https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94יהדות שוודיה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:22:17Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94&diff=55584&oldid=previmported>דוד55: /* המאה ה-17 עד המאה ה-20 */2026-05-05T05:36:52Z<p><span class="autocomment">המאה ה-17 עד המאה ה-20</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:Synagogan Stockholm 2006.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[בית הכנסת הגדול של סטוקהולם|בית הכנסת הגדול של]] [[סטוקהולם]]]]<br />
[[קובץ:Malmö synagoga 2.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בית הכנסת ב[[מאלמה]]]]<br />
[[קובץ:Goteborg litho 1860.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בית הכנסת ב[[גטבורג]] - [[1860]]]]<br />
[[קובץ:Judereglementet 1782.jpg|ממוזער|שמאל|250px|רישיון ליישוב יהודי בשוודיה משנת 1782, כתוב [[לטינית]] ו[[שוודית]]]]<br />
'''[[יהודים|יהדות]] [[שוודיה]]''' היא הגדולה מבין ארבע ה[[קהילה יהודית|קהילות היהודיות]] ב[[סקנדינביה]]. רובה היום מורכב מצאצאיהם של ניצולי [[השואה|שואה]], אולם שורשי הקהילה עתיקים מעט יותר. זרמי היהדות שבה מאוחדים במסגרת "קהילה מאוחדת", בראשות הנשיא ארון וורסטאנדיג (Aron Verständig). [[נישואים|נישואי]] תערובת, בין יהודים ללא-יהודים, מתרחשים בשיעור גבוה במיוחד ונובעים מהאופי ה[[חילוניות|חילוני]] של המדינה. הקהילה היהודית בשוודיה מונה כשמונה עשר אלף נפש, כאשר מחציתה מתגוררת ב[[עיר בירה|עיר הבירה]] [[סטוקהולם]] - בה מצויים שלושה [[בית כנסת|בתי כנסת]], הגדול שבהם [[בית הכנסת הגדול של סטוקהולם]], [[בית ספר יסודי]] ו[[בית ספר תיכון|תיכון]], [[המוזיאון היהודי בסטוקהולם|מוזיאון יהודי]] ו[[תנועת נוער]] פעילה, [[בני עקיבא]].<br />
<br />
מלבד הקהילה בסטוקהולם, קהילות יהודיות משמעותיות חיות בערים [[מאלמה]] ו[[גטבורג]], וקהילות קטנות יותר מתקיימות ב[[בורוס (עיר)|בורוס]] וב[[אופסלה]]. במאלמה יש בית כנסת [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]] וקהילה פעילה שלה [[גן ילדים]]{{הערה|לא קיים בשוודיה רישום על פי מוצא. יהודים שאינם דתיים ואינם קשורים כלל למסגרות יהודיות או ציוניות, אינם מוזכרים כאן ומספרם אינו ידוע.}}.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
=== המאה ה-17 עד המאה ה-20 ===<br />
כבר באמצע המאה ה-17 התכתב הרב [[מנשה בן ישראל]] עם [[כריסטינה מלכת שוודיה]], אותה ניסה לשכנע ליישב יהודים בארצה. אך רק בשנת [[1680]] התיר [[קרל האחד עשר, מלך שוודיה]] ליהודים להתיישב בשוודיה. אולם בשנת [[1685]], נוכח התנגדות התושבים המקומיים, נדרשו היהודים לעזוב את המדינה תוך 14 יום. הסיבה הייתה חשש מהשפעת [[הדת היהודית]] על המאמינים ה[[נצרות|נוצרים]]. ב[[כנסייה]] ה[[לותרניזם|לותרנית]] בסטוקהולם נמצא רישום משנת [[1681]], לפיו 28 יהודים, בני המשפחות ישראל, מנדל ומוזס יעקב, [[הטבלה|הוטבלו]] לנצרות בנוכחות המלך.<br />
<br />
הנוכחות הרשמית של היהודים בשוודיה החלה בשנת [[1772]]. '''סמסון אפרים''' (Samson Efraim) ובנו הגיעו לגטבורג ולסטוקהולם למטרות [[מסחר]]יות. [[איש עסקים|אנשי עסקים]] נוספים הגיעו לשוודיה, מטעם [[חברת הודו המזרחית הבריטית]], שלה היה [[מונופול]] על כל המסחר של [[אירופה]] עם [[הודו]] המזרחית. ב-[[1773]] הורשו היהודים לקחת חלק ב[[שוק (מסחר)|שווקים]] של העיר גטבורג. - במקביל, התקיימה קהילה יהודית קטנה בסטוקהולם, גם קודם לשנה זו.<br />
<br />
בשנת [[1774]] הגיע לשוודיה אהרון אייזיק, חרט וגַּלָּף במקצועו, מ[[גרמניה]]. הוא קיבל אישור לישיבת קבע, בתנאי שיקבל על עצמו את דת הנצרות. לפי מסורות בקהילה הוא השיב: "לא אמיר את דתי בעד כל הזהב בעולם". תגובתו הרשימה את [[ראש עיר|ראש העירייה]] של סטוקהולם והוא הציע לו להגיש מחאה חריפה ל[[מלך שוודיה]] [[גוסטב השלישי, מלך שוודיה|גוסטב השלישי]]. המלך אישר לאייזיק [[אזרחות]] שוודית ואפילו התיר לו להביא לעיר משפחות יהודיות נוספות עד אשר יימנו מספר האנשים הדרושים ל[[מניין]], במטרה לאפשר קיום תפילה יהודית בציבור.<br />
<br />
הקהילה רכשה אדמה ל[[בית קברות]] והקימה [[חברה קדישא]]. יהודי שוודיה הביאו לארצם [[רב]] אשר שימש גם [[מורה]] לבניהם. בשנת 1779 (1774?) הורשו יהודים לשבת בסטוקהולם, גטבורג ו[[נורשפין]]. רק בשנת 1774 התיר גוסטאב ה-3 לקבוצת יהודים מגרמניה להתיישב באותן ערים, כיוון שנזקק לכישוריהם. המלך נתקלה בהתנגדות למדיניות זו ובשנת 1782 הותקנו תקנות שהגדירו את היהודים כ"מושבה זרה", קבעו את זכויותיהם - בעיקר בענייני דת - והטילו הגבלות על אורחות חייהם. בוטלה החובה להתנצר כתנאי להתיישבות יהודית בשוודיה. כן הותר להם להקים [[בית הכנסת הגדול של סטוקהולם|בית כנסת]] ולקיים תפילה בציבור. בשנת [[1782]] הוקם [[בית הכנסת במרסטרנד]] שהיה בין הראשונים במדינה.<br />
<br />
בתקנות שפורסמו נקבע, כי יהודים יוכלו לעסוק רק במקצועות מסוימים, שלא נשלטו על ידי ה[[גילדה|גילדות]]. כמה מהגבלות אלו בוטלו בשנת 1838 ואחרות בשנת 1853.<br />
<br />
ה[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] ביהדות שוודיה החלה בשנת [[1838]]. [[קרל הארבעה עשר, מלך שוודיה]] העניק ליהודים זכויות אזרחיות במעמד של אזרחי מדינה והם הוגדרו בתור "שוודים [[בני דת משה]]". בשנת 1865 ניתנה ליהודים הזכות לבחור לפרלמנט, אך לא להיבחר. הזכות להיבחר ניתנה להם בשנת 1870. בשנת [[1870]] קיבלו היהודים שוויון זכויות מלא, בדומה לשאר יהודי אירופה עם זאת רק בשנת [[1951]] הוסרה ההגבלה האחרונה שעוד חלה על היהודים, שמנעה מהם להתמנות שרים בממשלה, והם הורשו לקבל משרות ציבוריות.<br />
<br />
בשנת 1840 מנו יהודי שוודיה 900 נפש ובשנת 1880 נאמד מספרם ב-3000 נפש. במחצית השנייה של [[המאה ה-19]] ובראשית [[המאה ה-20]] הגיעו לשוודיה פליטי הפוגרומים מ[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ואף מ[[פולין]] וכך מנתה קהילת יהודי שוודיה כ-6,500 נפש בשנת [[1920]]. בשנות השלושים של המאה העשרים הגיע גל נוסף של יהודים מגרמניה ומאוסטריה<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=משה יגר|שם=מדיניות ניטרלית - הלכה למעשה: תולדות היחסים הדיפלומטיים בין שוודיה לישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מכון דיוויס - המכון ליחסים בינלאומיים על-שם לאונרד דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים,|שנת הוצאה=1993|עמ=7-12}}</ref>.<br />
<br />
ממשלת שוודיה השתדלה לצמצם את מספר הפליטים הבאים מחשש להחמרה באבטלה ששררה בארצם ועל מנת למנוע התגברות האנטישמיות, שרווחה אז בקרב חוגים רחבים למדי - בחוגי הקצונה, האקדמיה, הכספים והתעשייה, הפקידות הממשלתית הבכירה ואנשי החצר. ניסיונות שנעשו ערב מלחמת העולם השנייה לשנות את מדיניות שוודיה ולהשיג היתרי כניסה ליהודים נרדפים הביאו לתוצאות הפוכות, כלומר לתגובות אנטישמיות ולהחמרת התקנות. לאמתו של דבר הייתה שוודיה סגורה להגירת יהודים בשנים 1398 עד 1940<ref name=":0" />.<br />
<br />
=== השואה ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|שוודיה והשואה}}<br />
[[השואה]] פסחה על יהדות שוודיה הודות להיותה של הממלכה [[מדינה נייטרלית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. בניגוד לגישה שבה נקטה שוודיה טרם המלחמה, כאשר אסרה על אלפי ה[[פליט]]ים היהודים להיכנס אליה, במהלכה ולאחריה היא שינתה את גישתה. יהודי שוודיה היו מעורבים בעת המלחמה במאמצים להצלת יהודים מ[[נורווגיה]], מ[[דנמרק]] ומ[[הונגריה]], במסגרת פעולות ההצלה של [[חסידי אומות העולם]], הדיפלומט השוודי ב[[בודפשט]], [[ראול ולנברג]], הכומר [[אריק פרווה]], הרוזן [[פולקה ברנדוט]] ואחרים. גם ועד ההצלה יכול היה לפעול משוודיה. כך למשל, הרב [[שלמה וולבה]] (שהגיע לשוודיה כבר בשנת 1938), הצליח להשיג אלפי ויזות לבני ישיבות ולאחרים מאת הקונסול ההולנדי בשוודיה. וולבה אף דאג משם להעברת סכומי כסף גדולים ל[[ישיבת מיר]] הגולה ב[[שאנגחאי]].<br />
<br />
=== אחרי מלחמת העולם השנייה ===<br />
בתום המלחמה פתחה שוודיה את שעריה לכעשרים אלף פליטים יהודים, רובן נשים. הרב המקומי [[בנימין זאב יעקבזון]], שימש מנהל סניף [[ועד ההצלה (ארצות הברית)|ועד ההצלה]] ופתח ב[[סטוקהולם]], בית ספר חרדי, לכאלף בנות, משוחררות מחנה הריכוז [[רוונסבריק]], באי בשם לידינגה סמוך לסטוקהולם.<br />
<br />
בסופו של דבר התיישבו בשוודיה לאחר המלחמה כשבעת אלפים ניצולים מ[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]]{{הערה|5000 על פי {{דבר||יהודי סקנדינוויה נקלטים ונטמעים|19550117|29}}}}. הגירה זו הכפילה את האוכלוסייה היהודית השוודית. בשנת [[1956]] הגיעו אליה יהודים מהונגריה ובשנת 1968 מ[[פולין]]. בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 הצטרפו גם יהודים מ[[חבר המדינות]] ומ[[ישראל|מדינת ישראל]].<br />
<br />
שיעור נישואי התערובת בקרב יהדות שוודיה גבוה; לא מעט בשל העובדה ששוודיה היא מדינה [[חילון|חילונית]] מאוד. היהודים, המהווים חמישית האחוז מ[[שוודיה#דמוגרפיה|אוכלוסיית המדינה]], מהווים חלק מהחברה ומהתרבות השוודיות.<br />
<br />
הקהילה היהודית בסטוקהולם היא קהילה מאוחדת: [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]], [[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיבים]] ו[[יהדות רפורמית|רפורמים]]. בתי הכנסת נמצאים תחת חסות ארגון גג אחד: "המועצה הרשמית של הקהילות היהודיות בשוודיה", תחת נשיא אחד ומוסדות מאוחדים. ההבדל מתבטא רק בבית כנסת ורב נפרדים. נוסח התפילה, המקובל בכל קהילות סקנדינביה, הוא נוסח [[אלטונה]] מ[[אשכנז]]. האורתודוקסים המעטים בשוודיה קיבלו את דעתו של הרב [[עזריאל הילדסהיימר]], מראשי היהדות האורתודוקסית ב[[גרמניה]] וממבשרי [[האורתודוקסיה המודרנית]], שלפיה "מותר לקיים אחדות קהילתית בין יהודים רפורמים ליהודים אורתודוקסים במצבים שבהם אפשר להבטיח את שלמות העמדה האורתודוקסית".<br />
<br />
ב-1883 התמנה הרב גוטליב קליין (1852–1914), יליד הונגריה ובוגר ישיבת [[אייזנשטט]] ו[[בית המדרש הגבוה למדעי היהדות]] בברלין, לרבה הראשי של סטוקהולם. קליין היה [[רפורמי]] והושפע רבות מ[[אברהם גייגר]]{{הערה|[http://runeberg.org/nfbn/0142.html ראו אודותיו בביוגרפיה הלאומית הנורדית.]}}. מי שירש אותו היה [[מרדכי אהרנפרייז]], שהחזיק בתפקיד עד 1948. הוא הוחלף בידי הרב קורט וילהלם, יוצא [[מגדבורג]], שהוסמך ב[[בית המדרש לרבנים בברסלאו]] וב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]]. עם פטירת הלה ב-1965 בא במקומו מורטון נארו, [[קונסרבטיבי]] מארצות הברית. הוא כיום מבכירי הרבנים ב[[צפון אירופה]]. את עבודת הדוקטורט שלו כתב על ההיסטוריה ה[[ציוני]]ת בשוודיה. בית-הכנסת הגדול בסטוקהולם חבר ב"מסורתי עולמי", הגוף הקונסרבטיבי הבינלאומי. רבת הקהילה ורבת בית הכנסת הגדול היא אוטה סטייר ({{אנ|Ute Steyer}}), שהוסמכה ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]]. סטייר היא האישה הראשונה למלא את התפקיד מאז 2015. הרב יצחק נחמן הוא רב הקהילה האורתודוקסית.<br />
<br />
בהתאם לסקר של [[הליגה נגד השמצה|ליגה נגד השמצה]] שוודיה נכללת בין המדינות עם אנטישמיות נמוכה ביותר{{הערה|https://global100.adl.org/country/sweden/2019}}. במחצית הראשונה של {{העשור השני של המאה ה-21}} החלו להתפרסם הודעות על גל פעולות אנטישמיות ב[[מלמה]]. ראש העיר [[אילמר ריפאלו]] תחילה הודיע שלא לא ידוע לו על אירועים מסוג זה אך מאוחר יותר הודה בכך שלא עודכן בנושא{{הערה|https://www.thelocal.se/20100226/25228}}. העיר מאלמה עצמה נודעה בתור ״העיר האנטישמית באירופה״, ומספר היהודים בה הולך ויורד באופן דרמטי מדי שנה.{{הערה|1=https://mida.org.il/2019/08/11/כך-הפכה-מאלמו-לעיר-האנטישמית-ביותר-בשב/}}<br />
<br />
== מוסדות הקהילה ==<br />
=== חינוך ותרבות ===<br />
[[קובץ:Judiska begravn platsen Kronoberg 2012.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בית העלמין היהודי קרונוברג - בקונגסהולמן, [[סטוקהולם]] - פעל בין [[1787]] ו-[[1857]]]]<br />
בסטוקהולם פועל [[בית ספר יסודי]], "הלל", במתכונת רגילה של [[לימודי חול]] ולימודי מסורת. [[בית ספר תיכון|בית הספר התיכון]] פועל בתוך בית ספר תיכון עירוני ויש בו ארבע כיתות יהודיות. היהודים לומדים בכיתות נפרדות את כל המקצועות, כאשר לרשותם עומד חדר אוכל [[כשרות|כשר]] במשך כל ימות השנה. התלמידים היהודים אינם לומדים ב[[שבת]] וב[[מועדי ישראל]]. היתרון בהסדר זה הוא שהם נהנים מתמיכת המדינה בכל ההוצאות הכרוכות בחינוך הכללי ובחינוך היהודי. כמו כן פועל במקום [[גן ילדים]].<br />
<br />
בשוודיה יש נציגות לתנועות [[ויצו]], [[אמונה (תנועה)|אמונה]] ו[[בני ברית]]. בקרב הנוער, הפעילה ביותר היא [[בני עקיבא|תנועת בני עקיבא]]. התנועה משמשת לא רק כתנועת נוער ציונית, אלא פועלת לקירוב הצעירים לעצם זהותם כיהודים. [[בית חב"ד]] פועל בעיר הבירה לאורך כל השנה.<br />
<br />
מפעלי ה[[תרבות]] היהודיים העיקריים הם: [[המוזיאון היהודי בסטוקהולם|מוזיאון]] קטן לאמנות [[יודאיקה]] בסטוקהולם, [[ספרייה]] ציבורית לנושאי יהדות, [[ביטאון]] דו-חודשי ושידור [[רדיו]] שבועי. אנשי הקהילה מעורבים בפוליטיקה הארצית. ארגון [[להט"ב|הומו-לסבי]] יהודי-שוודי, GALEJ {{כ}}(Gay & Lesbian jews), פעל לפנים ונכון לתחילת [[העשור השני של המאה ה-21]] הוא אינו פעיל במיוחד.<br />
<br />
=== בתי הכנסת ===<br />
בעיר הבירה סטוקהולם שלושה בתי כנסת. הגדול ביותר הוא הקונסרבטיבי, המכונה '''בית הכנסת הגדול'''. שני בתי הכנסת הקטנים יותר הם אורתודוקסיים – '''עדת ישראל''' ו'''עדת ישורון'''.<br />
<br />
בית הכנסת הגדול נחנך בשנת [[1870]]. בסגנונו ובממדיו ממשיך בית הכנסת הגדול בסטוקהולם מסורת של בתי כנסת [[אדריכלות מונומנטלית|מונומנטליים]] שנבנו באירופה, ביניהם בתי כנסת בולטים במיוחד כגון [[בית הכנסת היילברון]], סגנון בנייה שהזכיר את סגנון הבנייה ה[[ממלוכים|ממלוכית]] או ארמון [[אלהמברה]]. התפילות בו בערבי שבת, בשבתות וחגים נעשית בלוויית נגינת [[עוגב]] (על ידי נגן שאינו יהודי), ובשירת [[מקהלה]] מעורבת. עד שנת [[2008]] הייתה נהוגה בו ישיבה נפרדת: הגלריות שמורות לנשים, ואילו הצד השמאלי בקומת הקרקע לגברים. בצד הימני מותרת ישיבה מעורבת. כיום בית הכנסת שוויוני לחלוטין. התפילות מסורתיות, ומתקיימות בשבת ובחג ובימי [[שני וחמישי]]. בצל [[מגפת הקורונה]], התקיימה בו לראשונה גם תפילה וירטואלית.<br />
<br />
בבית הכנסת "עדת ישורון" [[רהיט|ריהוט]], [[תיבה (בית כנסת)|תיבה]] ו[[ארון קודש]] שעמדו בעבר בבית כנסת קטן ב[[המבורג]].<br />
המבנה שרד ב[[ליל הבדולח]], כאשר נשרפו והושחתו כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה. לאחר שיפוץ בית הקהילה, מבנה ביה"כ טרם נפתח לציבור שכן לא נמצא לו מקום.<br />
<br />
=== שחיטה ===<br />
בשוודיה חל איסור על [[שחיטה כשרה]], בדומה לאיסור על שחיטת [[חלאל]]. בני הקהילה המעוניינים בבשר כשר נדרשים לפיכך לייבאו מארצות אחרות באירופה. הקהילה היהודית מקיימת מאמצים גדולים כדי להביא לשינוי החוק ב[[פרלמנט]] ולהתיר את השחיטה; אחת הדרכים לכך, היא קואליציה ההולכת ונרקמת בין היהודים לבין ה[[מוסלמי]]ם בנושא זה.<br />
<br />
[[אליהו בירנבוים]] אשר ביקר בקהילה ביולי [[2008]] מצטט במאמרו את תשובת נשיאת הקהילה בסטוקהולם לשאלה, מדוע שינוי חוק השחיטה כה חשוב בעיניה, והאם אכן הקהילה מתכוננת להפעיל מערכת של שחיטה מקומית אם החוק יאושר. היא השיבה: "אינני בטוחה שנתחיל לשחוט בשוודיה, אבל כיהודים גאים שחיים בעולם חופשי ודמוקרטי, אני לא מוכנה לוותר על כך שנוכל לחיות כבני חורין במדינה זו ולשחוט לפי רצוננו וראות עינינו, הן במחשבה והן במעשה".<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[יחסי ישראל–שוודיה]]<br />
* [[בית הכנסת בגטבורג]]<br />
* [[משפחת בונייר]]<br />
* [[משפחת מגנוס]]<br />
* [[דניאל בריק]]<br />
* [[הכרוניקה היהודית]] (כתב עת)<br />
* [[המוזיאון היהודי בסטוקהולם]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* [https://besacenter.org/perspectives-papers/sweden-liberalism-jews/], [[מרכז בגין-סאדאת]], 4 בדצמבר 2018<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
* [http://haruth.com/jw/JewsSweden.html אתר קהילת שוודיה]<br />
* Rebecca Weiner, [http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/vjw/Sweden.html The Virtual Jewish History Tour]<br />
* {{דעת|[[אליהו בירנבוים]]|he-il/kehilot/yehudi-olami/sweeden.htm|שוודיה - אידיליה צפונית}}, פורסם ב[[מקור ראשון]]<br />
* {{הצופה|ה. וואלנטין|היהודים בשוודיה|19400522|22}}<br />
* [https://stockholmskallan.stockholm.se/teman/nationella-minoriteter/judisk-historia-i-stockholm/ תולדות יהודי סטוקהולם] {{אנגלית}}<br />
* {{הארץ|דיויד סטברו|איך קורה שהיידיש פורחת דווקא בשוודיה|0000018d-a885-d0cb-a5ef-bbaf3e6a0000|15 בפברואר 2024}}<br />
* {{הארץ|דיויד סטברו|יהודי מאלמו נערכים לאירוויזיון: "זה אמור להיות אירוע של שמחה ואהבה. בשבילנו הוא פחד"|0000018e-517c-d282-a19f-7dfd7da50000|21 במרץ 2024}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{יהדות אירופה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יהדות שוודיה|*]]<br />
[[קטגוריה:יהדות התפוצות לפי מדינה|שוודיה]]</div>imported>דוד55