https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9Fיוסף ברבי ניסן - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:40:46Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=788882&oldid=previmported>איש הישראלי: הוספת קטגוריה:יהודים בארץ ישראל במאה ה-7 באמצעות HotCat2025-08-07T23:05:46Z<p>הוספת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-7" title="קטגוריה:יהודים בארץ ישראל במאה ה-7">קטגוריה:יהודים בארץ ישראל במאה ה-7</a> באמצעות <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''יוסף ברבי ניסן''' היה [[פיוט|פייטן]] שחי ב[[ארץ ישראל]], ככל הנראה בעיר [[נווה (עיר בסוריה)|נווה]] שב[[רמת הגולן]]. השתייך לתקופה הקלאסית בפייטנות.<ref>תקופה שזמנה בסביבות [[המאה השביעית]] ו[[המאה השמינית|השמינית]]</ref> סגנונו הושפע רבות מזה של רבי [[אלעזר בירבי קליר]], ופיוטיו ידועים בקשי לשונם ובסגנונם החידתי.<br />
<br />
==תקופתו ומקומו==<br />
מיצירותיו הנשענות על החלוקה התלת שנתית ל[[קריאת התורה]] ניכר שנוסח התפילה שלו היה [[נוסח ארץ ישראל|ארץ-ישראלי]], ועל כן מסיקים שהוא חי בארץ ישראל.<br />
<br />
בלפחות אחת מיצירותיו ניכרת החתימה "יוסף ברבי ניסן משוה קריתים". [[שמואל קליין]] טען, על פי התרגום הירושלמי, "דִבְנוּהָ קַרְתָּא", לאזכור של [[שוה קריתים]] בתורה{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יד|ה}}}}, שיוסף ברבי ניסן היה מהעיר [[נווה (עיר בסוריה)|נווה]], שב[[הגולן הסורי|גולן הסורי]]. היו שדחו זיהוי בכך שהניקוד בתרגום ירושלמי הוא אחר ואינו מתייחס לנווה{{הערה|בנימין לפלר, [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/LofflerL76.pdf יוסה (יוסף) בירבי ניסן משוה קריתים: קדושתא לסדר "הנני ממטיר"], לשוננו עו (תשע"ד), עמ' 416}} ואחרים כמו [[יוסף יהלום]] שחזקו את הזיהוי. יהלום אף טען שמציאת שריד מפיוט של יוסף ברבי ניסן על [[פפירוס]] מצביע על כך שהפייטן היה מהאזור סביב הכנרת, מקום יש חומר גלם בשפע לפפירוסים{{הערה|יוסף יהלום, [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/1Joseph_Yahalom.pdf פפירוס פייטני למועדי החורף ומשמעותו לתולדות היישוב בארץ־ישראל בשלהי התקופה הביזנטית], קתדרה 162, טבת תשע"ז, עמוד 10}}.<br />
<br />
[[חיים שירמן]] שיער שיוסף ברבי ניסן חי בתקופה הביזנטית, מכיוון שלא נמצא בפיוטיו התייחסות לערבים. יהלום ציין את התייחסותו לנצרות במילים "גדע קרן שעיר" כראייה נוספת לקדמותו לפני הכיבוש הערבי{{הערה|יוסף יהלום, [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/1Joseph_Yahalom.pdf פפירוס פייטני למועדי החורף ומשמעותו לתולדות היישוב בארץ־ישראל בשלהי התקופה הביזנטית], קתדרה 162, טבת תשע"ז, עמוד 12}}. [[בנימין לפלר]] כתב שהוא חי אל תוך התקופה הערבית, שכן יוסף ברבי ניסן מזכיר באחד מפיוטיו את האויבים בכינוי "לועטי דבשת", שמכוון כנראה לערבים{{הערה|בנימין לפלר, [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/LofflerL76.pdf יוסה (יוסף) בירבי ניסן משוה קריתים: קדושתא לסדר "הנני ממטיר"], לשוננו עו (תשע"ד), עמ' 406}}.<br />
<br />
==אופי יצירתו==<br />
[[מנחם זולאי]] כתב עליו "לשונו קשה ונוקשה"{{הערה|בנימין לפלר, [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/LofflerL76.pdf יוסה (יוסף) בירבי ניסן משוה קריתים: קדושתא לסדר "הנני ממטיר"], לשוננו עו (תשע"ד), עמ' 407–408}} וזאת אפילו ביחס לקושי בפיוטיהם של פייטנים אחרים. [[שולמית אליצור]] משערת שהדבר נובע משאיפה מודעת לכתוב פיוט חידתי שפענוחו יהיה אתגר לשומעים. בשל כך, פייטן מאוחר יותר נאלץ להגביר את רמת החידתיות משום שהרמה של קודמיו כבר נחשבה "קלה" ולא דרשה מאמץ מהשומעים.{{הערה|{{פעמים|[[שולמית אליצור]]|"לגלגולי החידתיות בפיוט המזרחי: מראשיתו עד המאה הי"ב"|59.2(1)|59 (אביב תשנ"ד), עמ' 18–19}}.}}<br />
<br />
יצירתו מושפעת מ[[יניי]] ומ[[אלעזר בירבי קליר]]. כהקליר הוא אינו נמנע משימוש בביטויים מגשימים ביחס לאל, הוא מייצר מילים מחודשות בדרך ההיקש, הוא משתמש במילים לועזיות מהמדרש והתלמוד ובשורשים ארמיים במקום במילים עבריות, ולצורך המבנה הפיוטי אינו נמנע מלשנות בין זכר לנקבה{{הערה|בנימין לפלר, [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/LofflerL76.pdf יוסה (יוסף) בירבי ניסן משוה קריתים: קדושתא לסדר "הנני ממטיר"], לשוננו עו (תשע"ד), עמ' 409–411}}. יוסף ברבי ניסן גם נוהג לשנות משקלים של שמות מקומות והוא מרבה להזכיר מספרים ממדרשי חז"ל{{הערה|בנימין לפלר, [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/LofflerL76.pdf יוסה (יוסף) בירבי ניסן משוה קריתים: קדושתא לסדר "הנני ממטיר"], לשוננו עו (תשע"ד), עמ' 412}}. הוא נוהג להשתמש ב[[מילים יחידאיות בתנ"ך]] תוך שימוש במשמעותם על פי [[תרגום יונתן בן עוזיאל]].<br />
<br />
ברם, הדברים נכונים בעיקר ביחס ל[[קרובה|קרובותיו]] המצויות בידינו: [[קדושתא]]ות ל[[שביעי של פסח]] ולסדר "הנני ממטיר", ו[[שבעתא]] ל[[תפילת טל]]. בניגוד אליהן, ה[[יוצר (פיוט)|יוצר]]ות שכתב ל[[חלוקת התנ"ך לסדרים|סדרי התורה]] מתאפיינות בלשון פשוטה וקלה יותר, והמדרשים מסופרים בהם בפירוש ולא ברמזים.{{הערה|[[עזרא פליישר]], '''היוצרות בהתהוותם והתפתחותם''', [[הוצאת מאגנס]] תשמ"ד, עמ' 712; {{פעמים|[[שולמית אליצור]]|"לגלגולי החידתיות בפיוט המזרחי: מראשיתו עד המאה הי"ב"|59.2(1)|59 (אביב תשנ"ד), עמ' 21}}.}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[שמואל קליין]], "נוה: פייטן עברי מנוה", '''ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה''' ד [ג] (תשרי תרצ"ז), עמ' 76–78. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23723503}}<br />
* [[מנחם זולאי]], "לתולדות הפיוט בארץ ישראל", בתוך: הנ"ל, '''ארץ ישראל ופיוטיה: מחקרים בפיוטי הגניזה''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]] 1996, עמ' 175–186.<br />
* [[עזרא פליישר]], '''היוצרות בהתהוותם והתפתחותם''', ירושלים: הוצאת מאגנס תשמ"ד, עמ' 111–112, 711–729.<br />
* עדן הכהן, "[http://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/al-atar4-5_hacohen.pdf יוסף בירבי ניסן משווה קרייתיים היא נווה: פייטן עברי קדום מן הבשן]", '''על אתר''' ד–ה (ניסן תשנ"ט), עמ' 229–239.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{פיוטים ופייטנים|פייטנים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פייטני ארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:יהודים בארץ ישראל במאה ה-7]]</div>imported>איש הישראלי