https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%AA 2026-09-14T13:33:16Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=68781&oldid=prev 2025-12-08T17:42:54Z

<p>הוספתי קישור להתפתחותו</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:Laughing_Kid.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תינוקת צוחקת]]<br /> [[קובץ:Macierzynstwo 1902.jpg|ממוזער|250px|מקור השם &quot;ינקות&quot; הוא מפעולת ההנקה, שהיא מרכז הווייתו של התינוק בתחילת חייו.]]<br /> [[קובץ:Baby_beim_f%C3%BCttern.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תינוק מואכל רסק בכפית. בתחילה התינוק אינו יכול להתקיים בכוחות עצמו ולכן זקוק לטיפול.]]<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;יַנְקוּת&#039;&#039;&#039; היא תקופת החיים של ה[[אדם]] בשלבי [[התפתחות|התפתחותו]] הראשוניים. היא נמשכת מרגע יציאת ה[[עובר]] ב[[לידה]] ועד לגיל שלוש שנים{{הערה|שם=אפטר2010}}{{הערה|שם=מוניץ2016}}.<br /> <br /> ב[[עברית]] המילה נגזרת מהשורש &#039;&#039;&#039;י-נ-ק&#039;&#039;&#039; המבטא את המהות הביולוגית והפסיכולוגית של התינוק - [[הנקה|היניקה]], אשר חיונית לשרידתו ונמצאת במרכז הווייתו, בעיקר בחודשים הראשונים לחייו.<br /> <br /> בנוסף, נהוג לתאר פרק זמן זה בחיי האדם, גם בשם &quot;הגיל הרך&quot;{{הערה|שם=אפטר2010|אפטר, א., הטב, י., ויצמן, א., וטיאנו, ש. (2010). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב.}}.<br /> <br /> מגיל שלוש מסתיימת תקופת הינקות ומתחילה תקופת ה[[ילדות]]{{הערה|שם=אפטר2010}}.<br /> <br /> ==מתלות להתפתחות==<br /> [[קובץ:PikiWiki Israel 3204 Ein Hahoresh.jpg|ממוזער|250px|תינוקות זקוקים להשגחת [[אדם]] [[בגרות|בוגר]].]]<br /> מבחינה [[אבולוציה|אבולוציונית]], תינוקות אנושיים מכוונים לצפות מהמטפלים שלהם שיספקו הגנה מפני סכנות{{הערה|שם=Dozier| Dozier, Mary (1 June 2014). [https://psychiatryonline.org/doi/full/10.1176/appi.ajp.2014.14030320 &quot;Romania&#039;s Abandoned Children: Deprivation, Brain Development, and the Struggle for Recovery&quot;]. American Journal of Psychiatry. 171 (6): 693–694. doi:10.1176/appi.ajp.2014.14030320. ISSN 0002-953X.}}. [[אדם|בני אדם]] משתייכים ל[[מין אלטריאלי]] {{אנ|Precociality and altriciality}} שבו הצאאצים הרכים תלויים מאד בהורים, לעזרה בקיום ולשם בוויסות מערכות התנהגותיות וביולוגיות רבות.{{הערה|שם=Dozier}} מבחינת ההיסטוריה האבולוציונית שלנו, תינוקות לא יכולים לשרוד ללא מטפלים, לכן, המין האנושי לא פיתח אסטרטגיות התנהגותיות או ביולוגיות להתמודדות עם המחסור במטפלים{{הערה|שם=Dozier}}. תהליך ההתפתחות של התינוק הוא תוצאת של יחסי הגומלין הקבועים בינו ובין [[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבתו]]{{הערה|שם=אפטר2010}}.<br /> <br /> לאחר הלידה מתקיימת אצל התינוק תלות פיזית מרבית{{הערה|שם=מוניץ2016|מוניץ, ח&#039; (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.}}, שכן התינוק חסר ישע ולא מסוגל להתקיים בכוחות עצמו. כתוצאה מכך, בתחילה התינוקות תלויים בדמות מטפלת כלשהי ברוב ההיבטים של קיומם{{הערה|שם=ויסותעצמי|Berger, Andrea, (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 3-17). Washington, DC, US: American Psychological Association|כיוון=שמאל}}. על פי רוב ה[[אם (משפחה)|אם]] ממלאת תפקיד זה, אך הוא יכול להתבצע על ידי כל מבוגר אחר שיש לו את הכישורים הדרושים.<br /> <br /> כדי להתמודד עם חוסר ישע זה, ובדרכו להפוך לפעוט ובהמשך לאדם [[בגרות|בוגר]], רוכש התינוק מיומנויות חיים רבות במהלך שנת החיים הראשונה שלו. בגיל שבועות אחדים מתחיל התינוק להגיב לכל שינוי רגשי בסביבתו המיידית, בהתאם לעוצמת השינוי{{הערה|שם=מוניץ2016}}.<br /> ה[[תאוריה של תודעה]] היא יכולת שמתפתחת אצל התינוק מרגע הלידה ועוזרת לו להגיב להתנהגות האדם שמולו [[חיזוי|ולנבא]] התנהגות [[הורות|הורית]]{{הערה|שם=מוניץ2016}}.<br /> יכולתו של הילד לחזות על סמך ניסיון קודם את השלב הבא בהתנהגות סביבתו, בונה בהדרגה את יכולת [[שימור (פסיכולוגיה)|שימור]] [[תאוריית יחסי אובייקט|האובייקט]], מפנימה אותו ומשחררת אותו מתלות באירועים מיידיים{{הערה|שם=מוניץ2016}}.<br /> <br /> ההתפתחות של התינוק חלה במקביל בתחום ה[[חוש]]י, ה[[מוטוריקה|מוטורי]], ה[[קוגניציה|קוגניטיבי]], הגופני והרגשי{{הערה|שם=מוניץ2016}}. עד גיל שנתיים הפעוט מגיע להישגים מרשימים ב[[שפה]], קוגניציה, תפיסת העצמי ובהתפתחות החברתית, הרגשית והגופנית{{הערה|שם=הפרעותשינה}}.<br /> <br /> לסביבה שבה נמצא הפעוט יש השפעה רבה על ההתפתחות העתידית שלו במישורים רבים{{הערה|שם=ויסותעצמי4|Berger, Andrea, (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 61-90). Washington, DC, US: American Psychological Association|כיוון=שמאל}}.<br /> עם זאת, גם למאפיינים האישיים של כל פעוט ישנה השפעה על האופן שבו הוא מגיב לסביבה. אחד הגורמים אשר משפיעים על האופן שבו כל פעוט מגיב להוריו הוא ה[[מזג]] שלו{{הערה|שם=ויסותעצמי4}}.<br /> <br /> ====התפתחות חושית====<br /> <br /> חוש השמיעה של התינוק פועל עוד בהיותו עובר ברחם אמו, כאשר הוא יכול לקלוט ולזהות גירויים קוליים כבר בשלושת החודשים האחרונים להריון{{הערה|שם=מוניץ2016}}.<br /> <br /> המגע הראשון והחשוב ביותר לרך הנולד הוא המגע העורי{{הערה|שם=מוניץ2016}}.<br /> לכן מומלץ להשכיב את התינוק מיד עם צאתו מהרחם, עוד לפני ניתוק [[חבל הטבור]], על בטן אמו או על חזה, על מנת להפחית את הלם המעבר משיווי המשקל הפנימי של הרחם לסביבה החיצונית{{הערה|שם=מוניץ2016}}.<br /> <br /> מהיום השלישי לאחר הלידה התינוק יכול לזהות את שד אמו וצווארה לפי חוש הריח, באופן המאפשר לו להבדיל בינה לבין נשים אחרות{{הערה|שם=מוניץ2016}}.<br /> <br /> חוש הראייה מתפתח באופן יותר הדרגתי. בתחילה התינוק מבחין במסגרת חיצונית, ורק מאוחר יותר – במה שבתוך המסגרת. מכאן שתחילה הוא מזהה מסגרות של פנים, ורק חודשיים מאוחר יותר הוא יכול להבחין בחלקי הפנים כמו אף, עיניים ואוזניים. בגיל חמישה עד שבעה חודשים הוא כבר יכול לזהות פנים שראה שבוע קודם לכן פעם אחת במשך יותר מדקה. בגיל חודשיים התינוק מתחיל ליצור קשר עין עם אנשים אחרים בסביבתו{{הערה|שם=מוניץ2016}}.<br /> <br /> ====התפתחות גופנית====<br /> [[קובץ:Baby_on_Tiptoes.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תינוק מתחיל ללמוד ללכת]]<br /> {{ערך מורחב|התפתחות גופנית בינקות}}<br /> <br /> מבחינה גופנית עוברים על התינוק שינויים גדולים, שהבולט בהם הוא הכפלת משקל הלידה. [[רפלקס]]ים מולדים נעלמים ומוחלפים בתנועות רצוניות, קצב [[לב האדם|הלב]] מתייצב ויורד, [[מערכת העיכול]] מתפתחת ובהדרגה ה[[שן|שיניים]] צומחות וכך מתאפשר לתינוק לצרוך מזון מוצק, ועוד.<br /> <br /> בתחום [[המערכת המוטורית|המוטורי]] לומד התינוק לזקוף את ראשו ב[[שכיבה]] על הבטן, להתהפך מהבטן לגב ולהפך, לזחול, להתיישב, להיעמד ולבסוף [[הליכה|ללכת]].<br /> <br /> ====ההתפתחות הקוגניטיבית====<br /> התינוק קולט את סביבתו ומפתח יכולת קוגניטיבית{{הערה|שם=מוניץ2016}}.<br /> ה[[אינטליגנציה]] של התינוק באה לידי ביטוי בדרך שבה הוא פועל על סביבתו כדי להכיר אותה{{הערה|שם=אבולוציוניים}}.<br /> בגיל הינקות פעוטות בדרך כלל מגיבים באופן [[רפלקס]]יבי ל[[גירוי]]ים חיצוניים ופנימיים. עם זאת ניתן לראות סימנים ראשוניים של [[שליטה עצמית]] כבר במהלך [[חודש]]י החיים הראשונים{{הערה|שם=ויסותעצמי}}.<br /> למשל, פעוטות בגילאי 3–6 חודשים כבר מסוגלים ליצור [[הסחת דעת]] עצמית מ[[גירוי]]ים לא נעימים{{הערה|שם=קולקינס|Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.|כיוון=שמאל}}.<br /> <br /> הניסיון תורם להתפתחות ה[[מוח]]{{הערה|שם=קרלסון|Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.|כיוון=שמאל}}.<br /> במהלך השנתיים הראשונות לחיים המוח של הפעוט מגיע לתשעים אחוזים מגודלו הבוגר{{הערה|שם=הפרעותשינה|{{פסיכולוגיה עברית|נופר ישי-קרין|הפרעות שינה - איך מזהים אותן ולמה כל-כך חשוב לטפל בהן|22|18 בינואר 2003}}}}.<br /> בתקופה זו [[המערכת הלימבית]] מתחילה להבין קשרי [[סיבתיות]] בין [[גירוי]] לתוצאה. התפתחות זו מאפשרת לפעוט לצפות קבלה או אובדן של [[חיזוק]] על פי רמזים מה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]]{{הערה|שם=קולקינס|Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.|כיוון=שמאל}}.<br /> <br /> [[תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז&#039;ה]] רואה את ההתפתחות הקוגנטיבת כתהליך המורכב משלבים הנבדלים זה מזה איכותית, ואשר הם אוניברסליים - משותפים לילדי כל התרבויות.<br /> <br /> עד גיל שלוש קיבולת [[זיכרון עבודה|זיכרון העבודה]] מאפשרת לפעוט לעבד כשתי יחידות מידע בו זמנית{{הערה|שם=אבולוציוניים}}. קיבולת החשיבה מתפתחת בהדרגה עם הגיל ומגיעה ב[[בגרות]] לכ[[המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שתיים|שבע]] פריטים{{הערה|שם=אבולוציוניים|שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.}}.<br /> <br /> אף על פי שיש לתינוק יכולת [[זיכרון אפיזודי]], אדם מבוגר לא זוכר אירועים שהתרחשו לפני גיל שנתיים וחצי, תופעה זו מכונה בשם [[שיכחון הינקות]].<br /> <br /> לכמות ה[[סכמה קוגניטיבית|סכמות]] העומדות לרשותו של האדם יש השפעה על יכולת ה[[חשיבה]] שלו. ככל שמספר הסכמות גדל, כך גדלה היכולת להבחין בפרטים ו[[קליטה|לקלוט]] מידע רב ומגוון יותר. ריבוי סכמות ממעט את ההכללות המוטעות ומגדיל הסיכוי לשייך מסרים בהתאמה רבה יותר לסכמה{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}.<br /> בתקופת הינקות הסכמות מתפתחות כתוצאה מיישום חוזר ונשנה שלהן במגוון העצמים שהסביבה מספקת. כתוצאה מכך הן מתרחבות ומתבדלות בתהליכים של [[הכללה (למידה)|הכללה]] והבחנה{{הערה|שם=אבולוציוניים}}.<br /> <br /> ====התפתחות תקשורתית====<br /> [[קובץ:William-Adolphe Bouguereau (1825-1905) - The Bunch Of Grapes (1868).jpg|שמאל|ממוזער|250px|התפתחות תקשורתית בתקופת הינקות - מתחילה מתקשורת בלתי-מילולית כמו מחוות גוף וקשר עין.]]<br /> <br /> מהשבוע החמישי התינוק מביע את צרכיו בחמישה סוגי צעקות: כאב, אי נוחות, רעב, עייפות ורצון למגע{{הערה|שם=מוניץ2016}}.<br /> <br /> היכולת [[תקשורת|לתקשר]] בצורה מתקדמת יותר מתפתחת בסביבות גיל 10 חודשים{{הערה|שם=ילדים מדברים|[[שושנה בלום-קולקה]] ומיכל חמו (2010). ילדים מדברים: דפוסי תקשורת בשיח עמיתים. תל אביב: מט&quot;ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.}}.<br /> כדי שהתינוק יוכל לתקשר עם הזולת עליו להיות מודע לכך שהוא יכול לפענח את הכוונות שלו, שיכולות להיות לו כוונות משלו ושניתן להיעזר בו להשגת מטרות שונות{{הערה|שם=ילדים מדברים}}.<br /> בנוסף, עליו לפתח כוונה תקשורתית ויכולת לביסוס [[קשב|תשומת]] לב משותפת, שהיא תנאי חיוני לקיומה של תקשורת{{הערה|שם=ילדים מדברים}}.<br /> <br /> פעולות התקשורת הראשוניות של תינוקות יתבצעו על ידי [[תקשורת בלתי-מילולית]] כמו [[מחווה גופנית|מחוות גוף]] ומבט עין{{הערה|שם=ילדים מדברים}}.<br /> לצורך כך הוא מפתח את היכולת למקד את המבט לעבר הדמות המטפלת בו, לזהות צלילים, אנשים וחפצים.<br /> <br /> [[רכישת שפת אם|ההתפתחות השפתית]] מאפשרת לצרף למחוות ולמבטים גם מבעים [[מילה (בלשנות)|מילוליים]]{{הערה|שם=ילדים מדברים}}. בשלב הראשון תינוקות מתחילים לשחק בצלילי השפה{{הערה|שם=מוח ויצירתיות}}.<br /> רכישת השפה, מתבטאת בשימוש הולך ומשתכלל ב[[פונטיקה|הגאים]] (תחילה [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]], ובהמשך [[עיצור]]ים), עד כדי הרכבת מילים בסיסיות - בעיקר [[שם עצם|שמות עצם]] מוחשיים, שמהווים את עיקר אוצר-המילים בסוף תקופת הינקות.<br /> <br /> עם הגיל פעוטות [[ילדות|וילדים]] צעירים רוכשים מגוון הולך וגדל של צורות [[בלשנות|לשוניות]]-[[פרגמטיקה|פרגמאטיות]] להבעה של פעולות [[דיבור]] שונות בהקשרים [[חברתי]]ים שונים{{הערה|שם=ילדים מדברים}}.<br /> <br /> ====התפתחות רגשית-חברתית====<br /> ה[[קשרים בין-אישיים|קשרים הבין-אישיים]] הראשוניים מתחילים במסגרת ה[[משפחה]]{{הערה|שם=פסיכוחברתי|Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.|כיוון=שמאל}}.<br /> במישור הרגשי מפתח התינוק התקשרות עם הדמויות המטפלות, והוא מגלה בהדרגה רגשות כמו פחד, [[התפתחות חברתית|חרדת זרים]], חרדת נטישה ועצמאות. [[תאוריית ההתקשרות]] של [[ג&#039;ון בולבי]] עוסקת בקשר שבין הפעוט לדמות המטפלת שלו.<br /> <br /> הקשרים הראשוניים הללו [[הכללה (למידה)|יוכללו]] ליחסים בין אישיים לאורך כל חייו של האדם{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.<br /> פעוטות שלא גודלו בקשר אוהב בשנה וחצי הראשונות לחייהם עלולים לפתח [[פסיכופתיה]], אשר תמנע מהם את היכולת לחוש [[אהבה]] ואת הצורך בה{{הערה|שם=לדעת}}.<br /> <br /> ==תקופות קריטיות בתקופת הינקות==<br /> [[הפלסטיות של מערכת העצבים]] מאפשרת [[למידה]] ושינוי ב[[התנהגות]] בעקבות מפגשים עם ה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]]{{הערה|שם=קרלסון|Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.|כיוון=שמאל}}.<br /> <br /> מנגנונים עצביים מסוימים מעוצבים על ידי הניסיון בשנות החיים הראשונות בלבד{{הערה|שם=Hensch|Hensch, T. K. (2003). Controlling the critical period. Neuroscience research,47(1), 17-22.|כיוון=שמאל}}.<br /> כתוצאה מכך הינקות מהווה [[תקופה קריטית]] עבור התפתחותן של מספר יכולות ומיומנויות. כלומר, רק אם הפעוט יתנסה בגירויים המתאימים בתקופות אלו הוא יוכל לפתח אותן.<br /> <br /> רכישה מלאה ושוטפת של [[שפת אם]] יכולה להתבצע בשנות הינקות והילדות המוקדמות בלבד{{הערה|שם=Hensch}}.<br /> <br /> ==חשיבות השינה==<br /> ה[[שינה]] היא הפעילות העיקרית של המוח בתחילת החיים, כך שבמשך רוב הזמן שבו מתפתחות היכולות השונות של הפעוט המוח ישן{{הערה|שם=הפרעותשינה}}. פעולת השינה הצליחה להישמר לאורך ה[[אבולוציה]] משום שהיא חשובה להתפתחות ולתפקוד{{הערה|שם=הפרעותשינה}}.<br /> <br /> ===בעיות בשינה בגיל הינקות===<br /> תינוקות שסובלים מהפרעות שינה נוטים להראות בעיות התנהגותיות רבות יותר בהשוואה לתינוקות ללא קשיי שינה. הם מתוארים על ידי הוריהם כנרגנים, תובעניים, נודניקים, רגישים לגרויים שונים ומתקשים להסתגל למצבים שונים{{הערה|שם=הפרעותשינה}}.<br /> <br /> ==התנהגות חקרנית==<br /> [[קובץ:A 9 - month - old baby crawls (2).jpg|ממוזער|תינוק בן תשעה חודשים חוקר את סביבתו|252x252 פיקסלים]]<br /> ה[[צורך]] [[ידיעה|לדעת]] ולהבין בא לידי ביטוי בינקות ובילדות באופן גלוי וחופשי{{הערה|שם=לדעת|Maslow, A. H. (1963). The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125.|כיוון=שמאל}}. ילדים נהנים מהתבוננות ב[[טבע]] ומ[[חשיבה]] על הסובב אותם{{הערה|שם=גן מדעים|1=[http://www.schooly.co.il/files/s/da-gan/da-gan/2_pages16-21.pdf חיים אישך (2009). גן הילדים – גן עדן להוראת מדעים.] עלון דע-גן, 2, 16-21.{{קישור שבור|1.4.2019}}}}.<br /> בשנת החיים הראשונה והשנייה של התינוק הוא לומד להכיר את ה[[עולם]] באופן ישיר באמצעות [[חוש]]יו ומעשיו{{הערה|שם=מוח ויצירתיות|הוארד גארדנר (1995). מוח חשיבה ויצירתיות. רעננה: ספרית פועלים.}}.<br /> <br /> בגיל הרך הפעוטות חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח ה[[סקרנות]] ומיצר הפעילות הטבועים בהם{{הערה|שם=הגיונות}}. התינוק בוחן את עולם העצמים וה[[גירוי]]ים שמסביבו. בתהליך זה הוא לומד להכיר את תכונותיהם ומתאים את עצמו אליהם{{הערה|שם=אבולוציוניים}}. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת [[הנעה|נכונותם]] להתנסות בניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה{{הערה|שם=הגיונות|צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.}}.<br /> <br /> סקרנות עלולה לדעוך בעקבות איסורים החלים עליה או חוסר שימוש בה{{הערה|שם=לדעת}}.<br /> אחת ממטרות ה[[חינוך]] בגיל הרך היא לעודד ולפתח את ההתעניינות והסקרנות הטבעית של הילדים{{הערה|שם=גן מדעים}}.<br /> בהתאם לכך, עם הזמן מחליטים המבוגרים שעליהם להתערב ולקבוע במה על הילד לעסוק. בתחילה מדובר ב[[הורות|הורים]] ואחר כך הגננות [[מורה|והמורים]]{{הערה|שם=הגיונות}}.<br /> גם כאשר כוונותיהם של המבוגרים טובות, מצב זה עלול לצמצם את הסקרנות הטבעית של הילד אם מכריחים אותו [[למידה|ללמוד]] נושאים שאין הוא חפץ בהם באמצעות [[ענישה]] מחמירה{{הערה|שם=הגיונות}}.<br /> <br /> ==ניצני אוריינות==<br /> [[קובץ:Book Worm, Rafiq Sarlie.jpg|ממוזער|250px|ניצני אוריינות]]<br /> תהליך הרכישה של מיומנויות [[אוריינות|אורייניות]] נמשך לאורך שנים. הוא מתחיל כבר בתקופת הינקות, שבהם הפעוט נחשף לשפה ה[[דיבור|דבורה]] ולסביבה עתירת [[דפוס]], שבה אנשים [[קריאה|קוראים]] ו[[כתיבה|כותבים]]{{הערה|שם=תשתית|1=[http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/38A88D0A-2380-4220-A6E5-21279F8D3780/68787/Tashtit_0175.pdf משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית - האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, (2007). תשתית לקראת קריאה וכתיבה] - תוכנית לימודים לגן הילדים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי}}.<br /> <br /> ==מחקר==<br /> [[ניסוי]]ים הבוחנים יכולות מוקדמות של תינוקות מבוססים על [[הביטואציה]]. ניסויים אלה בנויים משני שלבים. בתחילה מציגים לפני התינוק גירוי באופן חוזר ונשנה, עד שהתינוק מגלה סימנים של דעיכת העניין בגירוי. מכך מניחים כי התרחשה<br /> למידה מהסוג של התרגלות. לאחר מכן מציגים לפני התינוק גירוי שני הדומה לגירוי הראשון אך אינו זהה לו ובוחנים את מידת העניין המחודש שהתינוק מגלה. אם התינוק אכן מגיב באופן המצביע על עניין בגירוי החדש, ניתן להסיק שהוא מבחין בין שני הגירויים{{הערה|שם=אבולוציוניים}}.<br /> <br /> ===חשיבות גידול במסגרת משפחה===<br /> תחת שלטון [[ניקולאה צ&#039;אושסקו|צ&#039;אושסקו]] ב[[רומניה]] נקבע צו שקידם באגרסיביות את [[ריבוי טבעי|גידול האוכלוסין]], האוסר על [[מניעת היריון|אמצעי מניעה]] ו[[הפלה מלאכותית|הפלות]] לנשים עם פחות מארבעה ילדים, למרות העוני העמוק של רוב המשפחות. לאחר ש[[המהפכה הרומנית (1989)|הופל צ&#039;אושסקו]], ב-1989, התגלו ילדים רבים ששהו ב[[בית יתומים|בתי יתומים]] בתנאים קשים. שלושה חוקרים, Charles Nelson, Nathan Fox, ו-Charles Zeanah ערכו מחקרים כדי לנסות להבין מה ההשלכות של דבר זה וסיכמו אותם בספרם &quot;הילדים הנטושים של רומניה: מחסור, התפתחות המוח והמאבק להחלמה&quot;{{הערה|שם=Dozier}}{{הערה|[https://www.hup.harvard.edu/books/9780674724709 Romania’s Abandoned Children<br /> Deprivation, Brain Development, and the Struggle for Recovery}}.<br /> <br /> במסגרת המחקרים ילדים ששהו בבתי היתומים הרומניים חולקו באופן אקראי להמשך טיפול בבית יתומים או ל[[אימוץ|אומנה]] באיכות גבוהה. כקבוצת ביקרות, נבדקו ילדים רומנים שחיו עם הוריהם. באופן שהדהים את החוקרים, נמצא כי לטיפול מוסדי יש השפעות הרסניות כמעט בכל התחומים. ילדים שעברו לבתי אומנה הראו תוצאות טובות יותר בגדילה (גובה ומשקל אך לא היקף ראש), במדדים שונים של קשב, באבטחת התקשרות וביחסי עמיתים מאשר ילדים שהיו בבתי יתומים. ילדים שהוכנסו לאימוץ בגילאים צעירים יותר (במיוחד בתקופה לפני גיל שנתיים) הראו בדרך כלל תוצאות טובות יותר מאשר ילדים שהוכנסו בגילאים מבוגרים יותר{{הערה|שם=Dozier}}. חוקרים הגיעו לשלוש מסקנות מרכזיות - האחת כי ההשפעות של טיפול מוסדי הן מזיקות ומסוכנות. שנית, העיתוי מהותי ותינוקות וילדים קטנים אינם יכולים לחכות לשינויים במערכת או להורים מאמצים. המוח שלהם מתפתח, והתיקון הופך קשה יותר ככל שהמצבים השליליים נמשכים זמן רב יותר. שלישית, במעבר מהטיפול המוסדי, חיוני לפתח מערכת של אומנה איכותית{{הערה|שם=Dozier}}. &quot;פרויקט ההתערבות המוקדמת של בוקרשט&quot; [https://www.bucharestearlyinterventionproject.org/] מספק את הראיות הדרושות לטיעונים לטובת אימוץ ונגד בתי יתומים. עם זאת ילדים נמצאים במסגרות מוסדיות בכל רחבי העולם. מדינות רבות קיבלו את הצורך לבטל ממוסד את הטיפול בילדים פגיעים - כלומר לסגור בתי יתומים לטובת אומנה ואימוץ מואץ.{{הערה|שם=Dozier}}.<br /> <br /> ==גלריית תמונות==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> קובץ:Newborn Baby.jpg|גיל הינקות מתחיל מרגע הלידה - תינוקת בת דקותיים עם ה[[מיילדת]] ש[[לידה|יילדה]] אותה.<br /> קובץ:Counting Toes.jpg|תינוק בוחן את אצבעות רגליו - התפתחות מוטורית במהלך הינקות<br /> קובץ:Month old sleeping child.jpg|תינוק ישן<br /> קובץ:Baby Eating.jpg|תינוק אוכל<br /> קובץ:William-Adolphe Bouguereau (1825-1905) - Lullaby (1875).jpg|תינוק ישן בעריסה<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[עקרון הרצף]]<br /> * [[מציצת אצבע]]<br /> * [[תזונת פעוטות]]<br /> * [[בקבוק לתינוקות]]<br /> * [[מרד גיל שנתיים]]<br /> * [[חשיפה למדיה בגיל הרך]]<br /> * [[שחייה בגיל הרך]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Babies|שם ויקישיתוף=תינוקות|ויקימילון=תינוק}}<br /> * {{כלכליסט|קרן צוריאל הררי|&quot;אם המדינה לא משקיעה בילדים מסיבות מוסריות, שתעשה את זה מסיבות כלכליות&quot;|3626965|20 במרץ 2014}}<br /> * [https://www.youtube.com/watch?v=zLp-edwiGUU&amp;index=11&amp;list=PLlHanBMNk-DJTLjNYINSFI8a2S1YKbjoH BRAIN POWER: From Neurons to Networks] - הקבלה של ההתפתחות המוחית להתפתחות האינטרנט, תוך התמקדות בתקופת הינקות והילדות {{וידאו}}<br /> * [https://www.youtube.com/watch?v=YcQg1EshfIE&amp;list=PL8dPuuaLjXtOPRKzVLY0jJY-uHOH9KVU6&amp;index=19 Monkeys and Morality] – סרטון הסבר על [[תאוריית ההתקשרות]] מתוך [https://www.youtube.com/user/crashcourse CrashCourse] {{אנגלית}} {{סרטונים}}<br /> * {{בריטניקה}}<br /> * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007548192405171|תינוקות}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{משפחה}}<br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ינקות|*]]<br /> [[קטגוריה:מעגל החיים]]</div>

~2025-39376-77