https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99 2026-09-14T07:22:36Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=127174&oldid=prev 2025-10-30T20:38:36Z

<p><span class="autocomment">משפחתו</span></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רבו של רש&quot;י}}<br /> {{אישיות רבנית<br /> | שם =רבי &#039;&#039;&#039;יצחק בר אלעזר הלוי&#039;&#039;&#039;<br /> | שם בשפת המקור =&#039;&#039;&#039;רבי יצחק סגן לויה&#039;&#039;&#039;<br /> | תמונה =<br /> | כיתוב =<br /> | תאריך לידה = [[1000]] [[ד&#039;תש&quot;ס]] לערך<br /> | מקום לידה =<br /> | תאריך פטירה = [[1080]] [[ד&#039;תת&quot;מ]] לערך<br /> | מקום פטירה =<br /> | סיבת המוות =<br /> | מקום קבורה =<br /> | תאריך לידה עברי =<br /> | תאריך פטירה עברי =<br /> | מקום פעילות =<br /> | השתייכות = [[ראשונים|ראשוני]] [[יהדות אשכנז|אשכנז]]<br /> | תפקידים נוספים =<br /> | רבותיו = [[יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)]], רבי [[רבנו גרשום|רבנו גרשום מאור הגולה]], רבי [[אליעזר הגדול]]<br /> | תלמידיו = [[רש&quot;י]], רבי [[מאיר בן שמואל]], בניו ר&#039; אליעזר, אשר, שמואל<br /> | בני דורו =<br /> | חיבוריו = &quot;קונטרס וורמיזא&quot;<br /> | בן זוג =<br /> | בת זוג =<br /> | ילדים =<br /> | חתימה =<br /> }}<br /> <br /> רבי &#039;&#039;&#039;יצחק בר אלעזר הלוי&#039;&#039;&#039; (מכונה בשם: &#039;&#039;&#039;רבי יצחק סגן לויה&#039;&#039;&#039;; [[1000]]–[[1080]] [[ד&#039;תש&quot;ס]]-[[ד&#039;תת&quot;מ]] בקירוב), מרבני [[אשכנז]] מהעיר [[וורמס|וורמיזא]], ואחד משלושת רבותיו המובהקים של [[רש&quot;י]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[רבי אשר (פייטן)|רבי אשר]], מחבר הפיוט &quot;אשר הניא&quot; היה קרובו. לדברי ר&#039; זלמן משטוגיווערא תלמיד ה[[מהרי&quot;ל]],{{הערה|נדפס בספר &quot;קובץ דברים נחמדים&quot;, הוסיאטין תרס&quot;ב, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34766&amp;st=&amp;pgnum=30 דף ט&quot;ו];{{ש}} ראו גם: לוציה רספה, Asher Halevi and the Founding of Jewish Worms: Genealogy, Liturgy, and Historiography in Medieval Ashkenaz, &#039;&#039;&#039;איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות&#039;&#039;&#039;, 2005, עמ&#039; 41–55 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23538314}}}} נכדתו של רבי יצחק הלוי נישאה לרבי יצחק בנו של רבי אשר. אך לפי [[אברהם גרוסמן]] רבי אשר היה סבו של רבי יצחק הלוי. על רבי אשר מסופר ש{{ציטוטון|תִקן [את ה[[פיוט]]ים] &#039;[[אשר הניא]]&#039; ו&#039;אשר בגלל אבות&#039; ו&#039;אתניה שבחיה&#039;, והיה יהודי הראשון אשר בא לגור בוירמיישא, ובא לשם מעיר [[ויטרי-לה-פרנסואה|ויטרי]] וכתב יוחסין היה בידו עד ה[[נשיא הסנהדרין|נשיאים]], ולוי היה}}.{{הערה|כת&quot;י אוקספורד 1102, מובא אצל גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ&#039; 270.}} אם אכן ר&quot;י הלוי נמנה עם משפחה ותיקה של תלמידי חכמים וממייסדי הקהילות באשכנז, הדבר מוסיף הסבר על מעמדו הבכיר ב[[יהדות וורמס|קהילת וורמיזא]], בהתאם למקובל אצל ראשוני אשכנז, שמנהיגי הקהילות נמנו על מספר משפחות מיוחסות.{{הערה|גרוסמן, שם, עמ&#039; 271.}}<br /> <br /> אף בניו, רבי אליעזר רבי אשר ורבי שמואל, נמנו על חכמי וורמיזא ברבע האחרון של המאה האחת עשרה. בניו הרבו למסור את הוראותיו והנהגותיו של אביהם. כך למשל שנים מהחכמים מחברי ספר [[מעשה המכירי]] למדו אצל ר&#039; אליעזר ור&#039; שמואל והיו מכנים אותם בשם &quot;רבותינו הלוויים&quot;. באמצעות ספרם זה נשתמרו תורתם של בניו ועדויותיהם על הנהגותיו של ר&#039; יצחק. קרוב להניח שהגדול שבאחים ר&#039; אליעזר שימש כמורה בישיבת ורמייזא לצדם של ר&#039; [[שלמה בן שמשון]], ור&#039; [[קולונימוס מרומי|קלונימוס מרומי]].<br /> <br /> אשתו חנה נספתה ב[[גזירות תתנ&quot;ו]]. היו להם בן, [[יעקב בן יצחק הלוי|יעקב]], שהיה מ[[בעלי התוספות]], וכן שתי בנות, יסכה ובילא. מצבתה של בילא עם שם אביה נמצאה בוורמייזא.<br /> <br /> ברשימת יוחסין מפורטת המופיע בסוף ליקוטי [[מהרי&quot;ל]] נזכרים צאצאי הבן שמואל עד למחצית השנייה של המאה ה-14 ובהם תלמידי חכמים רבים, מכן נראה שלמרות חורבן [[קהילות שו&quot;ם]] בהן נספו רבים מבני המשפחה, המשיכו צאצאיו להימנות על חכמי אשכנז במשך דורות.<br /> {{ניווט<br /> | מוסתר =כן<br /> | הסתרה =<br /> | רוחב = 99%<br /> | יישור =<br /> | רקע =<br /> | צבע =<br /> | כותרת = עץ משפחת ר&#039; יצחק הלוי<br /> | גודל פונט =<br /> | יישור טקסט = ימין<br /> | תוכן ={{רווח קל}}{{ש}}<br /> {{עץ משפחת ר&#039; זלמן משוטיגווערא}}}}<br /> <br /> ==רבותיו, חבריו ותלמידיו==<br /> [[רב מובהק|רבו המובהק]] של רבי יצחק הלוי היה רבי [[אליעזר הגדול בן יצחק]] שישב בראש [[ישיבה|ישיבת]] [[חכמי לותיר]] ב[[מגנצא]] אחרי [[רגמ&quot;ה]] מייסד הישיבה ואשר גם עמד קודם לכן בראשה.<br /> <br /> רבי יצחק הלוי הספיק בצעירותו ללמוד גם אצל [[רבנו גרשום|רבנו גרשום מאור הגולה]] ואפילו אצל רבו של רגמ&quot;ה [[יהודה בן מאיר הכהן הזקן|רבי יהודה הכהן]] הנקרא גם רבי ליאונטין.<br /> <br /> על [[חברותא|חבריו]] נמנו כמה חכמים מובהקים שאף הם פעלו איתו בוורמיזא באותם הימים ובמיוחד ר&#039; [[מאיר בן יצחק ש&quot;ץ|מאיר בן יצחק]], רבי [[קלונימוס בן שבתי]] ואולי גם ר&#039; יהודה בן ברוך ור&#039; [[יעקב בן יקר]]. אף על פי שר&#039; קלונימוס מתואר &quot;כזקן ויושב בישיבה&quot; ראה עצמו כפוף אל ר&quot;י הלוי ואף מצאנו שפנה אליו בשאלה.<br /> <br /> על תלמידיו בנוסף לבניו הנ&quot;ל, נמנו גם [[רש&quot;י]], וכן חתנו של רש&quot;י רבי [[מאיר בן שמואל]], רבי [[אליקים בן משולם|אליקים בן משולם הלוי]], ורבי אלכסנדרי בר&#039; משה ועוד.<br /> <br /> ==יצירתו הספרותית==<br /> פעילותו הספרותית הייתה רבגונית, והוא נטל חלק בכל ענפי היצירה שבהם עסקו באותם ימים באשכנז: פירושים ל[[מקרא]], פירושים ל[[תלמוד]], [[שו&quot;ת|תשובות לשאלות]], [[פיוט]]ים ופירושם.<br /> <br /> ===פירושים למקרא===<br /> <br /> פרשני המקרא [[רש&quot;י]] ור&#039; [[יוסף קרא]] מביאים במקומות שונים בחיבוריהם פירושים משמו, דבר המלמד שעסק בפרשנות המקרא ולימד אותה.<br /> <br /> ===פירושים לתלמוד===<br /> רבים מפירושיו לתלמוד נשתמרו ב[[פירוש רש&quot;י לתלמוד|פירושו של רש&quot;י]], החוקרים [[י&quot;נ אפשטיין]], [[אברהם גרוסמן]] ו[[אליעזר מאיר ליפשיץ]] דנו בשאלה האם הועלה פירושו לתלמוד על הכתב ודעתם היא שאכן הועלו פירושיו על הכתב על ידו או לכל הפחות על ידי תלמידיו, חיבור זה מכונה [[קונטרס (כתב עת)|קונטרס]] וורמיזא. ראיה לדבריהם הביא גרוסמן מפירוש רש&quot;י במסכת שבת: &quot;במערב – שהוא מקום מצונן ואין ראוי להוליד. כך מצאתי בהש&quot;ס רבינו הלוי&quot;.{{הערה|1=(מסכת שבת דף קנ&quot;ו ע&quot;ב)}}<br /> <br /> המסכתות ש[[רש&quot;י]] למד כנראה מפי רבי יצחק הלוי: [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת סוכה|סוכה]], [[מסכת ביצה|ביצה]], [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת שבועות|שבועות]], [[מסכת חולין|חולין]], [[מסכת בכורות|בכורות]].<br /> <br /> ===שאלות ותשובות===<br /> מצויות בידינו למעלה מ-15 תשובות של ר&quot;י הלוי, רובן המכריע בספרים מבית מדרשו של רש&quot;י וכן ב&quot;מעשה המכירי&quot; (כפי שציינו לעיל ש&quot;בני מכיר&quot; למדו אצל בניו של ר&quot;י הלוי). כמו כן בעוד כעשר תשובות של הרשב&quot;ש הוא מציין שהוא התייעץ בשאלה זו עם ר&quot;י הלוי.<br /> <br /> על כך שהשיב על שאלות רבות ניתן ללמוד גם מדברי &quot;בעל דורות ראשונים&quot;: &quot;אין מספר להלכות והוראות שהביאו הפוסקים בשם רבינו הלוי ובפרט ב-[[מרדכי בן הלל|מרדכי]] ו-[[אור זרוע]], [[שיבולי הלקט]], [[הרא&quot;ש]], ה[[ארבעה טורים|טור]], וגם ב[[אליעזר בן נתן|ראב&quot;ן]]&quot;.{{הערה|1=(דורות ראשונים כרך ד&#039; עמ&#039; 282-283)}}<br /> <br /> [[אברהם גרוסמן]] עומד על שתי נקודות בשיטתו של ר&quot;י הלוי העולות בעיון מתוך תשובותיו:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=א. כל משאו של ר&quot;י מבוסס על [[סוגיה|סוגיות]] ה[[תלמוד הבבלי]] ובכך הוא שונה מהצמידות לספרות התנאית וכן למקרא כפי שאנו מוצאים בתשובותיהם של רגמ&quot;ה ור&quot;י הכהן. ב. ר&quot;י הלוי מסתמך רבות על ספר &quot;הלכות גדולות&quot; כפי שהדגיש בתשובתו אל רש&quot;י: &quot;ועוד הרי כתבנו למעלה בשם הלכות גדולות הקבועות, שמורים הוראה בכל ישראל ...&quot;|מקור=אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים עמוד 290.|אנגלית=}}<br /> <br /> ====פיוטיו====<br /> אברהם גרוסמן מונה ארבעה [[פיוט]]ים שכתב ר&quot;י הלוי וכולם נכתבו לשבת חתונה ולכבודו של חתן: מערכת יוצר הכוללת [[יוצרות|יוצר]], אופן וזולת, וכן רשות לחתן העולה לתורה. בפיוטים אלה פייט בשבח הקב&quot;ה, בשבח התורה ולומדיה ובשבח החתן. מערכת היוצר יצאה לאור בידי [[יעקב ישראל סטל]]{{הערה|יעקב ישראל סטל, [https://www.academia.edu/38327853/אחר_שלישים_במועצות_אשית &#039;&#039;&#039;אחר שלישים במועצות אשית&#039;&#039;&#039;]: יוצר לחתן מאת רבינו יצחק ב&quot;ר אלעזר הלוי, רבו של רש&quot;י; עם פירוש לאחד מן הראשונים באשכנז, על פי כמה כתבי יד, ירושלים תשע&quot;ט.}} ובידי [[עזרא שבט]].{{הערה|עזרא שבט, [https://www.academia.edu/38294940/Yitzhaq_HaLevis_Yozer_for_Shabbat_Hatan_with_commentary_יוצר_לשבת_חתן_מאת_ר_יצחק_הלוי_רבו_של_רש_י_עם_פירוש &quot;יוצר לשבת חתן מאת רבי יצחק הלוי, רבו של רש&quot;י, עם פירוש מימי הראשונים&quot;], &#039;&#039;&#039;[[מוריה (כתב עת)|מוריה]]&#039;&#039;&#039;, תל–תלב, שנה שלושים ושש גיליון י–יב (שבט תשע&quot;ט), עמ&#039; ג–כח.}} ר&quot;י הלוי אף עסק בפירוש לפיוטים.<br /> <br /> באחד מפיוטיו{{הערה|1=(כת&quot;י פרמא 586, דף 94ב בראשו, בכתב יד זה יש עוד פיוטים אנונימיים גם בעניין כבודו של חתן וייתכן שגם הם מר&quot;י הלוי)}} הוא מבטא יפה את מידת שימוש תלמידים את רבותיהם ודרך לימודם:<br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;ומרשות בה עוסקים לילות וימים{{ש}}<br /> ידידות נפשם עליה ממיטים ומשלימים{{ש}}<br /> רעים מרבים לפרש נעלמים{{ש}}<br /> בואם מעיר אל עיר למוד מפי חכמים{{ש}}<br /> יכולים להעמיד עולם באמריהם הנעימים{{ש}}<br /> את עצמם ורגליהם מכתתים והולמים...{{ש}}<br /> על אהבתם שוגים לילות וימים&quot;.|מירכאות=כן}}<br /> <br /> ==קווים לאישיותו על פי הנהגותיו==<br /> מהנהגותיו השונות של ר&quot;י הלוי הידועות לנו הוא מצטייר כמנהיג מלא ביטחון בכוחו וסמכותו<br /> אשר אינו חושש לשנות את מנהגי מקומו כאשר לדעתו בטעות יסודם, לכך סייע גם מעמדו הבכיר בוורמיזא וייחוסה של משפחתו.<br /> <br /> מהנהגותיו עולה שהיה מחמיר על עצמו ונוהג ב[[מידת חסידות]], ואמנם בדרכו ההלכתית היה לרוב נוטה לפסוק לחומרה, אולם פעמים רבות כאשר היה מדובר בפסיקת הלכה לציבור גם היה פוסק להקל, לדוגמה:{{ציטוט|תוכן=&quot;וגם רבינו יצחק הלוי תמה על מור&#039; רב יהודאי גאון שאסרה ... ולדעתי כשם שאסור להתיר את האסור, כך אסור לאסור את המותר, שהתורה חסה על ממונם של ישראל והרוצה להחמיר על עצמו יחמיר, ואין בכך כלום&quot;.|מקור=(מעשה הגאונים עמ&#039; 5, 95)}}למרות היותו תקיף בדרכי הנהגת הציבור, היה ידוע גם כענוותן גם לפי איך שהיה מכנה עצמו בכתביו וגם לפי שלא היה נמנע מלהודות כאשר טעה, למשל כפי שמתאר תלמידו [[רש&quot;י]] כאשר חלק עליו:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;&quot;ובדבר חיה ועוף הניצודים ביום טוב ראשון אם מותר ביום טוב שני של גלויות... מיום הבינותי דברי תלמוד, לבי נוטה אחרי המתירים ואת מורי סבבתי תשובות ולא קיבל וגם ראיה אחת לא מצא בדבריו ואני היו כמה טעמי היתר ... ואני איני כחולק על ישיבתו של רבי כנהוגים איסור בהם עד שאזכה לשוב ולדון לפניו כאשר דנתי לפניו בעסקי בשר וחלב ... והודה לדברי&quot; |מקור=(תשובות חכמי צרפת ולותיר יא, מסכת ביצה דף כד.)|אנגלית=}}<br /> <br /> {{ציר זמן לרבנים|התחלה=1000|מספר שנים=80}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אברהם גרוסמן]] - &#039;&#039;&#039;חכמי אשכנז הראשונים&#039;&#039;&#039;, ירושלים, ה&#039;תשמ&quot;ז.<br /> * [[אליעזר מאיר ליפשיץ]] - &#039;&#039;&#039;ספר רש&quot;י&#039;&#039;&#039;, ירושלים, ה&#039;תשכ&quot;ו (ממהדורת צילום מתש&quot;ז)<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * {{כתיב||כתב יד, ספר הרקמה, פריס, מאה 13|990001318670205171-1}}<br /> * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007312013805171|יצחק בן אלעזר הלוי}}<br /> * {{מרחב|יצחק בן אלעזר הלוי}}<br /> * {{צ-מאמר|מחבר=[[עזרא שבט]]|שם=יוצר לשבת חתן מאת רבי יצחק הלוי, רבו של רש&quot;י עם פירוש מימי הראשונים|כתב עת=מוריה|כרך= 36, י-יב|שנת הוצאה=תשע&quot;ט|עמ=ה-כט|רמבי=990006141570705171|קישור=https://www.academia.edu/38294940/Yitzhaq_HaLevis_Yozer_for_Shabbat_Hatan_with_commentary_יוצר_לשבת_חתן_מאת_ר_יצחק_הלוי_רבו_של_רש_י_עם_פירוש}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{ראשונים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תלמידי רבנו גרשום מאור הגולה]]<br /> [[קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות היהודי העתיק בוורמס]]<br /> [[קטגוריה:וורמס: רבנים]]<br /> [[קטגוריה:פייטני אשכנז וצרפת]]<br /> [[קטגוריה:יהודי אשכנז במאה ה-11]]</div>

imported>אליש קלרמן