https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97יהושע רוקח - היסטוריית גרסאות2026-09-14T11:05:23Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97&diff=81385&oldid=previmported>מ-ב-צ: שוחזר מעריכה של מנורת שלום (שיחה) לעריכה האחרונה של אלעדב.2026-03-29T20:03:25Z<p>שוחזר מעריכה של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D" title="מיוחד:תרומות/מנורת שלום">מנורת שלום</a> (<a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D&action=edit&redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:מנורת שלום (הדף אינו קיים)">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%91.&action=edit&redlink=1" class="new" title="משתמש:אלעדב. (הדף אינו קיים)">אלעדב.</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר השני בשושלת בעלז|אחר=נינו האדמו"ר ממכנובקה בעלז|ראו=יהושע רוקח (בני ברק)}}<br />
{{אישיות רבנית<br />
| שם = רבי יהושע רוקח<br />
| שם בשפת המקור = <br />
| תמונה = [[קובץ:Yehoshua Rokeach.jpg|מרכז|250px]]<br />
| כיתוב = ציור של רבי יהושע<br />
| תואר = מהר"י מבעלזא<br />
| תאריך לידה = [[1825]]<br />
| מקום לידה = <br />
| תאריך פטירה = [[30 בינואר]] [[1894]]<br />
| מקום פטירה = <br />
| סיבת המוות = <br />
| מקום קבורה = [[בית קברות|בית הקברות]] ב[[בלז]]<br />
| תאריך לידה עברי = [[ה'תקפ"ה]]<br />
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ג בשבט]] [[ה'תרנ"ד]]<br />
| מקום מגורים = [[בלז]]<br />
| מקום פעילות = <br />
| רבותיו = <br />
| בת זוג = בזיווג ראשון רבקה מרים, בזיווג שני שרה מירל<br />
| אב = רבי [[שלום רוקח]]<br />
| אם = מלכה<br />
| ילדים = בניו: רבי שמואל מ[[סקאהל]], ממלא מקומו האדמו"ר רבי [[ישכר דב רוקח (הראשון)|ישכר דב]], רבי נפתלי מנאווריא, רבי אריה לייבוש מ[[מגרוב]], רבי שמעון יצחק מאיר מ[[רדחוב]] ו[[רעדים]] – מזיווג ראשון.<br />
בנותיו: חוה, פיידא, מירל – מזיווג ראשון. רייזל – מזיווג שני.<br />
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג<br />
| שם התפקיד = האדמו"ר מ[[חסידות בעלז|בעלז]]<br />
| למניין = 2<br />
| התחלת כהונה = [[ה'תרט"ו]]<br />
| סיום כהונה = [[ה'תרנ"ד]]<br />
| הקודם בתפקיד = רבי [[שלום רוקח]]<br />
| הבא בתפקיד = רבי [[ישכר דב רוקח (הראשון)|ישכר דב רוקח]]<br />
}}<br />
| חתימה = <br />
}}<br />
[[קובץ:ציונו של רבי יהושע מבעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של יהושע רוקח]]<br />
רבי '''יהושע (יהושע'לע) רוֹקֵחַ''' ([[ה'תקפ"ה]] - [[כ"ג בשבט]] [[ה'תרנ"ד]], [[1825]]–[[30 בינואר]] [[1894]]) ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת [[חסידות בעלז|בעלז]] שמקורה ב[[גליציה המזרחית]] (כיום ב[[אוקראינה]]). מכונה בחסידות בעלז "'''דער מיטעלער רב'''" ("האדמו"ר האמצעי").<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
צעיר בניהם של רבי [[שלום רוקח]] '''"השר שלום"''', מייסד שושלת בעלזא, והרבנית [[מלכה רוקח]].<br />
<br />
נישא לרבנית רבקה מרים בת רבי שמואל אשכנזי חתן רבי יצחק מאיר מ[[חסידות זינקוב|זינקוב]] בן רבי [[אברהם יהושע השיל מאפטא]] (ה"אוהב ישראל" מאפטא). לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לאחייניתה שרה מירל, בת הרב אברהם יהושע העשיל אשכנזי.<br />
<br />
עם פטירת אביו ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] (1855), למרות היותו צעיר הבנים, הוכתר כרב העיירה בעלזא וכרבם ומנהיגם של רבבות חסידי בעלזא ברחבי אירופה והעולם כולו. כיהן באדמו"רות קרוב לארבעים שנים, עד לפטירתו.<br />
<br />
היה פעיל ביותר בענייני הכלל ונחשב לאחד מגדולי המנהיגים החסידיים ב[[אירופה]] בדורו. בסוף ימיו הפכה חסידות בעלזא לחסידות הגדולה בגליציה.<br />
<br />
לאחר פטירת רבי [[חיים הלברשטאם| חיים מצאנז]] היה רבי יהושע למנהיג היהודי הגדול ביותר בגליציה. הוא נחשב ל[[תלמיד חכם]] גדול, אדם חריף ושנון, כריזמטי ובעל כושר מנהיגות, ואנשים הוקסמו מאישיותו המיוחדת במינה. שמו יצא לו גם כפועל ישועות בקרב הארץ, ואלפים נהרו אליו [[ברכה (של מנהיג דתי)|להתברך]] מפיו ולהיוושע בכוחות על טבעיים שעל פי אמונת החסידים ניחן בהם רבי יהושע. אנשים גם האמינו שהוא צופה ב[[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]] ויודע דברים עתידיים ודברים שהתרחשו במרחק רב ממנו מבחינת הזמן והמרחב.<br />
<br />
הרב רוקח ניהל מלחמה אידאולוגית חסרת פשרות ב[[יהדות רפורמית|רפורמים]] וב[[תנועת ההשכלה היהודית|תנועות ההשכלה]] היהודיות, לשם כך הקים בכ"ג בשבט [[ה'תרל"א]] ([[1871]]) את [[תנועה חברתית|תנועת]] "[[תנועת מחזיקי הדת|מחזיקי הדת]]", תנועה [[פוליטיקה|פוליטית]] חרדית ראשונה בהיסטוריה, ויסד את ה[[עיתון]] החרדי הראשון "[[קול מחזיקי הדת]]". התנועה ליכדה את שורות ה[[חרדים]] ב[[גליציה]] וחלקים מ[[הונגריה]] והסביבה ונציגים מטעמה התמודדו ונבחרו לפרלמנט ה[[אוסטריה|אוסטרי]].<br />
<br />
למרות התנגדותו לרפורמות ביהדות במישור הרעיוני והכללי נחשב לאוהב ישראל אמיתי במישור הפרטי וקירב כל יהודי באשר הוא, בטענה כי "כשם שאנו עמלים לתרץ [[רמב"ם]] מוקשה, כך מצווה לתרץ יהודי מוקשה".<br />
<br />
בחורף שנת ה'תרנ"ד ([[1894]]) עבר [[ניתוח]] מסובך ב[[וינה|ווינה]], [[אוסטריה]], שבעקבותיו נחלש מאוד. ימים ספורים לאחר הניתוח ביקש לחזור לבעלז. עקב חולשתו שכרו החסידים קרון מיוחד ברכבת ורופא מיוחד ללוותו, בדרך חזרה [[נפטר]] ברכבת ביום כ"ג בשבט. בתחנות השונות נודע דבר פטירתו להמוני חסידים שהמתינו לקבל פניו בערים ועיירות.<br />
<br />
בעיתונות התקופה פורסם כי פטירת האדמו"ר אירעה בווינה, ובעקבות חשש מקשיי העברת הנפטר לקבורה מחוץ למדינה, הערימו חסידיו על השלטונות ושמרו את דבר הפטירה בסוד, פרסמו שהוא מועבר בחוליו לעיירתו בעלזא, והעבירו את הנפטר ברכבת לבלז.<br />
<br />
[[הלוויה|הלוייתו]] התקיימה בעיר מגוריו שם הגיעו אלפים מהסביבה לחלוק לו כבוד אחרון. בעיתונות נאמד ציבור המלווים בכעשרים אלף איש. נקבר ב[[בית קברות|בית העלמין]] בעיירה ליד [[קבר]] אביו רבי שלום.<br />
<br />
אחרי פטירתו התפרסמו למעלה מעשרים הספדים שנשאו עליו גדולי הרבנים בדורו. חלקם בספרים בפני עצמם, וחלקם בתוך ספרים אחרים.<br />
<br />
==צאצאיו==<br />
מאשתו הראשונה רבקה מרים:<br />
* רבי שמואל מסקאהל חתן רבי [[מנחם מנדל מוויז'ניץ]]<br />
* בנו ממלא מקומו רבי [[ישכר דב רוקח (הראשון)|ישכר דב]] מבעלז<br />
* רבי נפתלי מנאווריא<br />
* רבי אריה לייבוש מ[[מגרוב]], חתן רבי [[מנחם נחום מלויעב]].<br />
* רבי שמעון יצחק מאיר מ[[רדחוב]] ו[[רעדים]]<br />
* חוה אשת רבי משה מרדכי טברסקי מ[[חסידות מקארוב|מקארוב]]<br />
* פריידא אשת רבי [[שמחה ישכר בער הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|צישינוב]] מקום קבורתה בעיר סולנוק [[הונגריה]]<br />
* מירל אשת בן דודו רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ' (בנו של רבי [[משולם זוסיא השיל]] מזינקוב)<br />
מאשתו השנייה (אחייניתה של אשתו הראשונה)<br />
*רייזל, אשת רבי זאב טברסקי מ[[חסידות זלטיפולי|זלטיפולי]]<br />
<br />
== תורתו ==<br />
חלקים מדברי תורתו התפרסמו בספרים:<br />
* '''מהר"י''', על ידי ישראל קלפהולץ, בהוצאת "מישור" [[בני ברק]]<br />
* '''לקט אמרי קודש''' 6 כרכים, על ידי אהרן רינגל<br />
* '''ביאורי החסידות''', על ידי מכון "אור הגנוז", [[קריית בעלז|קריית בעלזא]], [[ירושלים]]<br />
* '''הבינה והברכה''', על ידי מכון "מעשה רוקח", קריית בעלזא, ירושלים<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007312959805171|יהושע בן שלום רוקח (1825-1894)}}<br />
<br />
* [https://web.archive.org/web/20180207031729/http://www.zadikim.org/index.asp?catID=17877&siteLang=3 רבי יהושע רוקח מבעלזא] באתר [http://www.zadikim.org אהלי צדיקים] לשימור העבר היהודי ברחבי העולם<br />
<br />
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1823|מספר שנים=71}}<br />
{{אדמו"רי בעלז}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:רוקח, יהושע}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלז]]<br />
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br />
[[קטגוריה:בלז: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1825]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1894]]</div>imported>מ-ב-צ