https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9Fישראל הוברמן - היסטוריית גרסאות2026-09-14T05:49:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=969530&oldid=previmported>Sapper-bot: הסבת תבנית אישיות ביטחונית לתבנית נושא משרה (בקשה בוק:בב, דיון בוק:תב)2026-01-06T12:30:45Z<p>הסבת תבנית אישיות ביטחונית לתבנית נושא משרה (<a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D/42456700" title="מיוחד:הבדלים/42456700">בקשה בוק:בב</a>, <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D/42447855" title="מיוחד:הבדלים/42447855">דיון בוק:תב</a>)</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{נושא משרה<br />
|סיווג=צבאי<br />
|השתייכות={{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}<br />
|דרגה=[[דרגות צה"ל#סמל|סמל]]<br />
|פעולות ומבצעים=[[קרב תל פאחר]]<br />
|עיטורים=[[קובץ:Iturhaoz.jpg|30px|לימין]] [[עיטור העוז]]<br />
|סוג שירות=צבאי<br />
}}<br />
'''ישראל הוברמן''' (נולד ב-[[23 בדצמבר]] [[1947]]) הוא מגיבורי [[קרב תל פאחר]] ב[[מלחמת ששת הימים]], בעל [[עיטור העוז]].<br />
<br />
==ראשית חייו==<br />
הוברמן נולד, למד וחי ב[[חיפה]]. הוא בוגר [[בית הספר הריאלי]].<br />
<br />
== שרות צבאי ==<br />
הוברמן [[גיוס לצה"ל|התגייס]] ל[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] בשנת [[1965 בישראל|1965]], שרת כ[[מש"ק]] [[חבלה וסילוק פצצות|חבלה]] ב[[חטיבת גולני#גדוד 12 (ברק)|גדוד 12]] של [[חטיבת גולני]]. הוא סיים את קורס החבלה חצי שנה לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. הוא השתלב במחלקה המסייעת בפיקודו של מפקד המחלקה [[עזרא סלע]]. קודם לכן היה [[כיתה (צבא)|מפקד כיתה]] בפלוגה א' של גדוד 12. חיכוכים בינו לבין [[מפקד פלוגה|מפקד הפלוגה]] [[אהרון ורדי]] הביאו אותו לעזוב לקורס מש"קי חבלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://naamoush.wordpress.com/2013/12/10/פיקניק-זה-לא-היה/|הכותב=שלמה מן|כותרת=פיקניק זה לא היה|אתר="נעמוש" – הרמה הסורית / רמת הגולן|תאריך=10 בדצמבר 2013}}</ref><br />
<br />
== האירוע שזיכה אותו בעיטור ==<br />
{{הפניה לערך מורחב|קרב תל פאחר}}<br />
הוברמן שימש כמש"ק חבלה בגדוד 12 של חטיבת גולני. ביום 9 ביוני 1967, בקרב על תל-פאחר, קפץ ל[[זחל"ם]] בוער וחילץ מתוכו פצועים. תוך כדי החילוץ החלו בגדיו לבעור, אך הוא המשיך בפעולה, עד שהורחק בכוח ממקום האש. בפעולה זו [[כווייה|נכווה]] באורח קשה. על מעשה זה הוענק לו [[צל"ש הרמטכ"ל]] על ידי הרמטכ"ל [[רב-אלוף]] [[יצחק רבין]] ב[[טקס]] שהתקיים בתאריך 30 באוקטובר [[1967 בישראל|1967]].<ref>{{אתר הגבורה|4508|רב"ט ישראל הוברמן}}</ref> לאחר שנים הומר העיטור שקיבל ל[[עיטור העוז]], שהוענק לו על ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף [[דוד אלעזר]] בטקס שהתקיים באפריל [[1973 בישראל|1973]].<br />
<br />
=== תיאור המעשה ===<br />
הוברמן היה מש"ק חבלה בגדוד 12 בחטיבת גולני, הזחל"ם עליו נעו לקרב על מוצב [[קרב תל פאחר|תל פאחר]] היה מלא ב[[חומר נפץ|חומרי נפץ]] ו[[לבנת חבלה|לבנות חבלה]]. גם [[מכל דלק|מכל הדלק]] היה מלא כי היה זה רק בתחילת היציאה לקרב.<br />
<br />
{{ציטוטון|בדרכנו לתל פאחר, על תוואי ההטיה היינו במרחק של כמה מאות מטרים משם ולי היתה מרגמה שני אינץ'. אני יורה פגז אחד, מסתכל לאן זה הולך, רוצה לירות את השני וטראח נפגענו פעם ראשונה. זה פגז שנכנס וחדר מהכיוון של הנהג, והשחיל אותו ואת החובש והקשר במכה אחת". הזחל"ם ספג פגיעה ישירה והרג את הנהג, החובש וסמל הקשר. את משה דרימר, שישב ליד המקלע, הוא פצע.}} הוברמן היה באותו זמן בחלק האחורי של ה[[זחל"ם]] על מנת לירות ב[[מרגמה]]. הוא וכל מי שישב בחלק השמאלי, לא נפגעו והצליחו לקפוץ החוצה. הוא התרחק שלושה מטרים מהזחל"ם ונשכב על הרצפה. דרימר שהיה פצוע נותר בזחל"ם, המשיך לירות ולחפות על חבריו שקפצו. תוך כדי ירי הוא התחיל לזעוק מכאבים והוברמן החליט לחזור אליו לזחל"ם ולחלץ אותו. תוך כדי הניסיון לחלצו, פצצת מרגמה סורית פגעה במכל הדלק. [[להבה|להבות]] פרצו והרגו את דרימר ופצעו קשה את הוברמן. הוברמן נפגע בעיקר ברגליים והרוח שליבתה את האש, הפכה אותו ללפיד בוער ונגרמו לו כוויות ב־40% מגופו. הזחל"ם נהרס והתחמושת שבו הוסיפה להתפוצץ. דרימר, שנהרג, קיבל את [[עיטור הגבורה]] על המשך הלחימה, למרות מצבו. הוברמן השתקם והמשיך בחייו, אבל האירוע בתל פאחר לא עוזב אותו.<ref name=":02">{{מעריב אונליין|אייל לוי|ארבעה לוחמים מהקרב ההירואי בתל פאחר חוזרים אל אותו יום ארור|news/military/Article-585833|26 במאי 2017}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/49375#ch7979|הכותב=[[אריה חשביה]]|כותרת=היסטוריה של מלחמת ששת הימים|אתר=[[פרויקט בן-יהודה]]}}</ref><ref>{{למרחב||חילוץ מזחל"ם בוער|19671105|51}}</ref><br />
<br />
== סדר האירועים ==<br />
מלחמת ששת הימים פרצה ב 5 ביוני 1967, לאחר תקופת מתיחות ארוכה בין ישראל לשכנותיה. המלחמה נמשכה עד ל 10 בחודש. בגזרת הצפון הסורים הטרידו את יישובי הגליל העליון בירי משטחים שולטים אל שטחים המפורזים בינם לביננו. הירי היה גם אל יישובים בצפון עמק החולה במסגרת ה"מאבק על המים", ובגזרה המרכזית על יישובי הגליל העליון וגם בגזרת הכנרת. ב -7 באפריל 1967 הפיל חיל האוויר 6 מטוסים סוריים מעל הכנרת והמתיחות גברה. הכוחות המצריים תגברו את צבאם בסיני והשלטון המצרי סגר את מצרי טיראן לשיט ימי בעוברו בכך על חוקי השיט הבינלאומיים. ב-5 ביוני בבוקר פתח חיל האוויר ב[[מבצע מוקד]] בו הושמדו במשך שעות ספורות מרבית המטוסים של חילות האוויר של מצרים, סוריה ירדן ועיראק. העליונות האווירית המוחלטת שהושגה, העניקה לכוחות צה"ל יתרון משמעותי במהלך המלחמה שהתנהלה במקביל בשלוש חזיתות - [[מצרים]], [[ירדן]] ו[[סוריה]]. בחזית המצרית כבש צה”ל את כל חצי האי [[סיני]], [[מצרי טיראן]] והתייצב על גדות [[תעלת סואץ]]. בחזית הירדנית נכבשה כל [[הגדה המערבית]] עד [[נהר הירדן|הירדן]] ושוחררה [[ירושלים]] כולל [[הכותל המערבי]]. בחזית הסורית הבקיע צה”ל את קו המוצבים הסוריים ב[[רמת הגולן]], כבש את [[הר חרמון|החרמון]] והתייצב על קו החרמון-[[מסעדה (יישוב)|מסעדה]] – [[קוניטרה]] ודרומה עד ל[[חמת גדר|אל-חמה]] ודרום ה[[הכנרת|כנרת]].<br />
<br />
לחטיבת גולני שכללה את גדודים 12, 13, 51, הסיירת, ובסיוע גדוד 334, פלוגת ההנדסה ה[[חטיבת גולני|חטיבתית]] וכן סיוע [[ארטילרי]], יועדה משימת הבקעת קו המוצבים הסורי מקו הגבול ועד לכפר זעורה. גדוד 13 היה כעתודה כללית לצד המח”ט [[יונה אפרת]]. התכנית החטיבתית הייתה הבקעת המערך הסורי בצפון הרמה מהכפר [[זעורה]] וצפונה עד למתחם מוצבי ה[[בניאס (אתר ארכאולוגי)|בניאס]]. התכנון היה שגדוד 12 בפיקודו של סא”ל [[משה קליין (קצין)|מוסא קליין]], מתוגבר בפלוגת טנקים מחטיבה 37 יכבוש את תל-פאחר באיגוף ממזרח ואת מוצב בורג’ בביל ויסייע באש בכיוון [[תל עזזיאת]] ויהיה מוכן בבניאס, עין-פיט ותל חמרה. גדוד 51 בפיקודו של [[סגן אלוף]] [[בני ענבר (בעל עיטור הגבורה)|בני ענבר]] יכבוש את מוצב בחריאת, את מוצב [[תל עזזיאת|תל-עזזיאת]] וחירבת א-סודה. ובהמשך את מחנות הבניאס ועין פיט. וגדוד 13 בפיקודו של סא”ל [[פנחס נוי]] בעתודה ומוכנות לכבוש את אזור זעורה והבניאס.<br />
<br />
תל פאחר היה מוצב סורי מבוצר ובו פלוגה מתוגברת ב[[מקלע]]ים, [[תותח]]ים ו[[מרגמה|מרגמות]], ששלט על הדרכים העולות לצפון רמת הגולן. גדוד 12 בסיוע פל’ [[חיל שריון|שריון]] מגדוד 377 של חטיבה 37 נע מגבעת האם עד לתוואי ההטיה שמ[[דרום]] למוצב תל פאחר. כאשר הגיעו הטנקים שנעו בראש הכוח הגדודי לעין א-דיסה, מחלקת החוד הצליחה לתפוס עמדות וירתה מספר [[פגז]]ים לעבר המוצב. חלק מהטנקים אשר ניסו לפנות [[מזרח]]ה ולעלות ל[[כביש הנפט|ציר הנפט]] כמתוכנן, נתקלו בקשיי עבירות ולא הצליחו לעלות במעלה המסולע. בינתיים ספג הטור הגדודי שהמתין מאחור, אש מ[[ארטילריה]] סורית ומטנקי האויב. מכיוון שהתעורר חשש שייפגעו לוחמים וזחל”מים רבים בציר התנועה, החליט מפקד הגדוד לשנות את התוכנית ולתקוף את תל פאחר מה[[חזית (אדריכלות)|חזית]]. בהגיע הגדוד מ[[מערב]] למוצב הסורי, פקד המג”ד לתקוף את המוצב כלפי מעלה מתוך השטח הנחות והתלול. ב[[חדר פיקוד קדמי|חפ”ק]] לא הבינו בשלב זה שהתכנון המקורי איננו ישים עוד והמג”ד החליט לעקוף את התל מצפון. המג”ד פקד על מפקד מחלקת הטנקים לתקוף את השלוחה הצפונית של התל באש, אך הטנקים ספגו פגיעות קשות וההתקפה נבלמה'''.''' על אף מספרם הקטן של לוחמי הכוחות, הם הסתערו ללא היסוס במעלה התל על היעדים הדרומי והצפוני, כשהם חשופים לאש הסורים. במהלך הקרב נפגעה שדרת הפיקוד הבכיר של הגדוד. מפקדי כוחות משנה ולוחמים מגדוד 12, בסיוע חיילי סיירת גולני, בא”ח גולני יחד עם סמח”ט החטיבה, פרצו למוצב במספר מקומות כדי לסייע בכיבושו. 14 צוותי כוחות שנלחמו בגבורה, בנחישות ודבקות במטרה, הביאו להכרעתו וכיבושו של המוצב הסורי לאחר קרב עקוב מדם. בלחימה על תל פאחר נפלו 34 מפקדים ולוחמים, 21 לוחמים זכו לצל"שים על חלקם בלחימה הקשה.<ref name=":02" /> בשעה 18:22 הכריז הסמח”ט סגן אלוף [[משה גת (קצין)|משה גת]], '''תם הקרב תל פאחר בידינו'''.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://golani.localtimeline.com/index.php?option=com_localstory&view=event&tmpl=component&id=44&lang=he#showAsset-image-152|כותרת=1967 - מלחמת ששת הימים - כיבוש תל פאחר|אתר=סיפור מקומי}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://amuta-golani.co.il/moreshet/פרק-מורשת-5-חטיבת-גולני-במלחמת-ששת-הימי/|כותרת=פרק מורשת 5: חטיבת גולני במלחמת ששת הימים – יוני 1967|אתר=עמותת גולני}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://amuta-golani.co.il/מצפה-גולני-תל-פאחר/|כותרת=מצפה-גולני-תל-פאחר|אתר=עמותת גולני}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gvura.org/a307236-לוח-ארועים-קרב-תל-פח-ר-תל-עזזיאת|הכותב=אריה יצחקי מתוך הספר "בעקבות לוחמים"|כותרת=לוח ארועים - קרב תל פח'ר - תל עזזיאת|אתר=הגבורה}}</ref><br />
<br />
[[קובץ:האנדרטה המרכזית בתל פאחר 2 2017.jpg|ממוזער|האנדרטה המרכזית בתל פאחר (2017)]]<br />
<br />
=== הקרב מנקודת מבטו של חייל ===<br />
ביום החמישי למלחמת ששת הימים, [[חטיבת גולני]] נמצאה בהמתנה בחורשת טל. הוטלה עליה המשימה להשתלט על קו מוצבים סורי בצפון [[רמת הגולן]] ששלט ותצפת על [[עמק החולה]]. המשימה המתוכננת לגדוד 12 בפיקודו של מפקד הגדוד, הייתה לכבוש את מוצב תל פאחר, בסיוע של כוח שריון מ[[חטיבה 8]]. עם קבלת הפקודה, בבוקר יום שישי 9 ביוני נערכו הכוחות. בשעה 13:30, מיד לאחר ההיערכות, התחילו מפקדי וחיילי גדוד 12 עם 3 פלוגות החי"ר ופלוגת הטנקים לחצות את הגבול ב[[גבעת האם]] ונעו מזרחה אל עבר תל-פאחר. ישראל הוברמן שימש כמש"ק חבלה בגדוד. באותו בוקר, הוא שהה עם אנשי צוותו בחורשה ליד מושב [[שדה אליעזר]]. הם היו מתוסכלים שלא השתתפו בלחימה והרגישו שיש להם חשבון פתוח עם הסורים בגלל המארבים, ה[[המלחמה על המים|מלחמה על המים]] וההפגזות על [[קיבוצים בישראל|קיבוצי]] הצפון. בשבע וחצי בבוקר מפקד המחלקה שלהם פקד עליהם להתחיל לנוע. הם פנו בתחילה לכיוון [[חורשת טל]], שם חנתה פלוגת השריון שאליה היו אמורים להתלוות. הם נסעו מהר כי חששו שלא יספיקו להגיע אל הקרב ויפסידו אותו. לאחר הפסקה קצרה בחורשת טל המשיכו והגיעו לתוואי [[תעלת ההטיה]] הסורית. כשהתקרבו לאזור '''עין א־דיסה''', טווח הזחל"מ בו נסע והוא והחיילים שנותרו בחיים, קפצו ממנו. הקרב לא התנהל כמתוכנן, הכוחות נעו במסלול שונה מהמתוכנן ונחשפו לפגיעות ישירות מהכוחות הסורים. כבר במהלך ההתקרבות למוצבים נפגעו טנקי הסיוע, זחל"מים וחיילים רבים. בזכות לחימה נחושה, מסירות ללא גבול, הצליחו הלוחמים שנשארו לחדור לתעלות המוצב. בקרבות פנים אל פנים בתעלות וב[[בונקר]]ים ובעזרת כוחות מסייעים של [[סיירת גולני]], הושלם טיהור המוצב וכיבושו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://naamoush.wordpress.com/2013/08/29/כשהשמש-שקעה-במזרח/|הכותב=שלמה מן|כותרת=כשהשמש שקעה במזרח|אתר="נעמוש"|תאריך=29 באוגוסט 2013}}</ref> המערכה הפכה לסיפור מופת בתולדות צה"ל, דוגמה ל[[אחווה (רגש)|אחווה]], ל[[דבקות במטרה]] ול[[הקרבה עצמית|הקרבה]].<ref name=":1" /><ref name=":02" /><ref>{{מקור ראשון|יעקב וויס|שלב אחר שלב: תיאור הקרב האחרון של מלחמת ששת הימים|news/39465|18 באפריל 2018}}</ref><br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מעוטרי עיטור העוז במלחמת ששת הימים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:הוברמן, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר הריאלי]]<br />
[[קטגוריה:חיילי חיל הרגלים במלחמת ששת הימים]]<br />
[[קטגוריה:מעוטרי חטיבת גולני]]<br />
[[קטגוריה:מעוטרי עיטור העוז במלחמת ששת הימים]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1947]]</div>imported>Sapper-bot