https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A1יוחנן פרס - היסטוריית גרסאות2026-09-14T11:42:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A1&diff=177144&oldid=previmported>Pinhas stern: /* לקריאה נוספת */ שינוי שם פרק לקריאה נוספת לשם סעיף אוטוביוגרפיה2026-03-17T21:17:54Z<p><span class="autocomment">לקריאה נוספת: </span> שינוי שם פרק לקריאה נוספת לשם סעיף אוטוביוגרפיה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מדען<br />
| תמונה = [[קובץ:1965 יוחנן פרס.jpg|250px]]<br />
| כיתוב = יוחנן פרס כסטודנט בירושלים, [[1965]]<br />
| תאריך לידה = [[16 באוקטובר]] [[1931]]<br />
| תאריך פטירה = [[6 ביולי]] [[2017]]<br />
}}<br />
'''יוחנן פֶּרֶס''' ([[16 באוקטובר]] [[1931]] – [[6 ביולי]] [[2017]]) היה פרופסור בחוג ל[[סוציולוגיה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ופעיל פוליטי ב[[שמאל פוליטי בישראל|שמאל הישראלי]]. עיקר עבודתו המחקרית עסקה בשסעים בחברה הישראלית, סקרי בחירות, והסוציולוגיה של המשפחה.<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
יוחנן פרס (פוזנר) נולד בשנת ב[[ברלין]] בירת [[רפובליקת ויימאר|גרמניה]], וב-[[1938]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]] עם משפחתו על סיפון האונייה "ירושלים". אביו [[לודוויג (נחמן) פוזנר]] היה פרופסור ל[[מתמטיקה]] ומחנך, ואמו ד"ר [[יעל פוזנר]] הייתה לימים ראש מִנהל חינוך ב[[משרד החינוך]], בין מקימי [[החברה למתנ"סים]] וכן שירתה ב[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|מוסד]]. בשנים 1939-1947 התיישבה המשפחה ב[[ירושלים]] ופרס למד ב[[המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין|בית הספר העממי שליד הסמינר בית הכרם]], הנקרא כיום על שם דוד ילין. בין מוריו היו [[דוד בנבנישתי]] ו[[אברהם אבן-שושן]]. לאחר מכן למד שלוש שנים ב[[התיכון ליד האוניברסיטה|בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית]], ובין מוריו היו [[יצחק נבון]] ו[[ישעיהו ליבוביץ]]. לאחר מכן עברה המשפחה לרחובות, שם למד ב[[בית הספר התיכון ע"ש עמוס דה-שליט]], כאשר בין מוריו היו הסופר [[ס. יזהר]] ורעייתו [[נעמי וולמן]]. אביו של יוחנן כיהן כמנהל בית הספר. עם סיום לימודיו יצא להכשרה בקיבוץ [[חמדיה]] ב[[עמק בית שאן]], לאחר שחרורו מה[[נח"ל]] הצטרף ל[[צרעה (קיבוץ)|קיבוץ צרעה]] ובמשך חמש שנים עבד במטעים, בענף הצאן ובהדרכת נוער.<br />
<br />
יוחנן פרס התחיל בלימודים אקדמיים ב-1955. הוא סיים את חוק לימודיו מהתואר הראשון עד השלישי בחוג לסוציולוגיה שב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], כתב את [[דיסרטציה|עבודת הדוקטורט]] בהנחייתו של ד"ר [[שמעון הרמן]]. הרמן שילב את גישת הדינמיקה הקבוצתית (שאביה מולידה היה [[קורט לוין]]) בחוגים לסוציולוגיה ו[[פסיכולוגיה]] שבאוניברסיטה העברית. נושא הדוקטורט היה זהות עדתית ויחסים בין עדתיים, והוא הוגש ב-1968. פרס החל ללמד כמרצה בשלוחת תל אביב של האוניברסיטה העברית. בתום הדוקטורט יצא למשך שנתיים לבתר-דוקטורט, שאותו חילק בין [[אוניברסיטת קולומביה]] ל[[אוניברסיטת הרווארד]].<br />
ב-1971, עם שובו מההשתלמות הבתר-דוקטורית הצטרף לסגל של החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. ב-1995 הוענקה לו דרגת [[פרופסור מן המניין]]. פרס היה גם מרצה אורח באוניברסיטאות [[אוניברסיטת מישיגן|מישיגן]] ו-[[UCLA]]. בשנים 1991–1994 כיהן כנשיא [[האגודה הסוציולוגית הישראלית]].<br />
פרס ייסד מכון מחקר פרטי בשותפות עם פרופ' [[אפרים יער]] ו[[גרשון קופר]].<br />
<br />
פרס היה נשוי לחנה לבית הלר. לזוג שלושה ילדים: [[יובל פרס]], פרופסור למתמטיקה; נאוה, עורכת דין המתמחה ב[[דיני משפחה]]; ונורית, עוסקת בתחום ההיי-טק.<br />
<br />
==מחקריו==<br />
<br />
===תחומי המחקר===<br />
עיקר עבודותיו המחקריות של פרס דנות בתחומי יחסי עדות, [[דעת קהל]], מחקרי הערכה ומשפחה.<br />
<br />
===[[השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית|היחס אל השואה]]===<br />
מאמרו הראשון באנגלית בשיתוף עם הרמן ויער התפרסם ב-1965 ועסק ביחסם של [[התבגרות|בני נוער]] ישראלים ל[[משפט אייכמן]]. שני הממצאים המרכזיים היו ראשית שהטראומה הלאומית בעקבות השואה הגיעה לכל הרבדים התרבותיים, הדוריים והכלכליים של העם הישראלי, אך לא במידה שווה. שנית, כאשר הושוו המשיבים לפי רמת מעורבותם בשואה התברר שככל שאדם היה מעורב יותר, כך נטה יותר להסכים עם המשפט ותוצאותיו.<br />
{{הערה|1=S. H. Herman, Y. Peres & E. Yuchtman-Yaar. Reactions to the Eichman Trial: A Study in High Involvement, in '''Scripta Hierosolymitana''', 1965.}}<br />
<br />
===זהות עדתית ויחסים בין-עדתיים===<br />
עבודת הדוקטור, "זהות עדתית ויחסים בין-עדתיים" עסקה בזהות עדתית. העבודה התפרסמה גם בצורת ספר תחת הכותרת ״יחסי עדות בישראל״ בהוצאת [[ספריית פועלים]]{{הערה|שם=עמנואל|{{במערכה|יצחק-משה עמנואל|עם ספרו של יוחנן פרס "יחסי עדות" ביסוס מדעי ל"מהפכה האשכנזית"|19770904|59}}|כיוון=ימין}}. הרעיון המרכזי המבחין עבודה זו מקודמותיה היה הקישור בין [[הסכסוך הישראלי-ערבי]] לבין התגבשות הזהות הישראלית בכלל ושל [[מזרחים|עדות המזרח]] בפרט. התרבות הערבית נתפסה כגורם מפלג המעכב את [[מיזוג גלויות|מיזוג הגלויות]], בעוד שהתרבות האירופית-[[אשכנזים|אשכנזית]] נחשבה לתרבות ישראלית אותנטית. במרכז ההוויה הפוליטית עמדו באותו זמן היחסים בין הוותיקים (שעלו לפני [[מלחמת העולם השנייה]]) לבין עולי [[שנות החמישים]], שרובם [[יהדות ארצות האסלאם|יוצאי אסיה וצפון אפריקה]]. תרומתו העיקרית של פרס הייתה בקישור בין שני השסעים: זה שבין העדות היהודיות וזה שבין [[יהודים]] ל[[ערבים]]. פרס טוען שעולי המזרח חשו שעליהם לבחור בצורה חד משמעית בין זהות מזרח תיכונית המדגישה את השיתוף התרבותי בין כל יוצאי אסיה ואפריקה, כולל עולי המזרח וערביי ישראל, לבין זהות יהודית ו[[ציונות|ציונית]]{{הערה|שם=עמנואל}}. הכרעה זו התקבלה על ידי רוב רובם של בני עדות המזרח וכיוונה הכללי היה הינתקות מן הזהות הערבית לטובת הזהות הישראלית. הדרך הקצרה ומעוטת העלויות להגיע למטרה זאת הייתה להפגין עמדות אנטי-ערביות נוקשות בכל ממדי הסכסוך. הסכסוך בין ישראל והמרחב הערבי תרם איפוא לתמורות מהירות במבנה הזהות של יהדות אסיה ואפריקה. אפשר לראות בכך "עקיפה מימין" של דעת הקהל היהודית-ישראלית-ותיקה. משמעות התהליך הייתה לא רק הינתקות מהערבים אלא שינוי במבנה הפוליטי: רוב בני עדות המזרח מיקמו את עצמם בימין המפה הפוליטית, כאשר בקרב מפלגות הימין קיים רוב מזרחי. לעומת זאת, האשכנזים נשארו מפולגים בעמדותיהם הפוליטיות. השפעתו של חוסר סימטריה זה מגעת, לדעת פרס עד ימינו. עדות המזרח שידרו בדרכים רבות את הזדהותן הפוליטית, כגון חבישת כיפה, ענידת מגן דוד, הסתרת המבטא העדתי, שינוי שמות החושפים השתייכות עדתית-מזרחית ועוד{{הערה|שם=עמנואל}}.<br />
<br />
===תוכנית הלימודים לציבור הערבי===<br />
יוחנן פרס כתב מאמר ביחד עם [[אבישי ארליך]] על תוכנית הלימודים לציבור הערבי. המאמר טען כי התוכנית כללה יותר קטעים משירי [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]], [[טשרניחובסקי]], [[עגנון]] ו[[ס. יזהר]] מאשר מיצירותיהם של [[ספרות ערבית|הסופרים הערבים]] ו[[הקוראן]]. שר החינוך באותם הימים, [[אהרון ידלין]], הודיע בכנסת שבעקבות המאמר ייבדק מחדש האיזון בין התרבויות בתוכנית הלימודים.<br />
{{הערה|1="תוכנית הלימודים לציבור הערבי", '''מגמות''' 17, 1968}}<br />
<br />
===הסוציולוגיה של המשפחה===<br />
אחד מענפי המחקר שפרס עסק בהם הוא תיאור ובחינה של מוסד המשפחה בישראל. המאמר העיקרי בנושא, "מרכזיות ויציבות המשפחה היהודית בישראל"<br />
{{הערה|1=י. פרס, ר. כץ, "מרכזיות ויציבות המשפחה היהודית בישראל", '''מגמות''' 26 (2), 1980<br />
}}<br />
הוצא בשיתוף עם פרופסור [[רות כץ]]. המחקר התבסס אך ורק על נתונים שפורסמו על יד ה[[למ"ס]] והושוו עם נתונים מקבילים מארצות אחרות. המסקנות דאז היו שהמשפחה היא מוסד מרכזי בישראל, כאשר המרכזיות מתפרשת כהשפעת גומלין בין המשפחה לבין מוסדות חברתיים רבים ומגוונים. אפיון שני של המשפחה הישראלית היה יציבות. שיעורי ה[[גירושים]] היו נמוכים מאלו של ארצות מערביות אחרות. יציבות זו לא הייתה רק פרי ערכים אישיים, אלא גם תוצאה של [[חקיקה דתית בישראל|חקיקה דתית]] שהקשתה מאוד על גירושים. סיבה נוספת היא, רמת הילודה הגבוהה בקרב חלקים מהאוכלוסייה הישראלית, בין היתר [[מזרחים|בני עדות המזרח]], [[ערביי ישראל]]. בפרסומים מאוחרים יותר העלו פרס וכץ את השאלה: באיזה מידה האפיונים המיוחדים למשפחה הישראלית הם זמניים (כלומר הם שלבי מעבר דומים לאלה שעברו על המשפחה המערבית בעידן הפוסט-תעשייתי) או שמא יתמידו ההבדלים בין המשפחה המערבית המודרנית והמשפחה הישראלית? המענה על שאלה זאת ניתן בצורה משכנעת: כל שלושת האפיונים שהגדירו את השוני בין משפחה מערבית מודרנית לבין זו הישראלית נשחקו. שיעורי הגירושין, התעסוקה והילודה מתקרבים להיקפם ב[[העולם המערבי|ארצות המערב]]. אחוז הזוגות שאינם נישאים כלל (זוג הורות) הולך ועולה והנוהל של עקיפת המוסדות הרבניים גובר ומתגוון (נישואין וגירושין בעזרת [[הסכם טרום נישואים|הסכם ממון]], [[נישואים אזרחיים|נישואי קפריסין]] וכיוצא בזה).<br />
{{הערה|1= Y. Peres & R. Schrift. Intermarrige and Interethnic Inequality: The Israeli Case, '''Social Dynamics''', Vol. 1, 1, 1975}}<br />
{{הערה|1=Y. Peres & R. Katz Stability and Centrality, The Nuclear Family in Modern Israel, '''Social Forces''', Winter 1981<br />
}}<br />
{{הערה|1=Y. Peres & R. Katz. Is the Israeli Family Losing its Character? '''Israel Social Science Reserch''', Vol. 2(1), 1984.<br />
}}<br />
<br />
===סקרי בחירות===<br />
שדה התמחות אחר של פרס היה סקרי בחירות. הוא ערך סקרים רבים עבור מפלגות ומכוני מחקר, ובין השאר היה שותף גם לשניים ממדגמי הטלוויזיה, ב-1988 וב- 1992 לצידה של [[מינה צמח]]<ref>{{Citation|title=בחירות 92' - חלק א' - המדגם|url=https://www.youtube.com/watch?v=nvDiaMiWuqI}}</ref><ref>{{Citation|title=ליל הבחירות לכנסת ה-12 בערוץ הראשון - 1988|url=https://www.youtube.com/watch?v=pOB2nZfnA80}}</ref>. לדעתו היחס לסקרים אלה בציבור הוא [[אמביוולנטי]]. מצד אחד, הסקרים הפכו לחלק אינטגרלי מהחיים הפוליטיים ומצד שני, רבים טוענים שניסוח השאלונים ועיבוד הנתונים עשויים או עלולים להשפיע על תוצאות הבחירות.<br />
{{הערה|1=Y. Peres & S. Shemer, The Ethnic Factor in the Elections to the Tenth Knesset, '''Megamot''', Vol. 28 (2-3).<br />
}}<br />
<br />
===ספריו===<br />
שני ספריו האחרונים של פרס עוסקים במקרו-[[סוציולוגיה פוליטית]]:<br />
<br />
====בין הסכמה ומחלוקת====<br />
ספרו זה של פרס ראה אור ב-1998 והוא נכתב בשיתוף עם [[אפרים יער]]. כותרת המשנה של הספר מבהירה את עיקרו: שלום ודמוקרטיה בתודעה הישראלית. תרומתו העיקרית של הספר היא ההבנה שהממדים [[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל-ימין]] ויונים-ניצים אינם חופפים. כלומר, הצירופים של שמאליות ניצית וימניות יונית קיימים שניהם באוכלוסייה. שילוב זה מחייב לנתח את הנתונים כך שכל השילובים הקיימים במציאות יידונו גם במחקר.<br />
<br />
====קירבה ומריבה: שסעים בחברה הישראלית====<br />
ספר זה כתב יוחנן פרס בצוותא עם [[אליעזר בן-רפאל]] והוא נכתב לפי בקשת [[אניטה שפירא]] בעת כהונתה כמנהלת הראשונה של [[מרכז יצחק רבין לחקר ישראל]].<br />
הספר סוקר את השסעים העיקריים הקיימים ב[[דמוגרפיה של ישראל|חברה הישראלית]]: עולי רוסיה מול ותיקים, דתיים מול חילונים, חרדים מול חילונים, יהודים מול ערבים ואשכנזים מול מזרחים.<br />
התזה התאורטית של הספר הייתה תזה מבנית, שלפיה יש לראות את השסעים השונים כמערכת ויש להבדיל בין שסעים צולבים לשסעים חופפים.<br />
טענה נוספת המוצגת בספר היא כי חל כרסום במעמדה של האליטה האשכנזית-ותיקה-חילונית-ומשכילה כמרכז הבלעדי. בעקבות שינוי זה, נוצרו חמש קבוצות דומות בגודלן. הקבוצות הן: חרדים ודתיים, חילונים אשכנזים, מזרחיים מסורתיים, עולים מרוסיה וערבים. קיימות עוד קבוצות קטנות כמו [[ביתא ישראל|עולי אתיופיה]], אבל הן לא משחקות תפקיד במאבקי הכוחות הישראלים. אף אחת מהקבוצות המשמעותיות בחברה הישראלית אינה מסוגלת ליצור שינוי חברתי בכוחות עצמה, ולכן יצירת קואליציות היא תנאי מוקדם להישג.<br />
עוד טוען הספר כי אין למעשה מלחמת מעמדות בישראל משום שקבוצות עניות, למשל ערבים, חרדים ועובדים זרים אינן מסוגלות ליצור לשון פוליטית משותפת. מנגד, הקבוצות המבוססות יותר הן בעלות אינטרס משותף ולשון משותפת, ולכן הן משתפות ביניהן פעולה.<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
פרס היה מהראשונים בישראל שסברו שיש לסגת מ[[הגדה המערבית]] ולהקים [[מדינה פלסטינית]]. ב-17 ביולי 1967 כתב פרס מאמר לעיתון [[הארץ]] שכותרתו הייתה "הגדה המערבית". במאמר טען פרס שצריך להקים מדינה פלסטינית שתהיה קשורה ב[[ברית הגנה]] מדינית וכלכלית עם המדינה היהודית{{הערה|{{הארץ|מיכל אהרון|"לא ימות משיח, אלא ימי הביניים": הוגי דעות חזו ב-1967 את העתיד לבוא|0000017f-db71-db22-a17f-fff1a0790000|2 ביוני 2017}}}}. הקדים אותו בדעה זו [[אורי אבנרי]].<br />
ב-[[1970]] היה פרס מייסד שותף של קבוצה שנקראה "חוג לליבון בעיות חברה ומדינה". בין חבריה היו [[צבי כסה]], [[יגאל עילם]], [[יורם פרי]], [[דן יעקובסון]] והנחה אותה [[לובה אליאב]].<br />
פרס היה חבר ב[[יעד - התנועה לזכויות האזרח|מפלגת יע"ד]] (ישראל עובדת דמוקרטית) בראשות לובה אליאב ו[[שולמית אלוני]] שקמה ב-1975. מפלגה זאת לא נבחרה ל[[הכנסת|כנסת]]. לאחר מכן היה חבר ב[[מחנה של"י|מפלגת של"י]], ועד מותו היה חבר ב[[מרצ]]. בנוסף, השתתף במפגשים עם מנהיגי [[אש"ף]] ובהם [[יאסר ערפאת]].<br />
<br />
פרס כתב ספר [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] על חייו בשם "אם זכרוני אינו מטעה...".<br />
<br />
==מבחר ספרים ומחקרים==<br />
* מבוא לשיטות מחקר במדעי ההתנהגות / יוחנן פרס, גדי יציב. ירושלים: [[אקדמון]], תשכ"ז, תש"ל, תשל"ג, תשנ"ה.<br />
* מפעלי התנדבות של הסוכנות היהודית: קבוצות נוער יהודי בישראל 1974: מחקר הערכה / אתי זק, רבקה שפט, יוחנן פרס. [ירושלים: חמו"ל], 1975. [תל אביב: חמו"ל], 1975.<br />
* ההתנדבות בישראל / סקר ערוך בידי יוחנן פרס ורות ליס.<br />
* יחסי עדות בישראל / מאת יוחנן פרס. ת"א: ספרית פועלים ואוניברסיטת תל אביב, (תשל"ו).<br />
* עמדות וערכים בגדה המערבית: דו"ח מחקר / החוקר האחראי - יוחנן פרס. [ירושלים : חמו"ל, תשמ"-?].<br />
* הסתגלותם האישית של צאצאי גרושות ואלמנות / יוחנן פרס ומירי וינר-פריטש. ירושלים : [[מכון ירושלים לחקר ישראל]], 1986.<br />
* הסדר שלום ברמת-הגולן: מהתנגדות להשלמה - תקציר / מאת יוחנן פרס, ענת לייבלר ודפנה גולדברג ... תל אביב: המרכז לשלום, 1993.<br />
* קהילתיות בחינוך: הצלחה או כישלון?: מחשבות, נתונים, המלצות / יוחנן פרס, רחל פסטרנק. תל אביב: איתאב, תשנ"ד 1993.<br />
* בין הסכמה למחלוקת: דמוקרטיה, ביטחון ושלום בתודעה הישראלית / יוחנן פרס, אפרים יער-יוכטמן. [ירושלים]: [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 1998.<br />
* קירבה ומריבה: שסעים בחברה הישראלית / יוחנן פרס ואליעזר בן-רפאל. תל אביב: עם עובד, 2006.<br />
<br />
===אוטוביוגרפיה===<br />
* יוחנן פרס, '''אם זכרוני אינו מטעה...''', [[הוצאת רמות]], אוניברסיטת תל אביב, תשס"ט 2008.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{פרופילי מדענים}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007266303905171|יוחנן פרס (1931-2017)}}<br />
<br />
* [http://mag.israel-sociology.org.il/?p=1104 על עבודתו של פרופסור יוחנן פרס ז״ל], מאת פרופסור רות כץ<br />
*[https://web.archive.org/web/20040823122659/http://www.snunit.k12.il/sachlav/noar/main/upload/.tharticle/tarbut22.doc יוחנן פרס, ״הדעה הקדומה״, מתוך: "יחסי עדות בישראל"]<br />
*[https://meyda.education.gov.il/files/shefi/horim/vemiyishmoralhamishpaha.pdf יוחנן פרס, ״ומי ישמור על המשפחה?״, מתוך: משפחה ודעת - מנחה למנחה]<br />
* {{NFC|זאב שביידל|מה הסכסוך שלך|003-D-21202-00|29 במרץ 2007}}<br />
* [http://www.text.org.il/index.php?book=0710015 קירבה ומריבה - שסעים בחברה הישראלית]<br />
* [https://web.archive.org/web/20090409000456/http://he.shvoong.com/books/487884-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F/ מלחמת מעמדות בישראל? מתוך גיליון 50 של 'מפנה']<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:פרס, יוחנן}}<br />
[[קטגוריה:ישראלים ילידי גרמניה]]<br />
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר היסודי בית הכרם]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תיכון דה שליט]]<br />
[[קטגוריה:צרעה (קיבוץ): אישים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: סוציולוגיה ואנתרופולוגיה]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי האגודה הסוציולוגית הישראלית]]<br />
[[קטגוריה:פעילים חברתיים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות מורשה]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1931]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2017]]</div>imported>Pinhas stern