br />
}}<br />
| ניקוד = כן<br />
|מקור= ההקדמה ותחילת הבית הראשון של השיר<br />
}}<br />
'''כֶּתֶר מַלְכוּת''' היא יצירה [[פיוט]]ית-פילוסופית שנכתבה בידי רבי [[שלמה אבן גבירול]]. בקצת קהילות, בעיקר התימנים וקהילות ספרדיות, נוהגים לקוראה ב[[יום הכיפורים]].<br />
<br />
השיר נחשב כאחד משירי הקודש החשובים והמשמעותיים שחוברו וכהגדרתו של חוקר הספרות [[ישראל לוין (חוקר ספרות)|ישראל לוין]] - "אולי שיר הקודש העברי החשוב ביותר שלאחר התקופה המקראית"{{הערה|{{הארץ|ישראל לוין (חוקר ספרות)|"כתר מלכות" לר' שלמה אבן גבירול ומאבק האדם בחטא|0000017f-db22-db22-a17f-ffb34f370000|8 בנובמבר 2005}}}}.<br />
<br />
רבי [[משה אבן עזרא]] חיבר במתכונת "כתר מלכות" את שירו הפילוסופי "בשם אל אשר אמר".<br />
<br />
רבנים שונים חיברו "כתר מלכות" משלהם, בשל הסתייגויות מקטעים מסוימים בפיוט של אבן גבירול, ביניהם ה[[רדב"ז]]<ref>נדפס בספר שבט מוסר, פרק ז</ref> ו[[יוסף חיים מבגדאד|הבן איש חי]], שחיבר אחת בין היתר מפני שבפיוט המקורי היו דברים שלא תאמו את תורת ה[[קבלה]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=יוסף חיים בן אליהו מבגדאד|שם=תקון תפלה|מקום הוצאה=בגדאד|שנת הוצאה=תר"ל|עמ=כה עמוד ב}}</ref>., ישנה גרסה נוספת שמחברה אינו ידוע שנדפסה בספר כיסא אליהו.<br />
<br />
היצירה מחולקת לחלקים והיא פיוטית ו[[פילוסופיה|פילוסופית]] הבאה לתאר את גודל ה[[בורא עולם|בורא]] וה[[בריאת העולם|בריאה]] ואת קטנות ה[[אדם]] למולו.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[סדר תפילות יום הכיפורים]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* {{אוצר החכמה|רבי שלמה אבן גבירול|כתר מלכות (מבוא ופירוש י. א. זיידמן)|13256|עמוד דיגיטלי=1|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תש"י|מו"ל=הוצאת מוסד הרב קוק}}<br />
* [[ישראל לוין (חוקר ספרות)|ישראל לוין]], '''כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול''', [[ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב]], 2005<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://benyehuda.org/rashbag/rashbag_keter.html כתר מלכות מאת אבן גבירול, היצירה במלואה] באתר [[פרויקט בן-יהודה]]<br />
* {{חרות|מרדכי גוטפריד|בעל כתר מלכות|19520928|27}} [https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=hrt19520928-01.2.34 המשך המאמר]<br />
* אריה בן יוסף, "[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/keter-2.htm כתר מלכות - השיר והשר]", [[מבוע]] כ"ה תשנ"ג/ד<br />
* {{כתיב||כתב יד, כתר מלכות, מאה 14, פרמה|990000843280205171}}<br />
* {{מרחב}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007604229005171|שלמה בן יהודה אבן גבירול (1021-1058.), כתר מלכות}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{פיוטים ופייטנים|פיוטים}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{קצרמר|יהדות}}<br />
[[קטגוריה:פיוטי יום הכיפורים]]<br />
[[קטגוריה:שירי שלמה אבן גבירול]]</div>~2026-16710-08