https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%A1יהושע אברס - היסטוריית גרסאות2026-09-14T11:04:58Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%A1&diff=992143&oldid=previmported>רחביה: /* כהונתו כחזן */ נכתב2026-05-28T20:58:23Z<p><span class="autocomment">כהונתו כחזן: </span> נכתב</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מוזיקאי|סיווג=נגן}}<br />
'''יהושע צבי הלוי (אזיאס) אברס''' (ב[[גרמנית]]: '''Osias Abrass''', וכונה: פיצי, פיצעלע, פיצ’ה, פיטשה, פיצֶה אברס; [[ה'תק"פ]], [[1820]] – [[ה'תרנ"ו]], [[1896]]) היה [[חזנות|חזן]] ו[[מלחין]] יהודי, מן הבולטים בזמנו. שימש כחזן ראשי בקהילות רבות במזרח אירופה, ובמיוחד ב[[אודסה]]. נודע בזכות קולו יוצא הדופן ותרומתו לעיצוב המוזיקה הליטורגית היהודית.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
אברס נולד בשנת 1820 ב[[ברדיצ'ב]] לאביו אברהם ששימש כחזן וכמלמד בעירו. כבר בגיל שש גילה נטייה חזקה לנגינה, והחל להשתתף באירועים מוזיקליים שונים. בשנת 1831 כאשר הגיע החזן [[בצלאל שולזינגר]] לעירו והאזין לשירתו, התרשם ממנו ולקח אותו עמו לאודסה. שם לימדו והציבו כסולן במקהלתו, וזמרתו עוררה התפעלות רבה בקרב השומעים. שם זכה לכינוי "פיצעלע" (הקטן ב[[יידיש]]), מפני ששמו לא נודע, והיו מכנים אותו פשוט "הקטן"{{הערה|{{המגיד|[[אברהם בר גוטלובר]]|רוסלאנד|18640525|9}}.}}.<br />
<br />
לאחר תקופה מסוימת, חזן בשם ראטהויז גילה עניין באברס שכר אותו ושילם להוריו סכום של 30 דוקאטן לשנה – סכום שבצלאל לא היה יכול לשלם – ולכן עבר אברס לשמש אצלו במשך מספר שנים.<br />
<br />
בגיל 14 נפטר אביו, והוא פנה ללמוד אצל צורף, והפגין כישרון רב בתחום זה. לאחר שנתיים הפך לבעל מקצוע עצמאי. ביום מן הימים, כאשר בצלאל עבר ברחוב והאזין לשירתו באמצע עבודתו מבעד לחלון, זיהה את קולו ואמר לו: "השלך את העבודה המלוכלכת, זה לא בשבילך – אתה, עם קולך וכישרונך, שייך לאלוקים ולעמו". אברס שמע בשמחה לדבריו.<br />
<br />
תומכים שונים סייעו לו לממן את לימודיו בעיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]], ובשנת 1840 נסע לשם. בדרכו עבר בעיר [[ברודי]], שם שהה אצל הבנקאי "משה קאליר" וזימר בפניו שירים של רבו בצלאל. אחד מהשומעים היה [[פרנס]] מטרנופול, אשר התרשם ממנו והביאו בעל כורחו לעירו, שם מונה לחזן בבית הכנסת של [[יוסף פרל]]. ובנו, מיכל, למד עמו נגינה. אברס שימש בתפקידו עד שנת 1842, אז עבר לעיר לבוב (למברג), ומשם עבר לאודסה. הביצועים הקוליים יוצאי הדופן של אברס, לצד תרומתו למוזיקה מקהלתית בבית הכנסת, תרמו רבות לפרסומו של בית הכנסת והציבו סטנדרטים חדשים בשירת חזנות במזרח אירופה.<br />
<br />
ובהמשך למד אצל החזן והמלחין הידוע [[שלמה זולצר]] ב[[וינה|ווינה]].<br />
<br />
החזן מאודסה [[פנחס מינקובסקי]] תיאר אותו כך:<br />
{{ציטוט|תוכן=לא אחת נפעמתי מזמרתו של אברס. בעל מזג מתון היה, אך גם בלי התלהבות היה עף בכח הקול הפלאי וחריפות גרונו עד לב השמים, היה טס כנשר, ומגרונו כאילו מאליהם היו מתמלטים סלסולי כסף וזהב טהור. דקולורטורה היתה מעין זו של [[אדלינה פאטי|פאטי]] ושל ביאנקי-ביאנצ’י {{אנ|Bertha Schwarz}}. לא שמעתי כמוה, לא באופירה ולא במקדש. אין דומה לזמרתו בניגוני וויינטרוב, שיש בהם הרבה סלסולים, חליפות ותמורות. כל נקודה משירי וויינטרוב נתעטרה בפיו של אברס בזר של תגין ותגי-תגין, ודיו לאשכולות של טונים הטסים באוויר – עולים לשמים ויורדים תהומות, מרעישים ומתרככים, מתחזקים ונחלשים. והקהל עומד ותוהה: מנין הכח והעוז, הקסם והיופי?|מקור=[[פנחס מינקובסקי]], '''מספר חיי''', רשומות, ד, עמ' 144-142}}<br />
<br />
== כהונתו כחזן ==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=נוסח מצבתו<br />
|תוכן=תחת גל זה במעבה האדמה{{ש}}עפר איש יקר ילין שמה {{ש}}מנצח בנגינות להפליא היה בישראל {{ש}}ומנעים זמירות בהוד קולו במקדש אל{{ש}}ויכהן פאר לשאת קול תפילה ורנה {{ש}}בביה"כ הגדול עשרים שנה ושנה {{ש}}וירומם את הנפשות וילהיב הלבבות {{ש}}לשפוך שיחם לאל ברגשות נשגבות {{ש}}ונחל לו בחייו רב כבוד ותפארת{{ש}}וגם במותו יחי שמו לעולם למזכרת {{ש}}(שנות תק"ף-תרנ"ו){{הערה|{{דבר|[[חיים שורר|ח. שורר]]|אלה שמהם אפשר למסור "דרישת שלום"|19541222|26}}}}}}<br />
* בשנים 1840–1842: חזן בקהילה היהודית ב[[טרנופול]].<br />
* בשנים 1842–1858: חזן ב[[לבוב]] (למברג).<br />
* בשנים 1858–1884: חזן ראשי ב[[בית הכנסת אור שמח|בית הכנסת הגדול]] שב[[אודסה]].<br />
<br />
קולו נודע בווירטואוזיות יוצאת דופן, והושווה לזה של זמרת האופרה [[אדלינה פאטי]]. אברס חידש רבות בתחום החזנות המזרח-אירופית, תוך שילוב בין סגנון ה"מְשׁוֹרְרִים" המסורתי לבין עקרונות של [[מוזיקה קלאסית]] מערבית.<br />
<br />
== יצירה ==<br />
אברס הלחין שירים ופזמונים לתפילות [[שבת]], [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] ושלושת הרגלים. יצירתו המרכזית היא:<br />
* '''זמרַת יָה''' – קובץ בן 39 קטעים לתפילה לחזן ומקהלה. פורסם לראשונה בווינה בשנת 1869{{הערה|{{המליץ||בשורות ספר חדש|18690816|11.1}}.}}, וב-1873, ולאחר מכן באודסה, 1874.<br />
<br />
הלחנים שלו משקפים ניסיון לתווך בין מסורת מזרח אירופית עתיקה לבין מוזיקה מערבית עדכנית. בולטות במיוחד קטעים 27 ו-32 בקובץ, בהם ניכרת המורכבות ההרמונית והקישוטים הווקאליים.<br />
<br />
== השפעה ותרבות פופולרית ==<br />
ביצירתו של אברס נעשה שימוש אף בקולנוע: בתפילת "'''אל מלא רחמים'''" המושרת על ידי כוהנים בסרט "[[שלמה ומלכת שבא]]" {{אנ|Solomon and Sheba}}.<br />
<br />
ואחד מתלמידיו הבולטים היה החזן [[יצחק לכמן]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בתו, מרת גולדשטיין (Abrastzova) הייתה [[זמרת]] שעלתה על במת בית האופרה הרוסי בעיר{{הערה|{{הצפירה||חדשות שונות|18740708|9}}.}}.<br />
*חתנו, [[פנחס בוריסוב]] היה [[זמר אופרה]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/frw/1914/02/12/01/article/30 פארווערטס, 12 פברואר 1914].}}.<br />
<br />
==מיצירותיו==<br />
* השכיבנו{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/hcl/1862/08/01/01/article/2 The Sydney Jewish News, 19 מאי 1944].}}<br />
<br />
==להאזנה==<br />
*{{יוטיוב|lsKTnoukEV8|חיים פנחס פייגנבלום|שם=קדוש אתה}}<br />
*{{יוטיוב|7Ipgk6wqvuo|בנימין מטיס|שם=וביום שמחתכם}}<br />
*{{יוטיוב|2MirU7DgIAs|בנימין מטיס|שם=ממקומך}}<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* {{אנצ יהודית|מחבר=[[הרמן רוזנטל]]|קישור=629}}<br />
*{{Google book|מזהה=ZoQ2NRPcX3cC|שם=Lebensbilder berühmter Kantoren|מחבר=[[אהרן פרידמן (חזן)|אהרן פרידמן]]|עמוד=73}} {{גרמנית}}<br />
* [[אליהו זאלודקאווסקי]], [https://archive.org/details/nybc207538/page/n84/mode/1up סקירה על אברס – "קולטור-טרעגער פון דער ידישער ליטורגיע" (1930)] {{יידיש}}<br />
*[[אברהם פרכטנברג]], [https://archive.org/details/TheHistoryOfHazanuth1924/page/163/mode/1up סקירה על אברס – "תולדות החזנות" (1924)] {{יידיש}}<br />
*'''פיצי אבראס''', בתוך: {{אוצר החכמה|חיים הריס|תולדות הנגינה והחזנות בישראל|634146|ניו יורק תשי"א, עמ' 444–445||עמוד דיגיטלי=459}}<br />
*{{הצפירה|[[פנחס מינקובסקי]]|עבודת ישראל באדעססא|18950204|8}}<br />
*{{הצפירה|פנחס מינקובסקי|התפלה והרנה|18971217|9}}<br />
*{{הכרמל||מכתבי מסע|18700220|4}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.jewish-music.huji.ac.il/content/joshua-osias-abrass יהושע (אוסיאס) אברס] באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית<br />
* [https://archive.org/details/bub_gb_vrxAAQAAMAAJ/page/565/mode/1up?q Ch. D. Lippe's bibliographisches Lexicon] – אודות אברס (עמ' 565), בארכיון האינטרנט<br />
* [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=rul.39030016577308&seq=6 עותק דיגיטלי של "שירת יה"] בספרייה הדיגיטלית HathiTrust<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אברס, יהושע}}<br />
[[קטגוריה:חזנים]]<br />
[[קטגוריה:מלחינים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:אודסה: אישים]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1820]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1884]]</div>imported>רחביה