https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%91יעקב מלכוב - היסטוריית גרסאות2026-09-15T06:57:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%91&diff=782066&oldid=previmported>Idoiz: /* ביוגרפיה */2025-04-15T22:32:48Z<p><span class="autocomment">ביוגרפיה</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''יעקב ישראל מלכּוב''' ([[1875]] בערך – [[28 במרץ]] [[1931]]) היה [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד]], [[פובליציסט]], בעל [[בית מלון]] ב[[יפו]], חבר [[ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
יעקב מלכוב נולד בשנת 1875 בערך ב[[הומל]] שבמחוז [[מוהילב (מחוז)|מוהילב]] ב[[רוסיה הלבנה]]. למד ב[[ישיבת פוצ'פ]] אצל הרב [[יהושע נתן גנסין|השל נטע גנסין]]. בשנת [[ה'תרמ"ה]] עלה לארץ ישראל, והתגורר תחילה ב[[ירושלים]], וממנה עבר ל[[יפו]] ועסק בהוראה.<br />
<br />
במרץ 1906 פתח אכסניה ומסעדה בשכונת [[נווה שלום (שכונה)|נווה שלום]] ביפו.{{הערה|{{השקפה|יעקב מלכוב|מודעה|19060309|11}}}} מסעדה זו מתוארת ברומן "[[תמול שלשום]]" מאת [[ש"י עגנון]]. בינואר 1911 העתיק את מקומם של האכסניה והמסעדה ל[[בית קנדינוף]] ביפו.{{הערה|{{החרות ירושלים|יעקב מלכוב|הוטל מלכוב.|19110104|14}}}} שימש גם כנציג העיתון "[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]" ביפו, ופרסם בו ידיעות{{הערה|דוגמה לידיעה שפרסם: {{חבצלת|יעקב מלכוב|יפו|19070712|10}}}} ומאמרי דעה.{{הערה|דוגמה למאמר דעה: {{חבצלת|יעקב מלכוב|על גאולתנו|19090402|3}}}}<br />
<br />
מלכוב היה ידידו ומעריצו של [[יוסף חיים ברנר]], אך ב[[מאורע ברנר]] יצא נגד גישתו של ברנר.{{הערה|{{החרות ירושלים|יעקב מלכוב|מדוע?|19110106|11}}}} לאחר הירצחו של ברנר פרסם מלכוב חוברת "לאחר מטתו של ברנר", שבראשה כתב (על פי {{בבלי|ברכות|יט|א}}): {{ציטוטון|תלמיד-חכם שסרח ביום, אל תהרהר אחריו בלילה, שמא עשה תשובה. ודאי עשה}}.<br />
<br />
בינואר 1915 הוגלה עם משפחתו, במסגרת [[גירוש יפו (1914)|גירוש יפו]], ל[[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]]. את זכרונותיו מתקופה זו פרסם בחוברת "ממצרים ועד הנה".{{הערה|{{אוצר החכמה|יעקב ישראל מלכוב|ממצרים ועד הנה|168043|ניסן תרפ"ב}}}} עבד שם בבית-הספר החרדי שייסד [[אלעזר משה סלוצקין (נדבן)|אלעזר משה סלוצקין]]. בסיום [[מלחמת העולם הראשונה]] חזר ל[[תל אביב]], והפעיל את מלונו ב[[שדרות רוטשילד]]. את דעותיו, שבהן ביקורת על ענייני היישוב, המשיך לפרסם בחוברות שהוציא לאור. פרסם גם חוברות היתוליות, כגון "קרובץ לפורים".<br />
<br />
בשנת 1920 נבחר ל[[ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב|וועד קהילת יהודי יפו ותל אביב]].{{הערה|{{דואר היום||הבחירות לועד העיר|19201031|12}}}}<br />
<br />
בשנת 1926 נסע לביקור אצל בתו ב[[פילדלפיה]], וב-1930 חזר לארץ ישראל ועבר ל[[מושב הזקנים הכללי המאוחד]] בירושלים.<br />
<br />
נפטר ב[[י' בניסן]] [[תרצ"א]], [[28 במרץ]] [[1931]], והובא לקבורה בחלקת חסידי חב"ד ב[[בית הקברות היהודי בהר הזיתים]].{{הערה|[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/יעקב-ישראל-מלכוב-yaakov-israel-malkov/ כרטיס נפטר: יעקב ישראל מלכוב], באתר הר הזיתים}}<br />
<br />
[[ש"י עגנון]] הזכיר את מלכוב באחדים מסיפוריו: "תשרי", שאותו עיבד לסיפור "[[גבעת החול]]", ו"[[תמול שלשום]]",{{הערה|ש"י עגנון, '''תמול שלשום''', [[הוצאת שוקן]], תשכ"ז, עמ' 378–387}} וכן בזכרונותיו על ברנר.{{הערה|ש"י עגנון, '''מעצמי אל עצמי''', [[הוצאת שוקן]], 2000, עמ' 118–119}} ב"תמול שלשום" מתאר עגנון את מלכוב:<br />
{{ציטוט|יעקב מלכוב חסיד חב"די היה ומשהו סופר. יום שנתפרסם מאמר משלו בחבצלת יום טוב היה לו, שהרי קוראים הרבה קוראים דבריו והריהו בכלל מזכי הרבים. מחמת שקולו היה צרוד בחר לו לדור ביפו, ולא בחברון ולא בירושלים, שהים יפה לגרון. ויפו לא נמנתה עם ערי הקודש ואין יושביה מקבלים [[החלוקה|חלוקה]], והרי חייב יהודי לפרנס את אשתו ובניו, לפיכך עשה לו אכסניא. ושלושה חדרים היו לו, חדר אוכל וחדר אורחים וחדר לו ולאנשי ביתו. ובזמן שהקייטנים מרובים פורס מחצלת בחצר ומעתיק את דירתו לשם ומשכיר את חדרו לרוחצנים הבאים מירושלים.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קתדרה|[[נורית גוברין]]|יעקב מלכוב – קנאי, זועם, אוהב|47.5|47, מרץ 1988, עמ' 79–117}}<br />
* {{הצופה|[[צבי קפלן (סופר)|צבי קפלן]]|ר' יעקב מלכוב|19630918|73}}, {{הצופה||המשך|19630918|75}}, {{הצופה||המשך|19630918|79}}<br />
* {{הצופה|[[צבי קפלן (סופר)|צבי קפלן]]|קירבת נפש של אמת|19640327|49}}<br />
* {{אקדמיה|[[אלחנן ריינר]]|"יוסף חיים אחי, אתה צוחק ואני בוכה"|15424661/יוסף_חיים_אחי_אתה_צוחק_ואני_בוכה_יעקב_ישראל_מלכוב_חסיד_חב_די_ומשהו_סופר_מספיד_את_ברנר|[[עת-מול]] 206, עמ' 32–33}}<br />
* אלחנן ריינר, [https://www.youtube.com/watch?v=MBLcCCDrCOY&ab_channel=BeitAgnonביתעגנוןבירושלים מפגש ביפו עם ברנר, מלכוב ויצחק קומר], בערוץ [[יוטיוב]] של [[בית עגנון]], 19 במאי 2021<br />
* {{מרחב|מלכוב, יעקב ישראל}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007299863905171|יעקב ישראל מלכוב (1875-1931)}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:מלכוב, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:עיתונאים כותבי עברית]]<br />
[[קטגוריה:פובליציסטים כותבי עברית]]<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1875]]<br />
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1931]]<br />
[[קטגוריה:אנשי העלייה הראשונה]]<br />
[[קטגוריה:מגורשי יפו 1914]]</div>imported>Idoiz