https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A8יעקב בר-אור - היסטוריית גרסאות2026-09-15T06:57:06Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=244703&oldid=previmported>EranBot: בוט החלפות: תאור\12026-02-01T04:01:42Z<p><a href="/index.php?title=%D7%95%D7%A7:%D7%94%D7%97&action=edit&redlink=1" class="new" title="וק:הח (הדף אינו קיים)">בוט החלפות</a>: תאור\1</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{משפטן<br />
| תאריך פטירה = [[14 ביוני]] [[2008]]<br />
| מקום פטירה = [[ירושלים]], [[ישראל]]<br />
| תאריך עלייה = [[1936]]<br />
| תמונה = [[קובץ:Yaakov Bar-Or at Eichmann trial1961.jpg|250px]]<br />
| כיתוב = יעקב בר-אור בצוות התביעה ב[[משפט אייכמן]]<br />
| תאריך לידה = [[4 בדצמבר]] [[1916]]<br />
}}<br />
'''יעקב בר-אור''' ([[4 בדצמבר]]{{הערה|[https://www.geni.com/people/יעקב-בראור/6000000013124381988 אתר "Geni"]}} [[1916]] – [[14 ביוני]] [[2008]]) היה [[פרקליטות המדינה|פרקליט מחוז תל אביב]]. הושעה מתפקידו בעקבות גילוי הסמכתו ל[[עריכת דין]] שלא כחוק.<br />
<br />
==ראשית חייו==<br />
בר-אור נולד בשנת [[1916]] בעיר [[פרנקפורט]] שב[[גרמניה]], בנם של [[ג'ני ברויאר]] והרב ד"ר [[יצחק ברויאר]], עורך דין ובכיר בתנועת [[אגודת ישראל]] העולמית. הוא למד בבית הספר הריאלי ע"ש הרב [[שמשון רפאל הירש]], ולאחר מכן שהה באנגליה למשך שנתיים. עם שובו למד זמן מה ב[[ישיבה]] של הרב הירש בפרנקפורט, עד ש[[העלייה החמישית|עלה עם משפחתו לארץ ישראל]] בשנת [[1936]]. ב[[ארץ ישראל]] הוא היה חבר בקיבוץ [[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]], ולאחר מכן למד זמן קצר בישיבה של הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] ושלוש שנים נוספות ב[[ישיבת חברון]]. כן למד בבית הספר למשפטים של [[המנדט הבריטי]] ופרש בתום השנה הרביעית ללימודיו, מתוך חמש שנות לימוד. משנת [[1943]] עבד לצד אביו בעבודתו המשפטית. בר אור היה חבר ב[[ההגנה|הגנה]] וב[[מלחמת העצמאות]] הוצב ב[[אבו תור]]{{הערה|{{מעריב|[[יוסף לפיד]]|שלושה קצינים באו לפרקליט|19620607|61}}}}.<br />
<br />
ביולי 1948 החל בר אור לעבוד לצד הרב [[יצחק מאיר לוין]] בהקמת משרד הסעד וכיועץ משפטי של [[משרד הסעד]]{{הערה|{{דבר||מפעולות משרד הסעד|19480927|6}}}}. במסגרת תפקידו זה מונה בשנת [[1953]] כחבר בוועדת חקירה בראשות השופט [[שמעון אגרנט]] לבחינת מצב העבריינות בקרב נוער{{הערה|{{דבר||ועדת חקירה לעבריינות נוער|19530330|107}}}}. בקיץ 1954 התמנה לסגן פרקליט המדינה, הממונה על תיקים אזרחיים ובספטמבר [[1955]] מונה לפרקליט מחוז תל אביב. במרץ 1957 זומן על ידי [[שורת המתנדבים]] להעיד מטעם ההגנה במשפט שלהם{{הערה|{{דבר||החלו עדויות ההגנה במשפט "השורה"|19570306|46}}}}. יום לפני העדות נפגש עם [[שמואל תמיר]], פרקליט שורת המתנדבים, ומסר לו חומר רקע על אחת הפרשות סביבן נסוב המשפט. דבר זה הביא לקרע בינו ובין מפכ"ל המשטרה, [[יחזקאל סהר]].<br />
<br />
בשנת 1959 מונה למשלחת ישראל לאו"ם לעצרת ה-14 (ושוב לעצרת ה-15), כנציג ישראל לוועדה לעניינים סוציאליים, משפטיים וזכויות אדם{{הערה|{{דבר||אושר הרכב משלחת ישראל לעצרת או"ם|19590831|6}}}}. הוא גם היה בין התובעים ב[[משפט אייכמן]], בין השאר בשל שליטתו ב[[גרמנית]]{{הערה|{{מעריב|יוסף חריף|העטוף בגלימת המשפט - כבטלית|19610515|18}}}}. בר-אור היה אחראי על הראיות לגבי [[גרמניה]], [[הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה]], [[גטו טרזיינשטט]], [[בולגריה]], [[יוגוסלביה]] ו[[יוון]]{{הערה|Gideon Hausner, Justice in Jerusalem, 1977, page 304|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
==השעייתו וסוף דרכו==<br />
עם הקמת [[לשכת עורכי הדין בישראל]] בשנת 1961 ביקש להתמודד בבחירות מטעם רשימה שהייתה קשורה ל[[מפא"י]]. במהלך הבחירות התברר שהוא אינו חבר הלשכה מכיוון שלא הוסמך כעורך דין. לאחר הבחירות פנה בר-אור לנשיא [[בית המשפט העליון]] [[יצחק אולשן]] ושר המשפטים, בהתאם לפקודת עורכי הדין המנדטורי המתיר ל[[זקן השופטים]] להעניק רישיון לעריכת דין לבעלי השכלה משפטית מובהקת ובקשתו אושרה.<br />
<br />
[[ראובן גרינברג (לח"י)|ראובן גרינברג]], שטען שבר-אור היה בין המתנכלים לו, פנה בתלונה נגדו למשטרה על התחזות לעורך דין. בחקירה התברר שבעצם עבודתו כפרקליט לא היה פגם משום שעל פי הפקודה הישנה עבודה בפרקליטות ובייעוץ משפטי לממשלה לא דרשה רישיון עריכת דין. אך בעקבות החקירה התברר שבבקשתו לנשיא בית המשפט העליון הוא לא דייק בפרטים על השכלתו המשפטית. כמו כן התברר שמיוני 1959 הוא קיבל תוספת שכר ותק אקדמאי שלא היה זכאי לה. בסוף מאי 1962 הושעה בר אור מתפקידו כפרקליט מחוז תל אביב, בתחילת יוני נעצר{{הערה|{{מעריב||נעצר בר-אור פרקליט מחוז תל אביב|19620603|7}}}} וביולי הוגש נגדו כתב אישום על [[קבלת דבר במרמה]], מצג שווא ושימוש במסמכים בעלי תוכן כוזב. במשפטו בתחילת ספטמבר 1962 בר-אור הודה בשני סעיפי האישום ובמהלך תקופת המשפט השיב את הכספים לקופת המדינה. בהודאתו חסך את זימונם של הנשיא אולשן ומנכ"ל משרד המשפטים [[יוסף קוקיה]] להעיד בשם התביעה. בראש צוות התביעה עמד [[פרקליט המדינה]] [[צבי בר-ניב]]{{הערה|{{דבר||בר אור הודה והורשע פסק הדין יינתן ביום ה|19620903|90}}}}. בחודש ספטמבר גזר השופט [[אליעזר מלחי]] את דינו לשלושה חודשי מאסר{{הערה|{{דבר||בראור ל-3 חדשי מאסר|19620907|7}};{{דבר||המשך|19620907|95}}}}. מפקד מחוז תל אביב במשטרה [[עמוס בן-גוריון]] נענה לבקשת בר-אור לרצות את עונשו במסגרת עבודות חוץ במטה המשטרה.<br />
<br />
בר-אור עבר לעבוד במגזר הפרטי והיה למנהל באחת מחברות הביטוח{{הערה|{{מעריב||השמחה במעונו של בר-אור|19630507|24}}}}. החל משנת הלימודים תש"ל (1969-1970) הוא לימד קורס בשם "משפט פלילי לפי דין תורה" במכון לקרימילוגיה (לימים [[המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן|המחלקה לקרימינולוגיה]]) ב[[אוניברסיטת בר-אילן]].{{הערה|[[עמיחי רדזינר]], "הפקולטה למשפטים: הוראת המשפט העברי - בין חזון יישומי למציאות תאורטית", בתוך: '''אוניברסיטת בר-אילן - מרעיון למעש''' - כרך א: אבני דרך ותולדותיהן של מחלקות, עמ' 490–491. רמת-גן: [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]], (תשס"ו). {{ISBN|9652263214}}}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
אחיו של יעקב בר-אור היה פרופ' [[מרדכי ברויאר (היסטוריון)|מרדכי ברויאר]]. ליעקב ולחיה בראור חמישה ילדים.<br />
<br />
בתו השנייה של בר-אור, [[נעמי גפני]], היא ציירת ואמנית, הנשואה ל[[היסטוריון]] פרופ' [[ישעיהו גפני]]. נכדיו הם ההיסטוריונים ד"ר חנן גפני וד"ר [[ראובן גפני (חוקר)|ראובן גפני]].<br />
<br />
בנו הרביעי הוא הרב יצחק בראור, ששימש כמנהל בית הספר היסודי "חורב" בירשלים במשך 27 שנים, ומחבר ועורך הספר "באר השר" על משנת ה[[רש"ר הירש]]. בנו של יצחק, מיכאל בראור, הוא דיפלומט במשרד החוץ שכיהן אף הוא כנציג ישראל לוועדה לעניינים סוציאליים, משפטיים וזכויות אדם באו"ם (בעצרת ה-73-76). במסגרת תפקידו זה יזם והוביל אימוץ החלטת עצרת תקדימית בנושא הכחשת השואה, שבין היתר קובעת הגדרה להכחשת השואה וקוראת למדינות, לארגונים ולחברות המדיה להפעיל כלים קונקרטיים במאבק בה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://documents-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/N22/235/79/PDF/N2223579.pdf?OpenElement|כותרת=נוסח החלטת העצרת הכללית בנושא הכחשת השואה, UN RES 75/250|תאריך=20.1.2022}}</ref>{{הערה|{{מקור ראשון|הודיה כריש חזוני|80 שנה ל"פתרון הסופי": באו"ם אימצו את יוזמת ישראל למאבק בהכחשת שואה|news/449191|20 בינואר 2022}}}}{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|האו"ם אישר הצעה ישראלית למניעת פרסומים מכחישי שואה ברשתות החברתיות|0000017f-f1ed-d487-abff-f3ffe7e40000|20 בינואר 2022}}}}<ref>{{ynet|איתמר אייכנר|YNET, היסטוריה באו"ם: עברה החלטה נגד הכחשת שואה|news/article/rk00hdmvat|20 בינואר 2022}}</ref><br />
<br />
בנו החמישי הוא ד"ר [[ישעיהו בר-אור]], מומחה ויועץ בעל שם ל[[איכות הסביבה]] ולשעבר המדען הראשי של [[המשרד להגנת הסביבה]].<br />
{{עץ משפחת ברויאר}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{היברובוקס|יעקב בראור|מרן ר' יוסף קארו - אחרון המחברים בישראל|29675|[[המעיין (כתב עת)|המעיין]], ניסן תשכ"ה, עמוד 34|עמוד דיגיטלי=35}}<br />
* {{היברובוקס|יעקב בראור|שאלות ותשובות רבי עזריאל|29663|[[המעיין (כתב עת)|המעיין]], ניסן תש"ל, עמוד 50|עמוד דיגיטלי=51}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007406477505171|יעקב בראור (1916-2008)}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בר-אור, יעקב}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפטנים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:עובדי משרד המשפטים]]<br />
[[קטגוריה:פרקליטי מחוז תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפט אייכמן: אישים]]<br />
[[קטגוריה:מורשעים בעבירות מסוג סחיטה, מרמה ועושק בישראל]]<br />
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברויאר|יעקב בר-אור]]<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הקדושים]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים ילידי גרמניה]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1916]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2008]]</div>imported>EranBot