https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A8יוסף קלוזנר - היסטוריית גרסאות2026-09-13T11:24:33Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A8&diff=6468&oldid=previmported>Tami Ariel: /* קישורים חיצוניים */2026-05-16T19:25:34Z<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מפנה|יוסף קלאוזנר|רופא ישראלי|יוסף קלאוזנר (רופא)}}<br />
{{מדען<br />
| שם = יוסף קלוזנר<br />
| שם בשפת המקור = Joseph Klausner<br />
| תאריך לידה = [[20 באוגוסט]] [[1874]]<br />
| תאריך פטירה = [[27 באוקטובר]] [[1958]]<br />
| תמונה = קובץ:Joseph_Klausner.jpg<br />
| כיתוב = קלוזנר, 1912<br />
| תרומות עיקריות = נמנה עם מקימי [[האוניברסיטה העברית]]<br />
| ענף מדעי = [[תולדות עם ישראל]]<br />
}}<br />
[[קובץ:Klauzner_house_1929.jpg|ממוזער|בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות']]<br />
[[קובץ:klozner.jpg|ממוזער|קלוזנר]]<br />
'''יוסף גדליה קלַוְזְנֶר''' (נהגה "קלאוזנר"; [[20 באוגוסט]] [[1874]], [[ז' באלול]] [[תרל"ד]] – [[27 באוקטובר]] [[1958]], [[י"ג בחשוון]] [[תשי"ט]]), היה [[היסטוריון]], [[חוקר ספרות]] ואיש רוח [[ישראלי]], יליד ליטא. חתן [[פרס ישראל]] ל[[מדעי היהדות]] לשנת [[ה'תשי"ח|תשי"ח]] (1958). לפני עלייתו לארץ ישראל ([[1919]]) היה פעיל ציוני ב[[אודסה]]. עורכו השני של [[השילוח (כתב עת)]], אחרי [[אחד העם]].<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
נולד ב[[אולקניקי]] שב[[ליטא]] (אז ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]), בנם של יהודה לייב קלוזנר וראשה-קיילה בת אלכסנדר זיסקינד ברא"ז (מצאצאי הרב [[אלכסנדר זיסקינד מהורודנה]]). בוגר [[אוניברסיטת היידלברג]], ניהל את בית המדרש החדש למורים עבריים ב[[אודסה]]. [[העלייה השלישית|עלה לארץ ישראל]] ב-[[1919]] באונייה "[[רוסלאן]]" יחד עם אישים רבים שהשפיעו מאוחר יותר על החברה וה[[תרבות]] העברית בארץ, ובהם [[רחל המשוררת]], [[זאב רכטר]] ו[[יצחק פרנקל]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=גדעון עפרת|שם=מוסקבה - ירושלים|מו"ל=לוין|שנת הוצאה=2024}}</ref><br />
<br />
עם עלותו ארצה החל בפעילות מדעית וספרותית ענפה בעיקר בתחום הספרות העברית ובנושא ה[[משיחיות]]. נמנה עם מקימי [[האוניברסיטה העברית]], ועם ייסודה, בשנת [[1925]], נכלל ב[[סגל אקדמי|סגל ההוראה]] הראשון שלה כראש החוג לספרות עברית, זאת על אף העדפתו את הוראת [[תולדות עם ישראל]], זאת בעקבות הוצאת חיבורו האוהד על [[ישו]].{{הערה|{{הארץ|מגן ברושי|מי שמע על נצרות בלי ישו|1.1407959|9 במאי 2007}}}} בשנת [[1944]] עמד בראש ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] לתולדות [[ימי בית שני]], שמאוחר יותר אף נקראה על שמו. את התקופה בין מינויו הכפוי לראש החוג לספרות עברית לבין מינויו לראש הקתדרה לתולדות ימי בית שני הכתיר קלוזנר בכותרת 'מלחמת שמונה עשרה השנה'.<br />
<br />
ערך את ה[[עיתון]] "[[השילוח (כתב עת)|השילוח]]" בשנים [[1903]]–[[1927]]{{ביאור|למרות גישתו הרוויזיוניסטית קיצונית אפילו, לא היסס להימנע מלפרסם בכתב העת דברים של אחרים מהחשש "אם לא יעוררו הדברים על ישו, ובייחוד על מוחמד, בעירומם הגלוי, קטרוג גדול מצד שונאינו." כך קלוזנר במכתבו אל [[שמואל אבא הורודצקי]] במרץ 1926, שכתב היד התפרסם בבלוג של [[מכון גנזים]]. לעיון בכתב היד<br />
ראו [https://gnazimblog.wordpress.com/2023/12/18/%d7%a7%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%92-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%9e%d7%a6%d7%93-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%95/ כאן].}} לקלוזנר היה תפקיד פעיל ב[[תחיית הלשון העברית]] והוא אף אחראי ל[[תחדיש|חידושן]] של כמה מילים כמו "עיפרון", "ירחון", "מגדלור", "קרנף" ו"חולצה".{{הערה|מילים נוספות שחידש (לפי [[עמוס עוז]], "[[סיפור על אהבה וחושך]]"): קרחון, מטען, צנים, חדגוני/ רבגוני, חממה, מנוף, חושני.}} שימש כעורך המדעי של [[ועד הלשון העברית]] וכיהן כנשיאו עד להקמת [[האקדמיה ללשון העברית]], שבייסודה לקח חלק.<br />
<br />
היה העורך הראשי הראשון של [[האנציקלופדיה העברית]] מייסודה ועד שנת מותו (כרכים א'–ח'), ובמקביל שימש כאחראי על המדורים לתולדות הבית השני והספרות העברית החדשה בכרכים א'–ט'.<br />
<br />
על אף שלא היה חבר ב[[התנועה הרוויזיוניסטית|תנועה הרוויזיוניסטית]], ולא היה חבר בתנועת החרות או נציג מטעמה, היה מקור השראה אידאולוגית לימין הציוני, ואף היה מועמד מטעם [[תנועת החרות]] לכהונת [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] ב[[בחירות 1949 לנשיאות ישראל|בחירות לנשיאות ב-1949]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Shoham Wechsler|שם=‘He is living Israeli flag’: The Right and the Presidency in Israel under Chaim Weizmann, 1948–1952|כתב עת=Middle Eastern Studies|כרך=0|שנת הוצאה=2023-05-03|עמ=1–12|doi=10.1080/00263206.2023.2186858|קישור=https://doi.org/10.1080/00263206.2023.2186858}}</ref><br />
<br />
קלוזנר היה נשוי לציפורה (פאני-פייגה) בת אריה ויירניק, והשניים היו חשוכי ילדים. בשנת [[1958]] קיבל את [[פרס ישראל]] ל[[מדעי היהדות]]. נפטר באותה שנה ב[[ירושלים]], ונקבר ב[[הר המנוחות]].<br />
<br />
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] בירושלים.<ref>{{ארכיון בספרייה הלאומית|990027259960205171}}</ref><br />
<br />
==יצירתו==<br />
קלוזנר הוציא לאור ספרים ומאמרים רבים בתחומי היסטוריה, ספרות, פילוסופיה ותאולוגיה.<br />
<br />
כהיסטוריון, ספרו החשוב הוא "הרעיון המשיחי בישראל", בו הוא סוקר את גלגול ה[[משיחיות]] מאז המקרא ועד חתימת ה[[משנה]]. כן כתב [[סדרת ספרים]] על [[תקופת הבית השני]].<br />
<br />
ספרו על [[ישו]] הקנה לו שם עולמי ובו תיאר את ישו באהדה רבה, כאיש [[מוסר]] המחויב לערכיה הנעלים של ה[[יהדות]] שנתקל במשטמת כוהני הדת וכי דרכו מסולפת בידי ממשיכיה-לכאורה.<br />
<br />
ב-[[1912]], בעת היותו עורך "השלח", ביקר בארץ ישראל ואת רשמי מסעו כתב ופרסם בחוברות ה"שלח". זמן קצר לאחר מכן, קיבץ את כתבותיו לספר "עולם מתהווה", שיצא מאוחר יותר בשם "עם וארץ קמים לתחיה".<ref>{{צ-ספר|מחבר=יוסף קלוזנר|שם=עם וארץ קמים לתחיה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=יבנה|שנת הוצאה=1944}}</ref><br />
<br />
יוסף קלוזר חיבר ספר מקיף על ההיסטוריה של הספרות העברית החדשה. הוא החשיב את [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]], [[שאול טשרניחובסקי|טשרניחובסקי]], [[זלמן שניאור]], [[יעקב כהן (משורר)|יעקב כהן]], [[דוד שמעוני]], ו[[אורי צבי גרינברג]], כבכירי השירה העברית החדשה. הוא חיבר ספרים מונוגרפיים ביקורתיים על שאול טשרניחובסקי (1947), זלמן שניאור (1947), דוד שמעוני (1948), וח״נ ביאליק (1950).<br />
<br />
נודע ככותב מסות ומחקרים פורה ביותר. עסק בביקורות ספרותיות ובתגובות על אירועים. נודע כמבקר חריף ביותר. סופר שחווה זאת על בשרו היה [[משה שמיר]] שבראשית דרכו כסופר, כשיצא ספרו "[[מלך בשר ודם]]" העוסק ב[[אלכסנדר ינאי]], כתב קלוזנר ביקורת שכללה בין היתר את המילים הללו: "יש ולפעמים סופר אינו היסטוריון, אבל עד כדי כך?".<br />
<br />
קלוזנר זכה פעמיים ב[[פרס ביאליק]] לחכמת ישראל, ב[[תש"א]] על ספרו "ההיסטוריה של הספרות העברית החדשה" וב[[תש"ט]] על ספרו "היסטוריה של בית שני".<br />
<br />
==דמותו של קלוזנר==<br />
עוד בהיותו באודסה היה ידוע בקנאותו הלוחמנית לכתיבה בעברית ובמאבקו העיקש בסופרים ובפובליציסטים כותבי יידיש. על רקע זה הגיע לעימותים עם [[יהושע חנא רבניצקי|י. ח. רבניצקי]] ואישים נוספים בקהילת ציוני אודסה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אריאל שר|שם=בהפרגוד ומאחורי הפרגוד|כתב עת=עתמול|כרך=283|שנת הוצאה=2023|עמ=26}}</ref> בעצרות ובכנסים בהם נכח, דרש במפגיע דיבור עברית בלבד והתעמת עם אישי ציבור שבקשו לפנות אל הקהל ביידיש. הוא עצמו תיאר בספרו "עם וארץ קמים לתחיה" אירוע כזה, שהיה בבית הוועד בפתח תקווה בזמן ביקורו בארץ ישראל ב־[[1912]].<br />
<br />
קלוזנר פעל בסוף שנות ה-40, עם [[ארי אבן-זהב]], על מנת למנוע מעגנון, שכנו לאותו רחוב, את קבלת [[פרס נובל]], פרס שהוענק לו לבסוף רק בשנת [[1966]],{{הערה|1=מקור: [http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=52 איתמר לוי מחפש הספרים] ו"חיי עגנון" - ביוגרפיה מאת פרופסור [[דן לאור]], ירושלים, 1998.}} בסוברו שעגנון סופר גלותי ופרובינציאלי אשר יצירתו לא התרוממה לגובה האנושי. כעבור 30 שנה, קלוזנר הפך בעצמו מושא לכתיבה, ברומן הלא גמור "[[שירה (ספר)|שירה]]" (תחילת כתיבתו 1948), בו [[ש"י עגנון]] צייר את דמותו של קלוזנר כפרופסור בכלם, איש אקדמיה נרקיסיסט ונלעג. בן אחיינו (נכדו של אחיו) של קלוזנר, הסופר [[עמוס עוז]] (במקור קלוזנר), מתייחס לדמותו בספרו "[[סיפור על אהבה וחושך]]" ומתארו כ"עדין נפש ורודף כבוד, שופע עליצות ילדותית, איש מאושר המעמיד תמיד פני אומלל". בשילוב של חיבה ועוקצנות כתב כי "כמעט בכל עניין נהג הדוד יוסף לשרטט לעיני קהלו שני מחנות יריבים, בני אור ובני חושך, והיה מתאר כיצד היה הוא עצמו אחד הראשונים, אם לא הראשון ממש, שהבדיל בין חושך לאור, הוקיע את הראויים להוקעה ונלחם, יחיד מול רבים, את מלחמתם של הצודקים". מבקר הספרות [[שלום שטרייט]] כתב על קלוזנר: "יש מונים את קלוזנר בהבלטת ערכו מדעת, בהפרזה יתרה באצבע על שפע יצירתו – ייתכן שקלוזנר נכנס בזה, באמת, קצת לתחום מעריכיו. אבל חסרון קטן זה אינו עלול להטיל פגם בספריו הרחבים כערבות רחבות-אפקים, המעוררים השתוממות והערצה לבקיאות היתרה, ליכולת הכתיבה, לפתוס-החיים, ופה ושם גם לחושו האינטואיטיבי".<ref>{{צ-ספר|מחבר=שלום שטריט|שם=פני הספרות: יוסף קלוזנר|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=תרצ"ט}}</ref> קלוזנר עצמו הרגיש זר ונכרי הן בחברת הסופרים והן בחברת הפרופסורים, ובאוטוביוגרפיה שלו כתב: "האלוהים שבלב יודע, שלא כתבתי מעודי שום ספר ושום מאמר מתוך איזו פניה פרטית שהיא: לשם כסף, לשם כבוד, או כדי למצוא חן בעיני מישהו".<br />
<br />
==תפיסתו את הסכסוך היהודי-ערבי==<br />
[[יוסף גורני]] מתאר את תפיסתו של קלוזנר כהשקפה אדנותית-בדלנית, כלומר רצון התבדלות של מחדשי היישוב היהודי מן הערבים. בכתב העת [[השילוח (כתב עת)|השילוח]] כתב קלוזנר:<br />
{{ציטוט|תוכן=אנו היהודים, שזה אלפיים שנים ויותר יושבים אנו בין עמים קולטוריים [=תרבותיים], אי-אפשר לנו – וגם אינו רצוי לנו – שנרד עוד פעם אל מדרגת הקולטורה של עמים פראיים-למחצה, וחוץ מזה הרי כל תקוותנו, שבזמן מן הזמנים נהיה אדוני הארץ, אינה מיוסדת לא על החרב ולא על האגרוף אלא על היתרון הקולטורי שיש לנו על הערביים והטורקיים, שעל-ידו תגדל השפעתנו מעט מעט.|מירכאות=כן|מקור=[[יוסף גורני]], '''השאלה הערבית והבעיה היהודית: זרמים מדיניים-אידאולוגיים בציונות ביחסם אל הישות הערבית בארץ ישראל בשנים 1882–1948''', תשמ"ו 1985}}<br />
<br />
קלוזנר, כ[[רוויזיוניסטים|רוויזיוניסט]], היה [[בר פלוגתא]] חריף של תנועת [[ברית שלום]] ועל כך שילם במחיר היותו "מנודה ומוקצה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] בשנות השלושים של המאה ה-20", למרות היותו בר סמכא בתחומו – ימי [[הבית השני]].{{הערה|{{הארץ|עדי ערמון|אדוני היה בשבילי אבי השני|1.4469683|25 בספטמבר 2017}}}} במאמר שהתפרסם ב'הארץ' ב-1929{{הערה|{{הארץ1|יוסף קלוזנר|'''רוצחי אידיאל'''|19291223|10}}}}<br />
כינה את חברי 'ברית שלום' "רוצחי-אידיאל", שכוונתו לאידיאל הלאומי היהודי, בשל תמיכתם בהקמת [[מדינה דו-לאומית]] ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
== הנצחה ==<br />
על שמו רחובות בתל אביב, ירושלים, רמת גן וערים נוספות.<br />
<br />
==מספריו של יוסף קלוזנר==<br />
*'''במה נתחיל: לשאלת יסוד אוניברסיטה עברית בירושלים''', אודסה, תרע"ג 1913.<br />
*'''תולדות הספרות העברית החדשה (תקמ״ה–תרע״ח),''' ירושלים: השלח, תר״ף.<br />
*'''ישו הנוצרי: זמנו חייו ותורתו''', ירושלים, תרפ"ב 1922. תורגם ל[[אנגלית]] על ידי [[הרברט דנבי]].<br />
*'''יוצרים ובונים: מאמרי ביקורת''', תל אביב: דביר תרפ"ה–תר"ץ.<br />
*'''ארץ ישראל בימי בית שני''', ירושלים, תרפ"ז 1927<br />
*'''פילוסופים והוגי־דעות: מסות ומחקרים''', תל אביב: [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], תרצ״ד–תש״א, 1934–1941.<br />
*'''היסטוריה של הספרות העברית החדשה''', [[אחיאסף]], ירושלים, שישה כרכים, 1936–1950.{{הערה|{{חרות|יוחנן פוגרבינסקי|"היסטוריה של הספרות העברית", כרך רביעי|19531204|123}}}}<br />
*'''משני עולמות: מסות ספרותיות''', ירושלים: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], תש״ד 1944.<br />
*'''[[דוד שמעוני]] (שמעונוביץ) – המשורר והוגה הדעות, בצירוף רשימה ביבליוגרפית מאת ברוך שוחטמן וביוגראפיה קצרה''', הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1948<br />
*'''היסטוריה של הבית השני''' בחמישה כרכים, אחיאסף, ירושלים, תשי"ט<br />
*'''ח.נ. ביאליק ושירת־חייו: ארבעה־עשר מאמרי־ביקורת,''' תל אביב: דביר, תשי״א 1950.<br />
*'''הרעיון המשיחי בישראל: מראשיתו ועד חתימת המשנה''', תל אביב: מסדה 1950.<br />
*'''מניחי־היסוד של מדינת ישראל: מסות על גדולי הציונות בדור החולף,''' ירושלים: אחיאסף, תשי״ג 1953.<br />
*'''הנביאים: מסות על מהותה של הנבואה ותפיסת־העולם של נביאי־ישראל''', ירושלים: הוצאת מדע, 1954.<br />
*'''בימי בית שני: מחקרים בהיסטוריה של הבית השני''', ירושלים 1954.<br />
*'''מישו עד פאולוס''', ירושלים, 1954.<br />
*'''יהדות ואנושיות: קובץ מאמרים''', ירושלים, 1955.<br />
*'''מאפלטון ועד שפינוזה''', ירושלים, 1955.<br />
*'''יוצרי־תקופה וממשיכי־תקופה: קובץ מאמרים,''' תל אביב: מסדה, 1956.<br />
<br />
==מאמרים עליו ועל יצירתו==<br />
*'''מבט יהודי על ישו: [[סטיבן וייז]], יוסף קלוזנר והדיון על ישו היהודי בין שתי מלחמות העולם''', מאת [[מתיו מרק סילבר]], נדפס ב[[ציון (כתב עת)|ציון]], ע', א', תשס"ה 2005<br />
* '''"יוסף קלוזנר: הפרופסור שלנו",''' בתוך: "עין הקורא, סופרים וספרים, עיתונים ועיתונאים", מאת אב"א אחימאיר, הוועד להוצאת כתבי אחימאיר, תל אביב, תשס"ג, ע"ע 241–250<br />
*'''יוסף קלוזנר, אבי האידאולוגיה של הימין בציונות ומראשיה''', מאת [[ורדה פילובסקי בר-שלום]], נדפס ב[[גלי עיון ומחקר]], 9, תש"ס 2000<br />
*'''יוסף קלוזנר וראשית ההוראה והמחקר של הספרות העברית החדשה באוניברסיטה העברית''', מאת [[שמואל ורסס]], נדפס ב[[תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים]], תשנ"ז 1997<br />
*'''כתביו הפובליציסטיים של יוסף קלוזנר, תרצ"ז–תשי"ט (עם השלמות)''', ביבליוגרפיה, מאת [[יהושע ברזילי (פולמן)]], נדפס ב[[הציונות (כתב עת)|הציונות]], יא, תשמ"ו 1986<br />
*'''יהדות ואירופאיות בביקורת הספרות של קלוזנר''', מאת [[איריס פרוש]], נדפס ב[[נקודות מפנה בספרות העברית]], תשנ"ג 1993<br />
*'''קלוזנר, על העברית של טשרניחובסקי''', מאת [[ראובן מירקין]], נדפס ב[[לשוננו לעם]], ב, תשל"ט 1979<br />
*'''דוגמת החיים של הפרופסור יוסף קלוזנר''', מאת י. רמבה ([[אייזיק רמבה]]), נדפס ב[[הדאר]], מח, תשכ"ט, 1969<br />
*'''מהות היהדות במשנתו של יוסף קלוזנר''', מאת [[משה זאב סולה]], נדפס ב[[תמורות]], ד'–ה', תשכ"ט 1969<br />
*'''פגישות ושיחות [עם יוסף קלוזנר]''', מאת [[אברהם ברוידס]], נדפס ב[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]], כ'ח, תשכ"ט 1969. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23860769}}<br />
*'''פרסומיו של יוסף קלוזנר, תרצ"ז–תשי"ט: רשימה ביבליוגרפית נבחרת''', ביבליוגרפיה, מאת יהושע ברזלי (פולמן), נדפס ב[[קריית ספר]], מא, תשכ"ו 1966<br />
*'''עוד הקדשה של ח"נ ביאליק ליוסף קלוזנר''', מאת [[יהודה אריה קלוזנר]], נדפס ב[[קריית ספר (כתב עת)|קריית ספר]], מה, תש"ל 1970<br />
* '''"פרופסור יוסף קלוזנר",''' בתוך: "כפי שהיכרתים, בני דורו של ז'בוטינסקי", מאת אייזיק רמבה, הוצאת תנועת החרות רמת-גן, תשי"ט, ע"ע 51–70<br />
*יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ט; '''יוסף קלוזנר''', בתוך: [[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי]], כרך ב, עמ' 422–424<br />
*[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HBKR%2F1954%2F08%2F27&id=Ar00404&sk=63BE5C05 '''פרופסור יוסף קלוזנר בגבורות'''], ברוך קרוא, [[הבוקר]], 27 באוגוסט 1954<br />
*[[ספר יובל]] לכבודו: [[נפתלי הרץ טור-סיני|נ.ה. טורטשינר]], [[אהרן אברהם קבק|א.א. קבק]], [[אלכסנדר צ'ריקובר|א.צ'ריקובר]], [[ברוך שוחטמן|ב. שוחטמן]] (עורכים), '''ספר קלוזנר''', תל אביב: ועד היובל, תרצ"ז 1937<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* {{צ-ספר|שם=יוסף קלוזנר: האיש ופעלו|מחבר=[[יעקב בקר]], [[חיים תורן]]|מקום הוצאה=תל-אביב וירושלים|מו"ל=[[הוצאת מסדה]]|שנת הוצאה=תש"ז|קישור=https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/01201003.php}}<br />
* {{צ-ספר|שם=יוסף קלוזנר – לדמותו: קובץ לזכרו|עריכה=ד"ר [[יוסף נדבה]], ד"ר [[יוסף מירלמן]]|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=[[הוצאת עמיחי]]|שנת הוצאה=תש"ך / 1960|קישור=https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/01201005.php}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=880}}<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים|}}<br />
* {{רמב"י|קלוזנר, יוסף}}<br />
* {{מרחב}}<br />
* {{תדהר|2|609|פרופ' ד"ר יוסף קלוזנר}}<br />
* {{לקסיקון הקשרים||יוסף קלוזנר|קלוזנר-יוסף}}<br />
;מאמרים עליו<br />
* [[שלום שטרייט]], [https://benyehuda.org/read/4912 יוסף קלוזנר], באתר [[פרויקט בן-יהודה]]<br />
* [[שלמה שפאן]], יוסף קלוזנר, באתר פרויקט בן יהודה<br />
* {{הארץ1|[ [[נקרולוג]]: ]|פרופ' יוסף קלוזנר ז"ל|19581031|122}}<br />
* {{לשוננו לעם|[[נ"ה טור-סיני]]|לדמותו של פרופסור קלוזנר ז"ל|לשוננו-לעם-מחזור-10-קונטרסים-צג-קב-תשיט.newocr-7-12|עמ' 3–8}}<br />
* {{הספרנים|גנזים, אגודת הסופרים|קלוזנר נגד ברנר: כשחוקר ספרות גדול מסתכסך עם סופר דגול|klozner_vs-_brenner|18 ביולי 2017}}<br />
* {{יומן חדשות|חלום האנציקלופדיה העברית מתגשם|27591-2/91598-2|1950}}<br />
;כתביו ברשת<br />
* {{חרות|יוסף קלוזנר|ליד מצבת הזכרון של דב גרונר|19540528|22}}<br />
* {{הארץ|עדי ערמון|קלוזנר, מחקר|1.4469683|25 בספטמבר 2017}}<br />
* [https://benyehuda.org/author/880 כתבי יוסף קלוזנר] בפרויקט בן יהודה<br />
* יוסף קלוזנר, [https://db.begincenter.org.il/article/הערך-התרבותי-הלאומי-של-בצלאל-ליובלו-ה/ "הערך התרבותי-הלאומי של 'בצלאל'" (ליובלו הכ"ה של מוסד זה)], באתר [[מרכז מורשת מנחם בגין]]<br />
<br />
== ביאורים ==<br />
{{ביאורים}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{נשיאי האקדמיה ללשון}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:קלוזנר, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:משפחת קלוזנר|יוסף]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברא"ז]]<br />
[[קטגוריה:משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל למדעי היהדות]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל לשנת 1958]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים ילידי האימפריה הרוסית]]<br />
[[קטגוריה:היסטוריונים יהודים ליטאים]]<br />
[[קטגוריה:חבורת אודסה]]<br />
[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]<br />
[[קטגוריה:עולי האונייה רוסלאן]]<br />
[[קטגוריה:היסטוריונים יהודים רוסים]]<br />
[[קטגוריה:היסטוריונים ביישוב]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי יהדות ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי ספרות ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי ספרות עברית]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי תקופת הבית השני]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי נצרות]]<br />
[[קטגוריה:חברי בני ברית ישראל]]<br />
[[קטגוריה:פעילים ציונים באוקראינה]]<br />
[[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב]]<br />
[[קטגוריה:מחיי הלשון העברית]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית]]<br />
[[קטגוריה:מחדשי מילים וביטויים בשפה העברית]]<br />
[[קטגוריה:אנציקלופדיסטים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:עורכי האנציקלופדיה העברית]]<br />
[[קטגוריה:מועמדים לתפקיד נשיא מדינת ישראל]]<br />
[[קטגוריה:עורכי עיתונים יהודים אוקראינים]]<br />
[[קטגוריה:עורכי עיתונים ביישוב]]<br />
[[קטגוריה:עורכי עיתונים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:סגל הצבי]]<br />
[[קטגוריה:סגל הירדן]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת היידלברג]]<br />
[[קטגוריה:ראשוני האוניברסיטה העברית בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו]]<br />
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: ספרות עברית]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס ביאליק לחכמת ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אזרחי כבוד של תל אביב-יפו]]<br />
[[קטגוריה:אזרחי כבוד של ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ישראל]]<br />
[[קטגוריה:חברי הפרקציה הדמוקרטית]]<br />
[[קטגוריה:תלפיות: אישים]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד הלשון העברית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי]]<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1874]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1958]]<br />
{{ללא בוט|44}}</div>imported>Tami Ariel