https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%AA 2026-09-14T10:17:06Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%AA&diff=541065&oldid=prev 2025-10-05T03:12:44Z

<p><span class="autocomment">קורות חייו</span></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>רבי &#039;&#039;&#039;יוסף בן יהודה, אִבְּן פְּלַאת&#039;&#039;&#039; (מכונה לעיתים קרובות גם &#039;&#039;&#039;אִבְּן פְּלַאט&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;אִבְּן פְּלַט&#039;&#039;&#039;), היה [[רב]], פרשן ופוסק מן [[המאה ה-12]], בתחילת תקופת הראשונים. נודע כרבם של [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב&quot;ד מפושקיירה בעל ההשגות]] ו[[זרחיה הלוי|ר&#039; זרחיה הלוי &quot;בעל המאור&quot;]]. נדד בארצות רבות: בצפון אפריקה, ספרד, צרפת (ב[[פרובאנס]], &quot;פרובינצה&quot;, ו[[לורן|לותרינגיה]], &quot;לותיר&quot;), איטליה, יוון, וייתכן שגם בבבל ודמשק.<br /> <br /> == קורות חייו ==<br /> רבינו יוסף אבן פלאת נולד בעיר הולדתו של [[הרי&quot;ף]], [[קלעת חמאד]] שב[[אלג&#039;יר]] (הראב&quot;ד השני בעל האשכול מכנהו{{הערה|בתשובה ק&quot;מ ב&quot;ספרן של ראשונים&quot;.}} &quot;ר&#039; יוסף ב&quot;ר יהודה מקלע חמד&quot;). ר&#039; יוסף נסע רבות בארצות ה[[הים התיכון|ים התיכון]], וכאשר עזב את [[צפון אפריקה]] נסע בראש ובראשונה צפונה ל[[ספרד]], בה חיו רבים מחכמי התורה, ועל כן כונה בספרות הראשונים{{הערה|ספר צרור החיים, הדרך השני, סימן ל&quot;ז, לר&#039; חיים בן שמואל מ[[טודלה]].}} &quot;הספרדי&quot;; בספרד שימש לפני גדולי הדור של [[תור הזהב של יהודי ספרד|תור הזהב]], והיה נחשב לבר סמכא באשר להנהגותיהם{{הערה|תשובת הראב&quot;ד הנ&quot;ל, המעיד עליו ש&quot;ראה מעשים הרבה מגדולי ספרד&quot;.}}.<br /> <br /> מספרד עקר ר&#039; יוסף אל [[פרובאנס]]{{הערה|&quot;אוצר הגדולים&quot; כרך ד&#039;, אות תרס&quot;ד (עמ&#039; רצ&quot;ב).}}, שהייתה גם היא מצוינת ב[[חכמי פרובנס|חכמיה]], ונשתקע במרכזה ב[[נרבונה]]{{הערה|הראב&quot;ד בתשובתו הנ&quot;ל מכנהו &quot;חכם גדול אחד בנרבונא&quot;.}}. עוד ידוע ששהה גם ב[[לוניל]]{{הערה|הקדמת [[שמחה אסף|ר&#039; שמחה אסף]] ל&quot;ספרן של ראשונים&quot;.}}. ר&#039; יוסף הרביץ תורה ברבים בפרובאנס, בה הותיר חותם אדיר. בפרובאנס נתוודע לפוסק והמקובל [[אברהם בן יצחק מנרבונה|הר&quot;א אב&quot;ד מנרבונה]], הראב&quot;ד השני בעל האשכול, שחלק לו כבוד גדול, ובשאלה שהפנה אליו כינהו: &quot;רבינו נר ישראל, סופר מצות היוצר וחוקיו, ... באתי לשאוב מים ממעייני הישועה שלך, ברוך היוצר שזיכה אותך ללמד חוק ומשפט בישראל&quot;, וכן פנה אליו{{הערה|&quot;בית הבחירה&quot; ל[[מנחם המאירי|מאירי]] על מסכת [[מסכת עירובין|עירובין]], דף ל&quot;ו.}}: &quot;יורינו מורינו ורבינו&quot;, וגם ר&quot;י בן פלאת התייחס אליו בכבוד רב, וכתב בתשובתו: &quot;שלום טב לרב טב, מרנא ורבנא אברהם וכו&#039;, מן זוטר עבדיהו וזוטר תלמידוהי, יוסף ב&quot;ר יהודה&quot;; חתנו של הראב&quot;ד השני, הוא [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב&quot;ד השלישי מפושקיירה בעל ההשגות]], היה מתלמידיו המובהקים. עוד קיבלו ממנו [[זרחיה הלוי|ר&#039; זרחיה הלוי בעל המאור]], וכן הובא בספר [[כלבו (ספר)|כל בו]]{{הערה|[https://www.sefaria.org/Kol_Bo.8.9?lang=bi סימן ח&#039;]}} שכתב [[אשר בן משולם מלוניל|ר&#039; אשר ב&quot;ר משולם מלוניל]]: &quot;ושמעתי מפי ר&#039; יוסי אבן פלט&quot;, ואף בספר המנהגות לר&#039; אשר בן שאול מ[[לוניל]] כתב{{הערה|בדף י&quot;ב, וכן בדף ל&quot;ח.}}: &quot;כך שמעתי מפי החסיד ר&#039; יוסף בן פלאט&quot;, ומשמע שהיה גם הוא תלמידו, אם כי היו שהגיהו שם אחרת{{הערה|&quot;אוצר הגדולים&quot; שם, לפי שר&#039; יוסף קדם לר&#039; אשר מלוניל בדור אחד.}}. בניגוד לרוב חכמי פרובאנס בעת ההיא, נותר ר&#039; יוסף בנוהגו לכתוב את תשובותיו ב[[ארמית]], כלשונם של גאוני [[סורא]] ו[[פומבדיתא]].<br /> <br /> רבי יוסף מזכיר בדבריו כי נדד גם אל [[איטליה]], בכתבו{{הערה|דבריו מובאים בתשובות מהרי&quot;ל סימן י&quot;ח.}}: &quot;שמעתי מר&#039; נחום (או מנחם) ב&quot;ר יהודה ב[[רומא|רומי]]&quot;, אך לא נודע לנו מתי היה שם. הד לשהותו שם ובשאר הארצות מצוי גם בעדותו על מנהגי המקומות בספרו על דיני הברכות{{הערה|הובא ב[[ספר הפרדס]], ובהקדמת הר&quot;ש אסף לתשובתו ב&quot;ספרן של ראשונים&quot;.}}, &quot;וכן טיבעה ברומי ובכל ארץ ספרד, גם בארץ [[לומברדים|לנגוברדיאה]]&quot;, וכן בהזכירו בדבריו על התהוות הפיוט היהודי{{הערה|תולדות הפיוט והשירה עמ&#039; 18, א&quot;מ הברמן.}}, שכך נהגו ב&quot;גלות ירושלים אשר בספרד וגלות כנענים עד צרפת, &#039;&#039;&#039;גם בארץ רומי&#039;&#039;&#039;&quot;. היו שטענו{{הערה|ר&#039; שמואל יוסף פין בספרו &quot;כנסת ישראל&quot;, ערכו, עמ&#039; 495.}} כי היה גם ביוון.<br /> <br /> משפחתו של ר&#039; יוסף אבן פלאת אינה ידועה לנו, ולא הוזכרו לו קרובי משפחה.<br /> <br /> רבים שיערו ([[אברהם מאיר הברמן]], [[רש&quot;י פין]] ועוד; דעה זו מובאת גם ב&quot;אוצר הגדולים&quot;{{הערה|כרך ד&#039;, אות תרס&quot;ו (עמ&#039; רצ&quot;ד) ועוד.}}), כי חכם בשם ר&#039; יוסף אבן פלטוי שכונה גם &quot;אבן פלאת&quot;, שמוזכר בסיפורו של הנוסע ר&#039; [[בנימין מטודלה]] בשנת [[1160]] לערך כאחד מראשי ישיבות [[דמשק]] או [[בגדאד]] תחת סמכותו של הגאון ר&#039; שמואל בן עלי הלוי, ומכונה &quot;יסוד הישיבה&quot;, הוא למעשה ר&#039; יוסף אבן פלאת עצמו; אך אם נכונה ההשערה, יש לומר שהיה גם ב[[בבל]], ועל כן היו שחלקו על הזיהוי, וטענו ש&quot;אבן פלאת&quot; הוא תואר כבוד (מלשון פלא) ואינו ר&#039; יוסף בן פלאת ממש, למרות שחיו באותה התקופה. אם בכל זאת נכונה ההשערה, צריך לומר שעקר ר&#039; יוסף מ[[דמשק]] אל מערב ארצות הים התיכון, או להפך – שנדד מ[[נרבונה]] עד [[דמשק]]; יש לתמוך דעה זו מן העובדה הידועה לנו ששהה גם ב[[רומא]]. [[רש&quot;י פין]] סבור כי ר&#039; יוסף נדד מפרובאנס אל דמשק, ונעשה שם לאחד מגדולי מרביצי התורה. בקינת ר&#039; אלעזר בן יעקב הבבלי מוזכרות פטירות ר&#039; שמואל הלוי ור&#039; עזריה חתנו, וכן פטירת ר&#039; יהוסף – ויש שסברו שהוא ר&#039; יוסף בן פלטוי, ואם כן נדד מנרבונה אל דמשק, בה נפטר. עוד יש שכתבו כי ר&#039; יוסף בן פלטוי זה היה מחכמי [[מצרים]]{{הערה|&quot;אוצר הגדולים&quot; כרך ד&#039;, אות תשל&quot;ח (עמ&#039; שי&quot;ד).}}. ידוע עליו שחיבר פירושים ל[[גמרא]], ומובאות מפירושיו הובאו בחידושי רבינו [[פרחיה בן ניסים]] ממצריים.<br /> <br /> == חיבוריו ופסקיו ==<br /> חיבורו הידוע ביותר שנשתמר לנו הייתה תשובה יסודית שהשיב ל[[אברהם בן יצחק מנרבונה|ראב&quot;ד השני מנרבונה]] על כללי ברכות המצוות{{הערה|מובאת בתשובות [[הרשב&quot;א]] ח&quot;א סימן י&quot;ח, ובארחות חיים ל[[אהרון הכהן מלוניל|ר&#039; אהרן מלוניל]] בהלכות ברכות, ובראש ספר [[דוד אבודרהם|אבודרהם]], עמ&#039; כ&quot;א בהוצאת מכון אבן ישראל.}}, שהפכה לתשובה עיקרית בהלכות ברכות המצוות – על אילו מצוות מברכים ועל אילו אין מברכים, והראב&quot;ד השלישי בעל ההשגות כתב עליה את השגותיו; שאלתו זו של הראב&quot;ד הופנתה הן לר&#039; יוסף אבן פלאת והן ל[[בעל העיטור]]. לצד תשובות נוספות שהפנה לראב&quot;ד השני{{הערה|כמובא ב[[רמב&quot;ן]], [[שבועות]] דף ל&quot;ז עמוד א&#039;.}}, השיב גם לרז&quot;ה בעל המאור{{הערה|ספר התרומות שער כ&quot;ט.}}, לראב&quot;ד השלישי{{הערה|צרור החיים, הדרך השני, סימן כ&#039;.}}, ותשובתו בדיני תרומות נשלחה אל [[הרמב&quot;ם]] בשאלה בנושא זה, והרמב&quot;ם השיג עליה (אם כי יש המזהים את &quot;ר&quot;י בן פלאט&quot; המוזכר שם עם ר&#039; יוסף בן פלטוי מדמשק). תשובות ר&#039; יוסף אבן פלאת נדפסו ב&quot;ספרן של ראשונים&quot; ל[[שמחה אסף|ר&#039; שמחה אסף]] בשנת תרצ&quot;ה עם תולדותיו, וקונטרסו לגבי הברכות יצא לאור גם בספרו &quot;זיכרון לראשונים&quot;, תרס&quot;ט, לאחר שנתגלה בידי הרב והחוקר [[שלמה אהרן ורטהיימר|ר&#039; שלמה אהרן ורטהיימר]].<br /> <br /> ר&#039; יוסף חיבר גם את ספר &quot;תיקון ברכות&quot; או &quot;עמק ברכה&quot;, קונטרס בדיני הברכות, שנדפס בספר הפרדס ל[[רש&quot;י]]{{הערה|סימן קפ&quot;ז.}}, וגם בתשובות [[מהרי&quot;ל]] הובאו הלכות מספרו זה. דבריו מובאים רבות בנידונים שונים בספרות הראשונים והאחרונים, ואף [[רבינו תם]] מזכירו ב[[ספר הישר (רבנו תם)|ספר הישר]]{{הערה|בסימן תק&quot;ה, לצד גאוני צרפת.}}. הראב&quot;ד השלישי מביא הלכות רבות משמו: &quot;גם מפי הרב יוסף בן פלאתי ז&quot;ל נעזרתי, ומזה הטעם&quot;{{הערה|תמים דעים סימן ז&#039;.}}, &quot;כדברי החכם בן בילאת ז&quot;ל אנו נוהגין&quot;{{הערה|תמים דעים סימן מ&#039;.}}, ובכתבו{{הערה|תמים דעים סימן כ&quot;ג.}} &quot;ביררנו הדברים הללו זה כמה שנים בתשובות שהשבנו על החכם אבן פלאת ז&quot;ל&quot;, הוא רומז גם להשגות שכתב על תשובות ר&quot;י בן פלאת, וכדרכו שהיה כותב השגות בגיליון התשובה. בזמן הרמב&quot;ם מוזכר גם ספר &quot;פירוש הלכות לבן פלאת&quot;, ממנו שאב ככל הנראה רבי פרחיה בן ניסים, שמחברו הוא ר&#039; יוסף אבן פלטוי מדמשק, שייתכן והיה ר&#039; יוסף אבן פלאת עצמו.<br /> <br /> בספר האשכול{{הערה|עמוד 15 בהוצאת ר&quot;ש אלבק.}} כתב הראב&quot;ד השני: &quot;ואני הכותב שמעתי בשם רבי יוסף אבן פלאת שהיו נוהגין באליומאנה&quot;, ונראה שלא שמע ממנו ממש, והעיר שם [[חנוך אלבק|ר&#039; חנוך אלבק]] שייתכן שזו הוספת המעתיק, שחי מעט אחרי הראב&quot;ד ור&quot;י אבן פלאת, או שהיא הוספה מאוחרת של המחבר, הראב&quot;ד השני. וכן טען אסף{{הערה|&quot;ספרן של ראשונים&quot; שם.}}, שהראב&quot;ד שמע זאת משמו באמצעות אחרים, ולא ישירות ממנו.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * ערכו בספר [[אוצר הגדולים]] כרך ד&#039;, אות תרס&quot;ד (עמ&#039; רצ&quot;ב), [[נפתלי יעקב הכהן|ר&#039; נפתלי יעקב הכהן]], חיפה תש&quot;ל<br /> * ערכו בספר כנסת ישראל, עמ&#039; 495, ל[[רש&quot;י פין]], ורשה תרמ&quot;ז<br /> * ספרן של ראשונים, [[שמחה אסף|ר&#039; שמחה אסף]], תרצ&quot;ה<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים: ראשונים]]<br /> [[קטגוריה:נרבון: אישים]]<br /> [[קטגוריה:יהודי ספרד במאה ה-12]]<br /> [[קטגוריה:יהודי פרובאנס במאה ה-12]]</div>

imported>MOSHE AMOZIGH