https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9B%D7%95%D7%97_%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%28%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D%29כוח עליון (משפטים) - היסטוריית גרסאות2026-09-13T14:58:21Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%97_%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_(%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D)&diff=42502&oldid=previmported>Sapper-bot: הסבת תבניות הבהרה לתבנית הסתייגות2025-12-11T21:33:30Z<p>הסבת תבניות הבהרה לתבנית הסתייגות</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[דוקטרינה|דוקטרינת]] '''הכוח העליון''' בדיני החוזים מאפשרת לצד לחוזה להשתחרר מחיובי החוזה, אם ביצוע החוזה הפך בלתי אפשרי כתוצאה מהתרחשותו של מאורע חריג.{{ש}}<br />
<br />
===ישראל===<br />
<br />
====הדין הקיים====<br />
ב[[המשפט בישראל|משפט הישראלי]] עילת הכוח העליון קובעת כי במקרה שה[[חוזה]] הופר כתוצאה מנסיבות שלא ניתן לצפות או למנוע ("כוח עליון"; בלעז נהוג להשתמש במונח הצרפתי "force majeure", פוֹרְס מָז'וּר), לא יהיה הצד המפר חייב ב[[פיצויים]], ולא יהיה הצד הזכאי חייב באכיפת החוזה. חרף לשון החוק והפסיקה שייחדה בעבר את עילת הכוח העליון כטענת הגנה בלבד,{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/padi-lf-3-393-l.pdf#page=14 ע"א 464/81] '''מפעלי ברוך שמיר חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' ברוריה הוך''', ניתן ב-14 ביולי 1983. פ"ד כרך ל"ז, חלק שלישי, עמ' 393–417, פסקה 16 לפסק דינו של השופט בך}}{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/PADI-LH-3-292-L.pdf#page=4 ע"א 345/82] '''ויקטור נוי, עו"ד, כמנהל עזבון המנוח א' ביסטרי ז"ל ואחרים נ' יהודה פדובה''', ניתן ב-11 באוגוסט 1985. פ"ד כרך ל"ט, חלק שלישי, עמ' 292–298, פסקאות 8–11 לפסק דינו של השופט גולדברג}}{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/PADI-NC-1-696-L.pdf#page=6 ע"א 443/88] '''אלרם חברה לשכון ואחר נ' אריאלה חיה פדן''', ניתן ב-14 בפברואר 1990. פ"ד כרך מ"ד, חלק ראשון, עמ' 696–701, בעמ' 701 מול אות שוליים ד}} הדין הישראלי כיום מאפשר הן לנתבע הן לתובע להשמיע את הטענה שהחוזה סוכל,{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/m02004205-175.htm ת"א (מחוזי ירושלים) 4205/02] '''ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה בע"מ נ' משרד הבינוי והשיכון ואחרים''', ניתן ב-31 ביולי 2008. פסקה 20 לפסק דינה של השופטת כנפי־שטייניץ}}{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/m013531.htm ת"א (מחוזי ירושלים) 3531/01] '''בן אבו חברה לבנין ולפיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון ואחרים''', ניתן ב-21 ביוני 2002, פסקה 18 לפסק דינו של השופט צבן}}{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-08-2259-346.htm ת"א (מחוזי ירושלים) 2259/08] '''יורו ישראל ואחרים נ' משרד הבינוי והשיכון ואחרים''', ניתן ב-4 במרץ 2012. פסקה 19 לפסק דינה של השופטת אפעל־גבאי}}{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-10-03-37002-119.htm ת"א (שלום ירושלים) 37002-03-10] '''המוסד לביטוח לאומי נ' חנין ארטור ואחרים''', ניתן ב-24 במרץ 2011. פסקה 17 לפסק דינו של השופט וינוגרד}}{{הערה|גבריאלה שלו ואפי צמח, [https://www.nevo.co.il/books/ספרות/שלו%20וצמח,%20דיני%20חוזים%20(מהדורה%20רביעית,%20דין,%20נבו,%202019)/shalev-zemach-2019-751.pdf#page=41 '''דיני חוזים'''], מהדורה רביעית, עמ' 791–792}}{{הערה|ברק מדינה, [https://www.nevo.co.il/books/ספרות/פרידמן%20וכהן,%20חוזים%20(ג)/fridman-chohen-c-411.pdf#page=47 סיכול חוזה], '''חוזים''', כרך ג', עמ' 457–466}} לפי העילה הקבועה בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן='''פטור בשל אונס או סיכול החוזה'''{{ש}}(א) הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.{{ש}}(ב) במקרים האמורים בסעיף-קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות העניין ובמידה שנראה לו.}}<br />
<br />
סעיף קטן (א) מכיל את ההוראה העיקרית, לפיה בהתקיים התנאים הקבועים, החוזה סוכל ולא ניתן לתבוע מן המפר את אכיפת החוזה או פיצויים בגין ההפרה. סעיף קטן (ב) מוסיף וקובע כי בית המשפט רשאי לחייב את הצדדים בהשבת מה שקיבלו על פי החוזה, ובשיפוי הצד הנפגע מן ההפרה על הוצאותיו הסבירות.<br />
<br />
גם בסעיף 10 ל[[חוק השכירות והשאילה]] נקבע הסדר דומה:<br />
{{ציטוט|'''פגם שאין לדרוש תיקונו'''{{ש}}היה הפגם תוצאה מנסיבות שבעת כריתת החוזה לא ידע עליהן המשכיר ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, ותיקון הפגם באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שהיה מטיל על המשכיר חיוב השונה באופן יסודי ממה שהוסכם בין הצדדים – לא יהא הפגם עילה לדרישת תיקון, לפיצויים או להחזרת הוצאות.}}<br />
<br />
ה[[פסק דין|פסיקה]] בישראל צמצמה את הנסיבות היכולות להיחשב ככוח עליון. נקבע שחוזה יכול להיחשב כמסוכל רק אם לא ניתן היה לצפות בפועל או בכוח את הנסיבות המסכלות. כך נקבע שגירוש הישראלים מ[[אוגנדה]] במרץ 1972 על ידי [[אידי אמין]] לא מסכל את קיומו של חוזה קבלנות, שכן לאור "השלטון הדיקטטורי החשוך" באוגנדה, הצדדים אכן צפו בפועל כי אירוע מסוג זה עשוי להתקיים.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/L-3-661-L.pdf#page=7 ע"א 101/74] '''חירם לנדאו עבודות עפר כבישים ופתוח בע"מ ואחר נ' פיתוח מקורות מים (ארצות חוץ) בע"מ ואחר''', ניתן ב-29 ביולי 1976. פ"ד כרך ל', חלק שלישי, עמ' 661–669, בעמ' 667 מול אות שוליים א}} משעלתה טענה לכוח עליון כתוצאה מ[[מלחמת יום הכיפורים]], השופט [[משה לנדוי]] קבע שחרף אי הוודאות בנוגע לעיתוי פריצת המלחמה, כל עוד מדינת ישראל לא השיגה שלום עם שכנותיה, מלחמה במוקדם או במאוחר היא מאורע צפוי בישראל.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/78000715-HK-PADI.htm ע"א 715/78] '''אריה כץ נ' ניצחוני מזרחי בע"מ ואחר''', ניתן ב-13 בספטמבר 1979. פ"ד כרך ל"ג, חלק שלישי, עמ' 639–644, בעמ' 643}} פסיקה זו מתיישבת עם הגישה המקובלת בעולם, לפיה מלחמה אינה מאורע בלתי צפוי מטבעה.{{הערה|Felder v. Oldham, 199 Ga. 820, 35 S.E.2d 497, 1945 Ga. LEXIS 382, 164 A.L.R. 415|כיוון=שמאל}} כן קבע בית המשפט העליון כי פגעי טבע ככפור, או כגשם עז אף הם ניתנים לצפייה.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/padi-ne-3-350-l.pdf#page=8 ע"א 345/89] '''נאות דברת נ' מעליות ישראליפט י.מ.ש. אילן נהול והשקעות בע"מ''', ניתן ב-24 במאי 1992. פ"ד כרך מ"ו, חלק שלישי, עמ' 350–361, פסקה 14 לפסק דינו של השופט חשין}} פסיקה זו צמצמה מאוד את תחולת דוקטרינת הכוח העליון במשפט הישראלי, ומלומדים כ[[גבריאלה שלו]] סבורים כי כיום סעיף 18 הוא [[אות מתה]] בספר החוקים.{{מקור}} באשר למקרה אישי כגון [[מוות]], קבע בית המשפט כי מקרה זה מוביל לכוח עליון רק במקרה של שירות אישי הכרוך בתכונותיו האישיות של המנוח, ואינו ניתן להעברה לאחר.{{מקור}}<br />
<br />
מספר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות החלו לכרסום בהלכה המצמצמת את דיני הכוח העליון, אך היא טרם שונתה במפורש. הגישה החדשה באה לידי ביטוי בפסק הדין בפרשת '''רגב נ' משרד הביטחון''', שם טען השופט אנגלרד כי המבחן הקיים לכוח עליון קשיח מידי ושיש לשנות אותו.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=97063280_Q03.txt|סוג=ע"א|עותר=עזרא רגב ואחר|משיב=משרד הביטחון|ניתן ב=23 בנובמבר 2000|פד"י=כרך נ"ד, חלק חמישי, עמ' 506–528}}}} השופט [[יצחק אנגלרד]] הביע דעה זו בפסקי דין נוספים אך יתר שופטי בית-המשפט העליון דחו את עמדתו.{{מקור}} למרות שעמדתו של השופט אנגלרד לא אומצה, בתי משפט בערכאות נמוכות הסכימו עם עמדתו ופסקו באופן שמרחיב את ההכרה בכוח עליון.{{מקור}}<br />
<br />
====הרפורמה המוצעת בקודקס האזרחי====<br />
[[הצעת חוק דיני ממונות]] מכילה רפורמה ביחס לדין הכוח העליון בישראל. הצעת החוק מבקשת להחליף את המבחן לתחולת טענת הכוח העליון ולאמץ מבחן חדש המכונה "מבחן הסיכון". על-פי המבחן החדש יש לבדוק על מי מהצדדים לחוזה הוטל הסיכון לאירוע שמנע את ביצוע החוזה. שינוי נוסף שמוצע לערוך הוא בתוצאה של קבלת טענת הכוח העליון. בעוד שכיום הכוח העליון משמש טענת הגנה של הצד ש[[הפרת חוזה|הפר את החוזה]], לפי ההצעה עילת הכוח העליון תביא לפקיעת החוזה.<br />
===צרפת===<br />
סעיף 1148 של [[קוד נפוליאון]] קבע ש:<br />
{{ציטוט|תוכן=Il n’y a lieu à aucuns dommages et intérêts lorsque, par suite d’une force majeure ou d’un cas fortuit, le débiteur a été empêché de donner ou de faire ce à quoi il était obligé, ou a fait ce qui lui était interdit.|אנגלית=כן|שפה=צרפתית}}<br />
כיום, סעיף 1351 לקוד האזרחי של צרפת קובע ש:<br />
{{ציטוט|תוכן=L'impossibilité d'exécuter la prestation libère le débiteur à due concurrence lorsqu'elle procède d'un cas de force majeure et qu'elle est définitive, à moins qu'il n'ait convenu de s'en charger ou qu'il ait été préalablement mis en demeure.|אנגלית=כן|שפה=צרפתית}}<br />
{{מסגרת|חוסר היכולת לקיים התחייבות פוטר את החב מקיום התחייבויותיו, ככל שחוסר יכולתו נגרם כתוצאה ממאורע של כוח עליון מובהק, אלא אם כן הסכים החב ליטול את הסיכון שיתרחש המאורע או שכבר התרו בו לקיים את חבותו.}}<br />
{{ציטוט|תוכן=Lorsque l'impossibilité d'exécuter résulte de la perte de la chose due, le débiteur mis en demeure est néanmoins libéré s'il prouve que la perte se serait pareillement produite si l'obligation avait été exécutée.{{ש}}Il est cependant tenu de céder à son créancier les droits et actions attachés à la chose.|אנגלית=כן|שפה=צרפתית}}<br />
{{מסגרת|במקרה שבו חוסר היכולת לקיים התחייבות נגרם כתוצאה מאובדן הדבר עליו נסובה ההתחייבות, חב שהתרו בו לקיים את חבותו יהא פטור אם יצליח להוכיח שהאובדן היה מתרחש גם אם היה מקיים את ההתחייבות.{{ש}}עם זאת, על החב להעביר לנושה את זכויותיו בדבר שאבד.}}<br />
<br />
===ארצות הברית===<br />
עילת הכוח העליון ב[[ארצות הברית]] מעוגנת בדין הפדרלי בשני דברי חקיקה: הריסטייטמנט השני בדיני חוזים {{אנג|Restatement (Second) of Contracts}} והקוד המסחרי האחיד {{אנג|Uniform Commercial Code}}, אשר מציבים מבחנים דומים.<br />
<br />
סעיף 261 של הריסטייטמנט קובע כי חוזה סוכל אם התחייבויות אחד הצדדים הפכה לבלתי אפשרית ללא אשמתו של אותו צד לחוזה:{{ציטוט|תוכן=Where, after a contract is made, a party's performance is made impracticable without his fault by the occurrence of an event the non-occurrence of which was a basic assumption on which the contract was made, his duty to render that performance is discharged, unless the language or the circumstances indicate the contrary.|אנגלית=כן|שפה=אנגלית}}<br />
<br />
סעיף 2–615 של הקוד המסחרי האחיד אימץ מבחן דומה המנוסח באופן שונה:{{ציטוט|תוכן=Except so far as a seller may have assumed a greater obligation and subject to the preceding section on substituted performance:{{ש}}''(a)'' Delay in delivery or non-delivery in whole or in part by a seller who complies with paragraphs (b) and (c) is not a breach of his duty under a contract for sale if performance as agreed has been made impracticable by the occurrence of a contingency the non-occurrence of which was a basic assumption on which the contract was made or by compliance in good faith with any applicable foreign or domestic governmental regulation or order whether or not it later proves to be invalid.|אנגלית=כן|שפה=אנגלית}}<br />
<br />
סעיף 13-4-21 לקוד האזרחי של מדינת ג'ורג'יה מטיל {{צבע גופן|ירוק|חובת זהירות}} על החייב:<br />
{{ציטוט|תוכן=If performance of the terms of a contract becomes impossible as a result of an act of God, such impossibility shall excuse nonperformance, {{צבע גופן|ירוק|except where, by proper prudence, such impossibility might have been avoided by the promisor}}.|אנגלית=כן|שפה=אנגלית}}<br />
<br />
הדין האמריקאי מבוסס על גישת [[הניתוח הכלכלי של המשפט]] לעניין כוח עליון חוזים. לפי גישה זו, החוזה משמש לחלוקת סיכונים בין הצדדים לו וכך מבטיח להם ודאות ביחס לעתיד. לכן, יש להכיר בכך שהחוזה סוכל רק אם הצד שאינו יכול לקיים את החוזה אינו נושא בסיכון שהפך את החוזה לבלתי אפשרי. בהתאם לכך, [[בית משפט|בתי המשפט]] האמריקאים בדקו האם הצדדים צפו את האירוע המסכל והאם האחריות לו הוטלה על אחד הצדדים במסגרת החוזה. בעוד שעיקר הביקורת על דיני הכוח העליון בישראל היא כי מדובר בפרשנות צרה ושמרנית מידי, נטען כי [[משפט אמריקאי|המשפט האמריקאי]] לא הצליח ליצור מבחן ברור ולכן בתי המשפט פוסקים באופן לא עקבי.{{מקור}}<br />
<br />
===אנגליה===<br />
עד אמצע המאה ה-19, המשפט באנגליה סירב להכיר בטענת הכוח העליון ודגל בתפיסה כי האחריות החוזית היא מוחלטת. בשנת 1863 ניתן פסק-הדין הראשון שהכיר בכוח עליון.{{הערה|Taylor v Caldwell [1863] [http://www.bailii.org/ew/cases/EWHC/QB/1863/J1.html EWHC QB J1], (1863) 3 B & S 826, 122 ER 309|כיוון=שמאל}} הנימוק למתן הפטור מן האחריות החוזית היה כי בעת כריתת החוזה, הצדדים הניחו שלחוזה לא יהיה תוקף אם אחד מיסודותיו יפגע. המשפט הבריטי הסכים להכיר בכוח עליון רק אם אירע שינוי סיבות קיצוני ונדיר.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
{{פורטל|'''לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו [[פורטל:חוק ומשפט|פורטל חוק ומשפט]].'''}}<br />
* [[פקטה סונט סרוונדה]]<br />
<br />
==פסיקה נבחרת==<br />
* [https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/padi-lf-3-393-l.pdf ע"א 464/81 '''מפעלי ברוך שמיר חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' ברוריה הוך'''], ניתן ב-14 ביולי 1983. פ"ד כרך ל"ז, חלק שלישי, עמ' 393–417<br />
* [https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/PADI-LG-1-309-L.pdf ע"א 748/80 '''ברוך גולדשטיין נ' גוב־ארי חברה לבנין ולהשקעות נתניה (1976) בע"מ'''], ניתן ב-27 בפברואר 1984. פ"ד כרך ל"ח, חלק ראשון, עמ' 309–330<br />
* [https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/padi-nh-1-485-l.pdf ע"א 5587/93 '''דניאל נחמני נ' רותי נחמני ואחרים'''], ניתן ב-30 במרץ 1995. פ"ד כרך מ"ט, חלק ראשון, עמ' 485–531<br />
* {{פס"ד עליון|קישור=97063280_Q03.txt|סוג=ע"א|עותר=עזרא רגב ואחר|משיב=משרד הביטחון|ניתן ב=23 בנובמבר 2000|פד"י=כרך נ"ד, חלק חמישי, עמ' 506–528}}<br />
* {{פס"ד עליון|קישור=04069160_a47.txt|סוג=ע"א|עותר=בנק לאומי לישראל בע"מ|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=18 בפברואר 2010}}<br />
* {{פס"ד עליון|קישור=11050540_l09.txt|סוג=ע"א|עותר=ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ|משיב=עו"ד יעקב אמסטר ואחרים|ניתן ב=7 במרץ 2013|פד"י=כרך ס"ו, חלק ראשון, עמ' 480–517}}<br />
* {{פס"ד עליון|קישור=09038490_w21.txt|סוג=ע"א|עותר=הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ|משיב=ברוך ובר ואחר|ניתן ב=6 ביולי 2014}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[מנחם מאוטנר]], [https://www.nevo.co.il/books/כתבי%20עת/כתבי%20עת/עיוני%20משפט/כרך%20ט/iyunei-mishpat-09-2-363.pdf שינוי נסיבות בתקופה שלאחר כריתת חוזה: הערות מקדמיות בפרספקטיבה של המשפט האנגלו־אמריקאני], '''[[עיוני משפט]]''' ט', אפריל 1983, עמ' 363–390<br />
* {{משפט וצבא|[[מיגל דויטש]]|סיכול חוזה מחמת פעולות איבה|11-12|ebaogukn|12|דצמבר 1991, עמ' 11–33}}<br />
* {{המשפט|גיא מור|האם הקודקס האזרחי אימץ את המבחן הנכון לסיכול חוזה? – ניתוח תאורטי ודוקטרינרי|766|כרך י"ז, תשע"ד, עמ' 515–566}}<br />
* [[גבריאלה שלו]] ואפי צמח, [https://www.nevo.co.il/books/ספרות/שלו%20וצמח,%20דיני%20חוזים%20(מהדורה%20רביעית,%20דין,%20נבו,%202019)/shalev-zemach-2019-751.pdf פרק 23: סיכול חוזה], '''דיני חוזים''', מהדורה רביעית, עמ' 751–796<br />
* [[ברק מדינה]], [https://www.nevo.co.il/books/ספרות/פרידמן%20וכהן,%20חוזים%20(ג)/fridman-chohen-c-411.pdf סיכול חוזה], '''חוזים''', כרך ג', עמ' 411–472<br />
* [https://www.colman.ac.il/sites/default/files/images/2020/01/sikul.pdf סיכול וכח עליון בסכסוכים חוזיים בעת קורונה], נייר עמדה של מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה, אפריל 2020<br />
* איריס סורוקר, [http://www.borerut.com/wp-content/uploads/2020/05/ביטאון-המוסד-לבוררות-6.pdf#page=19 חוזים במשבר]{{קישור שבור}}, '''ביטאון המוסד הישראלי לבוררות עסקית''' 6, מאי 2020, עמ' 19–25<br />
* [http://www.kiryatmoshe.co.il/index2.php?id=107&lang=HEB סיכול חוזה במשפט העברי], הרב ישועה רטבי<br />
* {{דעת|1=[[מיכאל ויגודה]]|2=mishpat-ivri/skirot/skira.asp?id=315|3=סיכול חוזים עקב מגפת הקורונה – חלק א: חוזי עבודה ושירותים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
<br />
{{דיני חוזים}}<br />
<br />
{{הסתייגות|משפטית}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חוק ומשפט]]<br />
[[קטגוריה:משפט אזרחי]]<br />
[[קטגוריה:דיני חוזים]]</div>imported>Sapper-bot