https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90יוסף לוריא - היסטוריית גרסאות2026-09-15T05:51:41Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90&diff=93391&oldid=previmported>AutoMod: עדכון תבנית הר הזיתים2026-01-01T09:15:14Z<p>עדכון תבנית הר הזיתים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות}}<br />
'''יוסף לוּריא''' (גם: '''לוריה'''; ב[[רוסית]]: '''Лурье'''; [[ה'תרל"א]], [[1871]], [[פומפיאן|פּוּמפִּיַאן]], [[פלך קובנה]], [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ([[ליטא]]) – [[כ"ט בכסלו]] [[ה'תרצ"ח]], [[3 בדצמבר]] [[1937]], [[ירושלים]]) היה [[מחנך]] עברי ו[[פובליציסט]], עורך [[ספרות עברית|עברי]] ו[[יידיש|יידי]], [[עסקן]] תרבות ופעיל [[ציונות|ציוני]], מראשוני [[התנועה הציונית]]. יליד ליטא, מ-[[1907]] בארץ ישראל, מראשי החינוך העברי בארץ.<br />
חבר אגודת [[בני משה (ארגון סתרים)|בני משה]], ציר ל[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ולקונגרסים אחריו, ומאנשי [[הפרקציה הדמוקרטית]] ב[[ההסתדרות הציונית|הסתדרות הציונית]]; עורך השבועונים היידיים "[[דער יוד]]" ('היהודי') ו"דאָס יִידישע פאָלק" ('העם היהודי') והמדור הספרותי של "[[דער פריינד]]" ('הידיד'); מנהל [[חדר מתוקן]] ב[[ורשה|וורשה]] ומורה ב[[גימנסיה הרצליה]] ב[[תל אביב]], ראש מרכז המורים ומ-[[1919]] מנהל [[מחלקת החינוך]] של [[ההסתדרות הציונית]] ואחר כך של [[הוועד הלאומי]].<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
יוסף לוריא נולד בשנת [[1871]] ב[[שטעטל|עיירה]] [[פומפיאן|פּוּמפִּיַאן]] (פומפיאני; ב[[ליטאית]]: Pumpėnai){{הערה|על הקהילה היהודית במקום ראו [http://www.iajgsjewishcemeteryproject.org/lithuania/pumpenai.html Pumpenai: Kovno], באתר International Jewish Cemetery Project {{אנגלית}}.}} שב[[פלך קובנה]] של [[האימפריה הרוסית]] (באזור [[ליטא]]), במשפחה מיוחסת, אחד מילדיהם של רייזא ואברהם אבא. באופן יוצא דופן לנער יהודי בזמנו, לוריא לא למד ב[[בית מדרש]] או ב[[ישיבה]], אלא ב[[גימנסיה]] ריאלית (לא יהודית) בעיר [[רומני (אוקראינה)|רוֹמְנִי]] שב[[פלך פולטבה]] (כיום ב[[אוקראינה]]). לאחר סיום לימודיו נסע ללמוד [[פדגוגיה]] ב[[אוניברסיטת ברלין]]. שם הצטרף לאגודת הסתרים ה[[ציונות|ציונית]] "[[בני משה (אגודה ציונית)|בני משה]]". בשנת [[1888]], בהיותו [[סטודנט]] היה, לצד [[שמריהו לוין]] ו[[ליאו מוצקין]], ממייסדי האגודה המדעית הרוסית־יהודית ב[[ברלין]] ולשכת "[[חובבי ציון]]" בעיר.{{הערה|{{הצפירה|שמואל טשרנוביץ|בני משה|19130123|13}}}}<br />
<br />
בשנת [[1896]] קיבל תואר [[דוקטור לפילוסופיה]], שב לרוסיה והוזמן לנהל [[חדר מתוקן]] (בית ספר שבו חינוך יהודי לצד לימודים כלליים) ציוני בשם "החינוך" ברח' דזֶ'לנה (Dzielna) ב[[ורשה|וורשה]], ושימש בתפקיד זה עד סוף שנת [[1900]], אז נכנס לתפקיד המנהל [[אהרן ליבושיצקי]], שהיה קודם לכן מורה ל"[[עברית בעברית]]" בבית הספר (עם כניסת ליבושיצקי לתפקידו שונה שם המוסד ל"העברי").<br />
<br />
בשנת [[1897]] היה לוריא בין צירי ורשה ל[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ב[[בזל]]. בהמשך השתתף בקונגרסים נוספים, ובראשית המאה היה מפעילי [[הפרקציה הדמוקרטית]] ב[[ההסתדרות הציונית|הסתדרות הציונית]] בוורשה.<br />
<br />
בעת ישיבתו בוורשה החל לוריא גם את דרכו בעולם הספרותי. הוא נבחר על ידי חברת "[[אחיאסף (אירופה)|אחיאסף]]" להחליף את [[י"ח רבניצקי]] שפרש מעריכת העיתון היידי "[[דער יוד]]" (דֶר יוּד, 'היהודי'), וערך אותו מדצמבר [[1899]] ועד ינואר [[1902]] (לוריא ישב בוורשה, אך העיתון יצא בפועל ב[[קרקוב]] שב[[גליציה]], ב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]], מטעמים של היעדר רישיון{{הערה|שם=קלוזנר 112|[[יוסף קלוזנר]], '''דרכי לקראת התחיה והגאולה: אבטוביוגראפיה (1874–1944)''', תל אביב: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], תש"ו, עמ' 112.}}). העיתון תחת שרביטו של לוריא היה לאחת מבמות המובילות בעולם בשפת יידיש; השתתפו בו מיטב הסופרים היהודים, והוא מילא תפקיד חשוב בתחייתה של [[ספרות יידיש]].{{הערה|ראו לדוגמה Emanuel S. Goldsmith, ''Architects of Yiddishism at the Beginning of the Twentieth Century: A Study in Jewish Cultural History'', Rutherford, N.J.: Fairleigh Dickinson University Press, 1976, p. 62.}}<br />
<br />
עם היווסדו של היומון היידי הראשון ברוסיה, "[[דער פריינד]]" (דֶר פְרַיינְד, 'הידיד'), בשנת [[1903]] ב[[סנקט פטרבורג]], הוזמן לוריא להיות עורך המדור הספרותי, בתנאי שיפסיק את הוצאת "דער יוד". לוריא הסכים, ועבר מוורשה לפטרבורג.{{הערה|שם=קלוזנר 112}} בעקבות [[מהפכת 1905]] וה[[פוגרום|פוגרומים]] שליוו אותה, ה"פריינד", שבתחילה היה בעל נטיות לאומיות, הפך כיוון ואימץ עמדה [[שמאל רדיקלי|שמאל-רדיקלית]], ועל כן פרש לוריא בשנת [[1906]] מן העריכה.<br />
בשבתו בפטרבורג הוציא בשנים [[1904]]–[[1905]] ירחון פדגוגי ב[[רוסית]] בשם "בית הספר העברי" (''Еврейская школа''), בתחילה בעריכתו, ומאוקטובר 1905 בעריכת [[מאיר קריינין]] (Крейнин).<br />
לקראת סוף שנת 1906 נקרא לוריא לעיר [[וילנה]], לערוך את השבועון הציוני היידי "דאָס יִידישע פאָלק" (דוֹס יידישֶה פוֹלק, 'העם היהודי').<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
בסוף שנת [[1907]] הגיע ל[[ארץ ישראל]] כתייר. במהלך ביקורו החליט [[העלייה השנייה|להשתקע בארץ]], והצטרף לסגל [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] ב[[יפו]] (ובהמשך ב[[תל אביב]]) כמורה ל[[היסטוריה]] כללית. בתקופת הוראתו בגימנסיה חיבר ספר גדול בנושא [[העת העתיקה|היסטוריה עתיקה]], שלא ראה אור.<br />
<br />
בשנים שלפני [[מלחמת העולם הראשונה]] עמד לוריא בראש [[מרכז המורים]]{{הערה|{{החרות ירושלים||ראש מרכז המורים|1911/09/29|00301}}}} (לימים [[הסתדרות המורים]]).<br />
ערב המלחמה היה ממנהיגי המאבק לשימוש ב[[עברית]] במסגרת [[מלחמת השפות]].{{הערה|ראו דיון נרחב אצל {{קתדרה|מרגלית שילה|מלחמת השפות כ'תנועה עממית'|74.5|74 (טבת תשנ"ה, דצמבר 1994), עמ' 87–119}}, ובפרט הפרק [http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15891 ראשית התעוררות דעת הקהל] (ב[[הספרייה הווירטואלית של מטח|ספרייה הווירטואלית של מטח]]).}}{{הערה|{{הפועל הצעיר||גלויי דעת ביחס להשלטת השפה העברית|19131211|19}}}}<br />
<br />
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], עקב היותו נתין [[מדינת אויב]], היה בין המגורשים מהארץ על ידי [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]]. עם [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה|הכיבוש הבריטי]] חזר לארץ ישראל, ובשנת [[תרע"ט]] התמנה כראש{{הערה|{{הצפירה||ארץ ישראל|19190130|14}}}} מחלקת החינוך שייסדה [[ההנהלה הציונית]],{{הערה|{{הצפירה||חנוך ילדים ערבים בבי"ס עברי|19210815|16}}}} ומילא תפקיד זה עד שבט [[1925]]. לקראת סוף שנת [[1926]] שב לתפקידו,{{הערה|{{דבר||לא ילין כי אם לוריא|19260928|6}}}} והמשיך למלא תפקיד זה גם לאחר שעברה המחלקה לרשות [[הוועד הלאומי]]. לוריא עמד בראש מחלקת החינוך של [[כנסת ישראל (ארגון)|כנסת ישראל]] עד מותו. פעל להוצאת [[ספר לימוד|ספרי לימוד]] בעברית.<br />
לוריא היה מהוגי רעיון [[תעודת בגרות|תעודת הבגרות]] בארץ ישראל, וחבר בצוות שקבע את מבנה [[בחינת בגרות|בחינות הבגרות]] בחינוך היהודי בארץ ישראל.<br />
<br />
גם בארץ ישראל הוסיף לוריא להיות פעיל בעשייה עיתונאית ותרבותית.<br />
החל בשנת [[1908]] כתב לעיתונות הציונית בחו"ל. מכתביו לשבועון "[[העולם (שבועון)|העולם]] בעריכת [[אלתר דרויאנוב]], ראו אור כעבור כמה שנים כקובץ בשם "ארץ-ישראל".<br />
לאחר שייסד [[יצחק ליב גולדברג]] את היומון "[[הארץ]]", היה לוריא מעורכיו בשנים [[1919]]–[[1922]].<br />
בהמשך היה חבר באגודת "[[ברית שלום]]", וכתב לירחון האגודה בראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]], "שאיפותינו".<br />
<br />
יוסף לוריא נפטר בחורף [[1937]], במגוריו בביתו של ידידו הטוב [[מרדכי בן הלל הכהן]] (שאותו הכיר מימי עבודתם ב"דער פריינד" בראשית המאה), שנפטר שנה קודם לכן, בשכונת [[רחביה]] ב[[ירושלים]]. בן 66 במותו.<br />
<br />
מספר חודשים לאחר מותו נפתח [[גן ציבורי]] על שמו בשכונת [[ארנונה (שכונה)|אַרְנוֹנָה]] בירושלים.{{הערה|{{דבר||נפתח הגן ע"ש ד"ר י. לוריא בירושלים|19380408|52}}.}}<br />
כמו כן, [[שמות רחובות בישראל|נקראו על שמו רחובות]] בתל אביב ו[[שמות רחובות בירושלים|בירושלים]], וכן בית הספר הממלכתי "לוריא" בירושלים.<br />
<br />
ארכיונו האישי של יוסף לוריא, הכולל מסמכים, צילומים ותעודות שמור ב[[הארכיון הציוני המרכזי|ארכיון הציוני המרכזי]] בירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
אבי סבתו מצד אמו, הרב משה מישל לוריא, היה [[רב]]ה של [[קרקינובה]] (Krekenava) בסביבות 1800–1850 (ומה[[הסכמה|מסכימים]] של [[דפוס סלאוויטא|ש"ס סלאוויטא]]). בניו (אחיהם של סבתו של יוסף לוריא), היו ר' נתן נטע פלאום, שהחליף את אביו כרב העיירה עד פטירתו ב-[[1885]] (היה גיסו של הרב [[מרדכי גימפל יפה]]; אחת מבנות המשפחה היא הנוסעת העברייה [[שלומית פלאום]]), ור' שאול לוריא, שהיה רב העיירה שאוולאן (Šiaulėnai), מחבר "עטרת שאול" (וילנה תר"ב).{{ש}}סבתו מצד אמו, [[רבקה ליפא אניקסטר|רבקה ליפא (ליפלא)]], עלתה לירושלים יחד עם בעלה, הרב מאיר בן אשר אָניקשטער (אוֹניקסטֶר) ב-[[1862]] והייתה פעילה חברתית בעיר. מחברת הקונטרס "זכר עולם" (ירושלים תרמ"ב), מעין מכתב בעברית וביידיש שכתבה למשפחתה שבליטא.{{הערה|{{HebrewBooks|רבקה ליפא (ב"ר משה מישל לוריא) אניקשטער|קונטרס זכר עולם|36393|ירושלים תרמ"ב}}. עוד על רבקה ליפא ראו: מרגלית שילה, '''הקול הנשי הירושלמי: כתבי למדניות מן המאה התשע-עשרה''', ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים – המרכז לחקר תולדות ישראל ע"ש בן-ציון דינור, תשס"ד 2003.}}{{ש}}<br />
לאמו רייזא היו שתי אחיות. אחותה חיה גיטל הייתה אשתו של הרב יצחק צבי הכהן ב"ר יעקב קופל אַראָנאָווסקי (ארונובסקי), [[דיין (הלכה)|דיין]] ו[[מורה צדק]] ב[[קובנה]] משנת [[תרכ"ח]] ו[[אב"ד]] בקובנה משנת [[תרנ"ח]] ועד פטירתו ב[[תרפ"א]], בעל "יד יצחק" (תרכ"ז–תר"ל).<br />
אחותה רחל הייתה אשת שבתי פיין; בנה (בן בעלה דוד, שנפטר בצעירותו), ר' [[אשר ליב בריסק]], היה ראשון חוקרי [[בית הקברות בהר הזיתים]].{{הערה|{{היברובוקס|[[ברל כהן]]|קראַקינאָווע|46565|בספרו: '''יִידישע שטעט, שטעטלעך און דאָרפֿישע יִישובים אין ליטע ביז 1918: היסטאָריש-ביאָגראַפֿישע סקיצעס''', ניו יורק 1991, עמ' 508|עמוד דיגיטלי=517}}.}}<br />
<br />
==כתביו==<br />
* '''דער פיערטער ציוניסטן-קאנגרעס אין לאנדאן''', ורשה: [[דפוס האלטער]], תרס"א. {{יידיש}}<br />
* '''ארץ-ישראל: קובץ מאמרים, ציורי-מסע, רשימות''', ורשה: "קדם", תרע"ד.<br />
* '''החנוך בארץ ישראל: דין וחשבון''', מחלקת החנוך בארץ ישראל (חוברת ב), תרפ"א.<br />
* יומנו האישי של ד"ר יוסף לוריא, 1913–1927, 7 מחברות (כתב יד), בארכיון [[הספרייה הלאומית]], מס' 38°1171.<br />
<br />
<center><br />
<gallery><br />
קובץ:Joseph Lurie portrait in 1918.jpg|יוסף לוריא, 1918<br />
קובץ:Joseph Lurie portrait in the 1920s.jpg|לוריא בשנות ה-20<br />
קובץ:Joseph Lurie at his desk.jpg|לוריא ישוב לשולחנו בערוב ימיו<br />
</gallery><br />
</center><br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[דב קמחי]] (עורך), '''נפש לד"ר יוסף לוריא ז"ל''' ביום השלשים (כ"ט טבת תרצ"ח), ירושלים: [[הוועד הלאומי|הוועד הלאומי ליהודי ארץ ישראל]] – מחלקת החנוך, תרצ"ח.{{הערה|{{דבר||לזכר ד"ר יוסף לוריא|19380103|65}}.}} (קובץ מאמרים)<br />
* "לוריא, יוסף", בתוך: [[גצל קרסל|ג. קרסל]], '''לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים''', כרך ב, מרחביה: [[ספרית פועלים]], תשכ"ז 1967, עמ' 239.<br />
* "לוריא, יוסף", בתוך: '''לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור''', כרך 5, ניו יורק: אלוועלטלעכער יידישער קולטור-קאנגרעס, 1963. {{יידיש}}<br />
<!--<br />
כנראה קיים גם (לבדוק):<br />
* [[משה שרתוק]], 'הד"ר י. לוריא כמורה ומחנך', '''שבילי החינוך''' מה (1985), 47–50.<br />
* [[יוסף יואל ריבלין]], "צור מחשבתו של יוסף לוריא", '''הד החינוך''', שנה ז, עמ' 55–65. (לבדוק אם זה ב"הד החינוך" או ב"נפש לד"ר יוסף לוריא".<br />
--><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Joseph Lurie}}<br />
* {{הארכיון הציוני}}<br />
* {{תדהר|1|273|ד"ר יוסף לוריה}}<br />
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/ToldotHinuh/AnashimBehinuh/Luria.htm ד"ר יוסף לוריא: עובדות ונתונים], באתר אוח (אינטרנט ומידע חינוכי), [[משרד החינוך]]<br />
* [http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=883&CategoryID=164&Page=1 כאלה היינו – הסתדרות המורים] (מאוספי הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה, מיסודה של הסתדרות המורים, באוניברסיטת תל אביב); הבאה לדפוס: נאוה איזין, מנהלת הארכיון, באתר [[הסתדרות המורים]]<br />
* {{דבר||ד"ר יוסף לוריא|19371203|94}} (עם פטירתו)<br />
* {{דבר||הלויתו של ד"ר יוסף לוריא|19371205|83}}<br />
* {{דבר||אזכרה לד"ר יוסף לוריא|19371210|65}}<br />
* {{דבר||לזכרו של ד"ר יוסף לוריא (בשבעה למותו): [[בן-ציון דינבורג]], "לדמותו"; "החינוך העברי בארץ-ישראל" (קטעים מתוך הדו"ח שהכין ד"ר י. לוריא ז"ל בשביל הוועדה המלכותית); [[אברהם קצנלסון|א. קצנלסון]], "יומו האחרון"|19371210|33}}; {{דבר|ב"צ לוריא|קוים|19371210|34}}<br />
* "ביום השנה ליוסף לוריה":<br />
** {{דבר|בן-ציון לוריא|ד"ר לוריה ז"ל וספריתו|19381223|36}}<br />
** {{דבר||מתוך יומנו|19381223|37}} (שני קטעים מיומנו: 1914, 1915)<br />
* {{הר הזיתים|41702}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007313540205171|יוסף לוריא (1871-1937)}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ציונות}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:לוריא, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי]]<br />
[[קטגוריה:ראשוני הציונות]]<br />
[[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב]]<br />
[[קטגוריה:האימפריה הרוסית: אישים]]<br />
[[קטגוריה:פעילים ציונים בגרמניה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת הומבולדט של ברלין]]<br />
[[קטגוריה:אנשי העלייה השנייה]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך שוחרי השפה העברית]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך שוחרי השפה העברית ביישוב]]<br />
[[קטגוריה:סגל גימנסיה הרצליה]]<br />
[[קטגוריה:מחיי הלשון העברית]]<br />
[[קטגוריה:עיתונאים כותבי עברית]]<br />
[[קטגוריה:עורכי עיתונים בשפה העברית]]<br />
[[קטגוריה:עורכי עיתונים ביידיש]]<br />
[[קטגוריה:פעילי תרבות ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:פעילי הסתדרות המורים]]<br />
[[קטגוריה:אגודת בני משה]]<br />
[[קטגוריה:סגל דער פריינד]]<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הקדושים]]<br />
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1871]]<br />
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1937]]</div>imported>AutoMod