<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8</id>
	<title>יוסי אבישר - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8&amp;action=history"/>
	<updated>2026-09-14T09:50:45Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.8</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8&amp;diff=224968&amp;oldid=prev</id>
		<title>imported&gt;EranBot: בוט החלפות: \1</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8&amp;diff=224968&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2026-06-01T03:31:13Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;a href=&quot;/index.php?title=%D7%95%D7%A7:%D7%94%D7%97&amp;amp;action=edit&amp;amp;redlink=1&quot; class=&quot;new&quot; title=&quot;וק:הח (הדף אינו קיים)&quot;&gt;בוט החלפות&lt;/a&gt;: \1&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;{{אישיות משחק&lt;br /&gt;
| תמונה = Yossi Avissar.jpg&lt;br /&gt;
| כיתוב = יוסי אבישר, 2003&lt;br /&gt;
| מקום לידה = [[ירושלים]], [[פלשתינה (א&amp;quot;י)]]&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;יוסף (יוסי) אבישר&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; (נולד ב-[[17 באוקטובר]] [[1940]]) הוא [[סופר]] ו[[במאי קולנוע]] [[ישראל]]י שמביים בעיקר [[סרט תיעודי|סרטים דוקומנטריים]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ביוגרפיה ==&lt;br /&gt;
נולד ב[[ירושלים]] לנתן אבישר, פועל בניין ומנהל עבודה ב[[סולל בונה]], ושושנה אבישר, [[יקיר ירושלים|יקירת ירושלים]] (1989)&amp;lt;ref&amp;gt;{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/he/residents/map/place?cid=62297&amp;amp;id=65663|כותרת=יקירי ירושלים לשנת 1989|אתר=עיריית ירושלים}}&amp;lt;/ref&amp;gt; ובתו של המקובל חכם יוסף כהן, שניהם ילידי ירושלים. אחיו הצעיר, אוּרי אבישר, נהרג ב[[מלחמת יום הכיפורים]].&amp;lt;ref&amp;gt;{{קישור כללי|כתובת=https://www.izkor.gov.il/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8/en_8b1ab2dc38e1d40dbb8ecd143a8b0906|כותרת=אורי אבישר|אתר=יזכור}}&amp;lt;/ref&amp;gt; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבישר למד ב[[גמנסיה רחביה]] בירושלים וב[[בית הספר החקלאי כדורי]]. התגייס באוגוסט [[1958]] ל[[צה&amp;quot;ל]] ושירת ב[[חטיבת גולני]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קריירה ==&lt;br /&gt;
===קולנוע===&lt;br /&gt;
אבישר ביים 93 סרטים דוקומנטריים ו[[כתבת תחקיר|כתבות תחקיר]] באורך של למעלה מחצי שעה עבור [[הערוץ הראשון]]. בנוסף ביים את &amp;quot;בשתי אוקטבות&amp;quot;, [[סדרת טלוויזיה|סדרה]] בת שמונה פרקים עם האב פרופ&amp;#039; [[מרסל דיבואה]] ופרופ&amp;#039; [[ישעיהו ליבוביץ]], בהנחיית יונה הדרי רמג&amp;#039;. לקראת חגיגות ה[[שנת היובל|חמישים]] לישראל, ביים והפיק סדרה בת חמישים סרטונים על חמישים שנות המדינה, ששודרה ב[[טלוויזיה בכבלים|כבלים]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבישר חבר ב[[איגוד הבמאים]] מהימים הראשונים להקמתו, ושימש במשך שנים כסגן יו&amp;quot;ר האיגוד. בשנת [[1965]] הציג [[סטודיו למשחק ניסן נתיב|הסטודיו למשחק של ניסן נתיב]] את [[מחזה]]ו של אבישר &amp;quot;עין ביד&amp;quot; (בימוי: [[ניסן נתיב]]). בשנת [[1968]] זכה המחזה במקום הראשון ב&amp;quot;אינטרדרמה&amp;quot; של [[ברלין]]. בשנת [[1976]] זכה אבישר בפרס ה[[תסריט]] המקורי על הסרט &amp;quot;הגן&amp;quot;, בבימויו של ויקטור נורד ובכיכובם של [[שייקה אופיר]] ו[[מלאני גריפית]]. על בסיס תסריט זה כתב את [[ספר]]ו &amp;quot;הגן&amp;quot;, [[רומן]] המתרחש ב[[ירושלים]], שיצא לאור בשנת [[1977]] בהוצאת &amp;quot;בוסתן&amp;quot;. הספר מוקדש לאחיו הצעיר, אוּרי.&amp;lt;ref&amp;gt;בראש הספר כתב יוסי אבישר: &amp;quot; לאחי, אורי אבישר, שנפל במלחמת יום הכיפורים&amp;quot; (הגן, תל אביב, הוצאת בוסתן, 1977).&amp;lt;/ref&amp;gt; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===ספרות===&lt;br /&gt;
אבישר הוא חבר ב[[אגודת הסופרים העבריים]]. הוא פרסם [[סיפור קצר|סיפורים קצרים]] במוספים ספרותיים של [[עיתון|עיתונים]] בארץ. בנוסף הוא פרסם עד היום 9 ספרים. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספרו השני, &amp;quot;הקינקל השביעי - וכל אדם לפי קורבנו נכנס: רומן&amp;quot;, יצא לאור ב-1984 בהוצאת &amp;quot;מ.א.ה. הפקות&amp;quot; וזכה לביקורות נלהבות{{הערה|[[ירון לונדון]], &amp;quot;הספר המעניין ביותר שקראתי לאחרונה&amp;quot;, עיתון חדשות,  23 בינואר 1985}}{{הערה|[[יהודית אוריין]], &amp;quot;הציונות כמולך&amp;quot;, תרבות, ידיעות אחרונות, 22 בנובמבר 1985}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספרו השלישי, &amp;quot;זיכרון לבן&amp;quot;, יצא לאור ב-1995 בהוצאת &amp;quot;מ.א.ה. הפקות&amp;quot;. הספר הוא מסע פסיכדלי עם משוררת לעיר האמת ועיר השקר והוא לא זכה להתעניינות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספרו הרביעי, &amp;quot;הסיפור של אפרים ומרים&amp;quot;, יצא לאור בשנת [[2003]] ב[[הוצאת שוקן]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת 2013 יצא לאור ספרו &amp;quot;ליבוביץ מתפלמס&amp;quot; (ב[[הוצאת כרמל]]), ספר וקלטת וידאו הכוללים 13 שעות פולמוס בין [[ישעיהו ליבוביץ]] להוגים ואנשי רוח שבאו אליו להתדיין במשנתו. הספר מבוסס על תיעוד הווידאו ועל תמליל השיחות, שהתקיימו בהנחיית יונה הדרי. כן ערך את ספרה של יונה הדרי רמג&amp;#039;, &amp;quot;עושים חושבים&amp;quot;, שיצא ב[[הוצאת ידיעות אחרונות]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספרו השישי רומן מתח &amp;quot;התעלומה של הירושה הצרפתית בירושלים&amp;quot; יצא לאור בשנת 2014 בהוצאת מ.א.ה. הפקות כ[[ספר דיגיטלי]] וכספר מודפס.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספרו השביעי &amp;quot;מגיד עתידות&amp;quot; ספר שנערך על ידו בליווי פרשנות ואקדמות, עוסק בספר בלעי (בינה לעיתים) שהוריש לו סבו חכם יוסף כהן המקובל הספר שעבר גלגולים רבים ובו 13 כתבי יד כתובים בכתב עברי ובלשון פרסית תורגם על ידי נתן אבישר ויצא לאור באוגוסט 2017. הספר מציג את המיסטיקה היהודית כפי שרווחה בפרס ובארץ ישראל והוא מחולק לשלוש שערים ניחוש העתיד בעזרת שלושת כתבי יד של גורלות החול, שינוי המזל בעזרת רפואה, תצפיות וכתיבת קמעות ופירוש תופעות טבע ייחודיות כמו פירוש אותות השמים, פירוש תופעות לא רצוניות אצל בני האדם, פירוש חלומות וספר הפרכוס פירוש סימנים נוירולוגיים בגוף האדם. הספר יצא בהוצאת מ.א.ה. הפקות. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספרו השמיני &amp;quot;סלים מלך היופי&amp;quot; יצא לאור בהוצאת מ.א.ה. הפקות כספר דיגיטלי וכספר מודפס בשנת 2022. סיפורו של סלים בחור יפיפה מבגדאד שברח לירושלים מאימת בחורה שיעית שהתאהבה בו ותכננת לחטוף אותו. בירושלים הודות ליופיו הרב הוא מכונה &amp;quot;מלך היופי&amp;quot; . סלים, הנשוי למרגלית זבנית ב[[חנות תקליטים]] אוהב לשיר את ה&amp;quot;אינטרנציונל&amp;quot; בצרפתית וטוען כי תרבותו ערבית ודתו יהודית. &amp;quot;למדתי בעל פה מקאמות שכתב המשורר בדיע א זמאן אל המד&amp;#039;אני. מישהו כאן מכיר אותו? אם אצטט אותו יתנו לי עבודה בסולל בונה?&amp;quot; הוא מתלונן. למרות השכלתו הרחבה וידיעת ארבע שפות הפך &amp;quot;סלים מלך היופי&amp;quot; לרוכל בשוק, לימים ניסה אף לייבא בננות מעבר הירדן וכשל בגלל שלטענתו עדר קופים שדד את הבננות בעליות של הכביש מיריחו. ניסיונותיו להתחבר לסיפור הישראלי מצחיקות, כואבות, ומעלות שאלות, &amp;quot;מדוע מי שבנה צריף בדגניה הפך לחלק מהאתוס ואילו זה שבנה צריף בשכונת הפחים בירושלים אינו מוזכר בו כלל.&amp;quot; סיפורם של האנשים שלא כתבו עליהם ספרים, המזרחיים, בני היישוב הישן, שבנו עבדו התפרנסו רעבו ולחמו ובכל זאת הוכרזו כ&amp;quot;בטלנים&amp;quot; רומן של פעם טבול בזיכרונות ומראות שנקלטו בעיניו של ילד בשכונת הכורדים שבפאתי ירושלים ערב הקמת המדינה והמצור על ירושלים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספרו  התשיעי   The Disappearance of Martha Brodoux: A Historical Family Saga  יצא  לאור  ב 2026  בהוצאת  Amazon  כספר  דיגיטלי  וספר מודפס . &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
A missing rebellious French heiress. A squandered inheritance. A beautiful Parisian determined to uncover the truth.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1887, France. Free-spirited heiress Martha Brodoux is known for courting scandal. When her parents die in a tragic accident, she inherits their fortune and vineyards, but her loveless marriage leaves her restless. Drawn into the orbit of the charismatic Count Amedee, she becomes fanatically devout and abandons her family to join him on a pilgrimage to the Holy Land. But the journey proves perilous, and as the group ascends Mount Tabor, Martha vanishes without a trace.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1967, Jerusalem. Mourning her mother’s recent passing, Eve Sitbon travels from Paris to Jerusalem to honor her mother Elaine’s dying wish – uncover what happened to her grandmother Martha, and why she left her entire inheritance to the Catholic Church, leaving her children penniless.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Haunted by family secrets and guided only by cryptic clues, Eve must navigate the confines of the church to discover what happened to her family fortune. But as each step draws her closer to the truth, is she ready to face the consequences of her grandmother’s secrets and the sins that bind her family across generations?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Enigmatic and richly atmospheric, The Disappearance of Martha Brodoux weaves a sweeping historical saga of faith, betrayal, and redemption, perfect for fans of Kate Morton and Diane Setterfield.&lt;br /&gt;
{| class=&amp;quot;wikitable&amp;quot;&lt;br /&gt;
|&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חיים אישיים ==&lt;br /&gt;
אבישר גר ב[[ירושלים]] ב[[שכונת ימין משה]]. הוא נשוי לורדה (לבית פלס)  לבני הזוג נולדו שלושה ילדים.{{הערה|{{ynet|לירן תמרי|קשיש הותקף בגלל ויכוח על חניה: &amp;quot;הוא קפץ עליי, עפתי לרצפה עם מקל ההליכה&amp;quot;|news/article/syikhgcoh|2 ביולי 2023}}}}{{הערה|{{ynet|לירן תמרי|המשטרה קידמה הסדר טיעון מקל לתוקף הסופר והבמאי יוסי אבישר - וחזרה בה|news/article/hysrpesfjx|13 בפברואר 2025}}}} &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
{{ויקישיתוף בשורה}}&lt;br /&gt;
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}&lt;br /&gt;
* {{סימניה סופר|1006142}}&lt;br /&gt;
* {{הספרייה הלאומית|יוסי, אבישר}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הערות שוליים==&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{בקרת זהויות}}&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:אבישר, יוסי}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:במאי קולנוע ישראלים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר כדורי]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ימין משה: אישים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1940]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>imported&gt;EranBot</name></author>
	</entry>
</feed>