https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%9E%D7%9F_%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%A5יום-טוב ליפמן צונץ - היסטוריית גרסאות2026-09-15T00:23:48Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%9E%D7%9F_%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%A5&diff=57428&oldid=previmported>AutoMod: סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך2026-01-27T00:23:27Z<p>סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מפנה|צונץ}}<br />
{{פילוסוף<br />
|שם בשפת המקור=Leopold Zunz<br />
|מקום לידה={{דגל|האימפריה הרומית הקדושה}} [[דטמולד]], [[נסיכות ליפה]]<br />
|מקום פטירה={{דגל|האימפריה הגרמנית}} [[ברלין]], [[ממלכת פרוסיה]]<br />
}}<br />
הרב [[דוקטור]] '''יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ''' (ב[[גרמנית]]: '''Leopold Zunz''', לאופולד צונץ; [[10 באוגוסט]] [[1794]] – [[18 במרץ]] [[1886]]) היה מלומד [[יהודי גרמניה|יהודי גרמני]] ונחשב לאבי תנועת "[[חכמת ישראל]]", חלוצת [[מדעי היהדות]]. "חכמת ישראל" הייתה הניסיון הראשון לחקור בכלים מדעיים את ה[[תרבות]] וה[[היסטוריה]] של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית. בתחילת ימיו החזיק צונץ בעמדות רדיקליות לגבי הצורך בשינוי בהנהגות הדת והיה מקורב למבשרי [[היהדות הרפורמית]]. אך לבסוף התנגד למכונניה, [[אברהם גייגר]] ו[[שמואל הולדהיים]], בין היתר בגלל הערצתו ל[[תלמוד]] וסלידתו משלטון הרבנים. הוא מיעט מלכתחילה לנסות להשפיע על הציבור, ולבסוף נסוג מכל מעורבות בחיים הפומביים והתמקד אך ורק במחקר.{{הערה|1=<br />
אסמכתא לכתוב בערך מתוך המקורות הבאים:<br />
* {{אנצ יהודית|קישור=15299|שם=יום טוב ליפמן צונץ|מחבר=[[איסידור זינגר]], [[אמיל ג. הירש]]}}<br />
* [http://4.1911encyclopedia.org/Z/ZU/ZUNZ_LEOPOLD.htm יום טוב ליפמן צונץ] במהדורת אנציקלופדיה בריטניקה מ-1911 {{אנגלית}}<br />
*Michael Meyer, Response to Modernity: A History of the Reform Movement in Judaism, Wayne State, 1995, עמ' 76.<br />
}}<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
צונץ נולד בעיר [[דטמולד|דֶטְמוֹלְד]], [[עיר בירה|בירת]] [[נסיכות ליפה|נסיכות לִיפֶּה]] שב[[האימפריה הרומית הקדושה|אימפריה הרומית הקדושה]] (כיום ב[[גרמניה]]), ב-10 באוגוסט 1794. שנה לאחר הולדתו עברו הוריו ל[[המבורג]], שם לימד אביו מנחם (מנדל) עמנואל (1759–1802), שהיה [[אברך]] ב[[בית מדרש]] ופרנס את משפחתו הענייה. האב עזב את ההוראה, לאחר שחלה ב[[דלקת ריאות]], ועסק בניהול מכולת; כעבור זמן לא רב, בשנת 1802, נפטר. צונץ הקטן עבר להתגורר ב[[בית יתומים]] בעיירה [[וולפנביטל|ווֹלְפֶנְבִּיטֶל]] (Wolfenbüttel), שם למד בין השנים 1803–1809 בבית הספר היהודי ע"ש פיליפ סמסון (Samson-Schule), וחי על [[מלגת לימודים]]. אימו, הנדל לבית בהרנס (1773–1809), לא האריכה ימים אף היא ונפטרה בגיל 36, בהיותו בן 15. אחותו התאומה מתה בילדותה. אחיו ואחיותיו האחרים לא האריכו ימים, וצונץ נותר ערירי.<br />
<br />
בשנותיו הראשונות למד אצל אביו [[עברית]], [[תורה]] עם [[רש"י]] ו[[משנה]]. בוולפנביטל למד בתחילה בעיקר [[תלמוד]], אבל לאחר שהתחלף מנהל בית הספר החל לרכוש גם השכלה כללית והצטיין בלימודיו, בעיקר ב[[מתמטיקה]]. הוא היה ה[[יהודי]] הראשון שהתקבל ל[[גימנסיה]] בעיר, וסיים את לימודיו בה בשנת 1811. עוד לפני סיום לימודיו בגימנסיה החל לעבוד כ[[מורה]] ב[[בית ספר|בית הספר]] שבו למד תמורת מזון ודיור. כבר בצעירותו התבלט בכישורי המחקר והכתיבה שלו. בשנת 1815 עבר ל[[ברלין]], שם לימד בבית משפחה אמידה ולמד ב[[אוניברסיטת ברלין]] מתמטיקה, פילוסופיה, היסטוריה ובלשנות. את לימודיו באוניברסיטת ברלין סיים בשנת 1819, ובשנת 1821 קיבל תואר [[דוקטור]] למשפטים מ[[אוניברסיטת האלה]]. בתקופת לימודיו הפורמליים עסק גם בלימוד [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] עבריים. ב-9 במאי 1822 נשא לאישה את אדלהייד לבית בירמן. לזוג לא נולדו ילדים.<br />
<br />
הפרנסה כמעט שלא הייתה מצויה בידו עד היותו כבן 50. כ[[תלמיד]] בגימנסיה ומספר שנים לאחר מכן לימד בבית הספר שבו למד. בתקופת האוניברסיטה לימד תחילה בבית משפחת הערץ, אך התפטר ממשרתו בשנת 1818 כשהוצע לו לשמש [[דרשן]] ב[[ההיכל בהמבורג|בית הכנסת הרפורמי]] ב[[המבורג]], ולבסוף ויתר על משרה זו. בשנים אלה דרש בבית הכנסת שהקים [[ישראל יעקבסון]] בביתה של [[אמליה בר]] בברלין וחי ממלגה צנועה שקיבל מהקהילה היהודית המקומית.<br />
<br />
בשנת 1819 ייסד עם חבריו, ביניהם גם [[היינריך היינה]], את [[האגודה לתרבות ולמדע של היהודים]], וב-1822 החל [[עריכה|לערוך]] את עיתון האגודה, "כתב העת לחכמת ישראל", אך כתב העת נסגר לאחר שנה מחוסר מזומנים. בארבע השנים לאחר מכן היה חבר מערכת של עיתון אחר ובשעות אחר הצהריים לימד [[שיעור פרטי|שיעורים פרטיים]]. מתחילת שנת 1826 ובמשך ארבע השנים שלאחר מכן שימש כמנהל בית ספר יסודי. את משרתו זו עזב לאחר ששינויים שביקש להכניס לא התקבלו. בשנים שלאחר מכן ניסה [[היינריך היינה|היינה]] לסייע לו לקבל תפקיד כמורה בבית ספר חדש שהוקם בברלין, אך ללא הצלחה. אחרים יזמו את התמודדותו לרבנות [[דרמשטאדט]] ו[[הדוכסות הגדולה של הסן|הסן]] ב-1834, אך למרות תמיכת הרוב בוועד הקהילה, שהיה בעל נטייה ליברלית, זכה במשרה יריבו הרב [[צבי בנימין אוירבך]] ה[[נאו-אורתודוקסיה (יהדות)|נאו-אורתודוקסי]], בעיקר בשל תמיכת קהילות השדה המסורתיות יותר.<br />
<br />
ב-1830 קיבל [[סמיכה לרבנות]] מהרב [[אהרן חורין]], שהיה קרוב להשכלה הרדיקלית. ב-[[1835]] נקרא ל[[פראג]] לשמש כדרשן באגודה ששמה לה למטרה לשנות את נוהגי בית הכנסת הישן (אַלְטְשוּל), ששופץ והיה ל[[בית הכנסת הספרדי (פראג)|בית הכנסת הספרדי]], ושימש כבית הכנסת הרפורמי הראשון בפראג. הוא נענה להזמנה, אולם החיים בפראג הרחיקו אותו מהסביבה התרבותית, המדעית והספרותית של ברלין, ולאחר שנה בתפקיד הוא התפטר ושב לברלין. בשהייתו בפראג הספיק להתקין את תקנון בית הכנסת.<br />
<br />
צונץ ערך מספר מסעות לצורכי מחקריו. הוא האמין שכדי לבצע מחקר ראוי עליו לחקור את כתבי היד המקורים, אותם מצא ב[[ספרייה|ספריות]] של [[מוזיאון|מוזיאונים]] או [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]]. נוסף לספריות בגרמניה ביקר פעמיים ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]], בשנת [[1846]] ולאחר מכן בשנת [[1855]]. בביקור השני שהה גם ב[[אוקספורד]], ובהמשך פגש ב[[פריז]] את ידידו [[היינריך היינה]]. בשנת [[1863]] נסע ל[[פארמה]] שב[[איטליה]], כדי לבחון את אוסף די רוסי – אוסף כתבי יד עבריים המצוי ב[[ספריית פאלאטינה]]. הוא רצה לבקר ב[[ותיקן|וותיקן]], אך לא הורשה לעשות זאת.<br />
[[קובץ:Berlin - Jüdischer Friedhof Schönhauser.4075.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של צונץ בבית-העלמין ב[[שדרות שנהאוזר]].]]<br />
רק בשנת [[1840]] מצא צונץ משרה קבועה. בברלין הוקם סמינר למורים, ובהמלצת [[אלכסנדר פון הומבולדט]] (חוקר טבע ומגלה ארצות גרמני) בחרה בו קהילת יהודי [[ברלין]] לעמוד בראש הסמינר. מיום זה ואילך סרה ממנו דאגת הפרנסה והוא שימש בתפקיד עד שנת [[1850]], אז [[פרישה לגמלאות|פרש לגמלאות]]. ב-[[18 באוגוסט]] [[1874]] נפטרה אדלהייד, אשתו ובת לווייתו הנאמנה והאהובה. מכאן ואילך לא התאושש עוד, ופעילותו הספרותית הצטמצמה לפיקוח על ההוצאה לאור של כתביו. יום הולדתו התשעים צוין ברחבי העולם, אך למרות זאת הוא הרגיש בודד ונשכח, ושמר על קשר מועט עם ידידיו. ב-[[18 במרץ]] [[1886]], בעקבות נפילה, הלך לעולמו והוא בן 92 כשהוא במלוא כושרו המנטלי.<br />
<br />
== האגודה לתרבות ולמדע של היהודים ==<br />
{{הפניה לערך מורחב|האגודה לתרבות ולמדע של היהודים}}<br />
באוגוסט [[1819]] החלו בגרמניה [[פרעות "הפ-הפ"]]. בעקבות הפרעות, צונץ וכמה מחבריו הצעירים – [[אדוארד גנז]] (בן למשפחה יהודית עשירה מ[[ברלין]], דוקטור למשפטים ומתלמידיו של ה[[פילוסוף]] [[גאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]]), [[משה מוזר]] ([[איש עסקים]]), [[עמנואל וולף]], [[לודוויג מרקוזה]] ו[[היינריך היינה]] – ייסדו את "האגודה לתרבות ולמדע של היהודים" (Verein für die Cultur und die Wissenschaft der Juden). מטרת חברי האגודה הייתה לעסוק במחקר ה[[היסטוריה]], ה[[ספרות]], ה[[דת]] וההוויה היהודית תוך [[חינוך]] דור צעיר, כך שבאמצעות "תרבות וחינוך יביאו את היהודים ליחסים הרמוניים עם האומות והתקופה בה הם חיים". חברי האגודה – בהם כחמישים מחשובי ההוגים היהודים של הזמן ובכללם היינה (שכינה את המייסדים "ישראל הצעיר") – דנו בדרך שבה יש לפעול, בשינויים הראויים במנהגים ובדרך התנהלות היהודים, ובאופן הנחלת תרבות זו לצעירים יהודים שיצאו מהגטו הרוחני והפיזי והם עומדים בפני הפיתוי להמיר את דתם. ככלל ראשון קבעו לעצמם שלא [[המרת דת|יתנצרו]]. באופן מעשי ייסדו את "כתב העת לחכמת ישראל" בעריכתו של צונץ, הקימו [[מכון מחקר]] וניהלו בית ספר.<br />
<br />
למרות השאיפות הגדולות לא עלה בידם להרים משא זה. בדיוניהם הם עסקו בסוגיות פילוסופיות מבית מדרשו של [[הגל]] וכן קשרו קשר עם [[מרדכי מנואל נח]], אבי הרעיון להקמת מדינה יהודית ב[[ניו יורק (מדינה)|מדינת ניו-יורק]] שב[[ארצות הברית]] ("[[אררט (מדינה ליהודים)|אררט]]"). הם לא חסכו בביקורת עצמית שהייתה נגועה ב[[סטריאוטיפ]]ים [[אנטישמיות|אנטישמיים]]. [[צבי גרץ]], ההיסטוריון היהודי בן תקופתם, כתב עליהם בספרו "[[דברי ימי ישראל]]":<br />
{{ציטוט|תוכן=כי הם בנו מגדלי-אוויר וכי "אגודת התרבות" לא רכשה לה כל השפעה (...) היינה בהגיעו לתרבות הרוח, לגלג עליהם.}}<br />
כתב העת שייסדו נסגר לאחר שנה מחוסר תקציב. אדוארד גאנס נטש את הדרך ו[[התנצרות|התנצר]] אחרי מאבק ארוך להשגת משרה באוניברסיטה. בשנת 1829 באה האגודה לקִצהּ. אולם צונץ צעד הלאה בדרכה של האגודה והמשיך לחקור ולפתח את "המדע של היהודים" או "[[חכמת ישראל]]" (Wissenschaft des Judentums).<br />
<br />
=== פעילות פוליטית ===<br />
הגותו של צונץ הייתה מכוונת לעורר את ה[[יהודים]] לצאת מבידולם ולהתערות בעולם הנוצרי הסובב אותם, אולם מספר כתבים שלו כוונו דווקא לשלטונות או לציבור הרחב. כאשר נאסר על יהודי [[פרוסיה]], בצו מלכותי, לשאת שמות [[נצרות|נוצריים]], כתב ספר על תולדות שמותיהם של היהודים בארצות מגוריהם ובו ניסה להוכיח שמאז ומעולם אימצו היהודים את שמות שכניהם.<br />
<br />
בהקדמה לספרו "לקורות העתים והספרות" רמז שהיעדר מחלקות ללימודים יהודיים באוניברסיטאות מקורו בבורות ובדעות קדומות, והציע את ספרו כטקסט שיכול להאיר את עיני המלומדים הנוצרים בנושא זה. בשנים 1840, 1843 ו-1848 שלח פניות למלך פרוסיה ולשר הדת והחינוך, בדרישה להקים קתדרות ללימודי היהדות ונענה בשלילה. כתיבתו התפרשה גם לתחומים אחרים: במאמר שכתב בשנת 1872 קרא להגנה על טוהר ה[[שפה]] ה[[גרמנית]] מפני [[סופר]]ים גרמנים הפוגעים בה.<br />
<br />
בשנת [[1848]] פרצו ברחבי [[אירופה]] מרידות [[אביב העמים]] בדרישה ל[[שוויון]]. צונץ הנלהב האמין שעתה הגיע הליברליזם והשוויון המיוחל גם ליהודים. הוא הצטרף למפגינים בברלין ובעידודו פרצו אלה למחסן [[נשק]] והתחמשו. אך דרישתו להקים [[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] ללימודי יהדות באוניברסיטת ברלין לא נענתה. המהפכה נכשלה וחלק ממנהיגיה בברלין, רובם יהודים, [[הוצאה להורג|הוצאו להורג]]. בהמשך אותה שנה נשא צונץ דברים לזכרו של אחד מהם: [[רוברט בלום]].<br />
<br />
צונץ נבחר לנציג בוחר (Elector) במחוזו בבחירות ל[[פרלמנט|בית הנבחרים]] הפרוסי, ולאחר מכן נבחר כיושב ראש במועצה בברלין. בתפקידים אלה זכה להערכה רבה, ופקידי הממשל הפרוסי נועצו בו לגבי חוקים המסדירים את זכויות היהודים.<br />
<br />
== מחקריו והגותו ==<br />
[[קובץ:Leopold-Zunz-10-August-1884.jpg|שמאל|ממוזער|400px|תמונה של צונץ משנת 1884]]<br />
[[עקיבא ארנסט סימון]] תיאר את צונץ כמי שהגדיר את ההיסטוריה היהודית כ"ספרים וייסורים". צונץ עצמו כתב:<br />
{{ציטוט|תוכן=אם יש סולם המעלות ליסורים, הרי ישראל הוא שהגיע בו לשלב העליון. אם אורך היסורים והסבלנות, שבה נישאו היסורים, יש בה כדי לעדן, הרי היהודים הם שעומדים במרום יחס העמים. אם ספרות, שיש בה טרגדיות קלאסיות מעטות נחשבה לעשירה - מהו מקום הכבוד המגיע לטרגדיה, הנמשכת יותר מאלף וחמש מאות שנה, שנתחברה ומוצגת על ידי גיבוריה עצמם!|מקור= }}<br />
לצונץ הייתה משנה סדורה לגבי התרבות וההיסטוריה היהודית, והוא סבר שהכלים המדעיים המודרניים מתאימים לעיסוק ביהדות וביהודים, כלומר בחקר הספרות, הדת ועבודת האלוהים, המוסר והחינוך ואף בתרומת היהודים לתרבות ה[[מדע]] וה[[טכנולוגיה]] של העולם. במסגרת זו הוא חקר גם את היהודים בזמנו ואת מנהגיהם, אף שמנהגים רבים לא עלו בקנה אחד עם מה שנראה לו כנכון לבן תרבות מודרני.<br />
<br />
צונץ חילק את המדעים לשבע קבוצות אלה:<br />
* מדעים מוגדרים על ידי הכנסייה – תאולוגיה, מיתולוגיה, דוגמטיקה, דת, אורחות ומנהגים וליתורגיה.<br />
* מדעים המוגדרים על ידי המדינה – חקיקה, תקדימים שיפוטיים, מינוח משפטי השוואתי, לטינית, יוונית ועברית.<br />
* מדעים המבוססים על הכרת הטבע – טכנולוגיה, תעשייה ומסחר.<br />
* מדעים המבוססים על השימוש בהכרת הטבע – מתמטיקה, גאוגרפיה, אסטרונומיה, כרונולוגיה ורפואה.<br />
* מדעים העוסקים בייפוי המצב הטבעי – שירה, אדריכלות, טיפוגרפיה והמצאות.<br />
* מדעים המבטאים את האוניברסליות של חיי האומה – היסטוריה, עתיקות ומינוח היסטורי ועתיקות.<br />
* מדעים משניים – אספנות כתבי יד, קטלוגים של ספריות וכדומה.<br />
<br />
מחקריו חשפו לצעיר היהודי עולם תרבות יהודי המאפשר למשכיל היהודי להישאר נאמן לעמו ועם זאת לרכוש השכלה. הוא הקדיש את מחקריו לעבודת ה[[אלוהים]] בבית הכנסת, חקר את ספרות ה[[מדרש]]ים וה[[פיוט]], ואת תולדות ה[[תפילה|עבודה]] וה[[דרשה]] בבית הכנסת.<br />
<br />
צונץ היה רחוק מה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסיה]]. הוא צידד ברפורמה, שימש כדרשן בבית הכנסת הרפורמי "בער" בברלין והניח בכתביו מצע ליהדות הרפורמית שהוקמה שנים רבות לאחר מכן. עם זאת התנגד נמרצות לרבנות הרפורמית, ובעיקר ל[[שמואל הולדהיים]] ו[[אברהם גייגר]]. הוא תיעב את שאיפתם ל"כמורה" וחשש משלטון רבני. הוא התנגד ליחסם השלילי ל[[תלמוד]] – את התלמוד ראה כנכס תרבותי יהודי חשוב – ולסמלים יהודיים נוספים. הוא לא האמין בקדושת [[הלכה|הלכות]] הדת, אולם צידד בקיום ה[[טקס]]ים והסמלים.<br />
<br />
=== כתביו ===<br />
ספרו הראשון של צונץ נכתב ב-1818 ועסק בספרות היהודית ההיסטורית. הוא כתב מספר ספרים, וכן דרשות ומאמרים רבים בכתבי עת שונים. בשנת 1838 הקים צונץ אגודה לתרגום חדש של התנ"ך לגרמנית, ובמסגרתה תורגם ספר [[דברי הימים]]. תחת ידיו נדפסה מהדורה מתורגמת של התנ"ך כולו, במסגרתה ביקש צונץ להבליט את האלמנטים ה"פרוטסטנטיים" של היהדות, על חשבון אלמנטים "קתוליים" שנדחו בעיניו כפסולים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Michah Gottlieb|שם=The Jewish Reformation: Bible Translation and Middle-Class German Judaism as Spiritual Enterprise|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2021}}</ref> צונץ היה מראשוני [[ביקורת המקרא|מבקרי המקרא]]. הוא חקר את ספר [[יחזקאל]] ואת [[מגילת אסתר]], ומתוך החומש חקר את ספרי [[בראשית]], [[ויקרא]] ו[[דברים]]. את כתיבתו הענפה חתם בשנת 1875, עת כינס את כתביו במספר כרכים.<br />
<br />
בין חיבוריו:<br />
* '''תולדות [[רבינו שלמה יצחקי]]: המכונה בשם רש"י''', תורגם לעברית בידי [[שמשון בלוך הלוי]], [[למברג]], 1840.<br />
* '''הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית''' (Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden geschichtlich entwickelt) - ספרו הגדול על [[ספרות האגדה|ספרות המדרשים]] שראה אור בשנת [[1832]]. נוסף על ניתוח מדרשי האגדה בספרות התלמודית ומקורות אחרים, עוסק הספר גם בתולדות דרשנים ידועים מימות קדם ועד לזמן כתיבתו.{{ש}} המהדורה השנייה של הספר, משנת 1892, תורגמה לעברית בידי {{קישור שפה|רוסית|Жерненский, Моше Эльяху|משה אליהו ז'רננסקי|מ.א. ז’ק}}{{הערה|ע"פ {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=719|שם=משה אליהו ז'רננסקי}} }} בשם ''''הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית'''' (עריכה ותוספות: [[חנוך אלבעק]], [[מוסד ביאליק]], 1947; [[מהדורה]] ב'- 1954). {{כותר|99808264}}<br />
* '''על הפיוט''' (Die synagogale Poesie des Mittelalters) – בשנים 1855, 1859 ו-1865 ראו אור שלושה ספרים שלו על ה[[פיוט]] בעבודת בית הכנסת: בראשון ניתח את תוכן הפיוטים, סגנונם ושפתם; בשני עסק במנהגי בית הכנסת ונוסחי התפילה; בשלישי סידר את הפיוטים והפייטנים לפי תקופות מחבריהם תוך שהוא מציין את כל הפיוטים בכל המחזורים והסידורים ובכתבי היד הרבים שעיין בהם. עד ימינו אלה זהו ספר יסוד לחקר מורשתם הפייטנית של פייטני ימי הביניים בכל תפוצות ישראל.{{ש}}הספר השני תורגם ל[[עברית]] בשם "מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל"{{הערה|אברהם פרנקל (עורך), זאב ברויאר (מתרגם), '''מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל''', בהוצאת [[האיגוד העולמי למדעי היהדות]], 2016.}} ול[[אנגלית]] בשם "The Prayer Rites of Synagogal Worship and their Historical Development".{{הערה|, Leopold Zunz and [[שלמה קלמן רייף|Stefan C. Reif]], ''The Prayer Rites of Synagogal Worship and their Historical Development'': Edited and translated by Stefan C. Reif, Berlin, Boston: De Gruyter, 2023.}}<br />
* '''קורות העתים והספרות''' (Zur Geschichte und Literatur) – בספר זה, משנת 1845, כינס מאמרים שונים על תולדות היהודים בארצות שונות. אוסף המאמרים מתחומי שונים מקבל צביון אחיד דרך הצגה שיטתית של עובדות והוכחות, ומטרה משותפת לבטא את החיים היהודיים לאורך ההיסטוריה.<br />
<br />
ארכיון יום טוב ליפמן צונץ מופקד במחלקת הארכיונים ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] בירושלים.<ref>{{ארכיון בספרייה הלאומית|990029202700205171|יום טוב ליפמן צונץ}}</ref><br />
<br />
== ראו גם ==<br />
{{קישורי פורטל|גרמניה}}<br />
* [[חכמת ישראל]]<br />
* [[יהדות רפורמית]]<br />
* [[אברהם גייגר]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* [[נחום גלאצר]], '''יום טוב ליפמן צונץ: האיש חייו ויצירתו''', מאגנס, 1988<br />
* [[עמוס אילון]], '''[[רקוויאם גרמני (ספר)|רקוויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743–1933]]''' (תרגם מאנגלית דני אורבך), [[הוצאת דביר]], 2004, פרק 4: היינה וברנה.<br />
* [[צבי גרץ]], '''[[דברי ימי ישראל]]''', יזרעאל, 1956, כרך שישי, עמ' 225, 234.<br />
* {{אנצ דעת|1561}}<br />
* [[שאול פינחס ראבינאוויץ]], '''[https://archive.org/details/ravyomtovlipmans00rabb ר' יום טוב ליפמאן צונץ: חייו, זמנו וספריו]''', ווארשא תרנ"ז.<br />
;כתביו<br />
* '''מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל''' / יום טוב ליפמן צונץ; תרגם מגרמנית: [[זאב ברויאר]]; ערך, עדכן ושילב את השלמות המחבר: {{פריט|Q112558324|אברהם פרנקל}}; בסיוע מומחים. ירושלים: [[האיגוד העולמי למדעי היהדות]]; קרן הרב דוד משה ועמליה רוזן, תשפ"ג/ 2022.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=1589}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007299188105171|יום טוב ליפמן צונץ (1794-1886)}}<br />
* {{הספרייה הלאומית|צונץ, יום טוב ליפמן, 1794-1886|Zunz, Leopold, 1794-1886}}<br />
* {{רמב"י נושא|צונץ, יום טוב ליפמן, 1794-1886|Zunz, Leopold, 1794-1886}}<br />
* {{סימניה|68587}}<br />
* ד"ר [[יואל מילר|יואל מיללר]], '''יו"ט ליפמאן צונץ'''<br />
**{{הצפירה||חלק א'|18951211|11}};<br />
**{{הצפירה||חלק ב'|18951216|8}}<br />
* {{אנצ יהודית|קישור=15299|שם=יום טוב ליפמן צונץ|מחבר=[[איסידור זינגר]], [[אמיל ג. הירש]]}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20050511211453/http://4.1911encyclopedia.org/Z/ZU/ZUNZ_LEOPOLD.htm יום טוב ליפמן צונץ] במהדורת אנציקלופדיה בריטניקה מ-1911 {{אנגלית}}<br />
* [http://www.myjewishlearning.com/history_community/Modern/IntellectualTO/Wiss/Zunz.htm יום טוב ליפמן צונץ] באתר myjewishlearning.com {{אנגלית}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20080111140915/http://www.bh.org.il/NAMES/POW/zunz.asp יום טוב ליפמן צונץ] באתר [[בית התפוצות]] {{אנגלית}}<br />
* {{Find a Grave}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
=== כתביו ===<br />
* לאופולד צונץ, [http://books.google.com/books?id=tR0VAAAAYAAJ&printsec=titlepage&hl=iw על היסטוריה וספרות] (Zur Geschichte und Literatur), {{כ}}1845; גרסה סרוקה ב-[[Google Books]] {{גרמנית}}<br />
* {{HebrewBooks||תולדות רשי|29168|תורגם לעברית בידי [[שמשון בלוך הלוי]], [[למברג]] (לבוב), 1840/ [[ת"ר]]}}<br />
* {{הספרייה הדיגיטלית||תולדות רש"י|002048882|ווארשא: דפוס א' גינז, תרכ"ב}}<br />
* {{היברובוקס||הפליט|44061|ברלין, [[תר"י]]/ 1850}}<br />
* {{צ-מאמר|שם=תולדות ר' עזריה מן האדומים|מחבר=-|כתב עת=כרם חמד|מקום הוצאה=פראג|שנת הוצאה=[[תר"א]]|כרך=ה, מכתב יג|עמ=131|קישור=https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ&dq=Kerem%20%E1%B8%A5emed&hl=iw&pg=PA131#v=onepage&q&f=false}}<br />
{{פרופילי אנציקלופדיות|האנציקלופדיה היהודית=לא}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{פיוטים ופייטנים|חוקרים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:צונץ, יום-טוב ליפמן}}<br />
[[קטגוריה:חוקרי תפילה ופיוט]]<br />
[[קטגוריה:חכמת ישראל: אישים]]<br />
[[קטגוריה:יהודים גרמנים]]<br />
[[קטגוריה:פוליטיקאים יהודים גרמנים]]<br />
[[קטגוריה:פוליטיקאים גרמנים]]<br />
[[קטגוריה:חברי האגודה לתרבות ולמדע של היהודים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים גרמנים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי ספרות חז"ל]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי מדרש ואגדה]]<br />
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת האלה-ויטנברג]]<br />
[[קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1794]]<br />
[[קטגוריה:גרמנים שנפטרו ב-1886]]</div>imported>AutoMod