https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%96%D7%95%D7%9Fישראל דוידזון - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:34:37Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%96%D7%95%D7%9F&diff=463812&oldid=previmported>KotzBot: הוספת תבנית:פרופילי קולנוענים-מוזיקאים בקישורים חיצוניים (תג)2024-05-31T00:08:39Z<p>הוספת <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%9D" title="תבנית:פרופילי קולנוענים-מוזיקאים">תבנית:פרופילי קולנוענים-מוזיקאים</a> בקישורים חיצוניים (<a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2/38747441&action=edit&redlink=1" class="new" title="מי:קישור קבוע/38747441 (הדף אינו קיים)">תג</a>)</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מדען<br />
| שם בשפת המקור=Izraelis Davidsonas {{ש}} Israel Davidson<br />
| תמונה = Israel Davidson.jpg<br />
| כיתוב = {{תמונה להחלפה}}<br />
}}<br />
'''ישראל דוידזון''' (ב[[אנגלית]]: '''Israel Davidson''', ב[[ליטאית]]: '''Izraelis Davidsonas''';{{כ}} [[כ"ו באייר]] [[ה'תר"ל]], [[27 במאי]] [[1870]], [[יאנובה]] – [[י' בתמוז]] [[ה'תרצ"ט]], [[27 ביוני]] [[1939]], [[גרייט נק]], [[מדינת ניו יורק]]) היה ממובילי חקר ה[[פיוט]] העברי בזמנו ופרופסור ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה|בית המדרש לרבנים בניו יורק]]. נודע ביצירתו הגדולה "אוצר השירה והפיוט".<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
{{לשכתב|לא אנציקלופדי|נושא=אישים}}<br />
<br />
===ראשית חייו בסביבה הליטאית===<br />
ישראל דוידזון נולד ב-[[1870]] בעיירה [[יאנובה]] או יונאבה שב[[ליטא]] ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] לדוד וולף מובשוביץ ולרבקה מובשוביץ, בת לבית כהן.{{הערה|שם=אחת|Pamela S.Nadell|כיוון=שמאל}} בגיל שנתיים מת אביו ובגיל שש מתה אמו והוא נשלח ללמוד בעיר [[הורדנה|גרודנה]] ולחיות אצל דודו הרב ישראל תנחום קלבנסקי. למד בצעירותו ב[[ישיבת וולוז'ין]] [[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)]]. מעולם לא נאמר לו מה שמו, ושהוא היה הילד השלושה עשר ואף אחד מאחיו ואחיותיו לא שרד. קראו לו "אלטר", כלומר שהוא יזכה להגיע לגיל זקנה. בתום לימודיו התורניים הוסמך ל[[רב]]{{הערה|שם=אחת}}<br />
ב-1888, בגיל 17 וחצי, הוא ברח מרוסיה ל[[ניו יורק]], וכששאלו אותו במחלקת ההגירה מה שמו הוא בחר בשם ישראל דוידזון להראות שהוא יהודי (בן דוד). הוא עבד למחייתו בעבודות שונות כרוכל, בסופרמרקט 17 שעות ביום, ושומר לילה בחנות. הוא התפלל ולמד בבית כנסת באיסט סייד במנהטן וחברי הקהילה מסרו לו את ילדיהם שלימד אותם עברית.<br />
<br />
===חייו באמריקה===<br />
בו בזמן הוא למד עד שנת 1895 ב[[סיטי קולג' של ניו יורק]], והמשיך ב[[אוניברסיטת קולומביה]] עד לקבלת תואר דוקטור ב-1902, בגיל 25. בשנים 1899–1905 שימש כרב ב[[כלא סינג סינג]] והיה חבר בארגון העובדים הסוציאליים. לאחר מכן החל משנת 1905 לימד בבית המדרש לרבנים בניו יורק עד מותו.{{הערה|שם=אחת}}<br />
<br />
התחיל כמדריך לספרות עברית מימי הביניים ובשנת [[1916]] קודם למשרת פרופסור. הוא כיהן זמן מה כסגן ספרן, כמזכיר וכקצלר{{הבהרה|קנצלר אולי?}} של הבית המדרש, לימד שיעורי ערב.<br />
בשנים 1909–1917 כיהן גם כמנהל "בית הספר העברי" של בית היתומים היהודי Hebrew Orphans Asylum.<br />
פעמיים הוצע לו לעבור ללמד במחלקה למזרחנות של [[סמית'סוניאן|המכון סמית'סוניאן]] אך בחר להישאר בבית המדרש לרבנים.{{הערה|שם=אחת}}<br />
רק בשנת תרפ"ה (1925) עשה הפסקה כשהוזמן לסדרת הרצאות ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. לאחר שזכה בשנת שבתון אקדמית מאת הסמינר לרבנים בניו יורק בשנת תרפ"ו (1926) חזר ל[[ארץ ישראל]]. בדרכו לארץ ישראל ובחזרתו ממנה ערך מסע באירופה – ב[[איטליה]], [[צרפת]], [[וינה]], [[פראג]], [[גרמניה]] ו[[אנגליה]] ונפגש לראשונה עם קוראי ספריו, מוקיריו ומעריציו, חכמים וסופרים אתם עמד עד אז בקשר בכתב בלבד.<br />
<br />
לצידם של נשיא בית המדרש [[שניאור זלמן שכטר]] והפרופסורים [[ישראל פרידלנדר]], [[לואי גינצברג]], [[מרדכי קפלן]] ו[[אלכסנדר מרכס]] חינך דוידזון את הדורות הראשונים של [[היהדות הקונסרבטיבית]] בארצות הברית.<br />
פרופ' דוידזון כתב עשרות ספרים ופרסם מאות שירים ופיוטים מכתבי יד ו[[הגניזה הקהירית]] מכל סוגי השירה העברית של ימי הביניים. כמו כן כתב מחקרים בתחומים נושקים וקרובים – על פרודיות, פתגמים וספרות פולמוסית בין הקראים והרבנים. לספריו בעברית נהג לכתוב מבוא באנגלית.<br />
<br />
ב-1906 הוא נישא לקרי (גיטל בת חיים) דרייפוס (1879–1953), שהפכה לעורכת הביטאון "אאוטלוק" של "הליגה הלאומית האמריקאית של נשות "[[ק"ק כנסת ישראל]]", וביתו ברחוב מורניג סייד אווניו היה למקום מפגש לשוחרי יהדות, במיוחד בסעודות [[ליל שבת]].<br />
<br />
נולדו לו שתי בנות: גלדיס וג'סיקה – אחת הייתה חוקרת והשנייה עורכת דין.<br />
<br />
דוידזון נפטר ב[[י' בתמוז]] תרצ"ט (שנת 1937) בגרייט נק, ניו יורק, ונקבר ב[[בית הקברות הר נבו]] בגלנדייל, [[קווינס]], ניו יורק.<br />
<br />
עם תלמידיו נמנה [[שלום שפיגל]].<br />
<br />
==פרסים ואותות הוקרה==<br />
*1936 – [[פרס ביאליק]] – על "אוצר השירה והפיוט"<br />
<br />
==מבחר כתביו==<br />
* דיואן, פילדלפיה, תרצ"ב<br />
* חכמה וסכלות בפתגם העברי מימי הבינים, נ.י. תרצ"ח<br />
* 1907 '''פרודיה בספרות היהודית – Parody in the Jewish Literature''' – ספר הראשון באנגלית<br />
* מלחמות ה', נ.י. תרצ"ד<br />
* מסות ומחקרים; פילדלפיה, תרצ"ח<br />
* סדור; ירושלים, תש"א<br />
* 1914 – מהדורות בקורתיות של כתבי [[יוסף אבן זבארה]] מן [[המאה ה-12]] – ספר השעשועים – עם תרגום לאנגלית<br />
* 1915 – '''סדור רב סעדיה גאון'''; ירושלים, תש"א<br />
דוידזון הוציא לאור בין השאר, גם את הפולמוס של [[רב סעדיה גאון]] נגד [[חיוי הבלכי]]<br />
* שעשועים; תרע"ד; נ.י. ברלין, תרפ"ה<br />
* 1919 – '''"מחזור [[יניי]]"''', שרידים מקרובות יניי, ניו יורק תרע"ט. הוצאה בקורתית של יצירות המשורר היהודי הארצישראלי [[יניי]], כולל [[פלימפססט]] שגילה עם תרגום ליוונית של התורה החתום על ידי יניי.<br />
* 1923 – '''מחברת משירי קודש''', אנתולוגיה של חמישים ממיטב שירי רבי [[שלמה אבן גבירול]] מוערים ומבוארים, עם תרגום לאנגלית מהמשורר [[ישראל זנגוויל]], פילדלפיה תרפ"ג<br />
*1923 – ספר מלחמות ה', כולל טענות הקראי [[סלמון בן ירוחם]] נגד רב סעדיה גאון, ניו יורק<br />
*1924–1938 '''אוצר השירה והפיוט''', פילדלפיה תרפ"ה 4 כרכים, ניו יורק תרפ"ה–תרצ"ג – מפעל חייו, כולל רשימה מדויקת של 35,000 שירים ופיוטים מאת 2,483 מחברים, "מזמן חתימת כתבי הקודש עד ראשית תקופת ההשכלה" מכתבי יד וממהדורות דפוס, מלוות בנתונים על השירים, המחברים, פרסומם, תרגומם והערות. הספר נערך על ידי אלכסנדר מרכס לפי כתבי דוידזון.<br />
*1928 – "'''פיוטים ושירים מן הגניזה שבמצרים'''", בתוך גנזי שכטר ג, תרפ"ח.<br />
*1957 – '''אוצר המשלים והפתגמים''', ירושלים תשל"ט – פורסם אחרי מותו<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
*Pamela Susan Nadell, Marc Lee Raphael (series ed), '''Conservative Judaism in America: A Biographical Dictionary and Sourcebook''', Greenwood Press NY, 1988<br />
</div><br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* {{דרו|ה|31|דאווידזאהן, דר. ישראל|עמוד=31}}<br />
* {{Find a Grave|108266690}}<br />
* {{דבר|מ. זולאי|דוידזון וחקר הפיוט|19390922|98}}<br />
* {{אוצר החכמה|דוידזון, ישראל בן דוד זאב|אוצר השירה והפיוט|601359|א א||עמוד דיגיטלי=1}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007260269605171|ישראל דודסון (1870-1939)}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{פיוטים ופייטנים|חוקרים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:דוידזון, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חוקרי גניזת קהיר]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי שירת ימי הביניים]]<br />
[[קטגוריה:סגל בית המדרש לרבנים באמריקה]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי יהדות יהודים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי תפילה ופיוט]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה]]<br />
[[קטגוריה:יהודים שהיגרו מרוסיה לארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:רבנים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]<br />
[[קטגוריה:מתרגמים מעברית לאנגלית]]<br />
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1870]]<br />
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1939]]</div>imported>KotzBot