https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94_30 2026-09-15T02:47:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94_30&diff=181641&oldid=prev 2026-06-01T05:15:41Z

<p>הוספת קישור ל<a href="/index.php/%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9" title="החרמת רכוש">החרמת רכוש</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{יחידה צבאית<br /> | שם = יחידה 30<br /> | סמל =<br /> | מוטו =<br /> | מדינה = {{דגל|ישראל||+}}<br /> | שיוך = {{דגל|צה&quot;ל||+}}<br /> | יחידת אם = {{דגל|חטיבת הנגב||+}}<br /> | בסיס האם = [[משמר הנגב]]<br /> | מקים היחידה = [[משה דיין]]<br /> | מלחמות =<br /> | כוח אדם = כ-60 מפקדים ולוחמים<br /> | ציוד עיקרי =<br /> | מפקדים = אברהם לוין, חיים דים<br /> |סוג=[[פלוגת סיור]]<br /> |תאריך הקמה=[[1951]]<br /> |תאריך פירוק=[[1952]]}}<br /> &#039;&#039;&#039;יחידה 30&#039;&#039;&#039; הייתה [[פלוגת סיור|יחידה מיוחדת]] של [[צה&quot;ל]], שפעלה בין השנים [[1951]]–[[1952]] במסגרת [[חטיבת הנגב]]. שהוקמה כדי לטפל בבעיית המסתננים ובמקביל ערכה סיורים גאולוגיים והנדסיים.<br /> <br /> [[קובץ:ניר.JPG|שמאל|ממוזער|250px| לוחמי יחידה 30 בחוף אילת]]<br /> <br /> ==על היחידה==<br /> בתחילת שנות ה-50 היו מקרים רבים בהם [[הסתננות (פלסטינים)|מסתננים]] ומחבלים חדרו לשטח המדינה. באזור מסוים שכונה &quot;המערב הפרוע&quot;, באזור [[בית גוברין (קיבוץ)|בית גוברין]], היו חדירות רבות ועל יחידה 30 הוטלה המשימה לטפל במצב.<br /> <br /> בתחילה, מנתה היחידה 30 לוחמים בשתי מחלקות שהגיעו הישר מה[[בקו&quot;ם]]. בסיס היחידה היה בבית גוברין. מפקד היחידה היה אברהם לוין, מפקדי המחלקות היו [[הרצל אליאב]] ו[[הלל באומפלד]]. האימונים האינטנסיבים נמשכו יותר מארבעה חודשים וכללו בין היתר מסעות ארוכים (עד 40 ק&quot;מ), אימוני כידון, קורסים ב[[סילוק פצצות|חבלה]], ב[[צליפה]] ובנהיגה ואף [[קורס צניחה (צה&quot;ל)|קורס צניחה]]. הנשק שקיבלו הטירונים היה שונה מהמקובל. הנשק האישי היה [[תת-מקלע]] [[סטן]], הנשק היחידתי כלל [[ברן (מקלע)|מקלעי ברן]], [[מרגמה|מרגמות]] 2 אינץ&#039; ו[[פיא&quot;ט]]ים. בתקופת האימונים של היחידה העביר אותה [[פיקוד הדרום]] למחנה קבע ב[[משמר הנגב]] ומינה לה שלושה קצינים חדשים: המפקד סרן [[חיים דים]] (לימים [[אל&quot;ם]]) ושני סגני משנה: [[בנימין ענבר]] (לימים [[תא&quot;ל]]) ו[[אהרון קמארה]] (לימים [[סא&quot;ל]]). בין הישגי היחידה: תפיסת שיירות [[הברחה|מבריחים]] ו[[החרמת רכוש]], עדרים ו[[חשיש]], סיורים לשם מיפוי [[גאולוגיה|גאולוגי]] של ה[[נגב]] ו[[רצועת עזה]].<br /> <br /> ==סיור בעיראק סואידן==<br /> הבתים ההרוסים של הכפר [[עיראק סואידן]] נהפכו למלונות לילה למבריחים מ[[הר חברון]] בדרכם ל[[רצועת עזה]]. כיתה אחת התמקמה באשקלון העתיקה ובערבים<br /> הייתה יוצאת לסיורים בהריסות שסביב [[עיראק סווידאן|עיראק-סואידן]]-פלוג&#039;ה. כיתת חיילים דרוזים מיחידה 300 הצטרפה לסיורים. שבועיים העלו הלוחמים חרס עד שבוקר אחד הם שמעו נקישות וראו שיחים מונחים על השביל. כשהרימו אותם ראו עקבות שהוליכו לגדר צדדית לידה מצאו שני מסתננים מסתתרים. הם נלקחו לבסיס. יום אחר, בסביבות באר שבע, נתפסה שיירה ובה 11 חמורים שהוסבו לשימוש כניוד של היחידה. מאוחר יותר נלקחו מהם החמורים.<br /> <br /> ==מיפוי דרכים וגשרים==<br /> אחת ממשימות היחידה הייתה מיפוי אזור הגבול שלאורך [[רצועת עזה]] וסימון גשרים שאפשר לחבל בהם. כדי להפריע למיפוי היו המצרים יורים בסיירים. על הסיירים נאסר להשיב אש.<br /> כל ערב היו מתכנסים הלוחמים, מחלקים את האזור כמו פרוסות לחם, פרוסה אחר פרוסה, ברוחב של ק&quot;מ, ומחליטים לבקר כל אובייקט שמופיע במפה ולראות אם הוא קיים ולהפך - כל מה שיש בשטח ושאינו במפה, להעלות על המפה ולתארו.<br /> בלילות היו אנשי היחידה מציבים מארבים על גבול הרצועה. לילה אחד נשלחה חוליה לבדוק גשר ליד תחנת הרכבת ב[[דיר אל בלח]]. הלוחמים יצאו מקיבוץ [[כיסופים]], חצו את הגבול, הלכו דרך מקשות האבטיחים, בדקו את הגשר,<br /> אף שמשמר מצרי שמר עליו וחזרו בשלום.<br /> כשנפרצה הדרך ב[[מעלה עקרבים]] אבטחו לוחמי היחידה את המהנדסים בקטע הדרך שבין [[ירוחם]] ל[[אילת]].<br /> <br /> ==המארב בע&#039;רנדל==<br /> מסתננים שחדרו לשטח ישראל מירדן רצחו חמישה שומרים במחנה החוצבים ב[[תמנע]]. נודע שהמסתננים חדרו למחנה מ[[הערבה]], מאזור [[ע&#039;רנדל]], במרחק 30 ק&quot;מ מצפון מזרח לקיבוץ [[יטבתה]]. בע&#039;רנדל עמדה [[תחנת משטרה]] ירדנית וסביבה חנו שבטי בדווים. לוחמי יחידה 30, שחנו ב[[באר אורה]], נשלחו לאזור זה כדי לחפש מסתננים ולפגוע בהם. כמו כן, הוטל על אנשי החוליות לבדוק את הקשר בין תחנת המשטרה הירדנית ובין ה[[בדווים]]. נשלחו שתי חוליות משני עברי הואדי המוביל למשטרה. הלוחמים צעדו יחפים בחולות כדי לא להשאיר את עקבות נעלי הקרפ ובשטחים המסולעים הלכו בנעליים. עם שחר התמקמו על שתי גבעות מול המשטרה. המרחק בין גבעה לגבעה היה כשני ק&quot;מ.<br /> <br /> בשלב מסוים התגלו הלוחמים. חוליה אחת הצליחה לברוח אל הגבול. אנשי החוליה האחרת, {{יזכור|אברהם%20ולדק/en_6d8acf767001ad0c35022aa3152f2b64|אברהם ולדק}} ו{{יזכור|ראובן%20אלבוים%20זיתני/en_ec3bc83032781eb647201b1ae12f0185|ראובן אלבוים}} נתגלו וחיילי המשמר הלאומי הירדני תקפו אותם. שעות אחדות לחמו השניים עד שאזלה תחמושתם והם נהרגו בקרב. על פי סברה שלא הוכחה הודיע אזרח שעבד במטבח ב[[באר אורה]] על הסיור לערבים שטמנו מלכודת לסיירים. ימים אחדים אחרי הקרב החזירו הירדנים לצה&quot;ל את גופותיהם של הלוחמים ליד [[עקבה]].<br /> <br /> לוחמי היחידה תכננו פעולת תגמול נגד שבט בדווי שאנשיו הרגו כנראה את הלוחמים. הם הגיעו לגבול מצוידים ב[[בקבוק מולוטוב|בקבוקי מולוטוב]] מאולתרים, אך שם השיגה אותם ההוראה לחזור. גם [[פעולות התגמול|פעולת תגמול]] נגד עקבה בוטלה ברגע האחרון.<br /> <br /> == המסע לפטרה ==<br /> ב-1952 יצאו ל[[פטרה]] מפקד היחידה [[חיים דים]] וסגנו [[אהרון קמארה]]. כך מתאר זאת קמארה בספרו של [[אורי מילשטיין]] &quot;ההיסטוריה של הצנחנים&quot;: אינני יודע מה בדיוק הייתה מטרת המשימה&quot; אמר קמארה. &quot;יום אחד פקד עלי חיים לקחת מימיה ונשק אישי ולהצטרף אליו לסיור. יצאנו בלילה וחזרנו בלילה שאחריו. הוא אפילו לא אמר לי לאן הולכים. הייתי סייר טוב ולכן כנראה הטיל עלי את המשימה. אני סבור שתכננו איזו פעולת גמול באזור&quot;. גם הסיור השני של קמארה נסתיים בהצלחה. רוב הסיירים האחרים שניסו להגיע לסלע האדום נהרגו. &quot;צעדנו בזהירות, כגששים לא כחיילים,&quot; סיפר קמרה. ידענו שכל רועה ערבי בשטח הוא אויב צופה של הירדנים, ושאם אחד מהם רואה אותנו גמרנו עם החיים&quot;. זהו היה המסע הראשון של ישראלים לפטרה.<br /> <br /> == פירוק היחידה ==<br /> בסוף 1952, ותיקי היחידה השתחררו מהצבא ופיקוד הדרום לא שלח לוחמים חדשים כך שלמעשה שנה לאחר הקמתה פסקה יחידה 30 להתקיים. רבים מלוחמיה סיימו אחר כך קורס קצינים ופיקדו על יחידות קרביות.<br /> <br /> צה&quot;ל לא ידע אז כיצד להשתמש ביחידות מיוחדות. היחידה הייתה מאומנת היטב אך לא קיבלה מספיק תמיכה וגיבוי מהפיקוד העליון. עם זאת, היה זה ניסיון ראשון וחשוב להקים יחידת עלית וב[[יחידה 101]] שקמה אחריה, כבר השכילו להפיק לקחים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אורי מילשטיין]], ההיסטוריה של הצנחנים, ממלחמת העצמאות עד מלחמת לבנון, כרך א&#039;, עמ&#039; 194–203.<br /> <br /> * {{ישראל היום|דייויד סלע|70 שנים אחרי|magazine/shishabat/article/7386793|27 בינואר 2022}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חיל הרגלים הישראלי|30]]<br /> [[קטגוריה:יחידות צה&quot;ל שפורקו|30]]<br /> [[קטגוריה:חטיבת הנגב]]<br /> [[קטגוריה:יחידות מובחרות בצה&quot;ל]]</div>

imported>Ovedc