https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99יוסף צבי דושינסקי - היסטוריית גרסאות2026-09-15T01:48:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=270757&oldid=previmported>AutoMod: הסרת החלפת תו בתוך קישור פנימי2026-05-02T09:50:51Z<p>הסרת החלפת תו בתוך קישור פנימי</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות רבנית<br />
| שם =<br />
| שם בשפת המקור =<br />
| תמונה = [[קובץ:Dushinsky22.jpg|מרכז|250px]]<br />
| כיתוב = מהרי"ץ דושינסקיא<br />
| תאריך לידה = [[28 ביולי]] [[1867]]<br />
| מקום לידה = {{דגל|האימפריה האוסטרו-הונגרית}} [[פקש]], [[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אוסטרו-הונגריה]]<br />
| תאריך פטירה = [[17 באוקטובר]] [[1948]]<br />
| מקום פטירה = {{דגל|ישראל}} [[ירושלים]], [[ישראל]]<br />
| סיבת המוות =<br />
| מקום קבורה =<br />
| תאריך לידה עברי = [[כ"ה בתמוז]] [[ה'תרכ"ז]]<br />
| תאריך פטירה עברי = [[י"ד בתשרי]] [[ה'תש"ט]]<br />
| מקום פעילות = [[ארץ ישראל]]<br />
| השתייכות =<br />
| תחומי עיסוק = גאון [[אב בית דין]]<br />
| תפקידים נוספים = [[פוסק]], [[ראש ישיבה]]<br />
| רבותיו =<br />
| תלמידיו =<br />
| בני דורו =<br />
| חיבוריו = [[שו"ת]] מהרי"ץ<br />
| בן זוג =<br />
| בת זוג =<br />
| ילדים =<br />
| חתימה =<br />
}}<br />
[[קובץ:Dushinsky and Roth.tif|שמאל|ממוזער|עם רבי [[אהרן ראטה]]]]<br />
[[קובץ:Yosef Zvi Duschinsky, a letter of support for Yeshiva.jpg|ממוזער|מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937]]<br />
ה[[רב]] '''יוסף צבי דושינסקי''' (ב[[תקופת הביניים של העברית|כתיב מיושן]]: '''דושינסקיא''', מכונה: '''מהרי"צ דושינסקי''', [[כ"ה בתמוז]] [[ה'תרכ"ז]], [[28 ביולי]] [[1867]] – [[י"ד בתשרי]] [[ה'תש"ט]], [[17 באוקטובר]] [[1948]]) היה רבן של הערים [[גלנטה]] ו[[חוסט]] ב[[הונגריה]], ו[[תארים רבניים|גאב"ד]] '[[העדה החרדית]]' ב[[ירושלים]], [[פוסק]] ו[[ראש ישיבה]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
=== בהונגריה ===<br />
נולד ב[[עיירה]] [[פקש|פאקש]] שבהונגריה לרב ישראל דושינסקי. היה תלמידו של רבי [[שמחה בונם סופר|שמחה בונם סופר ה"שבט סופר"]], רבה של [[פרשבורג]], ושל רבי משה פולק, רבה של [[בוניהד]]. על נעוריו מסופר כי כאשר נסע לישיבת פרשבורג עם ידיד נעוריו הרב מרדכי אליעזר אהרנגרובר, ליוו אותם טובי העיר פאקש.{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=ספרות}}<br />
<br />
נשא את בתו של רבי [[מרדכי יהודה לייב וינקלר]], רבה של [[מאד (הונגריה)|מאד]]. היה נוהג מדי פעם לנסוע להסתופף בצילו של רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם|יחזקאל משינאווא]]. בשנת [[ה'תרנ"ה]] [[1895]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ניצה קאליש|שם=משיב נפש - משפחת קאליש גלנטה|מו"ל=הוצאת כתר|שנת הוצאה=תשע"ד, 2014}}}} נתקבל לכהן כרבה של גלנטה, שם הקים [[ישיבה]] גדולה. בשנת [[ה'תרפ"א]] עבר לכהן כרבה של [[חוסט]], שם התקיימה ישיבה מהגדולות ב[[הונגריה]]. ב[[אלול]] [[ה'תרס"ד]] ([[1904]]) חתם על [[כרזה|כרוז]] שהתנגד בחריפות ל[[ציונות]] ולניסיונותיה הראשונים לחדור להונגריה{{הערה|{{קול מחזיקי הדת||קול קורא|19040819|16}}}}.<br />
<br />
ב[[מרץ]] [[1932]] ([[ה'תרצ"ב]]) הגיע ל[[ארץ ישראל]] לביקור, במהלכו פגש את הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה הראשון של העדה החרדית - שעדיין השתייכה ל[[אגודת ישראל]], והייתה הסניף הירושלמי שלה. כעבור מספר ימים נפטר הרב זוננפלד, והרב דושינסקי השתתף ב[[הלוויה|הלווייתו]] ואף נשא [[הספד]]{{הערה|{{דואר היום||הרב ר' יוסף חיים זוננפלד נפטר|19320328|4}}}}. כעבור כחצי שנה, ב[[ספטמבר]] 1932, החליט [[ועד העיר האשכנזי]] להזמינו לכהן כרב העדה החרדית במקום הרב זוננפלד, למורת רוחם של אחרים ב'עדה', שהעדיפו את הרב [[יואל טייטלבוים]]{{הערה|{{דואר היום||מה חדש בבירתנו? - תסיסה באגודת ישראל|19320911|35}}}}, וחלק מה[[חסידות|חסידים]] שהתנגדו לרב דושינסקי בשל היותו [[ההתנגדות לחסידות|מתנגד]]{{הערה|{{דואר היום||מאחורי הקלעים של מינוי הרב דושינסקי|19320919|26}}}}. התנגדות נוספת הובעה עקב העדפת רב מהונגריה על פני רבני ירושלים{{הערה|{{דבר||ירושלים - קבלת פנים לרבה של אגודת ישראל|19330829|38}}}}.<br />
<br />
=== בארץ ישראל ===<br />
ב[[ז' באלול]] [[ה'תרצ"ג]] ([[29 באוגוסט]] [[1933]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] מהונגריה לארץ ישראל{{הערה|{{דואר היום||הרב דושינסקי בארץ|19330829|17}}}} יחד עם חלק מתלמידיו, והקים בירושלים ישיבה שנקראה "בית יוסף צבי" על שמו{{הערה|{{דואר היום||בירושלים - ישיבת בית יוסף|19331101|45}}}}. בישיבה זו לימד בעצמו [[תנ"ך]] לתלמידים, בניגוד למקובל בישיבות.<br />
<br />
היה בין ראשי אגודת ישראל בארץ ישראל. בשנת [[1934]] היה שותף לגיבוש רשימה יהודית מאוחדת ל[[בחירות]] ל[[עיריית ירושלים]], הוא צוטט כאומר שאילו גר ב[[רחביה]] היה מצביע עבור [[יצחק בן-צבי]], נציג הרשימה המאוחדת במקום{{הערה|{{דואר היום||אילו ישב ברחביה|19340930|2}}}}. הרב דושינסקי חפץ להשתתף בהלווית הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ב־[[1935]], אך הדבר נמנע בשל התנגדות קיצוני ירושלים שהשתמשו בכח{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=ספרות}}.<br />
<br />
ב[[דצמבר]] [[1936]] העיד בפני [[ועדת פיל]] בראש נציגות אגודת ישראל וועד העיר האשכנזי, יחד עם [[משה בלוי]], [[יצחק ברויאר]] וזאב שיין. הרב דושינסקי דיבר על הקשר בין [[עם ישראל]] לארץ ישראל וציפייתו הארוכה ל[[גאולה#.D7.94.D7.92.D7.90.D7.95.D7.9C.D7.94 .D7.91.D7.99.D7.94.D7.93.D7.95.D7.AA|גאולה]] וציין: "כל חלקי עם ישראל ראו עצמם כבני ארץ ישראל וציפו לגאולה למען יוכלו לחזור אליה, ו[[הצהרת בלפור]] באה לאפשר להם זאת". עם זאת אמר: "אנו מצווים לא לכבוש אותה בכח ולא להשתלט על אחרים". בשם "עם התורה" ביקש הרב דושינסקי שלא תוטל שום מגבלה על העלייה ורכישת קרקעות בארץ ישראל{{הערה|{{דבר||עדויות אגודת ישראל בועדה המלכותית|19361221|84}}}}.<br />
<br />
באלול [[ה'תרצ"ז]] ([[1937]]), השתתף ב[[הכנסייה הגדולה|כנסייה הגדולה]] השלישית שהתקיימה ב[[מרינבד]] שב[[צ'כוסלובקיה]], ונמנה כחבר ב[[מועצת גדולי התורה]].<br />
<br />
התנגד לשותפות עם [[הוועד הלאומי]] ו[[כנסת ישראל (ארגון)|כנסת ישראל]], וקרא ליציאה מאורגנת מגופים אלו. כן התנגד למגבית [[כופר הישוב]], ולרכישת [[בשר]] ממערכת ה[[שחיטה]] שתחת [[הרבנות הראשית]].<br />
<br />
בשלהי [[1942]], התנגד להשתתפות באירוע [[צום]] ו[[תפילה (יהדות)|תפילה]] ב[[בית הכנסת החורבה]], שאורגן על ידי [[האמרי אמת|האדמו"ר מגור]] בשיתוף עם [[כנסת ישראל (ארגון)|כנסת ישראל]] והרבנות הראשית, על רקע הידיעות שהתפרסמו על [[השואה]], וזאת מתוך התנגדות לשיתוף פעולה עם גופים ציוניים ו[[חילוניות|חילונים]]. תחת זאת הכריז על עצרת צום ותפילה נפרדת. התנגדות זו יוחסה להשפעתם של אנשי קבוצת [[נטורי קרתא]], והיא [[העדה החרדית#.D7.AA.D7.95.D7.9C.D7.93.D7.95.D7.AA .D7.94.D7.A2.D7.93.D7.94|ומקרים נוספים, וגם ויכוחים]] בין אנשי [[היישוב הישן]] לעולים מחו"ל, הובילה למשבר פנימי מתגלגל בתוך אגודת ישראל. בסופו של דבר, בשנת [[ה'תש"ד]] ([[1944]]) נפרדו דרכיהן של אגודת ישראל והעדה החרדית, שבתוכה התחזקה השפעת נטורי קרתא{{הערה|[[חיים שלם]], [http://old.lifshiz.macam.ac.il/tafrit/odot/maim/maimtassach/shale.pdf מנהיגותו של האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל לנוכח הידיעות על גורל יהודי אירופה]}}. בעקבות הפירוד ירדה השפעתו של הרב דושינסקי והצטמצמה לעדה החרדית. הוא הביע הסתייגות מחיבורן של קינות חדשות על חורבן יהדות אירופה{{הערה|'אל נא נעבור לגדולות ממנו': התנגדותו של החזון איש להנצחת השואה ומניעיה, [[בנימין בראון]], עמ' 233, בתוך הספר: שואה ממרחק תבוא : אישים ביישוב הארץ-ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1948-1933, עורכת [[דינה פורת]], 2009.}}, ועל חוסר הפעולה מצד החברה החרדית בעשייתה בארץ ישראל: "הרבה נקודות היישוב וכמה מבצרים חזקים נפלו בידי מפירי קודש, וכמה ילדי ישראל נאבדו ליהדות על ידי שהבניין נעשה על ידי אנשים שנתרחקו ממסורת ישראל"{{הערה| דבריו הופיעו בספר: מקטוביץ עד ה' באייר, צבי וינמן, עמ' 242-244.}}.<br />
<br />
ב־[[1946]], בזמן פעילות [[ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל]], שלחה הוועדה המדינית של העדה החרדית תזכיר לוועדה, והרב דושינסקי צירף מכתב נוסף מטעמו.<br />
<br />
ב־[[1948]] חתם על הסכם שנערך בין הרבנים הראשיים, הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג|יצחק אייזיק הרצוג]], והרב [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל|בן ציון חי עוזיאל]], וראשי ישיבות בירושלים, לבין ה[[מפקד העם|מפקד לשירות העם]], לפיו בני הישיבות פטורים משירות צבאי, ונוכח קרבות [[מלחמת העצמאות]] יעברו חלקם אימונים קצרים בלבד וחלקם ישמרו כמה ימים בחודש, ובשאר הזמן ילמדו. את מי שהתנגדו להסכמות אלו מטעמים קנאיים האשים באהדה לציונות{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן (עיתונאי)|הרב שלזינגר: "ה'ציונים' היום - הרבה יותר גרועים"|239173|16 ביולי 2017}}{{ש}}{{כיכר השבת|ישראל כהן (עיתונאי)|נחשף: ההסכם של ועד הישיבות והעדה החרדית עם הצבא|240349|26 ביולי 2017}}}}. לאחר מספר ימים הוציא, לבקשת שלטונות הצבא, גילוי דעת בו קרא לציבור להצטרף לעבודת הביצורים בימות החול{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן (עיתונאי)|הגאב"ד "נכנע" לאיום שלטונות הצבא: לטובת בני הישיבות|242219|11 באוגוסט 2017}}}}, במהלך העבודות הגיעו לבקשו להתיר עבודות ביצורים אף ב[[שבת]] מטעמי [[פיקוח נפש]], אולם הוא סירב להצטרף להיתר שניתן על ידי הרב הרצוג בטענה כי אין מדובר בפיקוח נפש שהתעורר בשבת, אלא בדחיית עבודות שיכלו להיעשות בימות החול, וטען כי אם אין די נשק כנגד האויב, עבודת הביצורים היא "דבר מועט"{{הערה|[http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=12946#p120932 מכתב של הרב דושינסקי לרב הרצוג בנושא]}}. עם זאת כשבאחת השבתות נצפו כוחות צבא [[ירדן|ירדנים]] מתקרבים לכיוון ירושלים, פורסם בשם הרב דושינסקי, כי יש לצאת בשבת לחפור תעלות הגנה, אולם במהלך ההתארגנות הירדנים נסוגו וגיוס החירום בוטל{{הערה|משה ארנוולד, '''[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=1144 הרב יוסף צבי דושינסקי זצ"ל והמדינה שבדרך]''', המעיין, ניסן תשע"ה}}.<br />
[[קובץ:Graves of First and Second Dushinsky Rebbes.jpg|ממוזער|מצבתו בבית הקברות שערי צדק]]<br />
הרב דושינסקי נפטר בערב [[סוכות]] ה'תש"ט, ונקבר ב[[בית העלמין שערי צדק]] בירושלים{{הערה|{{דבר||הרב יוסף צבי דושינסקי|19481019|6}}}}.<br />
<br />
זכרו מונצח ברחוב מעלות דושינסקי בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] בירושלים.<br />
<br />
==תלמידיו==<br />
* הרב [[ישראל חיים הירש]] - רבה של [[בילקא]] ולימים האדמו"ר מ[[באד אישל]] בירושלים.<br />
* הרב [[דוד שלמה אייכלר]] - לשעבר יו"ר [[העדה החרדית]] ה[[אשכנז]]ית בירושלים.<br />
*הרב ברוך מילר - [[ראש כולל]]ים ב[[קריית יואל]] ב[[ניו יורק (מדינה)|ניו-יורק]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* הרב דושינסקי נישא לאסתר (נפטרה בשנת תשל"ב). בנם יחידם הוא הרב [[ישראל משה דושינסקי]], ששימש [[גאב"ד]] [[העדה החרדית]] בירושלים, וראש הישיבה והקהילה אחרי אביו (בימיו קיבלה הקהילה צביון חסידי יותר).<br />
<br />
==ספריו==<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/34674 צאן יוסף]''', ארשיווא ה'תרצ"ג. (באתר [[היברובוקס]]).<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/39088 עוד יוסף חי]''', ירושלים [[ה'תש"י]]. (באתר היברובוקס).<br />
* '''תורת מהרי"ץ''', חמישה כרכים על ה[[תורה]] (על '''[http://hebrewbooks.org/48162 בראשית]''', ירושלים [[ה'תשט"ז]]; על '''[http://hebrewbooks.org/48159 שמות]''', ירושלים [[ה'תשכ"ט]]; על '''[http://hebrewbooks.org/48163 ויקרא]''', ירושלים [[ה'תשכ"ה]]; על '''[http://hebrewbooks.org/48164 במדבר]''', ירושלים ה'תשכ"ט; על '''[http://hebrewbooks.org/48165 דברים]''', ירושלים [[ה'תשל"ח]]. באתר היברובוקס).<br />
* '''[http://www.hebrewbooks.org/48168 תהילות מהרי"ץ]''', על [[תהילים]], ירושלים ה'תשל"ג.<br />
* '''[[שו"ת]] מהרי"ץ''', שני כרכים, ירושלים [[ה'תשל"ה]] ('''[http://hebrewbooks.org/48160 חלק א]''', ו'''[http://hebrewbooks.org/48161 חלק ב]''', באתר היברובוקס).<br />
* '''חידושי מהרי"ץ''', על כמה ממסכתות ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] ('''[http://hebrewbooks.org/48151 חלק א]''' - ל[[מסכת ברכות]], ירושלים [[ה'תשמ"ה]]; ל'''[http://hebrewbooks.org/48158 מסכת פסחים]''', ירושלים [[ה'תשנ"ט]]. באתר היברובוקס).<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/48154 מעט צר"י]''', ענייני [[חנוכה]], ירושלים [[ה'תשנ"ג]].<br />
* '''[http://hebrewbooks.org/48157 הגדת מהרי"ץ]''', פירוש על [[הגדה של פסח]], ירושלים [[ה'תשנ"ו]].<br />
* '''דרשות מהרי"ץ''', ארבעה כרכים (לחנוכה - '''[http://hebrewbooks.org/48152 חלק א]''', ו'''[http://hebrewbooks.org/48153 חלק ב]''', ירושלים ה'תש"ס; ל'''[http://hebrewbooks.org/48155 מועדי השנה]''', ירושלים ה'תשס"ב; ל'''[http://hebrewbooks.org/48156 ז' אדר]''', ירושלים ה'תשס"ג. באתר היברובוקס).<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* 'דושינסקי, יוסף צבי', בתוך: [[דוד קלעי]], '''ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי''', תל אביב: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]] – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 158. {{ULI|003796913}}<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39088&pgnum=1 '''עוד יוסף חי'''] - תולדות וקורות, הנהגות והדרכות, אגדות דרשות ושיחות. נכתב על ידי אחיו הרב משה מרדכי דושינסקי, ותלמידו הרב יהושע סג"ל דייטש. ירושלים ה'תש"י. (באתר היברובוקס)<br />
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?151781 בית יוסף להבה - תולדות מהרי"ץ]''', קורות חייו. אברהם נתן סופר, גבריאל חיים צבי נויפלד ושמעון אופמאן. הוצאת איחוד מוסדות מהרי"ץ, ירושלים ה'תשנ"ג. (באתר [[אוצר החכמה]])<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Yosef Tzvi Dushinsky}}<br />
* {{דואר היום||שעה אחת עם רבה של אגודת ישראל|19331010|41}}<br />
* {{הצופה||נפטר הרה"ג ר' יוסף צבי דושינסקי זצ"ל|19481019|1}}<br />
* {{תאש|35|הרב ר' יוסף צבי דושינסקי זצ"ל}}<br />
* משה ארנוולד, [http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?backto=&ed=%E2%EC%E9%E5%EF%20%20%F0%E9%F1%EF%20%FA%F9%F2%E4&id=950 הרב יוסף צבי דושינסקי זצ"ל והמדינה שבדרך], "[[המעיין (כתב עת)|המעיין]]" ניסן תשע"ה, [[ישיבת שעלבים]]<br />
* {{nrg|מנדי גרוזמן|מסמך בן 70 שנה מעורר סערה בחברה החרדית|890/887|15 באוגוסט 2017|11|2}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007310318305171|יוסף צבי דושינסקי (1868-1948)}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{העדה החרדית}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: דושינסקי, יוסף צבי}}<br />
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:רבנים הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים חרדים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים ילידי האימפריה האוסטרו-הונגרית]]<br />
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבה הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:תלמידי הרב שמחה בונם סופר]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות שערי צדק]]<br />
[[קטגוריה:אבות בתי דין]]<br />
[[קטגוריה:חוסט: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אנטי-ציונים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1867]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1948]]</div>imported>AutoMod