https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99יקינתון מזרחי - היסטוריית גרסאות2026-09-14T08:09:45Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99&diff=83187&oldid=prev~2025-22544-1: לא מצאתי שיש דבר כזה רכב יטבת, וידפת נשמע דומה, אז עדיף, אם לחרטט, אז לחרטט טוב2025-07-19T04:42:22Z<p>לא מצאתי שיש דבר כזה רכב יטבת, וידפת נשמע דומה, אז עדיף, אם לחרטט, אז לחרטט טוב</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיון<br />
|שם=יקינתון מזרחי<br />
|תמונה=[[קובץ:Hyacinthus orientalis0.jpg|250px]]<br />
|ממלכה=[[צומח]]<br />
|מערכה=[[בעלי פרחים]]<br />
|מחלקה=[[חד פסיגיים]]<br />
|סדרה=[[אספרגאים]]<br />
|משפחה=[[אספרגיים]]<br />
|תת-משפחה=[[יקינתוניים]]<br />
|סוג=[[יקינתון (פרח)|יקינתון]]<br />
|מין='''יקינתון מזרחי'''<br />
|שם מדעי=Hyacinthus Orientalis<br />
|עונת פריחה={{חודשים|1=1|2=1|3=1|12=1|מחלקה=""}}<br />
}}<br />
'''יקינתון מזרחי''' ([[שם מדעי]]: ''Hyacinthus Orientalis'') הוא צמח [[גאופיט]] בעל בצל, השייך לסוג [[יקינתון (פרח)|יקינתון]] בתת-משפחת ה[[יקינתוניים]] שבמשפחת האספרגיים. עליו ערוכים בבסיס עמוד התפרחת, הנושא אשכול של פרחים ריחניים דמויי משפך בגוונים תכולים-סגולים. יקינתון מזרחי גדל בר במזרח הים התיכון ובצפון ישראל, והוא המקור ממנו טופח ותורבת היקינתון הנהוגים בגננות. הזנים החדשים שטופחו מאופיינים בפריחה צפופה ובמגוון צבעים כגון: כחול, סגול, אדום, ורוד, צהוב ולבן.<br />
<br />
לקריאה נוספת על מקור השם וטקסונומיה, ראו בערך [[יקינתון (פרח)#אטימולוגיה|יקינתון]].<br />
<br />
==תפוצה שכיחות ובית גדול==<br />
[[קובץ:Plavi Zumbul 1.JPG|ממוזער|250px|יקינתון מזרחי]]<br />
[[קובץ:יקינתון מזרחי תרבותי.jpg|ממוזער|יקינתון מזרחי תרבותי]]<br />
[[קובץ:יקינתון מזרחי תרבותי פורח 1.jpg|ממוזער|יקינתון מזרחי תרבותי פורח]]<br />
מוצאו של יקינטון מזרחי מצומצם למזרח הים-התיכון: ''מדרום טורקיה ועיראק בואכה סוריה, לבנון וצפון ישראל.'' במהלך השנים הוא התפשט מערבה לארצות בצפון הים התיכון: בולגריה, יוון, יוגוסלביה, איטליה וצרפת, וכן, לאיים בים התיכון קפריסין סרדיניה, סיציליה ומערבה יותר להולנד, גרמניה, בריטניה ואירלנד. תפוצתו התרחבה לאמריקה: קליפורניה, פנסילבניה וטקסס, מרכז מקסיקו, ואף לקובה ולהאיטי ולקוריאה שבאסיה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://powo.science.kew.org/taxon/urn:lsid:ipni.org:names:536789-1|כותרת=.Hyacinthus orientalis L|אתר=POWO plants of the World Online. Published on the Internet}}</ref>.<br />
<br />
ב[[ישראל]] הצמח שכיח בעיקר [[הגליל|בגליל]] העליון וב[[חרמון]] (עד לרום של 1700 מ’), נדיר ומקוטע בגליל התחתון (רכס ידפת, אזור הארבל ונחל צלמון)<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://flora.org.il/plants/hyaori/|הכותב=א. דנין וא. פרגמן-ספיר|כותרת=יקינתון מזרחי|אתר=צמחיית ישראל ברשת|תאריך=2017}}</ref>.<br />
<br />
טיפוס תפוצתו של יקינטון מזרחי הוא ים תיכוני ובתי גידולו מגוונים, מסבך מוצל בחורש פתוח, בשולי חורש ויער ספר הררי ועד [[בתה עשבונית]] פתוחה. הוא גדל בין במעונות סלעיים מצוקיים וטרשים ואף בשדות מעובדים במחרשה שטחית. יקינתון מזרחי הוא [[צמחים מוגנים בישראל|ערך טבע מוגן בישראל]]{{ערך טבע מוגן}}.<br />
<br />
==מאפיינים ופיזיולוגיה==<br />
יקינתון מזרחי הוא צמח רב-שנתי נמוך בגובה 12 עד 15 ס”מ בעל בצל (גאופיט) דמוי ביצה או כמעט כדורי ועלים שמרוכזים בבסיס עמוד תפרחת הנושא אשכול פרחים ריחניים דמויי משפך. מחוץ לעונת הפריחה קשה להבדיל בין היקינתון המזרחי לבן-חצב החורש<ref name=":0" />.<br />
<br />
ה[[בצל]] רב-שנתי, דמוי בצל או כדורי כמעט, גדול מאוד יחסית לגודל היקינתון המזרחי, אורכו 2 עד 5 ס"מ, קוטרו 1.5 עד 3 ס”מ<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי|שם=מגדיר לצמחי התרבות בישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=הוצאת הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=1998|עמ=539}}</ref><ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין|שם=המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=כנה|שנת הוצאה=1998|עמ=784}}</ref> ועומקו בקרקע 6 עד 14 ס"מ. גלדיו לבנים, ורודים או סגולים. קליפותיו, שאינן אלא גלדים שהתרוקנו, לבנות עד חומות אדמדמות. הבצל מוגן משיני בעלי חיים (לא מדורבנים) על ידי [[גביש]]ים מיקרוסקופיים של [[אוקסלט הסידן]]. כאשר מתרוקנים הגלדים, נותרים הגבישים בין הקליפות כאבקה לבנה. הבצל משמש גם ל[[רבייה וגטטיבית]] של היקינתון.<br />
<br />
ה[[עלה|עלים]] מעטים (3 עד 6), צרים, ערוכים בשושנת בבסיס הצמח. העלים דמוי סרגל וקהים בראשם, רוחבם 6 עד 20 מ"מ, ירוקים בהירים ובעלי עורקים רבים. העלים לעיתים שוכבים או מתרוממים עד זקופים, והם קצרים מן עמוד התפרחת, לפעמים אורכם כאורך עמוד התפרחת היוצא ביניהם<ref>{{צ-ספר|מחבר=מיכאל זהרי תל אביב|שם=מגדיר חדש לצמחי ישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1989|עמ=519|מהדורה=מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת}}</ref>.<br />
<br />
עמוד פריחה נבוב זקוף ולא מסתעף (לעיתים שני עמודי פריחה), גובהו 10 עד 30 ס"מ או יותר והוא מסתיים בתפרחת אשכול צפוף של 4 עד 15 פרחים בחלקו העליון של עמוד הפריחה<ref name=":1" />.<br />
<br />
הפרח דו-מיני, עטיף פשוט, נכון או כמעט נכון, צבעוני, ריחני, ללא צוף ובעל עוקץ קצר פי 2 עד 6 מהפרח שצומח מחיק חפה זעיר. צבעו כחול עז או בהיר לעיתים נוטה ללבן, תכולים-סגולים<br />
<br />
הפרח, שאורכו 2 עד 3 ס"מ בעל צינור מאוחה עלים שיוצא מתחת לשחלה כדורית תפוחה, עוטף אותה, הופך לצר מעליה ונפתח בקצהו לשש אונות צרות, דמוי סרגל או מרית ומופשלות לאחור, ואורכם. האונות צרות ואורכן לכל הפחות עד למחצית אורכו של הפרח. ניצני הפרחים זקופים תחילה, לאחר פתיחתם הם נוטים הצידה או משתלשלים מטה.<br />
<br />
האבקנים 6, ערוכים בדור אחד, הזירים קצרים וקבועים על צינור העטיף מתחת לאמצעו וחבויים בתוך הפרח ואינם נראים מבחוץ<ref name=":1" />.<br />
<br />
השחלה עילית, ככדורית מאוחת עלי שחלה, בעלת 3 מגורות, עמוד השחלה קצר ונימי, הצלקת דמוית קרקפת<ref name=":1" />.<br />
<br />
הפרי [[הלקט]] ([[פרי]] שמתפתח משתי שחלות ויותר) מעוט זרעים, כמעט כדורי, קוטרו 12 עד 15 מ”מ, בעל 3 מקצועות מעוגלות בגבן והוא נפתח על ידי שלוש קשוות (חלק בדופן הפרי)<ref name=":2" />.<br />
<br />
הזרעים שחורים ובעלי קרונקולה שהיא גופיף [[שומן]], החביב על [[נמלים]] ומסייע כנראה לתפוצת הצמח.<br />
<br />
==פריחה ורבייה==<br />
[[קובץ:P1130470 Hyacinthus orientalis Common hyacinth (Hyacinthaceae).JPG|ממוזער|250px|יקינתון מזרחי ב[[גן בוטני]] ב[[קיימברידג']].]]<br />
פריחת יקינתון מזרחי חלה במחצית השנייה של החורף ושיאה בחודש פברואר. אך, במעונות נמוכים וחמים הם מבכירים לפרוח כבר בחודש ינואר. האתר הידוע ביותר בו היקינתון מקדים לפרוח הוא קרני-חיטין בגליל התחתון. אוכלוסיית הגליל התחתון היא הדרומית בארץ (יחד עם האוכלוסייה הקטנטונת של הכרמל), ומקדימה לפרוח – בחודש ינואר. בגליל העליון היקינתונים פורחים במארס ובחרמון במרץ-אפריל.<br />
<br />
מבנה פרח מותאם לפריחה בגשם, הפרח משולשל כלפי מטה באמצעות עוקץ דק שצבעו לרוב כהה במקצת מצבע העטיף. האבקנים ועמוד השחלה חבויים בצינור ולכן אינם חשופים לגשם. עמוד השחלה קצר מהאבקנים, ולכן בגלל שהפרח משולשל כלפי מטה – האבקה הנופלת מהאבקנים אינה מגיעה לצלקת ובכך נמנעת האבקה עצמית.<br />
<br />
הפרח הוא דמוי משפך או פעמון או אפילו דמוי מסמר. עלי העטיף מאוחים כדי מחציתם, צינור העטיף נפוח בבסיסו. [[צבע]] העטיף בדרך כלל [[תכלת]], אולם הוא יכול להשתנות מצמח לצמח בתחום שבין [[לבן]], ל[[כחול]] ל[[סגול]]. לאורך אמצעה של כל אחת מאונות העטיף נמשך פס [[כחול]] כהה העובר גם אל צינור העטיף. אורך העטיף עד 25 [[מילימטר|מ"מ]].<br />
<br />
[[פרח]]ו של היקינתון המזרחי תלוי כשפתחו כלפי מטה, כמו במינים רבים הפורחים בחורף. זירי האבקנים קצרים, בסיסיהם מעורים באמצע צינור העטיף וערוכים בדור אחד. עמוד העלי קצר. העלי קצר בהרבה מן המאבקים. כיוון שהפרח תלוי במהופך, אין האבקה נופלת מעצמה לכיוון הצלקת. האבקנים מבשילים לפני הצלקת והצוף מופרש במחיצות השחלה, כמו במינים רבים במשפחת ה[[שושניים]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Hyacinthus orientalis}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
* {{תמונות}} צחי אבנור, [https://www.flickr.com/photos/zachievenor/albums/72177720305154835 יקינתון מזרחי בישראל], [[פליקר]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס לינאוס]]<br />
[[קטגוריה:יקינתוניים]]<br />
[[קטגוריה:ארץ ישראל: יקינתוניים]]<br />
[[קטגוריה:ערכי טבע מוגנים בישראל: צמחים]]<br />
[[קטגוריה:פרחים כחולים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:פרחים סגולים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1753]]<br />
[[קטגוריה:צמחי גן]]</div>~2025-22544-1