https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%A7%D7%91_%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AAיקב רחובות - היסטוריית גרסאות2026-09-14T11:10:53Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%91_%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=872826&oldid=previmported>עמית אבידן: הוספת קטגוריה:מישור החוף הדרומי: היסטוריה כלכלית באמצעות HotCat2026-04-03T07:12:34Z<p>הוספת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99:_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA" title="קטגוריה:מישור החוף הדרומי: היסטוריה כלכלית">קטגוריה:מישור החוף הדרומי: היסטוריה כלכלית</a> באמצעות <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מבנה<br />
| שם =יקב רחובות<br />
| תמונה =PikiWiki Israel 75880 winery in rehovot.jpg<br />
| כיתוב =שער הכניסה ליקב<br />
| סוג =[[יקב]]<br />
| כתובת =רח' הנשיא הראשון<br />
| עיר ={{סמל|רחובות|15|+}}<br />
| תאריך פתיחה רשמי =1907<br />
| תאריך פירוק =1970<br />
| חומרי בנייה =אבן כורכר<br />
| אורך =50<br />
| רוחב =40<br />
| גובה =10<br />
| שטח =כשני דונם<br />
| גובה מעל פני הים =75<br />
| קומות =2<br />
| סגנון אדריכלי =עות'מאני<br />
| בעלים =אגודת הכורמים הרחובותית{{ש}}[[יפאורה-תבורי]]{{ש}}[[עיריית רחובות]]<br />
| מייסדים =אגודת הכורמים הרחובותית<br />
| שימוש =[[יקב]]{{ש}}מפעל עיבוד מיצים{{ש}}אתר תיירות<br />
| קואורדינטות ={{coord|31.903611|N|34.813333|E|display=inline,title|type:landmaRk}}<br />
| מפה ={{מפה דינמית|אורך=34.813333|רוחב=31.903611|זום=15}}<br />
| כיתוב מפה =יקב רחובות<br />
}}<br />
[[קובץ:Winery (Yafora) - Rehovot 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט של המועצה לשימור אתרים]]<br />
'''יקב רחובות''' הוקם ב-[[1907]] ב[[רחובות]] על ידי אגודת הכורמים הרחובותית כדי לעבד ענבים של איכרי המושבה ולהכין מהם יין. פעולה זו שיקפה את רצונם של איכרי המושבה לעצמאות ואי תלות בברון רוטשילד ובפקידיו. היקב שימש למטרתו המקורית עד 1933 אז הפך גידול פירות ההדר לדומיננטי והיקב, שנרכש על ידי חברת [[יפאורה-תבורי|יפאורה]], הפך למפעל לעיבוד פירות הדר. ב-[[1974]] ננטש המקום ובהמשך החלה הריסתו למטרת הקמת בתי דירות. תהליך ההריסה נעצר והחלקים שניצלו שומרו והפכו ל[[אתר מורשת]] בשיתוף [[החברה להגנת הטבע]] ו[[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]].<br />
<br />
== רקע ==<br />
המושבה [[רחובות]] הוקמה ב-[[1890]] על ידי אנשי [[העלייה הראשונה]] וסביבה ניטעו כרמי גפנים שהיוו מקור הכנסה עיקרי של איכרי המושבה. את התוצרת הובילו האיכרים לעיבוד ב[[יקבי כרמל|יקב של ראשון לציון]].<br />
<br />
זמן קצר לאחר הרמת המושבות התקוממו תושביהן כנגד פקידי [[הברון רוטשילד]] שלטענת האיכרים רדו בהם הפקידים וניהלו לא נכון את המושבות. בתום עיבוד הענבים וייצור היין שיתף הברון פעולה עם האיכרים והרשה להם להתאגד ולנהל את משק היין בצורה עצמאית יחסית. במסגרת זו הוקמה ב-[[1901]] [[אגודת הכורמים]] על ידי בעלי המשקים הגדולים ב[[ראשון לציון]] ו[[זכרון יעקב]] וב-[[1902]] הקימו הכורמים של רחובות (יחד עם כורמים מראשון לציון, [[גדרה]], [[פתח תקווה]] ו[[ואדי חנין]]) את [[אגודת הכורמים#אגודת הכורמים המאוחדת ראשון לציון|אגודת הכורמים המאוחדת ראשון לציון]] שנועדה לתת לחברים בה כוח מיקוח מול היקב בראשון לציון ולאפשר לקבל תמורה לא רק ממכירת הענבים אלא גם ממכירת התוצרת של היקב.<br />
<br />
ב-[[1903]] הוקמה "אגודת כורמים" של חקלאי רחובות שאף הקימה במושבה אך לאחר זמן פשטה את הרגל. לאחר זמן הוקמה אגודה חדשה בשם "סינדיקט הגת" (אגודת הכורמים הרחובותית) שקנתה מגרש בצפון המושבה ופנתה ל[[יק"א]] בבקשת סיוע להקמת יקב על אותו מגרש.{{ביאור|ב-[[1900]] העביר [[הברון רוטשילד]] את האחריות על הטיפול במושבות ממנו ל[[יק"א]]}}<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=ד"ר עמיעד ברזנר|שם=כלכלת רחובות כמושבת כרמים 1890-1918|מקום הוצאה=רחובות|מו"ל=ארכיון לתולדות רחובות|עמ=63}}</ref><br />
<br />
== הקמת והפעלת הגת (יקב) ==<br />
פניית הסיוע של "סינדיקט הגת" ליק"א נענתה ב-[[1907]] והארגון הרחובותי בנה יקב על המגרש שנקנה ב-1903. תחילה פעל במקום מתקן לסחיטת הענבים וסינונם כשהמיץ המסונן הובל ליקב בראשון לציון. היקב נבנה בסגנון שהיה נפוץ באותם ימים לבניית מבני תעשייה (ראו [[מוזיאון המזגגה]] ב[[נחשולים]]) והוא כלל אלמנטים של אדריכלות עות'מאנית (כמו למשל הקשתות בפתחים). בבנייה נעשה שימוש באבני כורכר שנחצבו בסביבה.<ref name=":0" /><br />
<br />
== הגת (יקב) במלחמת העולם הראשונה ==<br />
ב-14 בנובמבר 1917, נכנסו חיילי בריגדת הפרשים הקלים האוסטרליים ה-1 לרחובות והטורקים נסוגו ממנה. תוך כדי נסיגתם ירו מחוות שפון והרגו שני חיילים שהשקו את סוסיהם בגת.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Gullet H.S|שם=The Australian Imperial Force in Sinai and Palestine|מקום הוצאה=אוסטרליה|מו"ל=אוניברסיטת קווינסלנד|שנת הוצאה=1941|עמ=474 בכרך 7 מהדורה 10}}</ref><br />
<br />
ב -19 בנובמבר 1917- התמקמה בגת היחידה ההנדסית האוסטרלית D field troop Engineers- Royal Australian Naval Bridging Train (RANBT) ושהתה שם שלושה וחצי חודשים. ביומן המלחמה של היחידה מדווח שמרבית עבודתם הייתה תיקון והפעלת משאבות בבארות. עקב היותה יחידת ההנדסה של הקורפוס ובשל נוכחותה של המפקדה במקום הוטלה על היחידה עבודת כבישים רבה באזור דוראן. נדרשה תחזוקה של השקתות באזורים השונים, במיוחד בגת שבדוראן בה השקו את הסוסים. כמה מאות שלטי הכוונת תנועה ושלטי זיהוי של אגפי המפקדה נצבעו והוצבו. מקלחות הותקנו בתוך משטחי הגת, עם מכלי דלק מחוררים שהשתמשו בהם עם בוא האביב. בגת תוחזקו הפונטונים, סירות ששימשו בהמשך להקמת [[גשר צף|גשרים צפים]] לחציית הירדן.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רחלי רוגל|שם=מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הלחימה במבואות ירושלים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=אריאל|שנת הוצאה=2011|עמ=74-77|פרק=הפרק המושבה רחובות ומפקדתו של הגנרל הנרי שובל}}</ref><br />
<br />
== מגת ליקב ==<br />
ב-[[1923]] סייעה [[פיק"א]] לאגודה להקים בתחתית היקב כ-20 בריכות תסיסה (אמפורות) דבר שאפשר ליקב לייצר יין אותו הובילו ליקב בראשון להשלמת התהליך ולשווקו. הבריכות נבנו מבטון על ידי חברת [[סולל בונה]]{{ביאור|הסמל של סולל בונה נותר על חלק מהמכלים}}. כל בריכה כללה פתח בראש הבריכה דרכו הזרימו מיץ ענבים מסונן (ליינות לבנים) או מיץ ענבים עם קליפות (ליינות אדומים) שהגיע מה[[גת (משטח דריכה)|גת]] שנבנתה במפלס גבוה מהבריכות (הגת נהרסה). עם תום התסיסה נפתח ברז בתחתית הבריכות ותוכן הבריכות הועבר דרך מסננת לחביות. לאחר התרוקנות המכלים נפתח הפתח בתחתית המכלים וניתן היה להיכנס אליהם לניקויים.<br />
<br />
מטעמי כשרות הועסקו ביקב יהודים בלבד והוא המשיך לפעול עד-[[1933]].<br />
<br />
== מפעל יפאורה ==<br />
בתחילת [[המאה ה-20]] התברר לאיכרי המושבה שההכנסות מגידול ענבים נמוכות וגם הן נשחקו משמעותית בגלל בחירת זנים שגויה ומפגיעה של מזיקים (במיוחד ידועה הפגיעה על ידי [[כנימת הפילוקסרה]]) ולכן חיפשו האיכרים גידולים חליפיים.<br />
<br />
ב-[[1904]] שתל [[פרדס מינקוב|זלמן מינקוב]] את הפרדס הראשון במושבה ובמשך השנים הלכו בעקבותיו איכרים נוספים שזנחו בהדרגה את ענף היין. מכיוון שזמני ה[[בציר]] וזמני קטיף התפוזים שונים שימש היקב הן לייצור יין והן לסחיטת התפוזים ועיבוד הקליפות.<br />
<br />
ב-[[1932]] נפתח במקום מפעל להפקת שמן מקליפות פירות הדר{{הערה|{{דבר||שמן מקליפות תפוחי זהב|19321123|42}}}}.<br />
<br />
בסופו של דבר נעקרו רוב כרמי הגפנים וב-[[1933]] הפסיק ייצור היין ביקב והוא נרכש על ידי חברת [[יפאורה-תבורי|יפאורה]] רק עבור עיבוד פירות הדר{{הערה|[https://www.jafora.co.il/history/ ההיסטוריה של יפאורה], באתר חברת יפאורה}}. המפעל שימש את חברת יפאורה עד פינויו ב-[[1974]] כשהחברה הקימה מפעל חדש ליד רחובות ומכרה את הישן ליזם בנייה פרטי.<br />
<br />
== בשירות ההגנה ==<br />
במשך תקופה מסוימת שקדמה להקמת המדינה היווה היקב מרכז פעילות של ארגון [[ההגנה]] כשבין השאר נערכו במקום אימונים, הוסתר נשק והוקם מפעל ייצור חומר נפץ שהוסווה במעבדה לבדיקת פירות ההדר ותוצרי המפעל.<br />
<br />
== אתר מורשת ==<br />
ב-[[1987]] החל היזם בהריסת היקב על מנת לבנות במקום בניני מגורים. הנהלת העירייה, בשיתוף [[החברה להגנת הטבע]], הצליחו לעצור את ההריסה לאחר שרוב המבנה נהרס ורק מרתף המכלים (אמפורות) שרד. המבנה נשאר מוזנח מספר שנים וסבל מוונדליזם. ב-[[2022]] הושלם שיחזור ושימור מכלי האחסון וקירות המבנה על ידי חברת "גזית שחם"{{הערה|[https://rehovot.news/העירייה-השלימה-את-עבודות-השיקום-במתחם/ העירייה השלימה את עבודות השיקום במתחם היקב], באתר עיריית רחובות, 17 בנובמבר 2022}} והאתר פתוח למבקרים כל היום. המבנה מוגדר כ[[אתר מורשת]] על ידי [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]] והוא מוקדש לישראלה קומפטון ז"ל - יקירת רחובות ומתעדת תולדות רחובות. שלט בכניסה לאתר מנציח גם את שמם של מייסדי רחובות שהיו חברים ב"סינדיקט הגת".<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* ד"ר עמיעד ברזנר, '''כלכלת רחובות כמושבת כרמים 1890-1918''', רחובות: ארכיון לתולדות רחובות<br />
* רחלי רוגל, '''מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הלחימה במבואות ירושלים''', ירושלים: אריאל, 2011<br />
* עמוס דניאלי, '''מלכה ללא כתר - סיפור על מושבה ומשפחה''', ירושלים 2006<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Rehovot winery}}<br />
* [https://www.rehovot.muni.il/היקב/ היקב ברחובות], באתר עיריית רחובות<br />
* [https://www.hoshvilim.com/היקב-של-רחובות/ יקב רחובות], באתר הושבילים<br />
* [https://www.rehovotarchive.org.il/cgi-webaxy/item?953 הקמת היקב ברחובות], באתר "הארכיון לתולדות רחובות"<br />
* [https://www.streetsigns.co.il/signDetails.asp?s=2815&lng=2 שלט: רחובות - היקב של רחובות], באתר "שלטי רחוב"<br />
* [https://www.hamusha-adasha.co.il/טיולים-בדרום/רחובות-מהיקב-לפרדס/ היקב ברחובות], באתר "חמושה בעדשה"<br />
* [https://www.nli.org.il/he/images/NNL_ARCHIVE_AL990049524180205171/NLI#$FL77540021 תמונה של היקב ברחובות מתחילת המאה ה-20], באתר הספרייה הלאומית.<br />
* {{מעריב|[[יואל רפל]]|יקב ברחובות|19880829|321}}<br />
* {{מעריב|אבי דר|יין זה לא כל הסיפור|19891011|225}}<br />
* {{יוטיוב|NoWdxGM63v0|שם=היקב ברחובות. רחובוטיוי. המרכז לתקשורת רחובות}}<br />
<br />
== ביאורים ==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ארץ ישראל: יקבים|רחובות]]<br />
[[קטגוריה:אתרי מורשת במחוז מרכז]]<br />
[[קטגוריה:רחובות: היסטוריה]]<br />
[[קטגוריה:רחובות: מבנים]]<br />
[[קטגוריה:מישור החוף הדרומי: היסטוריה כלכלית]]</div>imported>עמית אבידן