https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91_%D7%95%D7%90%D7%A7%D7%99יניב ואקי - היסטוריית גרסאות2026-09-15T10:17:16Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91_%D7%95%D7%90%D7%A7%D7%99&diff=942045&oldid=previmported>Idoiz: הכללת ו' כפולה בקישור פנימי2026-03-19T09:43:02Z<p><a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D#הכפלת_ו" title="עזרה:קישורים">הכללת ו' כפולה בקישור פנימי</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מדען<br />
|מספר ילדים = 3}}<br />
'''יניב ואקי''' (נולד ב-[[8 במאי]] [[1972]]) הוא [[פרופסור]] למשפטים וראש המכון הישראלי למשפט פלילי יישומי ב[[המסלול האקדמי המכללה למינהל|מסלול האקדמי המכללה למנהל]]. מומחה ל[[משפט פלילי]] ו[[דיני הראיות|דיני ראיות]].<br />
<br />
פרסם ספרים ומאמרים בענפיו השונים של המשפט הפלילי ודיני הראיות. בין חיבוריו, הספרים "דיני ראיות", "דיני עונשין", "מעבר לספק סביר – גמישות ההוכחה בדין הפלילי" ו"אמנת רומא והדין הפלילי הישראלי".<br />
<br />
כיהן כראש מחלקת עררים ב[[פרקליטות המדינה]] ומשמש כיום כשותף במשרד [[עורך דין|עורכי דין]] חן, יערי, ואקי ושות'.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
<br />
שירת ב[[שייטת הצוללות]] של [[חיל הים]]. משרת במילואים ב[[הסנגוריה הצבאית|סניגוריה הצבאית]] (בדרגת רס"ן).<br />
<br />
בוגר [[הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב]]. [[מוסמך אוניברסיטה|תואר שני במשפטים]] (בהצטיינות יתרה), [[אוניברסיטת תל אביב]] ו[[תואר שלישי]] במשפטים מ[[אוניברסיטת בר-אילן]]. את ה[[תזה|דוקטורט]] כתב בנושא רף ההוכחה הפלילי של "[[ספק סביר|מעבר לכל ספק סביר]]" בהנחייתו של פרופ' [[רון שפירא]].<br />
<br />
לאחר התמחות (וטרום התמחות) במשרד עו"ד [[אורי סלונים]], הצטרף ל[[פרקליטות מחוז מרכז]] (פלילי) בשנת 2002. בשנת 2010 מונה לתפקיד [[עוזר משפטי]] בכיר של פרקליטת המחוז, ובשנת 2012 נבחר לראש מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.<br />
במהלך שירותו בפרקליטות, ייסד את כתב העת ""משפט מפתח",{{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/dynamiccollectors/periodical?skip=0 משפט מפתח]}} כתב העת המשפטי של פרקליטות המדינה, ועמד בראשו למשך כעשור עד לפרישתו מהפרקליטות.<br />
<br />
בשנת 2022 פרש מהפרקליטות והצטרף כשותף במשרד עורכי-דין, חן, יערי, ואקי ושות'. לצד תיקיו הבולטים (בהם [[פרשת רמדיה|תיק רמדיה]] וייצוגו של [[אמיר אוחנה]] ב[[ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון|וועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון]]) עומד ואקי בראש מחלקת צווארון לבן ותוכניות ציות, אשר מלווה מספר חברות בהכנת תוכניות ציות ואכיפה בשלל תחומים (לרבות: [[שוחד]] ו[[שחיתות]]; [[הלבנת הון]]; [[בטיחות]] ושלום הציבור, סייבר, ועוד)<br />
<br />
מרצה בפקולטה למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למנהל ובפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן בתחומים שונים ובהם: דיני עונשין, דיני ראיות, סדר הדין הפלילי, [[עבירת צווארון לבן|עבירות צווארון לבן]] ודיני מעצרים. בשנת 2024 זכה בפרס מצטייני הרקטור בהוראה של המסלול האקדמי המכללה למנהל.{{מקור}}<br />
<br />
משמש כעורך של כתב-העת "[[הפרקליט]]", כתב העת המשפטי של [[לשכת עורכי הדין בישראל|לשכת עורכי הדין]], וכן משמש כיו"ר (משותף) פורום חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי הדין. בשנת 2024 זכה באות יקיר לשכת עורכי הדין (מחוז מרכז) בגין פעילותו ותרומתו המקצועית רבת השנים ללשכת עורכי הדין.{{מקור}} ייסד את [[קליניקה משפטית|קליניקת הפרקליטות]] הראשונה בארץ, בשיתוף המכללה למנהל.<br />
<br />
משמש דיין בבית הדין העליון של [[ההתאחדות לכדורגל בישראל|ההתאחדות לכדורגל]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.football.org.il/position-details/?MEMBER_ID=203375&INSTITUTE_ID=17|כותרת=יניב ואקי|אתר=ההתאחדות לכדורגל בישראל}}</ref><br />
<br />
נשוי לדיקלה ואב לשלושה.<br />
<br />
== הגותו ומחקריו ==<br />
{{לשכתב|פירוט יתר וסגנון פרסומי|נושא=אישים}}<br />
נושאי המחקר וההוראה העיקריים של פרופ' ואקי הם משפט פלילי ודיני ראיות.<br />
<br />
=== מחקרים נבחרים בתחום דיני הראיות ===<br />
הספר '''מעבר לספק סביר – גמישות ההוכחה בדין הפלילי'''<ref>{{צ-ספר|מחבר=יניב ואקי|שם=מעבר לספק סביר – גמישות ההוכחה בדין הפלילי|מו"ל=נבו|שנת הוצאה=2013}}</ref> – את ההקדמה לספר כתב המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט [[אליקים רובינשטיין]]. פרופ' [[דורון מנשה]] כתב על הספר כי "שאלת סטנדרט ההוכחה הפלילית שהעסיקה חוקרים ומשפטנים כה רבים במהלך ההיסטוריה המשפטית זוכה עתה לממד חדש של התייחסות.<br />
<br />
במאמר ביקורת שכתב ביחד עם סיון ביבר נכתב ש"בכך מהווה הספר חיבור יוצא דופן, פורץ דרך ובולט בספרות הענפה העוסקת בדיני הראיות במשפט המקובל".<ref>{{צ-מאמר|מחבר=דורון מנשה וסיון ביבר|שם=ביקורת ספרות: מעבר לספק סביר: גמישות ההוכחה בדין הפלילי / יניב ואקי|כתב עת=משפטים על אתר|כרך=ז|שנת הוצאה=2015|עמ=1|קישור=https://lawjournal.huji.ac.il/article/24/1272}}</ref> חלקן של ההצעות המובאות בספר נדונו בפסיקת בית המשפט העליון.<ref>ראו למשל, ע"פ 7535/17 '''בקשי דורון נ' מדינת ישראל''' (25.5.2021); ע"פ 2050/21 '''אלהואשלה נ' מדינת ישראל''' (16.5.2023).</ref><br />
<br />
'''"בין זיכוי 'מחמת הספק' לזיכוי 'מחמת הספק הסביר'"'''<ref>יניב ואקי ומאיה רוזנשיין "בין זיכוי 'מחמת הספק' לזיכוי 'מחמת הספק הסביר'" '''ספר דייוויד וינר על משפט פלילי ואתיקה''' 489 (2009).</ref> – מאמר ראשון מבין סדרת מחקרים שפרסם פרופ' ואקי (ביחד עם חוקרים נוספים) בנושא [[זיכוי מחמת הספק]]. מאמר זה עורר שיח אקדמי,<ref>ראו למשל המאמר שנכתב כביקורת על מאמרם של ואקי ורוזנשיין, דורון מנשה ואיל גרונר "הקטגוריזציה של הזיכוי: זיכוי מחמת הספק וזיכוי מוחלט – עיון מחודש" '''מחקרי משפט''' כז 7 (2011).</ref> אשר הביא גם את בית המשפט העליון להידרש לסוגיה, תוך הפניה למאמר של ואקי ורוזנשיין.<ref>ראו למשל, ע"פ 3751/11 '''אבו טראש נ' מדינת ישראל''' (2.9.2012); ע"פ 7653/11 '''ידען נ' מדינת ישראל''' (26.7.2012).</ref> בהמשך, פרסם בקנדה (יחד עם פרופ' [[יורם רבין]]),<ref>''Yaniv Vaki & Yoram Rabin, Two Kinds of Acquittals – Different Kinds of Doubts'', '''Criminal Law Forum''' (2021)</ref> מאמר נוסף בנושא אשר הוביל לראשונה להכרה ולדיון אקדמי מצד חוקרים זרים בנושא זה שחל באופן ייחודי בשיטת המשפט הישראלית.<ref>Jackson, E., Curley, L., Leverick, F., & Lages, M. (2024). The effect of verdict system on juror decisions: a quantitative meta-analysis. ''Psychiatry, Psychology and Law'', 1–19. [[doi:10.1080/13218719.2023.2272912.|https://doi.org/10.1080/13218719.2023.2272912.]]</ref> בנוסף, ערך (ביחד עם פרופ' יורם רבין ופרופ' גיורא רהב) מחקרים אמפיריים בנושא,<ref>יורם רבין, יניב ואקי וגיורא רהב "זיכוי מחמת הספק – קריאה לביטולו" '''דין ודברים''' (עתיד להתפרסם בשנת 2024). </ref> אשר זכו למחקר המצטיין של האגודה הישראלית למשפט פלילי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/Taubenschlag/events/-PLILI-3-POS.pdf|כותרת=הכנס השנתי השלישי של האגודה הישראלית למשפט פלילי}}</ref> <br />
<br />
'''"סבירותו של ספק: עיונים בדין הפוזיטיבי והצעה לקראת מודל נורמטיבי חדש"'''<ref>יניב ואקי "סבירותו של ספק: עיונים בדין הפוזיטיבי והצעה לקראת מודל נורמטיבי חדש" '''הפרקליט''' מט(2) 463 (2007).</ref> – המאמר פורש מודלים תאורטיים להערכת עובדות במשפט, ומציע הגדרות אפשריות שונות של סטנדרט הספק הסביר. אחד המודלים שזוכה להתייחסות ולאימוץ של פסיקת בית המשפט העליון הישראלי הוא "מודל ההכרעה האמוציונאלי". בעקבות מאמר זה ותוך התייחסות אליו, אימצו מספר שופטים בבית המשפט העליון ובראשם השופט דנציגר, את מודל ההכרעה האמוציונאלי בפסיקה הישראלית (ראו למשל את פסק הדין המפורסם בעניינו של [[זדורוב]]).<ref>ע"פ 7939/10 '''זדורוב נ' מדינת ישראל''' (23.12.2015).</ref> הדיון בהגדרתו של הספק הסביר והנהרתו באמצעות מודלים שונים, וביניהם מודלים קוגניטיביים, אמוציונליים וכמותיים-הסתברותיים, אפשר שימוש במחקריו של ואקי בתחום רף ההוכחה במחקרים אחרים,<ref>ראו למשל, חמי בן נון "הטיות קוגניטיביות והחלטות שיפוטיות" '''שערי משפט''' ה-177 (התשע"ה); רון שפירא, '''מאכיפה פלילית לאכיפה מינהלית - ראיות מינהליות לביצוע עבירה פלילית - הצורך בהליך מינהלי הוגן''' (2019).</ref> בוועדות<ref>ראו למשל, דין וחשבון של הוועדה לבחינת הרשעה בדעת רוב וערעור על זיכוי במשפט פלילי (2010). </ref> וכיוצא בזה.<br />
<br />
'''"'מעבר לספק סביר' וקול המוסר של השופט: הצעה למודל הכרעה משולב רציונלי-אמוציונאלי"'''<ref>יניב ואקי ונחשון שוחט "'מעבר לספק סביר' וקול המוסר של השופט: הצעה למודל הכרעה משולב רציונלי-אמוציונאלי" '''ספר אליקים רובינשטיין''' 1853 (בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2020).</ref> – מאמר המנתח באופן מעמיק סוגיה שלא נותחה בישראל – סוגיית היחס בין המרכיב הרציונלי הרגשי במשפט בכלל, ובסוגיית הספק הסביר בדיני ראיות בפרט. במאמר מציעים ואקי ושוחט מודל משולב רציונלי-רגשי וחידושם העיקרי הוא בהצבעה על חשיבות הרגש בתהליכי [[קבלת החלטות]] בכלל, ובתהליכי שפיטה בפרט תוך שילוב של תובנות מהמחקר העכשווי בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובתהליכים פסיכולוגיים של קבלת החלטות וכן שילוב של תיאוריות תורת משפטיות המדגישות את מרכיב הרגש בשפיטה.<br />
<br />
'''סדרת הספרים בדיני ראיות'''<ref>יניב ואקי '''דיני ראיות''' (ארבעה כרכים, 2020-2021).</ref> – הספר מורכב מארבעה כרכים. את ההקדמה לספר כתב השופט [[יורם דנציגר]] שציין, בין השאר, כי הספר "מציג כתיבה הוליסטית, ביקורתית ומעמיקה של כל המכלול של דיני הראיות והוא מהווה מפעל מסיבי שבו מוצגות, תחת קורת גג אחת, בכתיבה סדורה ומעמיקה, כל הסוגיות הרלוונטיות בתחום דיני הראיות, הן במשפט הפלילי והן במשפט האזרחי. [...] בספרו מציג ואקי לפני הקורא [[מלאכת מחשבת]] הכוללת משנה סדורה המלקטת את כל רסיסי המקורות של דיני הראיות לכדי תמונה אחת – מקיפה, רבגונית, בהירה, עדכנית וקוהרנטית". בביקורות ספרים שנכתבו אודות הספר נכתב כך "ספרו של פרופ' ואקי הוא ספר קנוני בתחום דיני הראיות. השילוב של סקירה מקיפה של הדין המצוי, עומק עיוני וכתיבה קולחת צפוי להציב את הספר כאחד מספרי העיון המובילים בתחום זה בשפה העברית";<ref>רינת קיטאי סנג'רו [https://hamishpat.colman.ac.il/wp-content/uploads/2022/05/המשפט-ביקורת-ספרים-ערוך-1.pdf "ביקורת על ספרו של פרופ' יניב ואקי 'דיני ראיות'"] '''המשפט''' כט 271 (2023).</ref> והיו מי שהתייחסו אליו כ"ספר חובה בארון הספרים הישראלי".{{הערה|{{מקור ראשון|אסף הראל|תיבת פנדורה משפטית: ראיון עדים על ידי הפרקליטות לפני המשפט|opinion/281889|12 בנובמבר 2020}}}}<br />
<br />
מאז פורסמה [[סדרת ספרים|סדרת הספרים]] נעשה בה שימוש בפסקי דין רבים;<ref>ראו למשל, ע"פ 1324/23 '''אבו עבד נ' מדינת ישראל''' (15.7.2024).</ref> בדברי חקיקה;{{הערה|שם=הצח|ראו למשל, תזכיר חוק יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי.}} ובספרים ומחקרים רבים אחרים.<ref>ראו למשל, [[יצחק עמית]], '''חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי''' (2021); אהרן ברק, '''חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק''' - כרך ה (מסדרת פירוש לחוקי היסוד, יצחק זמיר עורך, 2023).</ref><br />
<br />
=== מחקרים נבחרים בתחום דיני העונשין ===<br />
'''סדרת הספרים בדיני עונשין'''<ref>יורם רבין ויניב ואקי '''דיני עונשין''' (מהדורה שלישית, שלושה כרכים, 2014). </ref> – המהדורה הרביעית של הספר מורכבת משלושה כרכים. כרך א' עוסק באחריות הפלילית; כרך ב' עוסק בסייגים לאחריות פלילית; כרך ג' עוסק בדרכי הענישה. הספר עוסק בכל עקרונות היסוד של המשפט הפלילי המהותי כולל דיני הענישה. על הספר נכתבו כמה מאמרים אקדמאיים ([[ביקורת ספרות|ביקורת ספרים]]),<ref>ראו למשל, חאלד גנאים "כמה ביקורות על תחולתם, הצדקתם והיקפם של הסייגים לאחריות פלילית – על הספר 'דיני עונשין' של יורם רבין ויניב ואקי" '''המשפט''' יז 567 (2013).</ref> בהם נכתב, בין השאר, כך "סגנון הכתיבה והתייחסות המחברים למגוון פרשנויות ונקודות מבט הופכים את הספר לנגיש ושימושי לסטודנטים, עורכי דין ושופטים (ואין זה מפתיע לגלות שהספר כבר צוטט בעשרות [[פסק דין|פסקי דין]] של בית המשפט העליון). [...] שורה תחתונה: קריאה מומלצת מעבר לספק סביר".<ref>ארנה אליגון דר "ביקורת ספר: 'דיני עונשין' מאת יורם רבין ויניב ואקי" '''עלי משפט''' יא 147 (2014).</ref> ספר זה מצוטט תדיר על ידי [[בתי המשפט בישראל]],<ref>ראו למשל, ע"פ 4456/14 '''קלנר נ' מדינת ישראל''' (29.12.2015) (פרשת הולילנד); רע"פ 09–10141 '''בן חיים נ' מדינת ישראל''', פ"ד סה(3) 305 (2012).</ref> ונעשה בו שימוש במחקרים,<ref>ראו למשל, מרים ביטון, "הפיכתה של הפרת זכויות יוצרים לעבירה פלילית ואכיפתה כישראל" '''מחקרי משפט''' כט 511 (2014).</ref> בוועדות,<ref>ראו למשל, דין וחשבון של הוועדה לבחינת יסודות עבירות ההמתה (2011).</ref> בדברי חקיקה{{הערה|שם=הצח}} ועוד.<br />
<br />
'''"הגנה על חייו של העובר במשפט הפלילי"'''<ref>יורם רבין ויניב ואקי "הגנה על חייו של העובר במשפט הפלילי" '''משפט ועסקים''' יט 1 (2016).</ref> – המאמר עוסק בשאלה אם בהתאם לדיני העונשין בישראל ניתן להרשיע אדם בעברה של גרימת מוות בנסיבות שבהן עובר נפגע לפני הלידה אך נולד חי ומת לאחר-מכן. המאמר דן, בין השאר, בשאלת האחריות הפלילית להמתת עובר, זאת תוך התייחסות למישור התאורטי ולמישור הדוקטרינרי.<br />
<br />
בפסק הדין הראשון של בית המשפט העליון שדן בהרחבה בשאלות אלו,<ref>רע"פ 7036/11 '''מדינת ישראל נ' חורי''' (ניתן ביום 24.4.2014); דנ"פ 3080/14 '''חורי נ' מדינת ישראל''' (19.11.2014).</ref> אומצה עמדת המחברים, ונקבע, בניגוד לגישה שהייתה רווחת בעבר, כי אין לכלול בהגדרת הרכיב הנסיבתי שבעבירה דרישה לזיקה של עיתוי והדבר מחייב בחינה נפרדת לכל עבירה ועבירה. נקבע כי את הצורך במזיגה בזמן של הנסיבה וההתנהגות יש לבחון בשים לב לתפקידה של הנסיבה בעבירה הנדונה ולמשמעות ניתוקה מן ההתנהגות. כאשר בהיעדר זיקה של עיתוי נשלל האופי הפלילי הדרוש מן ההתנהגות יש מקום לדרוש זיקה זו.<br />
<br />
'''"הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה – תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא"'''<ref>יניב ואקי ויורם רבין [http://hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Rabin_Vaki.pdf "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה – תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא"] '''הפרקליט''' נב(2) 413 (2013).</ref> – מאמר שעוסק בהרחבה בתיקון 113 לחוק העונשין אשר עוסק בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. המאמר עוסק בכל אחד מהסדריו הרבים של תיקון 113 ונותן מענה מקיף לשלל השאלות והסוגיות שהוא מעורר.<br />
<br />
=== מחקרים נבחרים בתחום המשפט הפלילי הדיוני ===<br />
'''"עילה לביטול? עיון מחודש בעילות לסגירת תיק פלילי"'''<ref>יניב ואקי "עילה לביטול? עיון מחודש בעילות לסגירת תיק פלילי" '''ספר אדמונד לוי''' 457 (בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2017).</ref> – המאמר עוסק בעילות הסגירה של תיק פלילי. במאמר מציע ואקי בין השאר, לשנות את הרף הראייתי המבחין בין עילות הגניזה השונות. הרעיונות שהובאו במאמר צוטטו בהרחבה בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ארגמן<ref>בג"ץ 6213/14 '''ארגמן נ' משטרת ישראל''' (1.12.2016).</ref> ובעקבותיו שונתה הנחיית פרקליט המדינה<ref>הנחיה מס' 1.3 "סגירת תיקים בעילת 'חוסר ראיות' ובעילת 'העדר אשמה'". https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/guidelines-state-attorney?skip=0</ref> ואומץ מבחן ראייתי ברוח הצעותיו של פרופ' ואקי. בעקבות השינוי האמור, שיעור התיקים שנסגר מחוסר אשמה, מתוך התיקים שנסגרים מדי שנה, עלה בעשרות אחוזים.<ref>יניב ואקי "עילות הסגירה 'חוסר ראיות', 'העדר אשמה' ומה שביניהן" '''הסניגור''' 251, 4 (2018).</ref><br />
<br />
'''"סיכוי סביר להרשעה: סבירותו של סיכוי"'''<ref>יניב ואקי "סיכוי סביר להרשעה: סבירותו של סיכוי" '''ספר יורם דנציגר''' 423 (בהוצאת כתב העת "המשפט", 2019).</ref> – המאמר דן במהותה ובאיכותה של הדרישה של "סיכוי סביר להרשעה" הנדרשת לצורך העמדת אדם לדין פלילי. בין השאר, המאמר עוסק בשאלת הרף הראייתי שללא קיומו לא ניתן יהיה להעמיד אדם לדין, ומציע להציב רף מינימלי מתחתיו לא ניתן להעמיד אדם לדין, ולקבוע במפורש כי לצורך העמדה לדין נדרשת הסתברות ברמה של מאזן הסתברויות מסדר שני, לאמור: כי סיכויי ההרשעה (שהם הסיכויים שבית המשפט הדיוני יסבור כי חומר הראיות מוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר) יעלו על סיכויי הזיכוי. לצורך יישום המבחן הראייתי הנדרש, מוצע במאמר לאמץ מבחן תלת-שלבי לפיו, בשלב הראשון על התובע להגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתו של הנאשם; בשלב השני, עליו להשתכנע כי קיימת תשתית ראייתית להכרעה של [[הרשעה]] מעבר לכל ספק סביר; ובשלב השלישי, עליו להעריך כי קיים סיכוי של יותר מ-50% כי בית המשפט ירשיע את הנאשם בדין. עוד מוצע במאמר כי יגובש קוד תביעה אשר ינחה את התובעים על אודות התהליך המחשבתי הנדרש בטרם ההחלטה על העמדה לדין, ויקבע את המבחנים והשיקולים הנדרשים לצורך ההחלטה על העמדה לדין. מאמר זה זכה להתייחסות מצד בתי המשפט ועורר שיח בדבר רף ההוכחה הנדרש לצורך העמדה לדין.<ref>בג"ץ 4845/17 '''חמדאן נ' היועץ המשפטי לממשלה''' (28.10.2019).</ref><br />
<br />
== ספריו ==<br />
* '''דיני ראיות''' (ארבעה כרכים, 2020-2021).<br />
* '''דיני עונשין''' (שלושה כרכים, מהדורה רביעית, 2022) (ביחד עם יורם רבין).<br />
* '''מעבר לספק סביר – גמישות ההוכחה בדין הפלילי''' (2013).<br />
* '''אמנת רומא והדין הפלילי הישראלי – משלימות והתאמה''' (2011) (ביחד עם נעם וינר).<br />
<br />
== מאמרים נבחרים ==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* "המתה בקלות דעת – קווים לדמותה ומחשבות על העבירות הנגזרות ממנה" '''ספר סלים ג'ובראן''' 961 (2023).<br />
* "החופש להכריע – התבוננות ביקורתית על הדרישה לתוספת ראייתית" '''הפרקליט''' נה(1) 40 (2022).<br />
* "אכיפה בימי קורונה: בין אכיפה פלילית לאכיפה מנהלית" '''מעשי משפט יג''' 261 (בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2022) (ביחד עם לילך וגנר).<br />
* "על ראיית הסיוע בפלילים: סיוע במחלוקת – בעקבות ע"פ 6813/16 נחמני נ' מדינת ישראל" '''משפטים על-אתר''' טו (בהוצאת האוניברסיטה העברית, 2020).<br />
* "'מעבר לספק סביר' וקול המוסר של השופט: הצעה למודל הכרעה משולב רציונלי-אמוציונאלי" '''ספר אליקים רובינשטיין''' 1853 (בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2020) (ביחד עם נחשון שוחט).<br />
* "סיכוי סביר להרשעה: סבירותו של סיכוי" '''ספר יורם דנציגר''' 423 (בהוצאת כתב העת "המשפט", 2019).<br />
* "מעשה ידי אדם לעומת אירועים מכוח הטבע: סיבתיות פיזית לעומת סיבתיות ערכית" – בספרו של ג'ורג' פלטשר '''מושגי יסוד במשפט הפלילי''' 113 (2018).<br />
* "תקרת הפיצוי לנפגע העבירה בהליך הפלילי" '''מאזני משפט''' יא (2017).<br />
* "עילה לביטול? עיון מחודש בעילות לסגירת תיק פלילי" '''ספר אדמונד לוי''' 457 (בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2017).<br />
* "הגנה על חייו של העובר במשפט הפלילי" '''משפט ועסקים''' יט 1 (2016) (ביחד עם יורם רבין).<br />
* "עונש המאסר – תכליות, מגמות והלכות" '''הפרקליט''' נג(1) 1 (2014) (ביחד עם רותי קמיני ויורם רבין).<br />
* "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה – תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא" '''הפרקליט''' נב(2) 413 (2013) (ביחד עם יורם רבין).<br />
* "בין זיכוי 'מחמת הספק' לזיכוי 'מחמת הספק הסביר'" '''ספר [[דייוויד וינר]] על משפט פלילי ואתיקה''' 489 (בהוצאת כתב העת הפרקליט, 2009) (ביחד עם מאיה רוזנשיין).<br />
* "הלימה בין מידת הענישה למידת הוודאות בהרשעה" '''המשפט''' 26, 79 (2008).<br />
* "סבירותו של ספק: עיונים בדין הפוזיטיבי והצעה לקראת מודל נורמטיבי חדש" '''הפרקליט''' מט(2) 463 (2007).<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* ''Condign Punishment Appropriate to the Extent of Proof'', '''Law in Times of Crisis''' (Eric Hilgendorf editor, Duncker & Humblot, 2023).<br />
* ''Stealing Food to Satisfy Hunger: The Case of Israel'', '''Israel Yearbook on Human Rights''' 151 (with Yoram Rabin, 2022).<br />
* ''Two Kinds of Acquittals – Different Kinds of Doubts'', '''Criminal Law Forum''' (with Yoram Rabin, 2021).<br />
* ''From Ancient Israel to Modern Israel: The Historical Development of the Protection of a Fetus in Criminal Law'', 50 '''Israel Yearbook on Human Rights''' 149 (with Yoram Rabin & Isaac Becker, 2020).<br />
* ''Rethinking the English “Born Alive Rule”: Comparative and Doctrinal Study'', 26(2) '''ILSA Journal of International & Comparative Law''' 1 (2020) (with Khalid Ghanayim, Mohammed S. Wattad & Yoram Rabin).<br />
</div><br />
}}<br />
<br />
== כתבי עת וספרים שערך ==<br />
* כתב-העת '''[[הפרקליט]]''', כתב-העת של לשכת עורכי-הדין בישראל (עורך, 2007–2017; 2021-היום).<br />
* כתב-העת '''[https://www.gov.il/he/departments/dynamiccollectors/periodical?skip=0 משפט מפתח]''', כתב העת של פרקליטות המדינה (מייסד ועורך ראשי החל משנת 2013 ועד 2023).<br />
* '''[http://www.hapraklit.co.il/?CategoryID=219 ספר דייוויד וינר על משפט פלילי ואתיקה]''' (הוצאת לשכת עורכי הדין, 2009) (ביחד עם דרור ארד-איילון ויורם רבין).<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{אתר רשמי|https://www.yanivvaki.com/}}<br />
{{פרופילי מדענים}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ואקי, יניב}}<br />
[[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב: משפטים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן]]<br />
[[קטגוריה:סגל המסלול האקדמי המכללה למינהל: משפטים]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1972]]</div>imported>Idoiz