https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%9B%D7%9E%D7%90כפר כמא - היסטוריית גרסאות2026-09-14T11:54:15Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%9B%D7%9E%D7%90&diff=4486&oldid=prev~2026-71199-7: /* היסטוריה */ ניסוח מחדש של משפט מורכב2026-02-22T14:01:28Z<p><span class="autocomment">היסטוריה: </span> ניסוח מחדש של משפט מורכב</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{לא לבלבל עם|כפר כנא|אחר=כפר ערבי בסמוך ל[[נצרת]]|נוכחי=כפר צ'רקסי בסמוך לכפר תבור}}<br />
<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->{{בוט יישובים/0508|1|<br />
| שם=כפר כמא<br />
|סמל=[[קובץ:Kfar Kama COA.png|100px]]<br />
|דגל=[[קובץ:Flag_of_Kfar_Kama,_Israel.svg|150px]]<br />
|תמונה=[[קובץ:WikiAir Flight IL-13-09 032.jpg|250px|תצלום אוויר]]<br />
|ראש העיר=[[זכריא נאבסו]]<br />
|אתר אינטרנט=[http://www.kfarkama.co.il/ אתר המועצה]<br />
}}<br />
[[קובץ:Kafrkama.jpg|250px|ממוזער|שמאל|כיכר בכפר כמא. הכתובת "ברוכים הבאים" בעברית ובצ'רקסית באותיות קיריליות]]<br />
[[קובץ:Kfar Kama mosque.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ה[[מסגד]] בכפר כמא]]<br />
[[קובץ:Kfar Kama municipality building 1966-01-10.jpg|ממוזער|בניין המועצה המקומית כפר כמא, 1966]]<br />
'''כפר כמא''' (ב[[אדיגית]] ([[צ'רקסית]]): '''Кфар Кама'''; תעתיק נוסף לשם: '''כפר-קמה''') היא [[מועצה מקומית]] צ'רקסית ב[[מחוז הצפון]] שב[[מדינת ישראל|ישראל]]. ה[[כפר#הכפר בישראל|כפר]] הוכרז כמועצה מקומית בשנת [[1950]].{{הערה|{{דבר||שתי מועצות חדשות|19500814|20}}}} כפר כמא הוא אחד משני ה[[צ'רקסים בישראל|כפרים הצ'רקסיים היחידים בישראל]], כשהשני הוא הכפר [[ריחאניה]] שבגליל העליון.<br />
<br />
כל תושבי הכפר הם [[צ'רקסים]] שמוצאם מ[[הרי הקווקז]], ודתם היא [[האסלאם]]. תושבי הכפר נמנים עם ה[[שפסוגים]], אחד מ-12 השבטים הצ'רקסיים. כפר כמא שוכן בסמוך ל[[כביש 767]] (כביש [[כפר תבור]]–[[כנרת (מושבה)|כנרת]]).<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
כפר כמא נוסד בשנת [[1878]]. חפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] גילו בסביבות הכפר כנסייה מן [[המאה ה-6]] לספירה, אך המקום לא היה מיושב ברציפות, והכפר באופן שבו הוא מוכר היום נוסד בשנת [[1876]] על ידי [[צ'רקסים]] שנאלצו לעבור לשטח [[האימפריה העות'מאנית]] לאחר ש[[האימפריה הרוסית]] כבשה את מולדתם במהלך [[המלחמה הרוסית-צ'רקסית]], וה[[רוסים]] ביצעו בהם [[טיהור אתני]] ([[גלות הצ'רקסים]]).<br />
<br />
הכפר הוקם כחלק מקבוצה גדולה של יישובים צ'רקסיים שהוקמו בשולי הארץ הנושבת באזור [[הגולן]] (עם מרכז ב[[קוניטרה]]), ב[[ירדן]] (שם יישבו בין השאר את [[עמאן]]), בכפר כמא (שגבל באזור התבור שהיה בשליטת השבט ה[[בדואים|בדואי]] [[א-סבייח]]), ב[[ריחאניה]], ובשטח שלימים הוקמה בו [[חדרה]].<br />
<br />
על פי [[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר הכפרים]], בשנת [[1945]] התגוררו בכפר 660 תושבים ושטחו מנה 8,819 דונמים.<br />
<br />
בשנת [[1960]] חובר הכפר לרשת החשמל הארצית.{{הערה|{{דבר||מפה ומפה|19600114|120}}}}<br />
<br />
בדצמבר [[2022]] נכנס הכפר ל"רשימת הכפרים התיירותיים שמומלץ לבקר בהם" של [[ארגון התיירות העולמי]].{{הערה|{{ynet|גלעד כרמלי|כפר כמא הצ'רקסי נכנס לרשימה יוקרתית של ארגון התיירות העולמי|vacation/flights/article/r123vgjyj|20 בדצמבר 2022}}}}<br />
<br />
=== ראשי המועצה ===<br />
{|<br />
|valign="top"|<br />
* [[מוחמד שובש]] (1950–1952)<br />
* [[חייראלדין תחאוכו]] (1952–1956)<br />
* [[עבדל-עזיז שוגן]] (1956–1969)<br />
* [[אדריס מוסא]] (1969)<br />
* [[עבדל-חמיד שפסו]] (1970–1972)<br />
* [[חמד חסן סוסחא]] (1972–1974)<br />
* [[פואד סוסחא]] (1974–1976)<br />
|width="50"|<br />
|valign="top"|<br />
* [[עבדל-רחמן אגוד]] (1976–1978)<br />
* [[יחיא נפסו]] (1978–1989)<br />
* [[יחיא תחאוכו]] (1989–1993)<br />
* [[נאלצ'יק אשמוז]] (1993–1998)<br />
* [[פשמאף שוגן]] (1998–2003)<br />
* [[ג'לאל נפסו]] (2003–2008)<br />
* [[נסים לבאי]] (2008–2013)<br />
* [[זכריא נאבסו]] (2013–הווה)<br />
|}<br />
<br />
== הכפר כיום ==<br />
ה[[מסגד]] הגדול בכפר, היחיד לעת עתה, משרת את תושבי היישוב. המסגד בולט במראהו ממסגדים אחרים בשל [[מינרט|צריחו]] המתומן ושילוב אבני ה[[בזלת]] בקירות החיצוניים בשיטת ה[[אבלק]]. מראהו מזכיר במידה רבה את המסגד הצ'רקסי ב[[עמאן]] (מסגד אבו דרוויש). המסגד הראשון של היישוב בלט גם הוא בזכות צריחו המרובע.<br />
<br />
האזור המכונה כיום "הכפר הישן" בנוי בסגנון צ'רקסי ישן בו חצרות הבתים צמודים ובעלי קיר משותף שדלת פנימית מחברת בין החצרות. הבתים נבנו מסביב למסגד והרחובות צרים. סגנון בנייה זה נועד בעיקר למטרות הגנה במקרה של תקיפת היישוב.<br />
<br />
בכפר פועל [[המרכז למורשת הצ'רקסית]]. החל מראשית [[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], מדי שנה בחודש יולי מתקיימת בכפר פעילות במסגרת פסטיבל "[[כפר ביקרתם]]", בו נחשפים הכפרים הדרוזים והצ'רקסים בארץ.<br />
<br />
ביישוב פועלת [[מרפאה]] קהילתית של [[שירותי בריאות כללית]]. כמו כן, פועלת ביישוב [[תחנה לבריאות המשפחה]].<br />
<br />
בכפר 90 בתי עסק. היישוב מהווה מרכז מסחר אזורי בשל מספרן הרב של החנויות הפועלות בו.<br />
<br />
=== חינוך ותרבות ===<br />
ביישוב פועלים מספר מעוני יום, גני ילדים וכן [[בית ספר יסודי]] "תינאל" ו[[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת ביניים]] "אדיגה". שפת ההוראה בבתי הספר היא [[עברית]], אך במקביל לומדים התלמידים את השפה הצ'רקסית ואת מורשת העם, בנוסף ל[[ערבית]] וללימוד [[אסלאם|דת האסלאם]]. בתום הלימודים בחטיבת הביניים, עוברים חלק מהתלמידים ללמוד ב[[בית הספר החקלאי כדורי|תיכון ע"ש כדורי]], הסמוך ליישוב. חלק אחר של התלמידים עובר ללמוד ב[[עפולה]], בתיכון של רשת "[[אורט ישראל|אורט]]". פחות מ-5% מתלמידי היישוב מתחנכים בבתי ספר דוברי ערבית.{{הערה|http://meyda.education.gov.il/files/ExcellenceFramework/5082.pdf}}<br />
<br />
ביישוב קיים [[אצטדיון]] [[כדורגל]] היכול לאכלס 600 צופים. ביישוב נמצא גם אולם כדורסל המשמש גם את תלמידי בית הספר היסודי, [[מתנ"ס]] המכיל מגרש טניס ומגרש [[קטרגל]] ו[[בריכת שחייה]] המשמשת את תושבי היישוב. לרווחת התושבים פועלים גם מועדון נוער ומועדון קשישים.<br />
<br />
להקת המחול "[[תיפסה]]", להקת המחול הצ'רקסי הייצוגית של היישוב, מציגה ריקודים אותנטיים מהמסורת הצ'רקסית, ועורכת הופעות ברחבי הארץ.<br />
<br />
בשנת [[2007]] הוקם בכפר [[המוזיאון הצ'רקסי]].<br />
<br />
=== ספורט ===<br />
בכפר כמא פועלות שתי קבוצות ספורט, קבוצת הכדורגל [[מועדון ספורט כפר כמא]] וקבוצת הכדורסל הפועל כפר כמא.<br />
<br />
== אוכלוסייה ==<br />
{{בוט יישובים/0508|2}}<br />
רוב הנשים בכפר יוצאות לעבודה מחוץ למשקי הבית שלהן.<br />
<br />
תושבי הכפר דוברים [[צ'רקסית]] ו[[עברית]] ברמה שוטפת.<br />
<br />
==ערים תאומות==<br />
* {{עיר תאומה|אינם|רוסיה|אדיגיה|מתאריך=2010}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[שפסוגית של כפר כמא]]<br />
* [[אסלאם בישראל]]<br />
* [[צ'רקסים בישראל]]<br />
* [[ריחאניה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* נירית רייכל ואיתמר רבן, "מערכת החינוך והזהות הצ'רקסית בכפר קמא", '''אופקים בגאוגרפיה''' 68-69, 2007, עמ' 202–223<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{אתר רשמי|http://www.kfarkama.co.il}}<br />
* {{בוט יישובים/0508|פרופיל}}<br />
* [http://www.jabel.org.il/Kfarim/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=84&FID=329 כפר כמא], ב-jabel.org.il – אתר כפרי הדרוזים והצ'רקסים<br />
* {{דבר|נ. פונדק וב. כרמי|אנשי הסוס והחרב|19591225|241}}; [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1959%2F12%2F25&id=Ar03503&sk=6F617B52 המשך הכתבה]<br />
* {{הארץ|יולי חרומצ'נקו|מדברים פה בהרבה שפות? נקרא לזה "בית ספר רב לשוני"|1.1512329|22 במרץ 2005}}<br />
* {{ynet|אסף יערי|הקווקז, סניף הגליל|3413724|17 ביוני 2007}}<br />
* {{ynet|אלעד רובינשטיין|כפר קמא: מעשה בקווקזי, צ'רקסי ומוסלמי|3967099|12 באוקטובר 2010}}<br />
* {{nrg|דובי זכאי|קווקז בהרי הגליל: טיול בכפרי הצ'רקסים|405/867|2 באוקטובר 2012|55|2}}<br />
* [https://www.yablar.co.il/המרכז-למורשת-הצרקסית המרכז למורשת הצ'רקסית בכפר כמא] – אתר האינטרנט של המוזיאון<br />
* {{עונג שבת|דנצ'וּ ארנון|שמחה גדולה בכפר כָּמָא|2022/07|29}}<br />
* {{רשות העתיקות||10562}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007467852305171|כפר כמא (ישראל)}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מחוז הצפון}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:כפר כמא|*]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות]]<br />
[[קטגוריה:יישובים צ'רקסיים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות במחוז הצפון]]<br />
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1878]]</div>~2026-71199-7