https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D_%D7%95%D7%A8%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%92ירוחם ורהפטיג - היסטוריית גרסאות2026-09-14T08:09:18Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D_%D7%95%D7%A8%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%92&diff=227466&oldid=previmported>Neriah bot: עדכון פרמטרים (צאצאים->ילדים)2025-06-08T08:51:35Z<p>עדכון פרמטרים (צאצאים->ילדים)</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות רבנית<br />
| שם = ירוחם אשר ורהפטיג<br />
| שם בשפת המקור = <br />
| תמונה = [[קובץ:Rabbi Yerucham Asher Warhaftig.jpeg|מרכז|150px]]<br />
| כיתוב = הרב ירוחם ורהפטיג{{תמונה להחלפה}}<br />
| תאריך לידה = [[3 באוגוסט]] [[1875]]<br />
| מקום לידה = <br />
| תאריך פטירה = [[1 באוקטובר]] [[1965]]<br />
| מקום פטירה = <br />
| סיבת המוות = <br />
| מקום קבורה = <br />
| תאריך לידה עברי = [[ב' באב]] [[ה'תרל"ה]]<br />
| תאריך פטירה עברי = [[ה' בתשרי]] [[ה'תשכ"ו]]<br />
| מקום פעילות = עיירות שונות ב[[בלארוס]], [[וורשה]], [[בני ברק]], [[תל אביב]], [[ירושלים]]<br />
| השתייכות = היה [[חובבי ציון|חובב ציון]] אך עסק בעיקר בלימוד ופחות בפעילות ציונית<br />
| תחומי עיסוק = [[הלכה]], [[תלמוד]] - התמחה ב[[סדר קדשים]]<br />
| תפקידים נוספים = [[סוחר]]<br />
| רבותיו = ר' [[חיים מבריסק]], ר' [[אליעזר גורדון]], ר' [[יוסף יהודה לייב בלוך]], ר' [[שמעון שקופ]], ר' [[יחיאל מיכל אפשטיין]], ר' [[רפאל שפירא]]<br />
| תלמידיו = <br />
| בני דורו = <br />
| חיבוריו = "דברי ירוחם", "שלמי ירוחם", "בית ירוחם", "דרכי ירוחם", "אושר ירוחם"<br />
| בן זוג = <br />
| בת זוג = <br />
| ילדים = <br />
| חתימה = <br />
}}<br />
<br />
הרב '''ירוחם אשר וַרְהַפְטִיג''' ([[3 באוגוסט]] [[1875]] – [[1 באוקטובר]] [[1965]]) היה [[פוסק]], [[תלמיד חכם]] ומחבר ספרים ב[[הלכה]]. נטה ל[[ציונות]],{{הערה|1=ברוב חייו הוא כמעט לא עסק בפוליטיקה ולא דיבר על כך ולכן לא ניתן לומר עליו שהיה "ציוני". מה שכן ניתן ללמוד ממנו היא העובדה שהצביע ל[[מפד"ל]] ושהיה חובב ציון.}} בוגר [[ישיבת טלז]], ה[[כולל אברכים|כולל]] של ר' [[חיים סולובייצ'יק]] ב[[ברסט ליטובסק|בריסק]] ו[[ישיבת וולוז'ין]].{{הערה|1=ורהפטיג למד בגלגולה המאוחר של וולוז'ין, כאשר נפתחה בידי הרב רפאל שפירא בשנית בשנת 1895.}} נודע בהתמדתו.{{הערה|1=ראו לדוגמה ב[[הספד]]ו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] - "הרב מפוניבז', שאמר על ר' ירוחם ורהפטיג: {{ציטוטון|...הוא היה מיחידי הסגולה גם בלימודו, גם בהתמדתו וגם בריכוז של מחשבותיו בתורה. התמדה כזו לא ראיתי מעודי}}.}}<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
ורהפטיג נולד לשלמה יעקב ורבקה גרונה בעיירה [[פיאסקי|פיעסק]] (בפולנית: Piaski, ברוסית:Пески) בנפת וולקוביסק שבאימפריה הרוסית (כיום ב[[בלארוס]]). עד גיל עשר למד בעירו בתלמודי התורה המקומיים, ואז עבר לישיבה ששכנה ב[[וולקוביסק]]. בשלב הזה רכש ירוחם הצעיר בקיאות בשני סדרים מתוך [[התלמוד הבבלי]], [[סדר נשים]] ו[[סדר נזיקין]], והוא שאף להגיע לישיבה מרכזית ואיכותית יותר. קינאתו של אביו בילד [[שבתי יגל]]{{הערה|1=תלמיד חכם לעתיד וראש ישיבת סלונים.}} שאמר פלפול חריף, הביאה להסכמתו לשלוח את בנו, ירוחם, ל[[ישיבת טלז]].{{הערה|1=על פי עדות ורהפטיג עצמו. מתוך מאמרו: "מזכרונות הילדות".}}<br />
<br />
עם הגיעו למבחן הכניסה בישיבת טלז התרשמו ראשי הישיבה הבוחנים מבקיאותו של ורהפטיג, אך חשו מיד בהיעדר של העמקה, שיטתיות ויד מכוונת בלימודו. וכך מתאר זאת ורהפטיג עצמו: "...ברם, הבקיאות שלי לא עמדה לי כאשר נתבקשתי להוציא דין מדברי התוספות במסכת בבא קמא י' א' מכיוון שלא נוסיתי בכך, לא הצלחתי... ר' אליעזר ([[אליעזר גורדון|גורדון]]) ניסה אותי בשלישית על מנת לעמוד על הסתירה המפליאה בין הבקיאות שלי ובין העדר ידיעה ל[[אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא]]". כתוצאה מכך, כשהתקבל ללמוד בישיבה הוא לא נכנס ישר לכיתה החמישית, הכיתה הגבוהה ביותר בה השיעור נמסר על ידי ר' אליעזר גורדון, אלא לשלושה חודשים נשאר בכיתה הרביעית הנמוכה יותר אצל ר' [[שמעון שקופ]] ור' [[יוסף יהודה לייב בלוך]].{{הערה|1=על השיעורים בישיבת טלז ראו [[ישיבת טלז#שיטת הלימוד]].}} תוך זמן לא רב הפך ורהפטיג לתלמיד בולט בישיבה והתחבר לתלמידי חכמים מפורסמים לעתיד, בהם ר' [[אלחנן וסרמן]] ור' [[משה אביגדור עמיאל]]. על פי עדותו תקופת לימודיו בישיבת טלז חוללה בו התפתחות משמעותית ביכולת הלימוד וההעמקה שלו.<br />
<br />
לאחר תקופת לימודיו בישיבת טלז עבר ורהפטיג ל[[ברסט ליטובסק|בריסק]] ללמוד בכולל מצומצם בן שמונה לעשרה לומדים תחת הנהגת ר' [[חיים מבריסק]] שנחשב ללמדן מבריק ולאחד מגדולי הדור. לר' חיים הייתה שיטה ייחודית על פיה הוא התכונן לשיעור היומי יחד עם התלמידים. חבריו ללימודים שם היו ר' [[שלמה פוליצ'ק]], שנודע בכינויו "העילוי ממייצ'ט" וכן בני ר' חיים מבריסק: ר' [[משה סולובייצ'יק (ישיבה יוניברסיטי)|משה סולובייצ'יק]] ור' [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]].<br />
<br />בכולל מצבם הכלכלי היה רע והגיע עד לפת לחם, אך ר' ירוחם ורהפטיג וחבריו ללימודים למדו באינטנסיביות רבה. סיפור על שקיעתם הרבה בלימוד בכולל בבריסק, כותב ר' ירוחם ורהפטיג בזכרונותיו: {{ציטוטון|ערב אחד היינו שקועים בלימוד שלנו עד שלפתע התדפק על הדלת אורח בלתי קרוא. בתחילה חשבנו שזוהי משטרה, אולם נרגענו, לאחר שהזדהה כמשה סולובייצ'יק שבא לשתף אותנו בשמחה שהנה זה עתה תירץ כראוי איזה רמב"ם מוקשה... הדיון בינינו נמשך כמה שעות וכל אותה העת הקשיב לו ר' שלמה ("העילוי ממייצ'ט") מאחורי השמיכה אך לא התערב. כאשר יצא ר' משה מן החדר פנה אלי ר' שלמה והתריע כנגדי על שבסופו של דבר הסכמתי עם ר' משה, והפריך אחת לאחת את כל ההנחות ששימשו יסוד לתירוצו על הרמב"ם המוקשה.}}{{הערה|1=ר' ירוחם ורהפטיג, "קטעי זכרונות", מתוך '''נר זיכרון לגרי"א ורהפטיג''' וראו בפרק "לקריאה נוספת".}}<br />
<br />
הישיבה האחרונה בה למד ורהפטיג הייתה [[ישיבת וולוז'ין]], הסיבות בגללן הוא עבר לשם אינן ברורות, אך הוא למד שם [[שולחן ערוך]] אצל ר' [[רפאל שפירא]], ראש הישיבה, שגם היה הראשון ש[[סמיכה לרבנות|הסמיך אותו לרבנות]].<br />
<br />
לאחר חתונתו עם רבקה מלכה (נפטרה בשנת ה'תשכ"ח, 1968), בתו של ר' יעקב זרח פיינשטיין, עבר ורהפטיג ל[[נובהרדוק]], בה [[שימוש חכמים|שימש]] את ר' [[יחיאל מיכל אפשטיין]] מחבר ספר "[[ערוך השולחן]]" שהיה ה[[פוסק]] הבולט בדורו והוסמך גם על ידו לרבנות. בעיר זו גם הכיר את בנו של ר' יחיאל מיכל אפשטיין - ר' [[ברוך אפשטיין]] מחבר ספר [[תורה תמימה]]. במקביל לכך, מסר ר' ירוחם ורהפטיג שיעורים ב[[ישיבת נובהרדוק]], שהייתה בראשות ר' [[יוסף יוזל הורוביץ]] - "הסבא מנובהרדוק". בשלב מסוים הציע לו "הסבא מנובהרדוק" את ראשות הישיבה בתנאי שילך לאסוף את משכורתו שלו מתרומות. ר' ירוחם ורהפטיג דחה את ההצעה והעדיף להתמנות לרבה של העיירה קוזלושציזנה, ובתגובה בירך אותו ר' יוסף יוזל הורוביץ "שלא יצליח במסחר ושיחזור ליעודו כראש ישיבה".<br />
<br />
בתפקידו כרב העיירה לא הספיק ר' ירוחם ורהפטיג להישאר זמן רב בעקבות סכסוך מקומי עם אדם אחר שחפץ ברבנות ולכן הוא עזב את המקום וחזר לעיר וולקוביסק (בה למד בצעירותו) שם החל [[מסחר|לסחור]] ב[[קמח תפוחי אדמה]] וב[[עץ (חומר גלם)|עצים]]. הוא הצליח יחסית במסחרו גם בעקבות כך שידע את השפה ה[[רוסית]], אך לקראת תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] חל משבר בעסקיו והוא חזר לחפש לו משרה רבנית. בתחילה חשב להתמנות לדיין בעיר [[פינסק]] ואכן ר' [[ברוך אפשטיין]] תמך בו, אך התייאש מכך בעקבות התנגדות [[חרדים|חרדית]] שקמה נגדו בעיר למול דעותיו הציוניות יחסית.<br />
<br />התנגדות זו גרמה לעיכוב במינויו עד לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. במלחמה הצליח ורהפטיג להשיג למשפחתו דירה ב[[וורשה]], בה עברו את המלחמה. לאחר סיומה של המלחמה הוא נטש את הרבנות וחזר למסחר, הפעם ב[[נדל"ן]].<br />
<br />
====בארץ ישראל====<br />
בשנת 1935 ביקר ורהפטיג בארץ ישראל,{{הערה|{{דואר היום||מסבת פרידה|19350523|74}}}} שם נפגש עם [[הראי"ה קוק]] שהסדיר לו [[אשרה (ויזה)|אשרת עלייה]] לישראל,{{הערה|1=ד"ר זרח ורהפטיג בנו, מספר כי הרב קוק ביקש ממנו יום אחד במהלך ביקורו את דרכונו ולא הסכים לגלות לאיזו מטרה. וכעבור כמה ימים החזיר הרב קוק לורהפטיג את הדרכון מוטבע בויזה שאישרה את עלייתם לארץ ישראל.}} וכמה חודשים לאחר שיבתו לוורשה הוא עלה יחד עם אשתו לארץ ישראל בהשאירו את ילדיו בפולין. תחילה גר ורהפטיג ב[[תל אביב]], ובשנות ה-40 עבר ל[[בני ברק]].{{הערה|{{מעריב|יוסף חריף|אוהב תורה שונא הרבנות|19631219|47}}}} בהמשך עבר לגור ב[[ירושלים]].<br />
<br />
כשגר בבני ברק התיידד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] ו[[החזון איש]], ויחד עמם השתתף בסבב הגדת שיעורים ב[[כולל חזון איש]]. כמו כן מסר שיעור ב[[ישיבת תפארת ציון]]. כשעבר לירושלים קיים יחסים קרובים עם הרבנים [[איסר זלמן מלצר]], [[צבי פסח פרנק]] ו[[יעקב קלמס]], וכן השתתף בשיעור שבועי לרבנים שהתקיים בביתו של הרב הראשי [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]. בבחירות לכנסת חתם על עצומה הקוראת להצביע ל[[מפד"ל]].{{הערה|{{מעריב||גדולי ישראל לימין החזית הדתית לאומית|19610814|57}}}}<br />
<br />
בשנת 1965 חלה ירוחם ורהפטיג ואושפז ב[[בית החולים שערי צדק]] ב[[ירושלים]]. לאחר שישה שבועות בבית החולים הוא נפטר, ו[[קבורה (יהדות)|נקבר]] ב[[בית העלמין סנהדריה]] בעיר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
ורהפטיג נולד למשפחה אורתודוקסית ממוצעת, בעיירה פיעסק ששני שלישים ממנה היו יהודים, וחלק ממשפחתו שם נספה בשואה. ר' [[שלמה פוליצ'ק]] - "העילוי ממייצ'ט" היה קרוב משפחה של ר' ירוחם ורהפטיג,{{הערה|1=בן דוד-שני שלו. שני סביהם שהיו אחים, שינו לילדים את שמות המשפחה כדי להערים על הצבא הרוסי שביקש לגייסם, ולגרום לו להאמין שהם ילדים יחידים.}} וגם היה חברו הקרוב ללימוד בעת שלמדו בכולל בבריסק אצל ר' חיים סולובייצ'יק.<br />
<br />לרב ירוחם אשר היו ארבעה ילדים. שני בנים ושתי בנות. בנו האחד הוא ד"ר [[זרח ורהפטיג]] שהיה [[תלמיד חכם]], [[חבר הכנסת]] ו[[שר הדתות]]. ובנו הנוסף הוא ד"ר [[שילם ורהפטיג]], משפטן. נכדיו גרים בישראל, וביניהם בניו של זרח - ד"ר עמנואל ורהפטיג, המשפטן [[פרופסור]] [[איתמר ורהפטיג]], השופטת נילי מימון והרב [[יעקב ורהפטיג]].<br />
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1874|מספר שנים=71}}<br />
<br />
==מתורתו==<br />
[[זרח ורהפטיג]], בנו של ר' ירוחם, נשא ונתן עמו רבות בהלכה. באחת הפעמים דיבר איתו אודות אימרתו של [[רב אשי]] "עדי [[טרפה]] שהוזמו אין נהרגין לפי שאינם בזוממי זוממים" ([[מסכת סנהדרין]] ע"ח עמוד ב') ושאל זרח ורהפטיג (וכן הקשה גם ה[[כסף משנה]]) מדוע דנים על פי עדות של עדי טרפה הרי מדובר בעדות שאי אתה יכול להזימה?{{הערה|1=אודות דיני עדים זוממים ראו ערך [[עד זומם]].}}<br />
<br />תירוצו של ר' ירוחם ורהפטיג היה שקיימים שני סוגים של עדות שאי אתה יכול להזימה. סוג ראשון הוא מצב בו לא ניתן לְהָזֵם את העדים כתוצאה מאי מסירת פרטים חיוניים (כגון: זמן ביצוע המעשה או מקומו המדויק) וסוג שני של עדות שאי אתה יכול להזימה הוא מצב בו אמנם ניתן להפריך את עדותם, אך לא ניתן לבצע בהם דין "כאשר זמם". בסוג השני של העדות מדובר בעדים שניתן להאמין לדבריהם, אלא שאי אפשר לבצע בהם את העונש המיועד להם בתורה, ולכן עדי [[טרפה]] הם עדים אמינים למרות אי יכולתנו לעונשם אם יתגלו כזוממים.<br />
<br />
הבחנה נוספת של ר' ירוחם ורהפטיג נאמרה לגבי דין [[רודף]]. לדבריו ההבדל בין דין רודף לבין הדין של "הבא להרגך השכם להורגו" עומד על ההבדל בין חיוב לרשות. כלומר, במצב של רודף מוטל עלי חיוב להציל את חברי ממוות, לעומת זאת במצב של "הבא להרגך השכם להורגו" מדובר ברשות משפטית שניתנה לי לשם הגנה עצמית.{{הערה|1=ע"פ "דברי ירוחם" סימן ל"ג ו"בית ירוחם" סימן ט'.}}<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
* {{HebrewBooks||דברי ירוחם|8692|בלגוריי, ה'תרצ"א}} - על ארבעת חלקי ה"[[שולחן ערוך]]".<br />
* {{HebrewBooks||שלמי ירוחם|7407|ירושלים, ה'תש"א}} - על "[[משנה תורה]]" של ה[[רמב"ם]] בעניינים המקבילים לאלה שב"[[סדר קדשים]]" שבמשנה.{{הערה|1=על ספר זה נכתבו הערות בשולי הדפים על ה[[חזון איש]] אך הכרך בו הן נכתבו אבד.}}<br />
* "חידושי ירוחם על הרמב"ם", ירושלים, ה'תש"ה.<br />
* {{HebrewBooks||בית ירוחם|36270|ירושלים, ה'תש"ח}} - על "משנה תורה" של הרמב"ם.<br />
* {{HebrewBooks||אמרי ירוחם|9238|ירושלים, ה'תשי"א}} - חידושים שונים.{{הערה|1="חידוש" הוא מונח מקובל בעולם הישיבות לתאר רעיון מקורי שאינו כתוב במפורש, אך הוא נובע מהעמקה בלימוד הסוגיה.}}<br />
* {{HebrewBooks||עולת ירוחם|22163|ירושלים, ה'תשי"ד}} - חידושים שונים וחידושים על "משנה תורה" של הרמב"ם בענייני [[קדשים (הלכה)|קדשים]].<br />
* {{HebrewBooks||דרכי ירוחם|9181|ירושלים, ה'תשט"ז}} - חידושים שונים וחידושים על "משנה תורה" של הרמב"ם בהלכות [[מעילה (הלכה)|מעילה]].<br />
* {{HebrewBooks||אושר ירוחם|22176|ה'תשכ"ב}} - חידושים שונים.<br />
<br />
ר' ירוחם ורהפטיג זכה פעמיים ב[[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] מ[[עיריית תל אביב]]; פעם בפרס שניתן בשנת ה'תש"ז על ספרו "חידושי ירוחם"{{הערה|{{המשקיף||פרס הרב קוק לרבנים וורהפטיג ולוין|19460902|48}}}} ופעם בשנת ה'תשי"ב על ספרו "אמרי ירוחם". הפרס ניתן לו בפעם השלישית לאות כבוד בשנת ה'תשכ"ג על ספרו "אושר ירוחם". כן קיבל את [[פרס ירושלים לספרות תורנית]] על ספרו "עולת ירוחם", בשנת תשט"ו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[איתמר ורהפטיג]] (עורך) '''נר זיכרון לגרי"א ורהפטיג''', [[הוצאה עצמית]], ירושלים, ה'תשנ"ב<br />
* [[יחיאל יעקב וינברג]], "הספד על ארבעה מטיבי לכת", '''לפרקים''', ירושלים, ה'תשכ"ז<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{היברובוקס|הרב ירוחם ורהפטיג|שלמי ירוחם|7407|עמוד דיגיטלי=4|כותרת=הקדמה|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=1941}}; מובא ומוער תחת הכותרת "מרד המוסר בישיבות ליטא" ב: [[עמנואל אטקס]] ו[[שלמה טיקוצ'ינסקי]] (עורכים) '''ישיבות ליטא - פרקי זכרונות''', [[מרכז זלמן שזר]] ומרכז דינור, ירושלים, 2004<br />
* {{תדהר|15|4779|הרב ירוחם אשר ורהפטיג}}<br />
* {{הצופה|הרב מרדכי גימפל בארג|עולת ירוחם|19541029|57}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007299733105171|ירחם אשר ורהפטיג (1873-1965)}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:ורהפטיג, ירוחם}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]]<br />
[[קטגוריה:רבנים בלארוסים]]<br />
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרות תורנית]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס הרב קוק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ורהפטיג|ירוחם]]<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות סנהדריה]]<br />
[[קטגוריה:פרשני הרמב"ם]]<br />
[[קטגוריה:רוממה: אישים]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1875]]<br />
[[קטגוריה:תלמידי רבי חיים סולובייצ'יק]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1965]]</div>imported>Neriah bot