imported>AutoMod: סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך

2026-01-28T21:49:44Z

סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך

דף חדש

{{מדען
| שם = יעקב מתתיה
| תמונה = יעקב מתתיה.jpg
| תאריך לידה = [[9 באפריל]] [[1933]]
| תאריך פטירה = [[9 באוגוסט]] [[2021]]
}}

'''יעקב מתתיה''' ([[9 באפריל]] [[1933]], [[י"ג בניסן]] [[ה'תרצ"ג]] – [[9 באוגוסט]] [[2021]], [[א' באלול]] [[ה'תשפ"א]]) היה [[בוטנאי]] [[ישראלי]] וחוקר ב[[בנק הגנים הישראלי|בנק הגנים]] שב[[מכון וולקני]].

== ביוגרפיה==
מתתיה נולד בשכונת [[מקור ברוך]] ב[[ירושלים]] להורים יוצאי [[יוון]]. בילדותו למד בגן שבבית ספר אשכולי לפי שיטת [[דקרולי]], בבית הספר היסודי שבבית הכרם וב[[הגימנסיה העברית רחביה|גימנסיה העברית]]. כנער ירושלמי בתקופת [[המנדט הבריטי]] וב[[מלחמת העצמאות]] שימש כמעביר ידיעות רכוב על [[אופניים]]. לאחר שסיים את לימודי התיכון בשנת 1950, עבד כמורה במושב העולים [[זכריה (מושב)|זכריה]] ואף מונה למנהל בית הספר באופן זמני,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kenes-media.com/קו-למושב/המורה-יעקב-מכפר-%D7%96%D6%B8%D7%9B%D6%BC%D6%B8%D7%A8%D6%B4%D7%99%D6%B8%D7%94/|הכותב=דפנה מאור|כותרת=המורה יעקב מכפר זָכָּרִיָה|אתר=כנס מדיה|תאריך=17 באוגוסט 2021}}</ref> עד לגיוסו ל[[צה"ל]] ל[[חטיבת גבעתי]].

לאחר השירות הצבאי החל לשמש כמורה ב[[חצור הגלילית]] ועבר להתגורר ב[[ראש פינה]], שם הכיר את אשתו ברכה. למד שנתיים ב[[גן החיות הלימודי חיפה#המכון הביולוגי - בית פנחס|מכון הביולוגי בחיפה]]. בשנת 1956 עבר להתגורר ב[[נהלל]], שם עבד כמחנך וכמורה לטבע, בין השאר חינך את הסופר [[מאיר שלו]] שאף הזכיר אותו בספרו "גינת בר"<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=מאיר שלו|שם=גינת בר|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=2017|עמ=221-222}}</ref>.

בשנת 1961 נשלח עם אשתו מטעם [[משרד החינוך]] ו[[הסוכנות היהודית]] ל[[דרום אפריקה]], והיה מחנך ומורה ל[[עברית ישראלית|עברית]] בבתי ספר יהודיים בפארל וב[[קייפטאון]]. החל בלימודי הבוטניקה ב[[אוניברסיטת קייפטאון]] והשלים שם תואר ראשון בהצטיינות (BSc Hons)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jacob Mattatia|שם=Floral morphology and vascular anatomy of some species of Struthiola|שנת הוצאה=1965|קישור=https://open.uct.ac.za/handle/11427/24960}}</ref> ותואר שני (MSc).

בשנת 1967 חזר לישראל, לימד שנה בסמינר למורים ב[[נהלל]], עבר לירושלים והחל את לימודי התואר השלישי במחלקה ל[[בוטניקה]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. בשנת 1976 השלים את עבודת הדוקטורט בהנחיית פרופסור [[מיכאל אבן-ארי|אבן-ארי]] בנושא היחסים בין צמחים אמפי-קרפיים לסביבתם, בה חקר את הנושא [[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולגית]], [[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]], [[ביולוגיה של התא |ציטולוגית]] ו[[אקולוגיה|אקולוגית]].<ref>amphicarpic species Lathyrus ciliolatus</ref> בשנים 1977–1984 עבד ב[[מרכז וולקני|מכון וולקני]] ב[[בנק הגנים הישראלי|בנק הגנים]] ועסק באיסוף ושימור זרעי בר וזרעי תרבות מסורתיים. מתתיה לא זכה להכרה על עבודתו בתחום זה – עבודתו הופסקה והממצאים נגנזו.{{הערה|שם=:1|{{מקור ראשון|יעל (פרוינד) אברהם|האיש שהציל מהכחדה את צמחי ארץ ישראל|magazine/117901|24 בפברואר 2019}}}}<ref name=":3" /> בשנת 1983 יצא לשנת שבתון ב[[ארצות הברית]] ועסק במחקר. הוא המשיך לעסוק במחקר באוניברסיטת ואכנינגן ב[[הולנד]] בשנים 1986–1987. בתקופה זו החל [[חזרה בתשובה|לחזור בתשובה]].

בשנת 1988 השתקע עם משפחתו במושב [[אבן ספיר]]. את שארית ימיו בילה בטיולים בחיק הטבע, בחקר המוזיקה הבלקנית, שורשיו ה[[רומניוטים|רומניוטיים]] ולימוד ה[[יוונית|שפה היוונית]]. בשנות חייו האחרונות סבל מ[[דמנציה]]. נפטר בשנת 2021, והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, עשרה נכדים ונינה.

==עבודתו המקצועית והמחקרית==
במסגרת המחקר במכון וולקני יזם מתתיה תוכנית הצלה לאיתור ואיסוף [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] מסורתיים של מיני [[דגנים|דגן]] ו[[גידולי שדה]] אשר כבר נכחדו כמעט לחלוטין עקב כניסתם של זרעי ה[[חקלאות]] המודרנית המתועשת. במהלך שנות עבודתו יצא לסייר ברחבי הארץ והתמקד במיוחד בביקורים בכפרים [[ערבים|ערביים]] ו[[דרוזים]] בפריפריה ובשטחי [[יהודה ושומרון]], שבהם הייתה נהוגה עדיין חקלאות מסורתית. בסיוריו הרחיק אף ל[[לבנון]] ול[[גוש ההר הגבוה|הר הגבוה]] ב[[חצי האי סיני]].

בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 כבר הושלם כמעט המעבר לחקלאות מתועשת והשימוש בזרעים מסורתיים הלך ונעלם. שיטות הגידול המודרניות מבוססות על מיכון ולכן הזנים המודרניים מאופיינים באחידות בגובה, בזמני ההבשלה ובתכונות אחרות המגדילות את ה[[פריון (כלכלה)|פריון]], תוך ויתור על המגוון הרחב שהיה קיים בגידולים המסורתיים. מתתיה הבין את הדחיפות הגדולה בשימור זרעים שהיו בשימוש באזור מימי קדם ועד ראשית העת המודרנית, בטרם המעבר לשיטות חדשות.<ref>{{ynet|אראלה טהרלב בן-שחר|"90% מהזנים נכחדו": האנשים שמנסים להצמיח מחדש את ירקות הבלדי שאבדו|menta/article/SyEgsV11c00|12 ביוני 2021}}</ref> חשיבותם של זרעים אלה נובעת ממטענם ה[[גנטיקה|גנטי]] המגוון, ערכם התזונתי, התאמתם לתנאי ה[[אקלים]] המשתנים באזור ועמידותם למחלות ולמזיקים. כיליד ירושלים, הייתה ה[[ערבית]] שגורה בפיו. הוא פנה אל תושבי הכפרים בשפתם, הסביר את כוונותיו וביקש דוגמאות זרעים על מנת למפות ולשמר.{{הערה|שם=:3|{{כלכליסט|חיליק גורפינקל|המציל לחם מן הארץ|style/article/b18dh03uq|8 ביוני 2022}}}}

מתתיה אסף ומיין אלפי זרעים, וכך הציל מאות קווים של זרעים מסורתיים שנעלמו מארץ ישראל במרוצת השנים. הזרעים קוטלגו בפנקסיו תוך תיעוד מקום האיסוף, לעיתים עם נקודות ציון מדויקות, שם הכפר ושמות האנשים שפגש ואף צירף מידע נוסף בערבית על מקורות הזרעים ושמותיהם, תכונות הזרעים בעת הגידול ובזמן הבישול והאפיה, מתכונים ששמע מפי נשות הכפר וכדומה. המידע נרשם בשמונה פנקסים מסודרים לפי אזורים גאוגרפיים<ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=ד"ר עינב מייזליש גתי ואחרים|שם=בנק הגנים הישראלי דוח סיכום פעילות לשנת 2019|שנת הוצאה=2020|עמ=30|קישור=https://igb.agri.gov.il/web/attach/159461809126590300.pdf}}</ref>. בין הזנים שנאספו – [[חיטה]], [[שעורה]], [[קטניות]] למיניהן, ירקות כגון [[עגבנייה|עגבניות]], [[דלועים|דלעות]], [[מלפפון|מלפפונים]], [[במיה]] וכן [[צמחי תבלין]] שונים כגון גד, [[חילבה]], בן חרדל ועוד.{{הערה|{{הארץ|רונית ורד|בחממה קטנה, הסינדרלה של עולם הירקות קמה לתחייה|00000182-8714-d182-a1cb-eff535e50000|10 באוגוסט 2022}}}}

המחקר של מתתיה לא זכה להכרה באותה העת. דוגמאות הזרעים שנאספו הוכנסו לקופסאות פח גדולות אשר נשכחו בחדרי הקירור של מכון וולקני ואילו הפנקסים נשכחו בבית החוקר.{{הערה|{{הארץ|רונית ורד|הפרויקט להצלת זני החיטה של ארץ ישראל|0000017f-eab1-d4cd-af7f-ebf9fe230000|29 ביוני 2017}}}}

בשנת 2015 נתגלה האוסף מחדש במהלך תחקיר לסרט על אפיית [[לחם]], אך לא הצליחו לקשר בין האוסף ובין החוקר שמאחוריו. רק בשנת 2017 נוצר הקשר עם מתתיה בעקבות פרסום ספרו של מאיר שלו "[[גינת בר (ספר)|גינת בר]]"<ref name=":0" />, שבעקבותיו נוצר החיבור בין המידע הנדיר שהיה אצור בפנקסים ובין הזרעים שנשמרו במקררי המכון. לקישור בין הפנקסים לזרעים יש ערך מבחינה חקלאית, גנטית, תרבותית, סוציולוגית ולשונית.

זרעי האוסף נמצאו פוריים, ומשנת 2016 החלו לגדלם במכון וולקני ובחוות פרטיות.<ref name=":2" /> ביוני 2022 נפתחה תערוכת "עיר, חיטה ולחם" במרכז הקולינרי "אסיף" בתל אביב, שם השתמשו בזרעים מתוך האוסף של מתתיה לשחזור שיטות אפיית הלחם המסורתיות שהיו נהוגות בארץ לפני כ-400 שנים.

פרופסור אהרון גבע קליינברגר, מהחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה, ערך מחקר משלו על פנקסיו של מתתיה ומצא בהם מגוון שמות ושימושים לשוניים אשר נכחדו בינתיים מהשפה הערבית המקומית, יחד עם זרעי המורשת עצמם.<ref name=":1" />

==מורשתו==
הזרעים בחקלאות המסורתית נאספו על ידי האיכרים המקומיים והועברו מדור לדור. זרעים אלה הם בעלי שונות גנטית רחבה, עמידים למזיקים ומתאימים לתנאי הגידול באזור מוצאם. בחקלאות המודרנית משתמשים בזרעים בעלי אחידות גנטית דבר שמקל על גידול בשטחים נרחבים, אך המטען הגנטי שלהם צר ולכן הם פגיעים יותר. התבססות החקלאות המודרנית דחקה את השימוש בזנים הפרימיטיביים כדי להשיג אחידות בזמני הגידול, יבול רב וכדומה. לכן חשוב לאסוף את הזנים הפרימיטיביים שהולכים ונעלמים ולשמר את המטען הגנטי שלהם על מנת שיוכלו לשמש את הדורות הבאים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יעקב מתתיה|שם=תקציר|כתב עת=איתור ואיסוף זנים מקומיים, פרימיטיביים, של גידולי שדה וגן לבנק הגנים (דו"ח לשנת 1980/81)|מו"ל=בנק הדנים לגידולי החקלאות בישראל|שנת הוצאה=1981}}</ref>

=== הוקרה ופרסים ===
בשנת 2017 קיבל מתתיה תעודת הוקרה מטעם מכון וולקני על תרומתו לשימור צמחיית ארץ ישראל וזני המורשת. בכנסים מקצועיים שעורך בנק הגנים מוזכר מתתיה בשורה אחת עם חוקרים כמו [[אהרן אהרנסון|אהרן אהרונסון]] מבחינת תרומתו לאיסוף ולחקר מיני החיטה המסורתית.<ref>{{ynet|ליאור ממון|כמו בעבר, למען העתיד: החיטה צומחת שוב|article/S1qjqDT00u|16 במאי 2021}}</ref>

==קישורים חיצוניים==

[https://www.youtube.com/watch?v=BcF_ytz726s&list=PLGM1rSNgLOU59LGW3n_bp24jb7cRAfoPf&index=2 צילום הרצאות ביום עיון שנערך במכון וולקני].

==פרסומים==
<div class="mw-content-ltr">
* Mattatia, J. 1965. Floral morphology and vascular anatomy of some species of Struthiola. Thesis B.Sc. Hons, University of Cape Town.</div>

<div class="mw-content-ltr">
* Mattatia, J. 1966. The vascular anatomy and floral morphology of some South African thymelaeaceae. B.Sc. Hons. Thesis, University of Cape Town.</div>

<div class="mw-content-ltr">
* Mattatia J., 1974. Lathyrus Sphaericus Retz., A species new to Israel. Israel Journal of Botany, 23: 164-166.</div>

<div class="mw-content-ltr">
* Mattatia, J., 1976. The relationship between amphicarpic plants and their environment. Ph.D, thesis, The Hebrew University, Jerusalem, (in Hebrew with English summary).
</div>מתתיה יעקב / היחסים בין צמחים אמפיקרפיים לסביבתם. תזה לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, יוני 1976<div class="mw-content-ltr">
* Mattatia J. & Heyn C. C, 1976. A New Lathyrus from Israel: Lathyrus Hirticarpus. Israel Journal of Botany, 25: 216-220.</div>

<div class="mw-content-ltr">
* Mattatia J, 1977. The amphicarpic species Lathyrus ciliolatus. Botaniska notiser 129: 437–444.</div>

<div class="mw-content-ltr">
* Mattatia J, 1977. Amphicarpy and variability in Pisum fulvum. Botaniska notiser 130: 27–34</div>
<div class="mw-content-ltr">
* Mattatia J., Exploration and collection of primitive land-races of field and garden crops for the gene bank (1980/81). The Volcani Center, Beit Dagan: Department of scientific publications; 1981 p. 28..
</div>מתתיה יעקב / איתור ואיסוף זנים מקומיים, פרימיטיביים, של גידולי שדה וגן לבנק הגנים. מכון וולקני, בית דגן, 1981<div class="mw-content-ltr">
* Mattatia J. Exploration and collection of primitive land-races of field and garden crops for the gene bank (1981/82). The Volcani Center, Beit Dagan, Department of scientific publications; 1982 p. 22.</div>

<div class="mw-content-ltr">
* Mattatia, J., 1986. Morphological evaluation of Triticum dicoccoides - a preliminary report to the Center for Genetic Resources, The Netherlands, 7 pages.<div class="mw-content-ltr">
* Mattatia, J. and Feinbrun-Dothan N., 1986. The nomenclature of Aegilops biuncialis Vis. Israel Journal of Botany 35 (1): 53-54</div>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:מתתיה, יעקב}}
[[קטגוריה:בוטנאים ישראלים]]
[[קטגוריה:חוזרים בתשובה]]
[[קטגוריה:מועצה אזורית מטה יהודה: אישים]]
[[קטגוריה:אנשי המושב]]
[[קטגוריה:אבן ספיר]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1933]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2021]]

יעקב מתתיה - היסטוריית גרסאות

imported>AutoMod: סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך