imported>Hila Livne ב־11:02, 4 במאי 2026

2026-05-04T11:02:25Z

דף חדש

{{נושא משרה
| סיווג = צבאי
| שם = יהושע (שייע) בר-מסדה
| שם בשפת המקור =
| תמונה = יהושע בר-מסדה.jpg
| כיתוב =
| תאריך לידה =
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה =
| תאריך פטירה עברי = כ"ב בטבת תשפ"ג
| מקום פטירה =
| מקום קבורה = [[קריית טבעון]]
| סיבת המוות =
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| בת זוג = אלה בר-מסדה
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| דרגה = {{דרגה|תת-אלוף||+}}
| תפקידים בשירות = [[קצין מודיעין|קצין המודיעין]] של [[פיקוד הצפון]]
| פעולות ומבצעים = * [[פעולת קיביה]]
*[[מבצע נחלין]]
* {{דרגה|מלחמת סיני||+}}
* {{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}
* {{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}
* {{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}
| עיטורים =
| התחלת שירות = [[1952]]
| סיום שירות = סוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]]
| סוג שירות = צבאי
}}
'''יהושע (שייע) בר-מסדה''' ([[1934 בארץ ישראל|1934]] - [[15 בינואר]] [[2023 בישראל|2023]]) היה [[תת-אלוף]] ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], ששימש במשך כ-50 שנה, מהן 32 ב[[שירות בצה"ל#שירות קבע|שירות קבע]], במגוון תפקידי [[מודיעין צבאי|מודיעין.]] בין היתר שימש כ[[קצין מודיעין|קצין המודיעין]] של [[פיקוד הצפון]] לקראת [[מלחמת יום הכיפורים]], ולאחר המלחמה התמנה ל[[נספח צבאי (ישראל)|נספח צבאי]] ב[[איטליה]].

[[קובץ:Yehoshua Bar Masada, 1960s.jpg|ממוזער|300x300 פיקסלים|סיום קורס קציני מודיעין ב[[בה"ד 3]] ב[[מחנה חורון]] ([[חווארה]]) ליד [[שכם]], 1969. בר-מסדה בקדמת התצלום]]
[[קובץ:Yehoshua Bar Masada, 1975 I.jpg|ממוזער|300x300 פיקסלים|בר-מסדה מועלה לדרגת אל"ם בלשכת הרמטכ"ל [[מרדכי גור]]. משמאל ראש אמ"ן [[שלמה גזית]]]]
[[קובץ:Tatspit.jpg|ממוזער|300x300 פיקסלים|בנקודת תצפית ב[[המובלעת הסורית|"מובלעת" הסורית]]. משמאל לימין: בר-מסדה, ראש אמ"ן אלוף [[אלי זעירא]], עוזר ראש אמ"ן לחמ"ן תא"ל [[צבי לידור]], וקמ"ן פצ"ן [[חגי מן]]]]
[[קובץ:YarivGaleiZahal10 SixDaysWar1977.jpg|ממוזער|300x300 פיקסלים|בר-מסדה ליד השולחן שני מימין בהקלטה ל[[גלי צה"ל]] של רב שיח שארח [[אהרן יריב|אהרון יריב]] במלאת עשור ל[[מלחמת ששת הימים]] ב[[המכון למחקרי ביטחון לאומי|מכון למחקרי ביטחון לאומי]] ([[1977 בישראל|1977]])]]

== ביוגרפיה ==
=== ראשית חייו ===
בר-מסדה נולד ב[[שדה יעקב]] כבן שני למשפחה חקלאית דתית, להורים שעלו מ[[בלארוס]]. כשהיה בן מספר שבועות, עברה המשפחה להתגורר ב[[כפר חסידים]], שהיה מושב ייחודי שבו התגוררו בצוותא [[דתיים לאומיים]], [[חרדים]] ו[[חילונים]]. אביו, צבי לבית צ'וכמן, עיברת את שם משפחתו לשם בר-מסדה לאחר סיור עם [[זאב וילנאי]] בעתיקות [[מצדה]], ששמה המקובל אז בספרות היה מסדה. אמו הייתה הדסה לבית קבקוב. משפחתו ומשפחה נוספת היו ה[[רוויזיוניסטים]] היחידים בכפר, ואביו החזיק [[סליק]] של ה[[אצ"ל]] בחצר ביתם. בר-מסדה למד בבית ספר דתי והצטרף לתנועת [[בני עקיבא]]. בתום לימודיו בבית הספר היסודי, נשאר לעבוד במשק המשפחתי, ואת לימודיו התיכוניים והאקדמאיים השלים מאוחר יותר ב[[תעודת בגרות|לימודים אקסטרניים]] במהלך שירותו הצבאי. בגיל 14–15 החל לשחק [[כדורגל]] בקבוצת הנוער של [[בית"ר חיפה]], ואז החל גם לנסוע למשחקים בשבת והוריד את הכיפה ללא זעזועים משפחתיים.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=DaGQ2JiXK80|הכותב=יאיר כידן|כותרת=דור כיפור - תא"ל דימ. שייע בר מסדה|אתר=יוטיוב|תאריך_וידוא=09.05.2023}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kfar-hasidim.org.il/objDoc.asp?PID=717087&OID=723009&DivID=1|כותרת=בר-מסדה הדסה|אתר=נפטרי כפר חסידים|תאריך_וידוא=09.05.2023}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kfar-hasidim.org.il/objDoc.asp?PID=717087&OID=723007&DivID=1|כותרת=צבי בר-מסדה|אתר=נפטרי כפר חסידים|תאריך_וידוא=09.05.2023}}</ref>

=== שירות בצה"ל ===
==== לפני מלחמת יום הכיפורים ====
עם [[גיוס לצה"ל|גיוסו לצה"ל]] ב-[[1952 בישראל|1952]], התנדב בר-מסדה לצנחנים ולחם ב[[פעולות התגמול]]. [[גדוד 890]] בפיקוד [[יהודה הררי]] לא היה אז אלא [[פלוגה]] אחת בפיקודו של [[מרסל טוביאס]], ופלוגתו של [[אהרן דוידי|אהרון דוידי]] הייתה בשלב שהיא הולכת ונאספת במשך כחצי שנה עד הגיע מספר המתנדבים למצבה הדרושה לתחילת ה[[טירונות (צה"ל)|טירונות]]. באוקטובר [[1953 בישראל|1953]] השתתף בר-מסדה כ[[סמל (צה"ל)|סמל]] ב[[פעולת קיביה]] ושם הכיר את [[אריאל שרון|אריק שרון]]. במרץ [[1954 בישראל|1954]] השתתף ב[[מבצע נחלין]], בה לוחם שלצידו נפגע, ובפינויו ללא אלונקה וללא טיפול חובש נפטר הנפגע מפצעיו. לימים סיפר בר-מסדה שהוא זוכר את קול חבטת הקליע בגוף בזמן הפגיעה. ל[[קורס קצינים|קורס הקצינים]] התקבל על תנאי, כי הקורס, שהיה קורס ראשון ארוך בן 8 חודשים, היה כבר בעיצומו מזה מספר חודשים. לאחר הסמכתו ל[[קצין]] הוצב ב[[חטיבת הצנחנים#גדוד 890 (אפעה)|גדוד הצנחנים 890]], שהיה כבר בפיקודו של [[אריאל שרון|אריק שרון]]. מפקד הפלוגה היה "סופפו", [[סעדיה אלקיים]], שהקים פלוגת [[כיתה (צבא)#מפקד כיתה|מכ"ים]] ראשונה בצנחנים ובה אנשי כיתתו של בר-מסדה - [[דב תמרי|דוביק תמרי]] ו[[אורי שמחוני]]. לקראת תום [[שירות חובה בצה"ל|שירות החובה]] של בר-מסדה, כשלא חתם על התחייבות ל[[שירות בצה"ל#שירות קבע|שירות קבע]], אריק שרון הדיח אותו מהצנחנים. ב[[שירות המילואים בישראל|שירות המילואים]] היה [[מפקד מחלקה|מפקד מחלקת]] [[סיור]] של [[חטיבה 5]] (או [[חטיבה 45]]), שב-[[1956 בישראל|1956]] לא השתתפה בלחימה ב[[מלחמת סיני|מבצע קדש]]. מחלקת הסיירים שלו איבטחה מעבר סוכנים של יחידה המודיעין 154 (לימים [[יחידה 504]]) ב[[מעברות הירדן]].

קורס [[קצין מודיעין|קציני מודיעין]] מתקדם שעבר במילואים זירז את החלטתו לחזור לצבא, ומשנת [[1958 בישראל|1958]] היה ב[[שיוך אורגני|שיוך]] ל[[חיל המודיעין]]. לאחר תפקידי הדרכה ב[[מודיעין שדה|מודיעין השדה]], כאשר היה כבר מדריך בקורס קציני מודיעין, הושאל כקמ"ן אוגדתי לתרגיל אוגדתי ראשון עם גייסות בפיקודו של מפקד [[גייסות השריון]] אז, [[דוד אלעזר]] (דדו), כשבעצם לא היו עדיין ב[[צה"ל]] [[אוגדה|אוגדות]] סדירות. תפקידו הבא אחרי ההדרכה בקורס קמ"נים היה [[קצין מודיעין|קמ"ן]] (קצין המודיעין) של [[חטיבת גולני]]. תפקיד זה מילא בשנים [[1964 בישראל|1964]]–[[1965 בישראל|1965]] ובו נחשף לראשונה למחלקת מודיעין פיקודית מבפנים וקיבל את כל הסיוע נדרש לו.<ref name=":0" /><ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=אל"מ מיל' חזי סלע (עורך)|שם=תולדות מודיעין פיקוד הצפון|שנת הוצאה=2022|עמ=46–47}}</ref>

ב[[מלחמת ששת הימים]] הדריך בר-מסדה ב[[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה|מכללה לפיקוד ומטה]] והיה לו מינוי משנה של קמ"ן [[חטיבה 11]], איתה השתתף בכיבוש [[רצועת עזה]]. אחרי המלחמה היה מפקד קורס הקמ"נים הראשון במחנה חורון ([[חווארה]]) ליד [[שכם]]. חברו מהמכללה לפיקוד ומטה, [[יהודה שיראי]], שהיה מיועד להיות סגן קצין המודיעין של פיקוד הצפון, הציע לו לבוא למודיעין פיקוד הצפון כעוזרו, ולכששיראי יהפוך לקצין המודיעין של פיקוד הצפון, יהיה בר-מסדה הסגן. כך החלה ב-[[1968 בישראל|1968]] תקופה של כחמש שנים שבה היה בר-מסדה בתפקיד במחלקת המודיעין של פיקוד הצפון, מעוזרו של הסגן ועד קצין המודיעין של הפיקוד עד אוגוסט [[1973 בישראל|1973]], פחות מחודשיים לפני [[מלחמת יום הכיפורים]]. בחמש השנים האלה נדרשה בניית המודיעין מחדש, עם מרחב קרקעי חדש שנדרש לניתוח ועם צבא סורי אחר ממה שהיה קודם לכן. האירועים בשטח חייבו אספקת מידע לכוחות המבצעיים בצפון [[ירדן]], ב[[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|חזית הסורית]] וב[[לבנון|חזית הלבנונית]], בה נוצר המושג "[[פתחלנד]]", תחילה במרחב [[החרמון]] ומול [[הר דב|הר דוב]] ולאחר מכן לאורך קו החוף הלבנוני וב[[בקאע]]. בזמנו של בר-מסדה משתכללות ה[[תצפית (צבא)|תצפיות]] הקרקעיות עם קליטת ציוד [[אופטיקה|אופטי]] ו[[אלקטרואופטיקה|אלקטרו-אופטי]] חדיש, והן עולות ברמתן להיות "תצפיות ארוכות טווח".<ref name=":2" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.intelligence.org.il/userfiles/banners/mlm_49.pdf|כותרת=בעלי תפקידי מודיעין מרכזיים במלחמה|אתר=[[מבט מל"מ]] - 40 שנה למלחמת ששת הימים|עמודים=14|מידע נוסף=גיליון 49|תאריך=יוני 2007|תאריך_וידוא=03.06.2023}}</ref><ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=1D90BOMnmI4|הכותב=יאיר כידן|כותרת=דור כיפור - תא"ל דימ. שייע בר מסדה היה קמ"ן אוג. 210 במלחמת יום כיפור 1973 - חלק שני|אתר=יוטיוב|תאריך_וידוא=27.05.2023}}</ref>

==== לקראת מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה ====
בחודשים שקדמו ל[[המודיעין הישראלי ערב מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]] שירת בר-מסדה כקמ"ן פיקוד הצפון. עם סיום תפקידו פחות מחודשיים לפני המלחמה, ב-15 באוגוסט [[1973 בישראל|1973]], החליף אותו בתפקיד [[חגי מן]], שתיאר את בר-מסדה כקמ"ן מנוסה ביותר שהכין במחלקת המודיעין צוות מיומן ועזרים למצבים אפשריים שונים, לרבות מפות שליטה, פוטוסטטים, תיקי צירים ותיקי שטח, וכמי שהעביר לו מידע חשוב ביותר על היערכות הסורים: כשלושה חודשים לפני חילופי התפקידים שהיו באוגוסט [[1973 בישראל|1973]], כלומר במאי 1973 במהלך [[כוננות כחול לבן|כוננות "כחול לבן"]] שתחילתה באפריל, החלו להופיע "[[סימנים מעידים]]", כלומר, שינויים במצב האויב הסורי, שהיו הבהובים ראשוניים שהציבו סימני שאלה רבים להם לא נמצאו באותו שלב הסברים סבירים. לתמונת מצב האויב של הקמ"ן היוצא, אשר הועברה במלוא חומרתה הן לאלוף הפיקוד וקציני המטה והן ל[[אמ"ן-מחקר|אמ"ן מחקר]], נוספו סימני שאלה שגם להם לא נמצאו הסברים או תשובות מספקות. בזמן "כוננות כחול לבן" הציג בר-מסדה ל[[מטכ"ל]] את כל קשת האפשרויות - "הדפ"אות" (דפ"א – דרכי פעולה אפשריות לאויב), כולל זו "המקסימלית", שתתברר להיות זו שהייתה תוכנית ההתקפה הסורית במלחמת יום הכיפורים כמעט כלשונה. באביב-קיץ 1973, הובחן שהסורים מוציאים מהקו הקדמי יחידות לשטחי האימונים לצורך אימון והתארגנות, ודווקא לקראת החורף, בחודש ספטמבר, הולך ונבנה מערך כוחות חריג בהיקפו. במקביל ועוד קודם לכן, כבר בחודש יולי, נצפו ופוענחו מ[[צילום אוויר|צילומי אוויר]] שינויים קרקעיים שכללו הכנת עמדות ל[[ארטילריה]] כבדה ובניית מערכים לקליטת [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]] מדרום ל[[דמשק]], לאורך ציר דמשק [[דרעא]]. לדברי חגי מן, היו אלה הבהובים ראשוניים של זרקורי האזהרה. מסתבר, שסימנים ראשוניים אף יותר מאלה הסתמנו כבר קודם לכן וגרמו לכך שהערכות המצב שנעשו במפקדת הפיקוד בתחילת שנת 1973 הביאו לשינויים משמעותיים בפריסת [[שירות המילואים בישראל|חטיבות המילואים]] במרחב הפיקוד, שעיקרם היו קידום עוצבות הטנקים של כוחות המילואים ל[[יחידת מחסני חירום|יחידות מחסני החירום]] (ימ"חים) שנבנו ב[[מחנה יפתח|מחנה "יפתח"]] וב[[מחנה "פילון"]] הסמוכים ל[[ראש פינה]].

בר-מסדה טען שבעת כוננות "כחול לבן" במאי 1973, היו לאורך החזית בצד הסורי למעלה מ-100 עמדות קדומניות שהוכנו לקליטת סוללות ארטילריה ארוכות טווח, אך הסורים לא איישו אותן. בספרי [[תורת לחימה|תורת הלחימה]] ה[[ברית המועצות|סובייטית]] שאומצה על ידי [[הצבא הסורי]], אשר נבדקו ביוזמת בר-מסדה, נאמר, כי אחד מצעדי ההכנה הראשונים ל[[מלחמה]] הוא "לחפור עמדות קדומניות לארטילריה ארוכת הטווח, במרחק שיהיה מחוץ לטווח הנשק שטוח המסלול של האויב". בדיוק כך נעשה גם באוגוסט 1973, פחות מחודשיים לפני המלחמה.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=http://www.goldameir.org.il/index.php?dir=site&page=content&cs=527&langpage=heb|הכותב=[[חגי מן]]|כותרת=מודיעין פיקוד הצפון בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים|אתר=[[מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה]]|תאריך_וידוא=22.05.2023}}</ref> לדעתו של בר-מסדה היו בעיקר שני גורמים ל[[המודיעין הישראלי ערב מלחמת יום הכיפורים|כשל המודיעיני]]: האחד - מידור הפיקודים ממיידעים, במקרה זה בין פיקוד הדרום לפיקוד הצפון; והשני - אי נקיטת מהלכים ואמצעים בעקבות הצגת המודיעין שהציג בכוננות כחול לבן.<ref name=":3" />

במלאת 40 שנה למלחמה, סיפר בר-מסדה: כבר בקיץ [[1971 בישראל|1971]] הבחינו [[צילום אוויר|מפענחי התצ"א]] וחוקרי השטח של מודיעין פיקוד הצפון בתופעה חריגה: הסורים החלו לחפור עמדות לארטילריה ארוכת טווח (תותחי 130 מ"מ) בגזרת [[תל פארס]], במרחק של כ-4 קילומטרים מהגבול, מהלך שאינו תואם שום [[דוקטרינה צבאית|דוקטרינה]] של מיקום [[ארטילריה]] ב[[הגנה (צורת קרב)|הגנה]]. בנוסף לכך החלו הסורים לבנות מעברים בקבוצה של שישיות על ערוץ [[נחל א-רקד|נחל א-רקאד]], לפני קו הביצורים הקדמי שלהם, וזוהי פעולה נוספת שלא תואמת מערך המיועד להגנה. מפענחים ואנשי מחקר שטח חיפשו את ההיגיון המבצעי לתופעה, והם מצאו בספר ה[[דוקטרינה צבאית|דוקטרינה]] הסורית הנחיות להכנת התשתית הקרקעית הנדרשת למבצעי [[התקפה (צורת קרב)|התקפה]]. בהנחיות נאמר בפירוש שיש לחפור עמדות קדמיות לארטילריה ארוכת הטווח מחוץ לטווח הטנקים של האויב, וזאת כדי לאפשר תקיפה בעומק של עתודות האויב בדרכן לתגבור או להתקפת נגד. עוד נכתב כי יש להכין מעברים על פני המכשולים הטבעיים והמלאכותיים שיאפשרו את היציאה להתקפה (שישה מעברים הם בדיוק מה שדרוש לשני גדודי הדרג החטיבתי הראשון). בנוסף צוין כי יש להכין מוצבי פיקוד קדמיים בכל גזרה חטיבתית. ואכן, זמן קצר לאחר מכן ניתן היה לראות את העבודות על ה[[חפ"ק]]ים הקדמיים. המידע, ובכלל זה צילומים ומפות, נמסר על ידי בר מסדה לאלוף הפיקוד [[מרדכי גור|מוטה גור]], שהיה רגיש במיוחד לכל פעילות סורית חריגה בשנת 1971, שהוגדרה על ידי [[אנואר סאדאת|נשיא מצרים סאדאת]] כ“שנת ההכרעה". אלוף הפיקוד הציג את המידע בדיון מטכ"ל, והרמטכ"ל דדו חתם חלק זה בדיון בהנחיה חד משמעית למודיעין לעקוב אחר התקדמות העבודות ולדווח עליה באופן שוטף. עוד קבע, שכאשר הסורים ישלימו את הכנת התשתית ויתחילו לאייש את העמדות יהיה זה מבחינתו חציית “[[קו אדום]]" ומעבר למתקפה סורית. מודיעין פיקוד הצפון עקב ודיווח מדי שבוע על התקדמות העבודות. במהלך שנת 1972 ובקיץ 1973 התשתית הושלמה אך לא אוישה. בצהרי יום הכיפורים, אחרי שבר-מסדה סיים את תפקידו כקצין המודיעין של פיקוד הצפון והוחלף על ידי [[חגי מן]] וכמדריך ב[[פו"ם]] קיבל מינוי משנה כקמ"ן [[אוגדה 210]] שהייתה בהקמה, הוא הוזעק לאוגדה. טרם יציאתו התקשר לחגי מן כדי להתעדכן ובין היתר שאל אותו מה עם התשתית הזאת והאם אוישה. מן השיב: “ מה אתה יודע! מזה שבוע הכול מאויש, כולל ערומי תחמושת בעמדות!" כך נוכח לדעת ש“הקו האדום" של הרמטכ"ל משנת 1971 נשכח. בר-מסדה ציין שלפיקוד הצפון ולענף סוריה ב[[אמ"ן-מחקר]] לא היה ספק שהסורים מתכוונים לתקוף, אך בגלל ה[[מידור]] בין אמ"ן-מחקר לפיקודים לא ניתן היה להעריך במודיעין פיקוד הצפון שההתקפה תהיה משולבת, כלומר מצרית וסורית, ולפיכך בפיקוד הצפון העריכו כי הכוונות ההתקפיות הסוריות מוגבלות והן תגובה על הפלת 12 מטוסים סוריים על ידי [[חיל האוויר הישראלי]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99941486#6.8618.6.default|הכותב=שייע בר מסדה|כותרת=ההתרעה שנשכחה|אתר=[[כותר (ספרייה דיגיטלית)|כותר]], [[מבט מל"מ]] גיליון 67|עמודים=7|תאריך=נובמבר 2013|תאריך_וידוא=26.05.2023}}</ref>

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] שירת בר-מסדה כקמ"ן [[אוגדה 210]] של [[דן לנר]] שאך זה הוקמה.<ref name=":1" />

==== לאחר מלחמת יום הכיפורים ====
לאחר שאוגדה 210 השתחררה, שב בר-מסדה להצבתו כמדריך במכללה לפיקוד ומטה. ראש אמ"ן [[אלי זעירא]] הציע לו את תפקיד קצין המודיעין של [[פיקוד הדרום]] ובר-מסדה דחה את ההצעה. השבר שלאחר [[מחדל]] מלחמת יום הכיפורים לווה בזעזוע פסיכולוגי עמוק ב[[אגף המודיעין]]. המגמה הייתה לנסות ולמצוא ב[[מודיעין השדה]] אנשים שנחשבו ל"לא נגועים" בטראומת כישלון ההתרעה על מלחמת יום הכיפורים, מתוך כוונה לרענן את שורות [[חטיבת המחקר]]. במסגרת שינויים אלה מונה בר-מסדה לראש הזירה המערבית, שהייתה מופקדת, בין היתר, על מצרים. הוא מילא את התפקיד משנת [[1974 בישראל|1974]] עד שנת [[1976 בישראל|1976]].

לאחר תפקידים שמילא בחטיבת המחקר, מונה לסגן [[קצין מודיעין ראשי]] (קמנ"ר).

הוא מונה ל[[נספח צבאי (ישראל)|נספח הצבאי]] למודיעין ב[[איטליה]]. במהלך כהונתו בתפקיד זה, נאלץ להיות מאובטח שנה בעקבות מבצע חיסול של בכיר פלסטיני.

לאחר שחרור מצה"ל, בנה והקים את תורת המטרות בצה"ל.<ref name=":L">{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=NQy-mhQtPhc|הכותב=יאיר כידן|כותרת=דור כיפור - תא"ל דימ. שייע בר מסדה - חלק 5 ואחרון - מהמתקפה העירקית בכיפור 73 ועד פיתוח ספר המטרות|אתר=יוטיוב|תאריך_וידוא=30.05.2023}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.intelligence-research.org.il/userfiles/banners/Omek%20-%206.pdf|הכותב=שגית סטיווי-קרביס|כותרת=התמודדות המודיעין הישראלי עם פניית סאדאת לדרך השלום בשנים 1970–1977: ממקרה בוחן להלכה למעשה|אתר=[[המרכז למורשת המודיעין]] / [[המרכז למורשת המודיעין#המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין|
המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין]]|עמודים=22, 28|תאריך=נובמבר 2018|תאריך_וידוא=30.05.2023}}</ref> בעקבות פרויקט זה הועלה לדרגת [[תת-אלוף]] במסגרת [[שירות המילואים בישראל|שירות המילואים]].

== התנדבויות ==
בשנת [[2022 בישראל|2022]] קיבל בר-מסדה את אות "יקיר קריית טבעון" על פעילויות התנדבותיות:
* '''[[גן לאומי]] [[בית שערים]]''' – משנת [[2000 בישראל|2000]] עד [[2020 בישראל|2020]] שימש בר-מסדה כמדריך מתנדב במסגרת פרויקט "גן-קהילה", בשותפות של מועצת [[קריית טבעון]] עם [[רשות הטבע והגנים]]. הפרויקט נועד לעודד קשר בין תושבי הסביבה לגן הלאומי. מתנדבי המיזם לוקחים חלק בפעילויות ההדרכה באתר וביצירת תכנים חדשים ואף משתתפים ב[[חפירות ארכאולוגיות]] שמתבצעות באתר.<ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://www.ktv.org.il/articles/item/1068/|כותרת=להכיר את היקיר|אתר=המועצה המקומית קרית טבעון|תאריך=18.10.2022|תאריך_וידוא=20.05.2023}}</ref>
* '''שחרית שבת''' – משנת [[2002 בישראל|2002]] ריכז בעמותת "שלהבת" את פרויקט "שחרית שבת". במסגרת זאת איתר בר-מסדה אנשים בעלי סיפור אישי או משפחתי, המוכנים לספר את סיפורם בפני הקהילה. הוא ארגן מעל מאה מפגשים כאלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://sfile.f-static.com/image/users/114180/ftp/my_files/michlala-hartzaot/חוברת%20ללא%20פרסומות%202015.pdf?id=23871063|כותרת=שלהב"ת - מערך פעילויות|אתר=שלהב"ת|עמודים=26, 36|תאריך=2015–2016|תאריך_וידוא=03.06.2023}}</ref><ref name=":4" />
* "'''בית אורי'''" – כפר לאנשים עם [[מוגבלות שכלית התפתחותית]] ב[[עפולה]], בו היה בר-מסדה משנת [[1992 בישראל|1992]] עד לפטירתו חבר הוועד המנהל של העמותה המפעילה את המקום.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bet-uri.org.il/blank-12|כותרת=חברי ועד המנהל של העמותה|אתר=בית אורי - בית לאנשים עם צרכים מיוחדים|תאריך_וידוא=26.05.2023}}</ref><ref name=":4" />

== חיים אישיים ==
משנת [[1960 בישראל|1960]] היה בר-מסדה נשוי לאלה בר-מסדה לבית ויקסמן, מרצה לתולדות האומנות ב[[מכללת אורנים]] ובמסגרות אחרות, ולהם 3 בנים: דני בר-מסדה - מתגורר ב"בית אורי", ד"ר שי בר - מרצה ל[[ארכאולוגיה]] ב[[אוניברסיטת חיפה]], ואבי בר-מסדה - פרופסור ל[[מדעי הסביבה]] באוניברסיטת חיפה. לאלה ויהושע 5 נכדים. הם התגוררו בקריית טבעון משנת [[1968 בישראל|1968]] עד שנת [[1974 בישראל|1974]] וחזרו לצמיתות לקריית טבעון משנת [[1983]]. בר-מסדה היה בעל [[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] ב[[היסטוריה כללית]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]].<ref name=":4" />

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Yehoshua Bar Masada|ימין}}
* {{יוטיוב|DaGQ2JiXK80|שם=דור כיפור - תא"ל דימ. שייע בר מסדה}}, סיכום ביוגרפי
* {{יוטיוב|kUIJHjeWE9c|שם=דור כיפור - תא"ל דימ. שייע בר מסדה היה קמ"ן אוג. 210 ברמת הגולן במלחמת יום כיפור 1973 - חלק ראשון}}, 29 באוגוסט 2021
* {{יוטיוב|1D90BOMnmI4|שם=דור כיפור - תא"ל דימ. שייע בר מסדה היה קמ"ן אוג. 210 במלחמת יום כיפור 1973 - חלק שני}}, 29 באוגוסט 2021
* {{יוטיוב|ooPVDz3RhKg|שם=תא"ל דימ. שייע בר מסדה - חלק שלישי - השלמות לחלק השני ותחילת מלחמת כיפור - תמליל נושאי מקוצר}}, 29 באוגוסט 2021
* {{יוטיוב|5H-LU4cNDXI|שם=דור כיפור - תא"ל דימ. שייע בר מסדה - היה קמ"ן אוג. 210 - חלק רביעי - הלחימה עד המתקפה העירקית}}, 29 באוגוסט 2021
* {{יוטיוב|NQy-mhQtPhc|שם=דור כיפור - תא"ל דימ. שייע בר מסדה - חלק 5 ואחרון - מהמתקפה העירקית בכיפור 73 ועד פיתוח ספר המטרות}}, 29 באוגוסט 2021

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:בר-מסדה, יהושע}}
[[קטגוריה:חיילי אגף המודיעין]]
[[קטגוריה:חיילי חיל המודיעין במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:תתי-אלופים בצה"ל]]
[[קטגוריה:נספחים צבאיים ישראלים במדינות אירופה]]
[[קטגוריה:קציני מודיעין של פיקוד הצפון]]
[[קטגוריה:קריית טבעון: אישים]]
[[קטגוריה:כפר חסידים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי בני עקיבא]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בקריית טבעון]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1934]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2023]]

יהושע בר-מסדה - היסטוריית גרסאות

imported>Hila Livne ב־11:02, 4 במאי 2026