https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5יעקב יצחק הורוביץ - היסטוריית גרסאות2026-09-15T07:37:39Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=32128&oldid=previmported>אבישי וורמסר: קישורים פנימיים2026-04-15T19:37:12Z<p>קישורים פנימיים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות רבנית<br />
| שם = רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ<br />
| תמונה = קובץ:Old-Jewish-Cemetery.Lublin.mazevah.Chozeh.2015.mb.jpg<br />
| כיתוב = מצבת החוזה ב[[בית העלמין היהודי הישן בלובלין]]<br />
| תואר = החוזה מלובלין<br />
| מקום לידה = [[יוזפוב (בילגוריי)|יוזפוב]], [[האיחוד הפולני-ליטאי]]<br />
| תאריך לידה עברי = [[ה'תק"ה]]<br />
| תאריך פטירה עברי = [[ט' באב]] [[ה'תקע"ה]]<br />
| רבותיו = [[המגיד ממזריטש]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]]<br />
| אב = רבי אברהם אליעזר הלוי הורוביץ מ[[שברשין]]<br />
| ילדים = רבי יוסף מ[[טורטשין]], רבי ישראל (מתוך ארבעה)<br />
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג<br />
| שם התפקיד = החוזה מלובלין<br />
| התחלת כהונה = [[תקמ"ה]]<br />
| סיום כהונה = [[כ"א בתשרי]] [[תקע"ה]]<br />
}}<br />
}}<br />
'''רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ''', מכונה '''החוזה מלובלין''' (אצל חסידי פולין: '''הרבי מלובלין''') ([[תק"ה]], [[1745]] – [[ט' באב]] [[תקע"ה]], [[15 באוגוסט]] [[1815]]) היה תלמידו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]], מחשובי ה[[אדמו"ר]]ים בפולין בשלהי [[המאה ה-18]]. נודע כבעל ראייה רוחנית, ועל כן נקרא "החוזה".<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
נולד ב[[יוזפוב (מחוז בילגוריי)|יוזפוב]], 25 ק"מ ממזרח ל[[בילגוריי]] (לפי גרסה אחרת, [[לוקוב|בלוקאוו]]), למשפחה מיוחסת: אביו הרב אברהם אליעזר היה אב בית-הדין המקומי, ואמו מייטל הייתה בתו של רבי יעקב קופל מהעיר לוקאוו. הוא גדל ב[[טרנוגרוד]] ולמד מפי הרב משה צבי מייזלס ב[[ז'ולקיב]]. אז נעשה תלמידו של רבי [[שמואל שמעלקא הורוביץ|שמעלקה מניקלשבורג]] ועבר לישיבתו ב[[שיניאווה]]. בהמשך שהה גם בחצר [[דב בער ממעזריטש|המגיד ממעזריטש]], והיו לו קשרים אף עם רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. עם פטירת המגיד ב-1772 חזר אל רבי שמעלקא ושהה עמו עד פטירתו ב-1778. אז נעשה תלמידו הקרוב של רבי [[אלימלך מליז'נסק]].<br />
<br />
בסביבות 1780, עבר ל[[לנצוט]] ונשא את הרבנית תהלה שפרינצא בת רבי צבי הירש (מאשתו הראשונה, ששמה לא ידוע, נפרד כמעט מיד). הוא הנהיג בעיר עדת חסידים. צעד זה נעשה כשרבו עוד היה בחיים: לפי עדויות שונות, הלך רבי אלימלך ונעשה מסוגר ופרוש מן הציבור, ועוד קודם העדיף להפקיד את המגע היום-יומי עם הקהל בידי תלמידו הצעיר יחסית, שהקים חצר משלו בברכתו. רשימות אחרות מדווחות על מתח ביניהם {{מקור}}. עם מות אשתו שפרינצא, בערך בשנת תקנ"ג, נישא בשלישית, לבילה מימעלס, בת ר' מאיר אב"ד [[מוסטי ויילקיה|מאסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת רבי אלימלך הוא נעשה לבכיר מנהיגי החסידות בגליציה ופולין, עמדה בה החזיק עד מותו שלושים שנה אחר כך. הוא מיקד את תורתו – שהדגישה את מחויבות הצדיק לסייע לחסידיו במישור החומרי והיום-יומי – בשכבות הנמוכות, אך צבר הצלחה גם עם צעירים למדנים ומיוחסים שהסתופפו בצלו; הידועים מביניהם היו רבי [[יעקב יצחק מפשיסחה]] (היהודי הקדוש), רבי [[ישראל יצחק קאליש]] ורבי [[שמחה בונם מפשיסחה]]. אלה הובאו על ידי תלמידו רבי [[דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]].<br />
<br />
הוא עזב את לאנצוט וחצרו נדדה ל[[רוזוודוב|רוזבדוב]], ו[[שיניאווה|שיניאבה]] ולבסוף ל{{קישור שפה|פולנית|Czechów (Lublin)|צ'כוב (עיר)}} הסמוכה ל[[לובלין]], ממנה התכוון לבסס את השפעתו בתוך העיר הגדולה עצמה, שהייתה בה נוכחות [[ההתנגדות לחסידות|מתנגדית]] חזקה בראשות האב"ד הרב [[עזריאל הורוויץ|עזריאל הורוביץ]]. ב-1794 הקים [[בית מדרש]] בלובלין, ברחוב הראשי מול הטירה, שהיה יכול להכיל 180 איש, ונתקל בקשיים רבים שהערימו עליו ראשי הקהל. ב-1803 הגיע לבסוף לפשרה עמם, והמוסד הוכר רשמית: הפרנסים הצהירו כי ניתן לקיים תפילות בנוסח [[האר"י]], וכי המניין לא יסבול עוד הצקות מהם ומהדורות הבאים. הסיבה שניתנה לכך בפנקס הקהילה היא קריסת קיר בבית-המדרש הישן, שהצריכה מבני תפילה אחרים בדחיפות, אך ההיסטוריון {{קישור שפה|אנגלית|Glenn Dynner|גלן דיינר}} שיער כי עוצמתו הגוברת של החוזה ושגשוגו הכלכלי, בתקופה בה היה הקהל שרוי בקשיים כספיים, הניעו את הפרנסים לקבל אותו{{הערה|הפרק מתבסס על: Glenn Dynner, '''Men of Silk: The Hasidic Conquest of Polish Jewish Society''', Oxford University Press, 2006. עמ' 26–29, 68-70 והערות שוליים.{{כ}}; רחל אליאור, "בין היש לאין" (בקישורים החיצוניים).}}. את בית מדרשו בלובלין הקים ברח' שירוקה 28 (הנקרא גם רחוב היהודים) בתוך רובע היהודי, בה התחנכו אלפים ובתוכם מאות שנעשו אחר כך אדמורי"ם מפורסמים על אדמת פולניה.<ref>https://teatrnn.pl/leksykon/artykuly/szeroka-28-w-lublinie-nie-istnieje/ "Grodzka Gate - NN Theatre", https://ia903205.us.archive.org/BookReader/BookReaderImages.php?zip=/21/items/nybc313868/nybc313868_jp2.zip&file=nybc313868_jp2/nybc313868_0125.jp2&id=nybc313868&scale=4&rotate=0 ספר יזכור לובלין 1967, עמ' 244</ref> גם אחר פטירתו, בית המדרש נשאר מרכזם של לומדי העיר וחסידיה.<ref>https://ia902907.us.archive.org/BookReader/BookReaderImages.php?zip=/6/items/nybc313867/nybc313867_jp2.zip&file=nybc313867_jp2/nybc313867_0178.jp2&id=nybc313867&scale=4&rotate=0, https://ia902907.us.archive.org/BookReader/BookReaderImages.php?zip=/6/items/nybc313867/nybc313867_jp2.zip&file=nybc313867_jp2/nybc313867_0156.jp2&id=nybc313867&scale=4&rotate=0 ספר יזכור לובלין 1952, עמ' 153, 175 </ref> במלחמת העולם בית המדרש נחרב כליל ולא נבנה מחדש.<ref> https://teatrnn.pl/leksykon/artykuly/szeroka-28-w-lublinie-nie-istnieje/ <br />
</ref> בשנת 2023 ניסה ארגון בניו יורק לגאול את השטח כדי לבנות מחדש את בית המדרש לזכרו, אך ללא הצלחה.<ref>https://my-property-story.wjro.org.il/2023/02/08/on-the-land-of-28-szeroka/ WJRO (World Jewish Restitution Organization)</ref><br />
<br />
בראשית [[המאה ה-19]], הפך את [[פולין]] למוקד [[חסידות]] חשוב, יחד עם רבי [[ישראל הופשטין]], המגיד מ[[קוז'ניצה|קוז'ניץ]], קיבל על עצמו תקופה ארוכה ללכת עם כיסוי סביב עיניו כדי ל[[שמירת העיניים|הישמר ממראות אסורים]], ונודע אחר כך כבעל ראייה רוחנית, ועל כן נקרא "החוזה". לפי גרסה אחת היה יכול לראות ״מסוף העולם ועד סופו״ ולפי גרסה אחרת היה יכול לראות את נבכי הנפש ומחשבותיהם של אנשים. הוא גם [[סמיכה לרבנות|סמך]] [[אדמו"ר]]ים וראשי שושלות חסידיות אחרות ברחבי פולין כולה, ופעל להפצת החסידות בפולין. בנוסף, עסק בלימוד תלמידים רבים, אשר חלק נכבד מהם היו לרבני ערים בפולין.<br />
<br />
ב-[[1812]] פרש מעליו תלמידו הבכיר, "היהודי הקדוש" רבי יעקב יצחק מפשיסחה, שהיה למדן אליטיסט והתנגד לשיטת רבו, שהתמקדה בחשיבות עשיית ה[[בעל מופת|מופתים]] עבור פשוטי העם. ניצתה ביניהם מחלוקת קשה, וחסידי השניים הרבו להתעמת.<br />
<br />
==נפילתו ומותו==<br />
ביום [[שמחת תורה]] ה'תקע"ה – 1814, נפל מחלון ביתו בנסיבות שלא הובררו. החוזה שרד את הנפילה, אך גופו [[שיתוק|שותק]], ולאחר עשרה חודשים ב[[תשעה באב]] נפטר. הפרשנויות שניתנו לנפילה רבות.<br />
* גרסת החסידים – החוזה נלחם עם כוחות הטומאה לאחר שניסה להביא את הגאולה,{{הערה| ישראל ברגר, עשר אורות, פיוטרקוב תרס"ז, עמ' 91 סימן כז; אהרון ציילינגולד אהלי שם בילגורי תרע"א, עמ' 49-50, יחיאל מיכל גאלד, דרכי חיים ושלום, מונקטש, ת"ש, עמ' קמג-קמו ועוד}} לטענת החסידים, מבחינה טכנית החוזה לא יכול היה לקפוץ.{{הערה|טענות כגון: החלון היה גבוה וצר, החוזה בכלל לא הכיר את החלון, וכוסות יין שעמדו על אדן החלון נשארו על עומדן.}}<br />
* גרסת ה[[תנועת ההשכלה היהודית|משכילים]] – באמצע שמחת תורה החוזה שתה והשתכר, ועל כן נכנס לחדרו לנוח לאחר מכן עלה לחלון השתין וקפץ או נפל משכרותו. [[יצחק ארטר]] כתב [[סאטירה]] בשם "גלגול נפש" על המאורע, ומתאר את תגובת החסידים: {{ציטוטון| ויאמרו אוי בעוונינו נאסף צדיק מרוב פשעינו, גווע ואיננו בחטאינו, גבר עליו [[סמאל]] בהאבק עמו, ויישאהו וישליכהו בעד החלון חוצה, ואנוכי עם שטן ומלאך רע נלחום לא נלחמתי, כי אם אחד ה[[שרף (מלאך)|שרפים]] ... ה[[יין שרף|שרף]] אשר במעי...}}{{הערה|[[יצחק ארטר]] "גלגול נפש" בתוך הצופה לבית ישראל, נדפס מחדש בירושלים תשנ"ו עמ' 156-158, ראו גם [[אלכסנדר צדרבוים]], כתר כהונה, אודסה תרכ"ז, עמ' 125}}<br />
* גרסת המחקר – במחקר מקובל לתמוך בגרסת המשכילים. [[דוד אסף]] העלה השערה נוספת, כי החוזה ניסה [[ התאבדות|להתאבד]]. אסף מסתמך על תיאור ניסיון התאבדות אחר שהיה עם החוזה, וכן על ציטוטים בשם החוזה שאותם רואה אסף כרמזים לנטיות אובדניות.{{הערה|ראו גם {{צ-ספר|מחבר=[[צבי מרק]]|שם=מיסטיקה ושיגעון ביצירת רבי נחמן מברסלב|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=2004|עמ=51}} [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=93319385#52.0.6.default הספר] באתר כותר}}<br />
<br />
[[קובץ:בית הקברות היהודי בלובלין, רבי יעקב יצחק ("החוזה") מלובלין (4).jpg|ממוזער|האוהל שעל קברו ב[[בית הקברות היהודי הישן בלובלין]]]]<br />
<br />
עם פטירתו, ירדה לובלין ממעמדה כמרכז חסידי. הוא נקבר ב[[בית העלמין היהודי הישן בלובלין]], על גבעת ה[[טירת לובלין|טירה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
{{הפניה לערך מורחב|שושלת לובלין}}<br />
היו לו ארבעה בנים ובת, כולם מזוגתו השנייה, שפרינצא:<br />
* בנו רבי ישראל, ששימש מעט באדמו"רות<br />
* בנו רבי יוסף מ[[טולצ'ין|טורטשין]]<br />
* בנו אברהם, שנפטר בחיי אביו ב[[ט' בתשרי]] [[ה'תק"ע]]<br />
* בנו רבי צבי <br />
* בתו שרה צירל, נישאה לרבי שמואל מ[[קורץ|קוריץ]] <br />
* נינו היה רבי [[קלונימוס קלמיש שפירא]] מ[[פיאסצ'נו|פיאסצנא]] והוא מזכיר אותו בכתביו<br />
<br />
==שיטתו==<br />
החוזה מלובלין גיבש שיטה עיונית מקורית סביב תורת הצדיק, אותה למד ממוריו [[המגיד ממזריטש]] ור' [[אלימלך מליז'נסק]], אך הוסיף עליה ממדים חדשים והעמיק בה מניסיונו המעשי בהנהגת עדה בגליציה מאז שנות השמונים של המאה השמונה עשרה. בספריו "זאת זיכרון", "זיכרון זאת", ו"דברי אמת", הכתובים בחלקם כאוטוביוגרפיה, פרש את לבטיו בהנהגת הציבור ואת מחשבותיו אודות יסודות המחשבה המיסטית, שההנהגה הצדיקית נשענת עליה.<br />
<br />
דרכו בחסידות פנתה בעיקר אל השכבות העממיות. הוא הדגיש כי על ההמון להיות נאמן ודבוק בצדיקיו, לציית להם ולתמוך בהם. במקביל, תפקידו של ה[[אדמו"ר]] כמשפיע רווחה חומרית היה מרכזי בראיית עולם זו, עד כדי כך שעוני נחשב כסימן לאי-נחת מהבורא, והחסידים יכלו להגיע לתכליתם הרוחנית כמעט רק על ידי [[דבקות בצדיק]]. דרכו זו קוממה עליו מבקרים, כולל נאמנו "היהודי הקדוש", שייצג לבסוף גישה הפוכה בתכלית.<br />
<br />
שמו וזכרו נערצים בעיקר בחסידויות פולין ו[[גליציה]] שיצאו בעיקר מתלמידיו, ומכונה בהן: "החוזה מלובלין".<br />
<br />
==במסורת החסידית==<br />
רבי יעקב יצחק הורוביץ נודע בכינויו "החוזה מלובלין", בשל רוח הקודש והתובנות הרוחניות שייחסו לו [[חסידות|חסידיו]] ובני דורו. תלמידיו, חסידיו ואנשים שהכירוהו העידו כי ניחן ביכולת ראייה החורגת מהממד הפיזי – הן במרחב (מרחק, גובה ועומק), והן בזמן (עבר ועתיד). העידו עליו כי ידע לראות את מחשבותיהם, דיבוריהם ומעשיהם הנסתרים של הבאים אליו הן על ידי ראיית פניהם והן על ידי קריאת פתקא בה כתוב שמותם ושם אמם. לפי המסורת החסידית, ניחן גם ביכולת לראות את העולמות העליונים הרוחניים והמתרחש בהם, כגון ב[[גן עדן]], [[גיהנום]], [[גלגול נשמות|גלגולי נשמות]] ו[[מלאך|מלאכים]]. תלמידיו ראו בו דמות במעלת [[נביא]] מקראי.<br />
<br />
לפי מסורת החסידים הוא זכה לכך, בזכות [[שמירת העיניים]] שנהג בצעירותו. <br />
<br />
על נפילתו ופטירתו (ופטירת חבריו [[המגיד מקוז'ניץ]] ורבי [[מנדל מרימנוב]] באותה שנה) מסופר בפי החסידים שזה היה עקב ניסיונם להביא את המשיח, והתערבותם בשמים ב[[המלחמות הנפוליאוניות|מלחמת נפוליאון ברוסיה]] ברצונם להופכה ל[[מלחמת גוג ומגוג]]{{הערה|בניגוד לדעת [[בעל התניא]] שתמך בצאר, וכן דעת תלמידו רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]]. תוכן הסיפור באריכות בספר ימות המשיח בהוצאת חסידי מונקאטש.}}. <br />
<br />
גם זכרונו הפך ל[[אגדה אורבנית|אגדה]] ידועה. על "החוזה" נאמר מפי [[אורי מסטרליסק|רבי אורי מסטרליסק (השרף)]], שלובלין היא [[ארץ ישראל]], חצר [[בית מדרש|בית המדרש]] שלו היא [[ירושלים]], בית המדרש עצמו הוא [[הר הבית]], דירת "החוזה" - אולם ה[[בית המקדש|עזרה]] וה[[בית המקדש|היכל]], חדר "החוזה" – הוא [[קודש הקודשים]] ושכינה מדברת מתוך גרונו של "החוזה מלובלין"{{הערה|{{היברובוקס|משה ולדן|נפלאות הרבי|3622|{{כ}}בילגורייא תרעא}} עמ' 87, אות רצ, דף מד ע"ב}}.<br />
<br />
[[היהודי הקדוש]], תלמידו של החוזה, הוא גיבור הרומן ההיסטורי של [[מרטין בובר]] "[[גוג ומגוג (רומן)|גוג ומגוג]]". הרומן מתמקד ביחסיו הנפתלים עם רבו.<br />
<br />
חומרים רבים אודותיו נאספו ופורסמו כעבור שנים רבות. בין הראשונים שבהם שני ספרים מאת הרב ישראל אהרן ולדן – ''נפלאות הרבי'' (תרע"א) ו''אוהל הרבי'' (תרע"ג) – ובהם דברי תורה, סיפורים ועדויות על החוזה מלובלין.{{הערה|ר' ישראל אהרן ולדן, {{היברובוקס|משה ולדן|נפלאות הרבי|3622}} וכן {{היברובוקס||אהל הרבי|3623}}. שני ספרים אלו נכתבו כמעט מאה שנה לאחר פטירת החוזה, ומבוססים על סיפורים ועדויות שאסף ולדן מאנשים שזכרו את החוזה דרך הוריהם או שהכירו אנשים שביקרו אצלו. על אף שבאותה תקופה יצאו לאור ספרים רבים עם עדויות על צדיקים קדומים בניהם החוזה, ספרים אלו נחשבים לראשונים שהתמקדו באופן ייחודי בדמותו של החוזה מלובלין.}}<br />
<br />
בשנת [[2009]] יצא לאור הספר ''אבני זיכרון'' מאת הרב ירוחם פישל הגר, שבו לוקטו ציטוטים, סיפורים ועדויות מתלמידי החוזה וממקורות חסידיים קדומים.{{הערה|הרב ירוחם פישל הגר, ''אבני זיכרון'' (ירושלים: תשס"ט). הספר כולל ליקוט מקיף מתוך מקורות חסידיים קדומים – בעיקר מתלמידיו של החוזה מלובלין – וכולל ציטוטים, שבחים וסיפורים על קדושתו ומדריגת רוח קודשו, שרבים מהם עדות ממקור ראשון או עדות מכלי ראשון.}}<br />
<br />
==מתלמידיו==<br />
{{טורים<br />
| תוכן = * רבי [[זאב מזברז'|בנימין זאב מזבריז']].<br />
* בן דודו רבי [[שמעון מרילס]] מ[[חסידות ירוסלב|ירוסלב]].<br />
* הרב [[משה סטניצר]]<br />
* רבי פייבוש מ[[אוהנוב|היבנוב]].<br />
* רבי [[יעקב יצחק מפשיסחה]] מכונה "היהודי הקדוש"<br />
* רבי [[שמחה בונם מפשיסחה]]<br />
* רבי גדליה מ[[לבוב]]<br />
* רבי [[אורי מסטרליסק]] ("השרף מסטרליסק") <br />
* רבי [[שלום רוקח]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]]<br />
* לתקופה קצרה אף רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]<br />
* רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]]<br />
* רבי [[ישראל יצחק קאליש]] מ[[וורקא|וורקה]]<br />
* רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מ[[דינוב]], ה"[[בני יששכר]]", מייסד שושלות [[חסידות דינוב|דינוב]] ו[[חסידות מונקאטש|מונקאטש]].<br />
* רבי [[יחזקאל מקוזמיר]] מייסד [[חסידות מודז'יץ|שושלת מודז'יץ]]<br />
* רבי [[ישכר בר מרדושיץ]]<br />
* רבי [[יעקב צבי יאליש]] מחבר הספרים "מלא הרועים" ו"קהלת יעקב"<br />
* רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]<br />
* רבי אברהם מ[[חסידות ויסקוט-קרושנוביץ|קונסקוולה]]<br />
* רבי [[דוד מללוב]] מייסד [[חסידות לעלוב|שושלת לעלוב]]<br />
* רבי [[דב בעריש מאושפיצין]]<br />
* רבי [[שמואל מקארוב]]<br />
* רבי [[מאיר מאפטא]] מחבר הספר "אור לשמים", שרבו הסמיכו לממלא מקומו, אבי [[חסידות אפטא|שושלת אפטא]].<br />
* רבי [[ישעיה וולטפרייד|ישעיה]] מ[[חסידות פשדבורז'|פשדבורז']]<br />
* רבי [[קלונימוס קלמן הלוי מקרקא]] מחבר הספר "מאור ושמש"<br />
* רבי [[מרדכי דוד אונגר (דומברובה)|מרדכי דוד אונגר]] מ[[חסידות דומברובה|דומברובה]]<br />
* רבי [[חסידות חלם|יוסף קעזיס מחלם]].<br />
* מחותנו רבי ראובן הלוי הורוביץ מ[[ז'ורנישצ'ה]] (זרניווצא). בעל הספר דודאים בשדה. חמיו של רבי אריה לייבוש מ[[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]]. היה תלמידם של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ושל רבי [[שמעלקה מניקלשבורג]]. כיהן בגוטמן ה[[גרמניה|גרמנית]] אך עזבה עם בא ההשכלה וכיהן בנאויפלה ובז'ורנישצ'ה.<br />
* רבי מאיר הלוי הורוביץ אחיו של רבי ראובן. כיהן כאדמו"ר בשֶפס (בהשפעת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]) ובד בבד נסע לחוזה.<br />
* רבי [[איתמר וולגלרנטר]] מ[[קונסקובולה|קונסקוולה]], מחבר הספר "משמרת איתמר".<br />
* רבי יהודה לייב מ[[זקליקוב]] (היה עוד אצל רבי [[אלימלך מליז'נסק]])<br />
* רבי [[אשר ישעיה רובין]] מ[[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]<br />
* רבי יעקב ריינמן מ[[נארול]].<br />
* רבי [[אלכסנדר סנדר אייכנשטיין]], מייסד שושלת [[חסידות קומרנה|קאמרנא]].<br />
* רבי [[מאיר מפרמישלאן]].<br />
* רבי [[חסידות יאריטשוב|יוסף מטומשוב יאריטשוב]].<br />
* רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)|חיים מאיר יחיאל שפירא]] "השרף מ[[מוגיילניצה|מוגלניצא]]".<br />
* רבי [[שושלת נשכיז|יצחק מנשכיז]].<br />
* רבי [[אליעזר הורוביץ|אליעזר מדז'יקוב]].<br />
* רבי [[יוסף ברוך אפשטיין|"היהודי הטוב" מניישטאט]].<br />
* רבי [[חיים הלברשטאם|חיים מצאנז]].<br />
* רבי [[יצחק מאיר אלתר|"החידושי הרי"ם " מגור]].<br />
}}<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''דברי אמת'''<br />
*'''[[זכרון זאת]]'''<br />
*'''זאת זיכרון'''<br />
<br />
==ניגון המלאכים==<br />
בחצרות בית [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]-[[חסידות צאנז|צאנז]] ישנו ניגון שלימדו החוזה מלובלין, המכונה "ניגון המלאכים". הניגון מושר ב[[טיש]] ב[[ליל שבת]] על הפיוט (מתוך זמירות השבת) "לאל אשר שבת". לניגון שתי נוסחאות, אחת מהירה וקלילה המושרת ברוב החצרות, ושנייה איטית יותר ובעלת [[קישוט (מוזיקה)|קישוט]]ים המושרת בחצרות [[חסידות דז'יקוב|דז'יקוב]] [[חסידות באבוב|באבוב]] ו[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]], בשינויים קלים בין החצרות וכן בשינויים קלים במנגינה לצורך התאמתה למילים. בנוסף [[ירמיה דמן]], שר ניגון זה בגרסה שונה, כפי שקיבלו מאביו ממסורת [[חסידות רוזבדוב]]. <br />
<br />
הניגון בגרסת דז'יקוב:<br />
<score midi="1" vorbis="1"><br />
{<br />
% 0<br />
\numericTimeSignature \tempo "Andante" 4 = 120 \time 4/4 \key d \major<br />
d'4 d'8 d'8 d'4 d'8 d'8 d'4 e'8 d'8 cis'4 d'4 e'4 e'4 e'4 e'4 b'8 b'4 b'8 a'4 g'4 a'2 fis'2 fis'2 e'4 d'4 e'8 e'4 fis'8 g'8 g'4 fis'8 e'1 g'8 g'4 fis'8 g'8 g'4 fis'8 e'1 fis'8 fis'4 e'8 fis'8 fis'4 e'8 d'1 fis'2 \times 2/3 {fis'4 [d'4 fis'4]} a'2 g'2 fis'4 e'4 \times 2/3 {g'4 [g'4 fis'4]} e'1 fis'8 fis'4 e'8 fis'8 fis'4 e'8 d'1 g'8 g'4 fis'8 g'8 g'4 fis'8 e'1 a'2 \times 2/3 {b'4 [a'4 g'4]} fis'2 e'2 a'2 \times 2/3 {b'4 [a'4 g'4]} fis'2 e'2 a'4 a'8 a'8 a'4 a'4 fis'1 <br />
<br />
}<br />
</score><br />
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1745|מספר שנים=70}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* משה ולדן, '''נפלאות הרבי''', בילגורייא תרעא<br />
* [[אברהם יצחק ברומברג]], '''ה"חוזה" מלובלין''', ירושלים תשכ"ב<br />
* [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''החוזה מלובלין''', ירושלים תשכ"ט<br />
* [[ר. פרידמן]], '''החוזה מלובלין: ספור חייו ופעליו של רבי יעקב יצחק מלובלין'''<br />
* [[דוד אסף]], '''נאחז בסבך: פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות''', [[מרכז זלמן שזר]], 2008, פרק שני: 'המתנגדים התלוצצו שהשתכר ונפל': נפילתו של החוזה מלובלין, עמ' 137–178<br />
* א' רובינשטין, "ספרי החוזה מלובלין", '''קריית ספר''', כרך לז, תשכ"ב, עמ' 123–126<br />
*ד"ר אוריאל גלמן, '''השבילים היוצאים מלובלין''', מרכז זלמן שזר, ירושלים תשע"ח<br />
*[[זאב קיציס]], '''המורים הגדולים של החסידות''', ידיעות ספרים 2023, עמ' 186–208<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיציטוט=יעקב יצחק הורוביץ}}<br />
* {{אנצ דעת|114}}<br />
* [[רחל אליאור]], [http://pluto.huji.ac.il/~mselio/yesod-42-sci.pdf "יש ואין-דפוסי יסוד במחשבה החסידית"], משואות, מחקרים בספרות הקבלה ובמחשבת ישראל מוקדשים לזכרו של פרופ' [[אפרים גוטליב]] (בעריכת מ' אורון וע' גולדרייך), ירושלים [[מוסד ביאליק]], תשנ"ד: 74-53 <br />
* [[רחל אליאור]], [http://pluto.huji.ac.il/~mselio/tmurot.pdf "תמורות במחשבה הדתית בחסידות פולין: בין "יראה" ו"אהבה" ל"עומק" ו"גוון"], [[תרביץ]] סב, ג, (תשנ"ג): 432-381 <br />
* [[רחל אליאור]], [http://pluto.huji.ac.il/~mselio/BEIN_YESH_LEEIN.pdf "בין "היש" ל"אין"- עיון בתורת הצדיק של ר' יעקב יצחק החוזה מלובלין"], בתוך: צדיקים ואנשי מעשה: מחקרים בחסידות פולין (בעריכת ר' אליאור, י' ברטל וח' שמרוק), ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ד: 167-218<br />
* [https://www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=322 רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ - החוזה מלובלין] באתר "MyTzadik"<br />
* ספרו {{היברובוקס||זיכרון זאת|3624}}<br />
* [https://www.youtube.com/watch?v=w6iesjNPQm4 ניגון המלאכים], באתר [[יוטיוב]]<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007308320505171|יעקב יצחק בן אברהם אליעזר הורביץ (1745-1815), מלובלין}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חסידויות}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:הורוביץ, יעקב יצחק}}<br />
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]<br />
[[קטגוריה:לובלין: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1745]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1815]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות היהודי הישן בלובלין]]</div>imported>אבישי וורמסר