https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A4%D7%98%D7%90%D7%99יוסף פטאי - היסטוריית גרסאות2026-09-15T10:32:39Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A4%D7%98%D7%90%D7%99&diff=357356&oldid=previmported>AutoMod: ניקוי תבניות2025-07-06T12:13:08Z<p>ניקוי תבניות</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סופר<br />
|תמונה=[[קובץ:Joseph Patay.jpg|200px]]<br />
|מקום לידה=[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] {{דגל|האימפריה האוסטרו-הונגרית}}<br />
|מקום פטירה=[[גבעתיים]], [[ישראל]] {{דגל|ישראל}}<br />
}}<br />
'''יוסף פָּטָאי''' (במקור '''קליין,''' ב[[הונגרית]]: '''Patai József''';{{כ}} [[5 בינואר]] [[1882]] – [[21 בפברואר]] [[1953]]) היה [[משורר]], [[ביוגרף]], [[עורך]], [[מתרגם]] ומנהיג [[ציונות|ציוני]] [[יהדות הונגריה|הונגרי-יהודי]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
פטאי נולד בראשית שנת [[1882]] למשפחת קליין בכפר [[ג'נג'שפטה]] {{אנג|Gyöngyöspata}} שבאזור [[הרי מאטרה]] שבצפון [[הונגריה]] (לימים שינה את שם משפחתו לפטאי, על שם מקום הולדתו). אביו, משה קליין, היה [[סוחר]] ו[[חסיד]] אדוק של ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]] ולאחר מכן של האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]]. פטאי למד תחילה עם אביו, לאחר מכן ב"[[תלמוד תורה|חדר]]" ב[[קישווארדה]] (Kisvárda) וב[[ישיבה|ישיבות]] ר' משה יוסף טייטלבוים ור' משה בן עמרם גרינוואלד ב[[חוסט|חוּסְט]]. אצל האחרון התעניין ב[[שירה עברית]] והשכלה כללית, ואף ביקש לצאת להשתלמות ב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]], אך בשל סירובו של אביו נשלח ל[[ניטרה]] שב[[יהדות אוברלנד|מערב הונגריה]] ([[סלובקיה]] של ימינו), שם אורח החיים היה מודרני יותר, הרחק מהחבלים הנחשלים והמסורתיים במזרח שהייתה בהם גם השפעה חסידית חזקה. אך שאיפותיו לתרבות הגרמנית גברו, ואביו שלח אותו לישיבת ר' יהודה גרינוואלד ב[[סאטו מארה|סאטמר]], שהתנהלה בסגנון אשכנזי ובלתי-חסידי בהחלט; אולם אופיו ואי-הסכמתו של פטאי עם האדיקות האורתודוקסית בישיבה הובילה לכך שהרב ביקש להוציאו ממנה, והוא נסע למכינה של [[הסמינר הרבני של בודפשט|בית המדרש לרבנים]] ב[[בודפשט]].<br />
<br />
בבית המדרש למדו רבנים לקהילות [[יהדות נאולוגית|נאולוגיות]], והכשירו את התלמידים ל[[בחינת בגרות]] ולימוד ב[[מדעי היהדות]], אולם כניסה לסמינר נחשבה כעוון חמור עבור האורתודוקסים בהונגריה (הגם שכמעט כל תלמידיו היו בוגרי ישיבות), ואמו הגיעה אליו והעבירה אותו לישיבת גאלגוץ שבמחוז ניטרה. לאחר מכן שימש מורה בביתו של בעל אחוזה יהודי בכפר, עבר את בחינות הבגרות בגימנסיה הקתולית שבניטרה, והמשיך ללימודי [[ספרות]] ב[[אוניברסיטת בודפשט]]. בשנת [[1903]] היה שותף לייסוד אגודת הסטודנטים הציונית "מכביאה" (Makabea).<br />
<br />
במהלך לימודיו באוניברסיטה החל בכתיבת שירים עבריים והונגריים, וכן בתרגום מפיוטיו של ר' [[ישראל נג'ארה]]. היצירות פרי עטו, פורסמו בשבועון "[[שוויון (כתב עת)|שוויון]]" (Egyenlőség){{הערה|גליונות "[http://www.jpress.org.il/publications/EGY-he.asp Egyenlőség]" ומידע על העיתון, באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]]{{קישור שבור|1.12.2019}}}} ב[[הונגרית]] כיצירותיו של "כוכב עולה". בין השנים [[1904]]–[[1911]] היה העורך הספרותי של שבועון זה. כן פרסם קובץ שירים בעברית בשם "שעשועי עלומים" (תרס"ג 1903) ותרגומים מעברית ו[[יידיש]], ומאמרים בסמינר לרבנים.<br />
<br />
בשנת [[1907]] קיבל תואר [[דוקטור לפילוסופיה]] עבור [[דיסרטציה]] על [[גוטהולד אפרים לסינג]], ונתמנה למורה לספרות, הונגרית וגרמנית בבית-הספר הריאלי העליון העירוני – המורה היהודי הראשון במוסד. במוסד זה התחנך בנעוריו [[תיאודור הרצל]] (חלק מהמידע שמצא פטאי על הרצל בארכיון היווה בסיס לספרו עליו).<br />
<br />
פטאי הצטיין בעבודתו החינוכית והמדעית, ובשל כך קיבל מממשלת הונגריה סטיפנדיה למחקר ב[[אוניברסיטת אוקספורד]]. שם גילה שירים עבריים ב[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] עתיקים והביאם לדפוס, וכן כתב מחקר על [[משולם בן שלמה דאפיירה]], על שירת החול של [[שלמה בונפיד]] ומשוררי [[יהדות סלוניקי|סלוניקי]]. חלק ממחקריו פרסם בהונגרית, ואת השאר מסר בהרצאות ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] לאחר שנים רבות, בעת שביקר ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
פטאי השפיע ולקח חלק בייסוד "אגודת יהודי הונגריה לספרות", שפרסמו ספרים בנושא [[חכמת ישראל]] ואת תרגומיו מהשירה העברית. עבור פרסום התרגומים ערך והוציא בחודש מאי [[1911]] את "[[אלמנך|שנתון]] יהודי הונגריה" (''Magyar zsidó almanach''), שזכה בפרס ראשון בתערוכת ספרים עולמית ב[[לייפציג]], בו איגד את היצירה הישראלית בעולמית, בספרות, אמנות, שירה וארץ ישראל ובניינה. ב-[[1912]] החל לערוך ולהוציא את הירחון היהודי "[[עבר ועתיד (כתב עת)|עבר ועתיד]]" (''Múlt és Jövő''), שהוקדש לספרות, אמנות וחברה; הוא הוציא את הירחון בסיוע אשתו שולמית (אדית) בת משה אהרנפלד במשך 30 שנה, עד לשנת [[1941]].{{הבהרה|מהמטא-דאטה של [http://nektar.oszk.hu/en/manifestation/2612141 הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית של הונגריה] מובן שגיליונות העיתון ראו אור עד 1953 (?)}} פטאי ערך תערוכות של אמני ארץ ישראל (בהם [[אבל פן]]) ונשפים לכבוד יוצרים יהודים ארצישראלים כגון [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] ו[[שאול טשרניחובסקי|טשרניחובסקי]], שאליהן הגיעו יהודים ונוצרים בני המעמד הגבוה.<br />
<br />
מדי שנה ערך פטאי מסעי סיור לארץ ישראל שבהם השתתפו מספר בכירים, ונקשרו קשרים בין המדינות. וכן בשנת [[1926]] היה יוזם פעולות "הוועד למען ארץ ישראל" ("פרו-פלשתינה"), שבהן לקחו חלק הסניף ההונגרי של [[הסוכנות היהודית]], "[[ברית עברית]]", [[מוזיאון תל אביב]]. במאמריו החדיר לציבור ההונגרי הכרה יהודית.<br />
<br />
עבור יובלו השישים פרסם ועד היובל ארבעה כרכים מכתביו, בהם: "חזיון הרצל" (1943), שזכה בפרס ירושלים לספרות יפה ע"ש דוד ילין;{{הערה|{{על המשמר||פרס ירושלים לפרופ. י. פטאי|19450223|97}}.}} "במערכות התחייה", "אשר סיפרה אמא", "שירי [[דוד עונקינירה]]" ו"שירי המראות" ל[[סעדיה לונגו]]. ב[[תש"ו]] יצא קובץ שיריו "מעל נהרות בבל לשערי ירושלים, שזכה ב[[פרס נורדאו]].{{הערה|שם=פרס נורדאו|{{דבר||פרס נורדאו תש"ו לפרופ' יוסף פטאי|19460204|61}}; {{על המשמר||פרסים לספרות ואמנות|19461129|48}}.}}<br />
<br />
בשנת [[1938]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]]. הוא נתמנה למנהל הארצי של אגודת שוחרי האוניברסיטה וייסד סניפים במספר מקומות בארץ. בשנותיו האחרונות התגורר ב[[גבעתיים]] ועסק בתחום הספרות.<br />
<br />
פטאי היה בקשר והתכתבויות עם [[חיים נחמן ביאליק]], [[שמואל יוסף עגנון]], [[שאול טשרניחובסקי]] ו[[אורי צבי גרינברג]], והיה ידידו הקרוב של [[אביגדור המאירי]] ההונגרי.<br />
<br />
פטאי נפטר בשנת [[1953]] ב[[גבעתיים]], בגיל 71. נקבר בחלקת הסופרים ש[[בית הקברות נחלת יצחק]].<br />
לאחר מותו [[שמות רחובות בישראל|נקראו על שמו רחובות]] ב[[שכונת בורוכוב]] ב[[גבעתיים]] וב[[רמת אביב]] ב[[תל אביב-יפו]].<br />
<br />
===משפחתו===<br />
אשתו שולמית (אדית) פטאי לבית אהרנפלד (1889–1976) הייתה משוררת וסופרת.{{ש}}<br />
בנו [[רפאל פטאי]] (1910–1996), הראשון שקיבל תואר [[דוקטור]] מהאוניברסיטה העברית, היה חוקר [[פולקלור]], [[אנתרופולוג]], [[מזרחן]] ו[[היסטוריון]] [[יהודי הונגריה|יהודי הונגרי]]-[[ישראלי]]-[[אמריקאי]], מחלוצי המחקר ה[[אתנוגרפיה|אתנוגרפי]] בארץ ישראל. היה נשוי לנעמי טולקובסקי, בתו של [[שמואל טולקובסקי]] ואחותו של מפקד חיל האוויר לשעבר [[דן טולקובסקי]]. לרפאל ונעמי נולדו שתי בנות: ג'ניפר שניידר (1942) היא רופאה מומחית לכאב, ודפנה פטאי{{אנ|Daphne Patai}} (1943) היא פרופסור במחלקה לשפות, ספרויות ותרבויות ב[[אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט]].<br />
{{ש}}<br />
בנו [[שאול פטאי]] (1918–1998) היה פרופסור ל[[כימיה אורגנית]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].{{ש}}<br />
בתו חוה (אווה) קויגן-פטאי (1913–1987){{הערה|1=[http://www.kadisha.biz/ShowItem.aspx?levelId=59689&template=18&ID=155961 חוה קויגן] באתר חברה קדישא ת"א–יפו והמחוז.}} הייתה משוררת וסופרת.{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|דאר היום|DHY||משירי חוה פטאי (תרגם: [[ישעיה תשבי]])|1933/06/02|00802||}}.}} נישאה ל[[אדריכל]] ג'ורג' (גיאורג) קויגן ולהם שתי בנות. בתה הצעירה הייתה זמרת האלט [[מירה זכאי]]. שתי בנותיה של חוה מתגוררות ברחוב על שם סבן, יוסף פטאי, ב[[גבעתיים]].<br />
<br />
==כתביו==<br />
*'''שעשועי עלומים''': שירים, בודפשט: י’ שלעזינגער, תרס"ג 1903.<br />
*'''הרצל : 110 תמונות'''; תורגם מכתב היד הגרמני על ידי [[יצחק ליב ברוך|י"ל ברוך]], תל אביב: [[הוצאת אמנות|אמנות]], תרצ"ו.<br />
*'''שירי דוד עונקינירה'''; יוצאים לאור בצירוף מבוא והערות על ידי יוסף פטאי, (ירושלים : דפוס ארץ ישראל, תרצ"ח). (נדפס במקור ב"קבץ על יד" ל[[חברת מקיצי נרדמים]], כרך ב (יב)).<br />
*'''משפני השירה: הרצאות באוניברסיטה העברית בירושלים'''; עם מבוא מאת [[יוסף קלוזנר]], ירושלים: [[הוצאת ראובן מס|ר’ מס]], 1939.{{הערה|{{דבר||ספרים|1939/12/08|01300|טור 2}}; ביקורת: {{דבר|עמנואל בן-גריון|עם קריאה ראשונה|19400124|39}}.}}<br />
*'[[שירת החשק|שירי חשק]] של שלמה בונפיד', '''[[הצופה לחכמת ישראל]]''' י (תרפ"ו), 220–223.<br />
*'''הוצאת היובל של מבחר כתבי יוסף פטאי''', תל אביב: [[הוצאת יבנה|יבנה]], 1943:<br />
*כרך א: '''אשר ספרה אמי: ספורים''';<br />
*כרך ב: '''חזיון הרצל'''; (על ספר זה זכה בפרס נורדאו של התאחדות עולי הונגריה בארץ ישראל.{{הערה|שם=פרס נורדאו}})<br />
*כרך ג: '''במערכות תחיה'''.<br />
*'''שירים: מעל נהרות בבל לשערי ירושלים''', תל אביב: הוועד להוצאת כתבי יוסף פטאי על ידי יבנה, תש"ו 1946.{{הערה|{{דבר|[[צבי ברמאיר|צ. ברמאיר]]|יוסף פטאי: להופעת ספר השירים שלו|19461122|124}}; {{דבר|ש. שלום|במערכות היצירה: "שירים" ליוסף פטאי (מכתב למשורר)|19461129|58}}.}}<br />
*'''השער התיכון: (בבא מציעא): חיי ילד קטון וספר גדול'''; ציורים: חוה קויגן, תל אביב: סיני, 1949.<br />
<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
*''Sáásué álumim'', Budapest: Schlesinger, 1903. (A szerző saját versein kívül 4 fordítás is van a kötetben)<br />
*''Héber költők: szemelvények az új-héber költészetből'', Budapest: Schlesinger J., 1905; Budapest: Márkus Ny. (''Magyar zsidó könyvtár''), 1906. (2. kiad.: Budapest: Múlt és Jövő, 1921.) (מבחר תרגומים מהשירה העברית החדשה)<br />
*''Babylon vizein: versek, muveszi rajzokkal''; a rajzokat [[אלפרד לקוש|Lakos Alfréd]] et al. készítették, Budapest: Jókai Ny., 1906. (2. kiad.: Budapest: Jókai Műint., 1908; 3. kiad.: Budapest: Múlt és Jövő, 1921.) (נהרות בבל: שירים וציורים)<br />
*''Bajza és Lessing'', Budapest: Franklin Ny. (''Klny. az Egyetemes Philologiai Közlönyből''), 1907. ([[יוסף באיזה|באיזה]] ו[[גוטהולד אפרים לסינג|לסינג]])<br />
*''Kabala: lelkek és titkok'', Budapest: Múlt és jövő, 1919. (''Lelkek és titkok''; illusztrálta Szines-Sternberg Miklós, Budapest: Múlt és jövő, 1937.) (סיפורים) (תורגם לגרמנית ולאיטלקית)<br />
*''Sulamit, látod a lángot?: versek'', Budapest: Múlt és Jövő, 1919. (שירים)<br />
*''A föltámadó Szentföld'', Wien: Jüdischer Kunst-Verlag; A kötéstáblán a könyv kiadója: Múlt és Jövő, 1923. (על ארץ ישראל)<br />
*''Politika nélkül'', Budapest: Múlt és Jövő, 1923.<br />
*''A Biblia képekben: klasszikus és modern mesterek remekművei''; összeáll. és bev. Patai József, Budapest: Múlt és Jövő, 1924.<br />
*''A középső kapu: egy kis gyermek és egy nagy könyv élete: visszaemlékezések'', 3. kiad., Budapest: Múlt és Jövő, 1927. (תורגם לאנגלית)<br />
*''Az ősi vér: történet Lengyelország felosztása korából'', Budapest: Remény, 1928.<br />
*''Herzl'', Budapest: Wodianer Ny., 1932. (תורגם לאנגלית)<br />
*''Harc a zsidó kultúráért'', Budapest: Múlt és jövő, 1937.<br />
*''Az új Palesztina útjain'', Budapest: Múlt és Jövő, 1938.<br />
</div><br />
<br />
;תרגומי כתביו:<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
*''Kabala: Seelen und Welten''; übers. Leo Singer, Berlin: [[Jüdischer Verlag]], 1919. {{גרמנית}}<br />
*''Joseph Patai’s selected poems''; translated by William N. Loew, New York: Hebrew Standard, 1921. {{אנגלית}}<br />
*''Star over Jordan: the life of Theodore Herzl''; translated by Francis Magyar, New York: Philosophical Library, 1946. {{אנגלית}}<br />
*Albert Neumann, József Patai, [[לאיוש סאבולצ'י|Lajos Szabolcsi]], ''Rabbi Eizik: hasidic stories about the zaddik of Kálló''; transl. from the Hungarian, introd., notes by Andrew Handler, Rutherford, N. J. [etc.]: Fairleigh Dickinson Univ. Press, 1978. {{אנגלית}}<br />
*''The middle gate: a Hungarian Jewish boyhood''; introduction, translation and notes by [[רפאל פטאי|Raphael Patai]], Philadelphia; Jerusalem: Jewish Publication Society, 5755 1994. {{אנגלית}}<br />
*''I misteri dello tzadiq: racconti di un mondo scomparso''; introduzione di Raphael Patai; traduzione a cura di Andrea Levi, Genova: ECIG (''Collana Judaica''), 2002. {{איטלקית}} ("Lelkek és titkok")<br />
</div><br />
<br />
===תרגומיו===<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
*[[ארמין פריש|Frisch Ármin]], ''Szemelvények a Biblia utáni zsidó irodalomból''; Patai József versfordításaival, Budapest: Pallas, 1906.<br />
*[[חיים נחמן ביאליק|Bialik]], ''Versek, legendák''; ford., bev. és jegyz. ell. Patai József, Budapest: Múlt és Jövő, 1938.<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
* {{אנצ ייווא|Patai_Jozsef|יוסף פטאי}}<br />
* {{תדהר|1|82|ד"ר יוסף פאטאי}}<br />
* {{ספרייה יהודית|patai-j-x00f3-zsef|יוסף פטאי}}<br />
* {{הספרייה הלאומית| פטאי, יוסף, 1882-1953}}<br />
* {{הספרייה הלאומית|Patai, József, 1882-1953}} {{כ}}{{אנגלית}}<br />
* {{מעריב|יוסף לפיד|נדודיה של תמונת-פסטרנק|19581128|82}}<br />
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|דאר היום|DHY|ש. שווארץ|הרצל בתיאורו של משורר|1936/05/29|00502||}}<br />
* {{הצפירה|יוסף הולדר|במישור המאידיארי|19310717|2}}<br />
* {{דבר|עמנואל-בן גוריון|עם קריאה ראשונה|19461108|59}}<br />
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|דאר היום|DHY|צבי שרוני|אורות וצללים ביהדות|1935/05/20|00202||}}<br />
* {{דואר היום|מ. יצחק|ד"ר יוסף פטאי (לבואו בפעם העשירית לארץ)|19350318|26}}<br />
* {{דבר||פרס נורדאו תש"ו לפרופ' יוסף פטאי|19460204|61}}<br />
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|דאר היום|DHY|מרדכי אבי-שאול|ד"ר יוסף פטאי|1924/05/16|00306||}}<br />
* {{דבר|[[צבי ברמאיר|צ. ברמאיר]]|יוסף פטאי|19461122|124}}<br />
* {{דבר|ש. שלום|במערכות היצירה: "שירים" ליוסף פטאי (מכתב למשורר)|19461129|58}}<br />
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|דאר היום|DHY||מאורעות היום בעיר ובכפר|1933/05/25|00401||}}<br />
* {{חרות||פרופ' יוסף פטאי ז"ל נקבר בנחלת יצחק|19530223|70}}<br />
* {{הצפירה|יוסף הולדר|תעמולה הציונית במסגרת ספרותית|19261027|3}}<br />
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|דאר היום|DHY|אביגדור המאירי|ספריו של יוסף פטאי|1931/04/10|00303||}}<br />
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|דאר היום|DHY|אביגדור המאירי|מחולמי ציון ב-הונגריה|1931/03/18|00200||}}<br />
* {{דבר||ד"ר יוסף פאטאי נפטר|19530222|16}}<br />
<br />
;מפרי עטו:<br />
* {{היברובוקס||מגנזי אקספרד: חיי משולם דאפירה ושירתו|3722|'''הצופה לחכמת ישראל''' ה, א (תרפ"א), 54–58|עמוד דיגיטלי=59}}, {{היברובוקס||ה, ג, 129–133|3722|עמוד דיגיטלי=138}}, {{היברובוקס||ה, ד, 202–208|3722|עמוד דיגיטלי=215}}<br />
* {{דואר היום||לפעמים|19230211|35}}<br />
* {{דואר היום||שבת בירושלים (תרגם: [[מרדכי אבי-שאול]])|19250227|26}}<br />
* {{דואר היום||פתיחה לפתיחת בית חלוצות|19340515|23}}<br />
* {{דואר היום||שירי חול של שלמה בונפיד|19360526|45}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:פטאי, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:משוררים יהודים הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:מתרגמים יהודים הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]<br />
[[קטגוריה:פעילים ציונים בהונגריה]]<br />
[[קטגוריה:ביוגרפים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס נורדאו]]<br />
[[קטגוריה:סופרים יהודים הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים ילידי הונגריה]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פטאי]]<br />
[[קטגוריה:הונגרים שנולדו ב-1882]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1953]]</div>imported>AutoMod