https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%93_%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A8יהודה ליאופולד ורנר - היסטוריית גרסאות2026-09-15T10:50:53Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%93_%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A8&diff=494274&oldid=previmported>Sapper-bot: האקדמיה ללשון ← האקדמיה ללשון העברית2023-09-24T06:11:52Z<p>האקדמיה ללשון ← האקדמיה ללשון העברית</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מדען}}<br />
'''יהודה ליאופולד ורנר''' (ב[[אנגלית]]: '''Yehudah Leopold Werner'''; נולד ב-[[1931]] ב[[מינכן]], [[גרמניה]]) הוא [[פרופסור אמריטוס]] ל[[זואולוגיה]] וחוקר [[זוחלים]] ([[הרפטולוגיה]]) ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] במחלקה ל[[אקולוגיה]], [[אבולוציה]] והתנהגות ב[[המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן|מכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
ורנר נולד בגרמניה ב-1931. אביו, ממנהיגי הקהילה במינכן, ברח עם משפחתו מ[[המשטר הנאצי]] בשנת 1933 ל[[צרפת]] ול[[אנגליה]], ובשנת 1935 [[העלייה החמישית|עלתה]] המשפחה ל[[ארץ ישראל]]. ורנר למד ב[[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]] במגמה הביולוגית, ומגיל 14–15 עסק בהרפטולוגיה (חקר הזוחלים והדו-חיים), לרבות חברות באגודות הרפטולוגים ב[[הולנד]] ובעולם. ביוזמת מורו לטבע, היה מהראשונים{{הבהרה|מבין מי? מבית ספרו? מהארץ?}} שכתבו עבודה שנתית. בכיתה י"א הצטרף ל[[גדנ"ע]] של [[ההגנה]] ותיפקד בסיור ובקשר. בסוף השנה, יוני 1948, בני השכבה גויסו ל[[צה"ל]] כתגבורת ב[[מלחמת העצמאות]]; הוא השלים את בחינות הבגרות ב-1949 (בחופשה מהצבא). בצה"ל שירת בשנים 1948–1950 (ובמילואים עד 1985) כ[[אלחוטן]] [[מפתח מורס|מורס]] ואלחוטן ראשי של [[חטיבה 5]] ב[[חטיבת גבעתי|גבעתי]]. <br />
<br />
ורנר התקבל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים על סמך מאמריו בעיתון אגודת ההרפטולוגים ההולנדית. הוא למד לתואר מוסמך בזואולוגיה בשנים 1950–1956 (עם [[בוטניקה]] ו[[פרזיטולוגיה]], ומחקר ב[[כרומוזומים]] של [[שממיות]] ושל [[נחש]]ים פרימיטיביים). סיים ב-1961 דוקטורט בהצטיינות (summa cum laude). התיזה, בהנחיית פרופ' [[גאורג האז]], דנה ב[[עמוד השדרה]] של השממיות, בשימת לב מיוחדת ל[[זנב]], ניתוקו והתחדשותו.<br />
<br />
ורנר היה עוזר הוראה באוניברסיטה בשנות לימודיו השנייה והשלישית. החל משנתו הרביעית (אוקטובר 1953) הועסק באוניברסיטה כעוזר מחקר באוסף הזוחלים ובאוסף ההוראה, וכ[[עוזר הוראה]]. פעילותו באוספים כללה בין היתר ייזום הקיטלוג האחיד לכל האוספים הזואולוגיים באוניברסיטה, וחידושים טכניים. במסגרת ההוראה פיתח בין השאר חוברות לעבודה עצמית במעבדה. ורנר קיבל דרגת [[פרופסור מן המניין]] ב-1978, בגיל 47 שנחשב למוקדם, אף על פי שנמנע מצירוף שמו לפרסומי תלמידי המחקר שלו, ובמקביל להתנדבותו בתפקידים ציבוריים.<br />
<br />
ורנר היה פעיל ארבע שנים בוועד ארגון הסגל הזוטר, וייצג אותו בוועדה הפרופסיונלית שניהלה את העסקת הסגל הזוטר. היה פעיל בחברה לזואולוגיה, לרבות ארגון כנסים ותורנות יו"ר, ושנים רבות ערך את תקציריה לפרסום. ערך את [[כתב העת הישראלי לזואולוגיה]] (באנגלית) 17 שנים, והנהיג בו שיפוט עמיתים. הוא היה חבר בוועדה למונחי הזואולוגיה של [[האקדמיה ללשון העברית]] 36 שנים, וניסח את כללי עבודתה. השתתף בהקמת [[החברה להגנת הטבע]] (1953) והנהיג משטר פרוטוקולים בעבודת הוועד המנהל. בהמשך, בהיותו דוקטורנט, חבר לפרופסורים [[אמוץ זהבי]] ו[[היינריך מנדלסון]] למשלחת ששכנעה את שר החקלאות [[קדיש לוז]] להקים את [[רשות שמורות הטבע]]. מאז ליווה את שני הגופים בצורות שונות.<br />
<br />
מחקריו עוסקים בשלושה מוקדים: ה[[שממיתיים]] כבעלי חיים שלמים רב-צדדיים עם אבולוציה מיוחדת (מהכרומוזומים ועד להתנהגות השיחור לטרף); יחסי מבנה-תפקוד בגוף הזוחל (הזנב, האוזן, העין, דו-פרצופיות [[זוויג]]ית); עולם החי של המזרח התיכון ובייחוד [[החי והצומח של ארץ ישראל|בישראל]] (ובעיות שמירתו). חקר זוחלי המזרח התיכון הניב מידע על נוכחות או היעדרות מינים מסוימים בארץ ובשכנותיה, וכן הביא לגילוי ותיאור מינים חדשים למדע: [[צפרדע]] אחת ו-14 מינים (או תת-מינים) של [[לטאות]] ונחשים. ורנר היה גם האוצר של האוסף הלאומי של דו-חיים וזוחלים באוניברסיטה העברית עד צאתו לגמלאות (2000) ונחשב בר-סמכא מרכזי בזוחלי האזור. מינים (או תת-מינים) חדשים-למדע אחדים נקראו על שמו על ידי החוקרים שתיארו אותם. ב-2013 הוכלל בספר ראיונות עם הרפטולוגים נבחרים, כ-1% מציבור ההרפטולוגים בעולם.{{הערה|Li Vigni, F. 2013. A Life for Reptiles and Amphibians, Vol. 1, A Collection of 55 Interviews on "How to become a Herpetologist", Frankfurt: Chimaira.}}<br />
<br />
לאורך השנים ורנר נסע לשבתונים, השתלם וחקר במגוון אוניברסיטאות ברחבי העולם. הוא שותף בהנהלות הקונגרס הבינלאומי למורפולוגיה, הקונגרס העולמי להרפטולוגיה, והקונגרס האסיאתי להרפטולוגיה, והוא עדיין עוזר לעריכה של מספר כתבי עת. הוא נושא, או נשא, הרצאות בעברית, אנגלית, גרמנית וספרדית (בשפה זאת נתן קורס ייחודי בעולם על תקשורת קולית בזוחלים, באוניברסיטת קורדובה, ארגנטינה). <br />
<br />
ורנר כתב על סוגיות טכניות במחקר ובכתיבה, ביקורות ספרים, מאמרי מדע פופולרי בטור מאויר בציוריו בביטאונים "[[במחנה]]" (1953-1951) ובעיקר ב"הטבע והארץ", "[[טבע וארץ]]" ו"לדעת". ב-1995 פרסמה [[רשות הטבע והגנים]] את "מדריך לזוחלי ארצנו"{{הערה|{{סימניה|14027}}}} שכתב וצילם ורנר.<br />
<br />
ב-[[2021]] ראה אור ספרו "חיי הזוחלים בארץ ישראל, עם הערות על אזורים שכנים".{{הערה|[https://www.bialik-publishing.co.il/Reptile-Life חיי הזוחלים בארץ ישראל], [[מוסד ביאליק]], 2021}}<br />
<br />
מאז שנת 1964 הוא נשוי לנורית מאירשטיין. אב לשלושה.<br />
<br />
==פרסומים==<br />
פרסומים בהם הגדיר מינים חדשים למדע:<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
* ''Hyla heinzsteinitzi'' - Grach, Plesser & Werner, 2007{{הערה|Grach, C., Plesser, Y. & Y. L. Werner (2007): "A new, sibling, tree frog from Jerusalem (Amphibia: Anura: Hylidae)". - Journal of Natural History 41 (9–12): p. 709–728.}}{{הערה|ראו גם: Molecular Phylogenetics and Evolution 49: 1019–1024}}<br />
* ''Acanthodactylus ahmaddisii'' - Werner, 2004{{הערה|Werner, Y. L. (2004): "A new species of the Acanthodactylus pardalis group (Reptilia: Lacertidae) from Jordan". - Zoology in the Middle East 32: p. 39–46}}<br />
* ''[[שנונית באר-שבע|Acanthodactylus beershebensis]]'' - Moravec, Baha El Din, Seligmann, Sivan & Werner, 1999{{הערה|שם=Acanthodactylus|Moravec, J., Baha El Din, S., Seligmann, H., Sivan, N. & Y. L. Werner (1999): "Systematics and distribution of the Acanthodactylus pardalis group (Lacertidae) in Egypt and Israel". - Zoology in the Middle East 17: p. 21–50.}}<br />
* ''Acanthodactylus pardalis'' - (Lichtenstein, 1823) Moravec, Baha El Din, Seligmann, Sivan & Werner, 1999{{הערה|שם=Acanthodactylus}}<br />
* ''Asaccus nasrullahi'' - Werner, 2006{{הערה|Werner, Y. L. (2006): "Retraction of Ptyodactylus Goldfuss from the fauna of Iran and its replacement by a new species of Asaccus Dixon & Anderson (Reptilia: Sauria: Gekkonidae). - Hamadryad 30: p. 135–140.}}<br />
* ''[[עכן חרטומים|Cerastes cerastes]]'' - Werner, Sivan, Kushnir & Motro 1999{{הערה|שם=Cerastes|Werner, Y. L., Sivan, N., Kushnir, V. & U. Motro (1999): "A statistical approach to variation in Cerastes (Ophidia: Viperidae) with the description of two endemic subspecies". - In: Joger, U. [ed.]: Phylogeny and Systematics of the Viperidae. Kaupia 8: p. 83–97}}<br />
* ''Cerastes cerastes hoofieni'' - Werner & Sivan, 1999{{הערה|שם=Cerastes}}<br />
* ''[[עכן גדול|Cerastes gasperettii]]'' - Werner, 1987<br />
* ''Cerastes gasperettii'' - Werner, Le Verdier, Rosenman & Sivan, 1991{{הערה|Werner, Y. L., Le Verdier, A., Rosenman, D. & N. Sivan (1991): "Systematics and zoogeography of Cerastes (Ophidia: Viperidae) in the Levant: I. Distinguishing Arabian from African Cerastes cerastes". - The Snake 23: p. 90–100.}}<br />
* ''Cerastes gasperettii mendelssohni'' - Werner & Sivan, 1999{{הערה|שם=Cerastes}}<br />
* ''Eirenis coronella ibrahimi'' - Sivan & Werner, 2003{{הערה|שם=Eirenis|Sivan, N. & Y. L. Werner (2003): "Revision of the Middle-Eastern dwarf-snakes commonly assigned to Eirenis coronella (Colubridae)". - Zoology in the Middle East 28: p. 39–59.}}<br />
* ''Eirenis coronelloides'' - Sivan & Werner, 2003{{הערה|שם=Eirenis}}<br />
* ''Laudakia [[חרדון מצוי|stellio]] salehi'' - Werner, 2006{{הערה|Lachmann, E., Carmely, H. & Y. L. Werner (2006): "Subspeciation befogged by the 'Seligmann effect': the case of Laudakia stellio (Reptilia: Sauria: Agamidae) in southern Sinai, Egypt. - Journal of Natural History 40 (19–20): p. 1259–1284}}<br />
* ''Mesalina bahaeldini'' - Segoli, Cohen & Werner, 2002{{הערה| Segoli, M., Cohen, T. & Y. L. Werner (2002): A new lizard of the genus Mesalina from Mt. Sinai, Egypt (Reptilia: Squamata: Sauria: Lacertidae). - Faunistische Abhandlungen 23 (1): p. 157–176.}}<br />
* ''Micrelaps tchernovi'' - Werner, Babocsay, Carmely & Thuna, 2006{{הערה|Werner, Y. L., Babocsay, G., Carmely, H. & M. Thuna (2006): "Micrelaps in the southern Levant: variation, sexual dimorphism, and a new species (Serpentes: Atractaspididae)". - Zoology in the Middle East 38: p. 29–48.}}<br />
* ''Ptyodactylus hasselquistii krameri'' - Werner, 1995{{הערה|Werner, Y. L. (1995): "Some unusual accidental herpetological finds from Cyprus and Lebanon, including a new Ptyodactylus (Reptilia: Lacertilia: Gekkonidae)". - Biologia Gallo-Hellenica 22 ("1994"): p. 67–76.}}<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://web.archive.org/web/20151211202726/http://bio.huji.ac.il/staff_in.asp?staff_id=51 יהודה ליאופולד ורנר], דף המרצה באתר האוניברסיטה העברית<br />
* {{הארץ|עפרי אילני|מבריכת ממילא לשולחן המזכירה: כך נעלמה האילנית החדשה|1.1435230|19 באוגוסט 2007}}<br />
* [http://www.wildisrael.com/content/reptile-life-land-israel Reptile Life in the Land of Israel], ספרו המקיף של פרופ' יהודה ל.ורנר על זוחלי הארץ וסביבתה<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007269825405171|יהודה ל. ורנר (1931-)}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:ורנר, יהודה}}<br />
[[קטגוריה:זואולוגים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר הריאלי]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: מדעי החיים]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1931]]</div>imported>Sapper-bot