https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92יוסף פיינברג - היסטוריית גרסאות2026-09-14T04:57:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=115938&oldid=previmported>Hila Livne: נכתב הערך2026-02-05T06:20:19Z<p>נכתב הערך</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות}}<br />
[[קובץ:Grave of Yossef Feinberg.jpg|ממוזער|קברו בהר הזיתים]]<br />
'''יוסף פיינברג''' ([[י' בתשרי]] [[תרט"ז]] [[ספטמבר]] [[1855]] – [[כ"ו באדר]] [[תרס"ג]] [[1902|25 במרץ 1903]]) היה ממייסדי [[ראשון לציון]].<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
נולד בעיר [[סבסטופול]] שב[[אוקראינה]] למשפחה יהודית עשירה. הוא למד [[כימיה]] ב[[גרמניה]] וב[[שווייץ]] ורכש שליטה בשפות אירופיות. עם שובו ל[[רוסיה]] עבד ב[[בית חרושת]] ל[[סוכר]] ב[[קייב]]. נשא את ברטה, בת אליהו ורוזה ציפרמן. אחותה של ברטה, פאני, הייתה אשת התעשיין הבילוי"י [[יעקב הרצנשטיין]].<br />
<br />
פרעות "[[הסופות בנגב]]" שפרצו ברוסיה ב־[[1881]] עוררו בו את הרגש ה[[ציונות|ציוני]], והוא הצטרף ל[[חובבי ציון]] והחליט לעלות ל[[ארץ ישראל]]. לפני שעלה נפגש עם [[משה לייב לילינבלום]], מראשי חובבי ציון, וזה נתן לו מכתב המלצה ל[[זלמן דוד ליבונטין]], שנשלח על ידי חובבי ציון לקנות אדמה להקמת [[מושבה]] בארץ ישראל. יחד עם לבונטין תרו אחרי אדמות בדרום הארץ, אך לא מצאו. פיינברג חזר לרוסיה להעלות את אשתו ושני בניו, ואת אחיו בוריס ו[[ישראל פיינברג]] (אביו של [[אבשלום פיינברג]]). לבסוף, לאחר חיפושים, קנו 3340 דונם באדמת [[עיון קרא]] שם הקימו את הבתים הראשונים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990027090420205171/NLI#$FL17245369|כותרת=מפה: "ראשון לציון בשנת תרמ"ב". עם סימון החלקות בבעלות יוסף פינברג. המפה מתוך ספר היובל לקורות המושבה ראשון לציון, ירושלים, [תרס"ז 1907]|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref> של [[ראשון לציון]].<br />
<br />
עד מהרה הגיע המשבר, הכסף אזל וב[[באר מים|באר]] שחפרו לא נמצאו [[מים]]. היה צורך לחפור באר עמוקה יותר ולהשיג כספים על מנת למנוע את התמוטטות המושבה. פיינברג המשכיל ויודע השפות נבחר לשליחות זו ויצא באמצע יולי [[1882]] באוניה ל[[אירופה]], שם נפגש עם יהודים רבים ועם אנשי [[כל ישראל חברים]].<br />
באוגוסט פגש את [[צדוק כהן]], הרב של [[פריז]] וזה הציג אותו בפני [[מיכאל ארלנגר]], האמרכל של הברון רוטשילד. ארלנגר ארגן לו פגישה עם הברון. רוטשילד בן ה־37 התרשם מאוד מהמתיישב בן ה־27 המבקש לבנות את ביתו בארץ ישראל, וניאות להלוות למושבה 30,000 [[פרנק צרפתי]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1930/06/20/01/article/42|כותרת=תלווי סופרים {{!}} דבר {{!}} 20 יוני 1930 {{!}} אוסף העיתונות {{!}} הספרייה הלאומית|אתר=[[הספרייה הלאומית]]|תאריך_וידוא=2023-02-09}}</ref> שישמשו לחפירת הבאר ולקניית ציוד ל[[איכר]]ים. תמורת סיוע זה על המתיישבים היה לקבל את מרותו של [[שמואל הירש]] מנהל [[מקוה ישראל]], שנתמנה לשמש משגיח וגזבר של המושבה. בעזרת הכספים נרכש ציוד קידוח ו[[באר "מצאנו מים"|הבאר]] נחפרה עד עומק 48 מטר, שם נמצאו מים. פיינברג הקים משק חלב ומצבו הכלכלי השתפר. הוא קנה לאשתו ברתה [[פסנתר]], ובלילות היו באים אליהם איכרים ופועלים ושרים בליווי נגינתה של ברתה. פיינברג נבחר ליו"ר הוועד של מתיישבי ראשון.<br />
<br />
בעת המרד בראשון נגד פקיד הברון [[יהושע אוסוביצקי]], היה יוסף פיינברג בראש המורדים. בעת ביקורו הראשון של הברון רוטשילד בארץ, היו חילופי דברים בינו ובין פיינברג. על חילופי דברים אלה נוצרה [[אגדה אורבנית]] המתארת את שיחתם כך: אמר הברון לפיינברג: "אתה הכנסת אותי לעניין זה, וכאיש משכיל היה עליך לשמור כי לא תגיע המריבה עד כדי כך. מכור נחלתך וצא מפה". על כך ענה לו פיינברג: "כל המיליונים שלך לא יהיה בכוחם להוציאני מכאן אדוני הברון". "אם כך-אתה נחשב בעיני כמת" ענה לו הברון. פיינברג הלך לביתו וכתב מכתב לברון: "חשבתי את עצמי למת ואבוא אל עולם האמת. לא נתנוני להיכנס כי אמרו, חי אנוכי. כאשר אמרתי לבית דין של מעלה שהברון אמר לי כי מת אנוכי, ענוני כי אין בכוחו של הברון לגזור על החיים והמתים".<br />
<br />
פיינברג סירב לעזוב, ולחץ גדול הופעל עליו. [[יהודה לייב פינסקר]] ולילינבלום שלחו אליו מכתבים והפצירו בו לעזוב ולא לסכן את תמיכת הברון. פיינברג אמר לבסוף: "אם פינסקר ולילינבלום אומרים שכך דורשת טובת היישוב – הריני נכנע". לאחר חמש וחצי שנים מכר פיינברג את נחלתו ועזב את ראשון לציון. אחיו בוריס חזר לרוסיה, ואחיו ישראל (לוליק) פיינברג עבר ל[[גדרה]]. יוסף פיינברג פתח בית בד ב[[לוד]], אך העסק לא הצליח ו[[עיקול|עוקל]] לבסוף. הוא הגיע לפת לחם ותקופה מסוימת עבד כ[[עגלון]]. לבסוף התיישב ביפו ופתח שם בית מרקחת.<br />
<br />
=== חיים אישיים ומותו ===<br />
בשנת [[1902]] לקה בריאותיו ובעצת רופאו נסע להבראה ב[[יריחו]]. בוקר אחד נכנס בעל הבית הערבי לחדר ממנו לא יצא פיינברג מספר ימים ומצא אותו מת. הוא נקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]. ברטה אלמנתו האריכה ימים 33 שנים ונקברה לידו.<br />
<br />
לפיינברג ואשתו היו ששה ילדים. בנו מארק פיינברג (1878 - 1964), היה רופא<ref>{{קישור כללי|כותרת=מרקוס פינברג|כתובת=https://gen.rlzm.co.il/persons/מרקוס-פינברג/|אתר=gen.rlzm.co.il|תאריך_וידוא=2026-01-31}}</ref> ובנו אליהו פיינברג (1884 - 1978) היה סופר, זוכה [[פרס גונקור]].<ref>{{קישור כללי|כותרת=אליהו אליאן פינברג פנבר|כתובת=https://gen.rlzm.co.il/persons/אליהו-אליאן-פינברג-פנבר/|אתר=gen.rlzm.co.il|תאריך_וידוא=2026-01-31}}</ref><ref name=":3">{{קישור כללי|כותרת=Palestine Pioneer's Widow Mrs. Feinberg, is Dead|כתובת=https://www.jta.org/archive/palestine-pioneers-widow-mrs-feinberg-is-dead|אתר=Jewish Telegraphic Agency|תאריך_וידוא=2026-01-31|שפה=en-US}}</ref> השניים שהו ב[[צרפת]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] במחנות הסגר של הנאצים ונשארו להתגורר בצרפת גם עם תום המלחמה.<ref>{{קישור כללי|כותרת=פיינברג יוסף וברטה|כתובת=https://www.meyasdim.co.il/פיינברג-יוסף/|אתר=אנשי העלייה הראשונה|תאריך=2023-07-19|תאריך_וידוא=2026-01-31|הכותב=avital}}</ref> בתו [[רצח דורה בלוך|דורה בלוך]] (1902 - 1976) שהייתה בת פחות משנה כאשר נפטר, הייתה בין חטופי אנטבה,<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.rishonlezion.muni.il/TheCity/Lists/List/CustomDispForm.aspx?ID=45|כותרת=ברטה פיינברג|אתר=עיריית ראשון לציון}}</ref> היא נרצחה בבית חולים ב[[קמפלה]] לאחר [[מבצע יונתן]]. נכדיו מבתו דורה הם [[דניאל בלוך]] ו[[אילן הרטוב]].<ref>{{קישור כללי|כותרת=דורה דבורה בלוך ז''ל|כתובת=https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Page/Default.aspx?ID=37898&fbrefresh=1|אתר=laad.btl.gov.il|תאריך_וידוא=2026-01-31}}</ref><br />
<br />
== הנצחתו ==<br />
מוזיאון הבאר הראשונה בראשון לציון (מצאנו מים) נקרא על שמו.<br />
<br />
פיינברג הוא גיבור מחזהו של [[אברהם עוז]] "הר תפארת", שהועלה ב[[תיאטרון אלפא לאמנויות המופע]] בתל אביב בשנת 2021..<br />
<br />
== עץ משפחה ==<br />
{{עץ משפחת פיינברג-בלקינד}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[משה סמילנסקי]]:, '''משפחת האדמה''' כרך א'<br />
*[[שלמה שבא]], '''הימים היפים'''<br />
*[[יעקב יערי-פולסקין]], המורד הגא, בתוך: '''חולמים ומגשימים''', תל אביב: הוצאת [[מ. מזרחי]], 1967, עמודים 109-114<br />
*[[אברהם עוז]], '''הר תפארת''' (מחזה; [[תיאטרון אלפא לאמנויות המופע]], 2021).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{תדהר|1|347}}<br />
*[http://www.laad.btl.gov.il/print.asp?id=37898 דורה בלוך]<br />
* דליה גרפי, [https://www.lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=15398&source=135 יוסילי החלבן], '''[[עת־מול]]''' 180, 2005, באתר הספרייה הווירטואלית של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:פיינברג, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:יהודים אוקראינים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פיינברג-בלקינד]]<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקות החסידים]]<br />
[[קטגוריה:חברי הבונים החופשיים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:ראשון לציון: מייסדים]]<br />
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1855]]<br />
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1902]]</div>imported>Hila Livne